תום לב בקיום חוזה : סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), קובע את חובתו של צד לחוזה לקיים חיובים הנובעים מהחוזה ולהשתמש בזכויות הנובעות ממנו בדרך מקובלת ובתום-לב. בבסיס עומדת החובה הקבועה בסעיף 39, אף כי תחום תחולתה וגבולותיה אינם קבועים מראש, והם נבחנים בכל מקרה לגופו. בית המשפט קבע כי עקרון תום הלב בא להורות על קיומו וביצועו של חיוב מחיובי החוזה בדרך עשיית הישר והטוב ומתוך רצון לקיים את כוונתם של הצדדים לחוזה לפי רוחו של החיוב ולא רק לפי אותיותיו הטכניות והפורמאליות, שבהן הוא נוסח. הכרעה בשאלת תום הלב : ההכרעה בשאלה אם צד המפעיל את זכותו החוזית פועל בחוסר תום-לב, היא אם אותו צד נהג בדרך של התחכמות, תחבולה והכשלת הצד השני לחוזה, אמנם נפסק על ידי בית המשפט כי העמידה הדווקנית על זכות מפורשת ועשיית שימוש בה, אינן מהוות כשלעצמן חוסר תום לב, עם זאת, ישנה משמעות לאופן בו צד לחוזה עומד על אותה הזכות, ולאופן בו היא מפורשת על ידיו כאשר העמידה הדווקנית של אותו צד לחוזה נעשית על מנת לזכות ביתרון שהוא אינו זכאי לו בניגוד לחובת תום הלב בקיום חוזה הנהוגה בדיני החוזים. קיום חוזהחוזהתום לבחוק החוזים