דיני עבודה באילת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דיני עבודה באילת:

.1 נושא פסק-דין זה בחלקו הוא החלת החוק והמשפט של מדינת ישראל על השטח של ארץ-ישראל הידוע כעיר אילת, וזאת מאחר והנתבע טוען - לגבי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א- 1951(להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה) וסעיף 5לחוק הגנת השכר, תשי"ח- 1985(להלן - חוק הגנת השכר) ("שכר כולל") כי אין אפשרות ליישמן באילת בגלל התנאים המיוחדים שם.
.2הנתבע היה המפעיל של המסעדה שבמרפסת מלון "עציון" באילת. התובע נתקבל לעבודה ב-18.9.1981, כמלצר. תפקידו היה לשרת את הלקוחות. אני קובע את העובדות הבאות:ו
א) אני קובע כי הוסכם בין התובע לבין הנתבע על שכר חודשי בסך 500,4
שקל נטו. אני דוחה את גרסת התובע בעניין זה, שאיננה מהימנה עלי. חובת ההוכחה עליו, והוא לא שכנע אותי ולא הביא סיוע לדבריו. מאידך, הנתבע הביא עדות מסייעת. אני מאמין לנתבע כי עובדים מקצועיים מקבלים פחות מהשכר שהתובע טוען לו, ועל כן אינני סבור כי יוסכם אתו על אותו שכר. על כן, ככל שתביעתו של התובע נובעת מהפרשים בין 500, 4שקל לבין 250שקל ליום - התביעה נידחית; ב) השאלה השנייה שעליה היא, כמה ימים עבד התובע, כאשר סלע המחלוקת היא, האם התובע עבד בפועל כל הימים ברציפות מאז התקבלו לעבודה, או האם היה בחופש - אשר נטל לעצמו בחודש ספטמבר ובחודש אוקטובר.
הנתבע הגיש נ/ 1- כרטיסי עבודה. הרישום בכרטיסים אלו - ככל שמתייחס לחודש ספטמבר ולתאריכים 1- 2באוקטובר - אינו מהימן עלי. בכרטיסים של ספטמבר נרשם "חופש" מעל לסימון התייצבות באותם ימים וכן לגבי התאריכים 1- 2באוקטובר. על כן הגעתי למסקנה, כי אני מעדיף את עדותו של התובע לעניין זה ודוחה את גרסת הנתבע ואשתו - וזאת גם על יסוד כרטיסי העבודה המפוקפקים שהוגשו.
יוצא איפוא, כי לתובע מגיע שכר עבודה עבור 12/30חודש לחודש ספטמבר - דהיינו 800, 1שקל; עבור 28/30חודש לחודש אוקטובר (לא הופיע יומיים, ומאידך, מאחר ועבד על בסיס יומי, מגיע לו עבור יום כיפור) - דהיינו 200, 4שקל, ועבור חודש מלא לחודש נובמבר - דהיינו 500, 4שקל. סך-הכל שכר עבודה רגיל הגיע לתובע 500, 10שקל; ג) כמה שולם לתובע? התובע הודה בקבלת סך 000, 6שקל. הנתבע טוען כי שולמו לו 000, 1שקל נוספים. לעניין זה אני מעדיף את גרסת הנתבע, אשר נתמכה בעדות אשתו וכן ב-נ/ה שאושר על-ידי אשתו של הנתבע. על כן אני קובע כי שולמו לתובע סך 000, 7שקל. ונשארה יתרה זכות לתובע לשכר עבודה בסך 500, 3שקל.
.3ועתה לשעות הנוספות. מוסכם על הנתבע כי העסק היה פתוח לפחות 15שעות ביממה, וכי התובע עבד כל השעות האלו (פרוטוקול ע' 6, שורה 22). בזה - לדעתי יצא התובע ידי חובת הוכחה של הימים והשעות שהתובע עבד שעות נוספות, מאחר וכבר נפסק על-ידי בית-הדין הארצי, כי כאשר עסק פתוח כרגיל מעל 8שעות ליום, ועובד אשר
תובע שעות נוספות נוכח בדרך כלל משך כל השעות האלו, חובת ההוכחה על המעביד להוכיח העדרות מעבודה. בעדותו הודה הנתבע, כי התובע עבד לפחות 15שעות ביום. מאחר וידועים לנו הימים בהם עבד, יש אפשרות לעשות חשבון מדויק של גמול שעות הנוספות, ולא רק אומדנה:נ
א) חוק שעות עבודה ומנוחה קובע, כי יום עבודה הוא רק 8שעות, ושבוע עבודה בן 47שעות. יום עבודה לפני יום מנוחה שבועית הינו בן 7שעות עבודה. כל שעה מעל השעות האלו היא בבחינה שעה נוספת, ומעניקה לעובד גמול שעות נוספות בסך % 125עבור 2השעות הנוספות הראשונות בכל יום ו-% 150עבור יתר שעות הנוספות באותו יום; ב) אותו חוק קובע גם מנוחה שבועית, שהיא לפחות 36שעות ברציפות שלא עובדים, כולל שבת או יום ו' לגבי מוסלמי.
מי שמעביד את הזולת במנוחה שבועית בלי היתר, עובר עבירה פלילית. (כמו כן, המעביד עובד יותר מ- 2שעות נוספות ביום, או מעל 12שעות נוספות בשבוע עובר עבירה פלילית). עובד המועבד במנוחה שבועית זכאי לגמול מנוחה שבועית בגובה % 150מהשכר הרגיל, "כולל כל התוספות". בית-דין זה כבר פסק, כי המונח "תוספת" כולל גם גמול שעות נוספות, במידה ואותן שעות שבת הן מעל המותר, דהיינו מעבר ל- 47שעות שבועיות; ג) ואילו הנתבע טוען, כי הוסכם עם התובע כי שכרו - בגובה 500, 4שקל -
יכלול את כל השעות הנוספות שהוא יעבוד.
סעיף 5לחוק הגנת השכר מכוון לטענה זו. סעיף זה, שעניינו שכר כולל, קובע, שאם הוסכם עם עובד על שכר עבודה הכולל עבודה בשעות נוספות או במנוחה שבועית, השכר שנקבע אתו הופך לשכר עבור שעות מקובלות בלבד, והעובד יהיה זכאי לגמול שעות נוספות ועבודה במנוחה שבועית כאילו בשכר שנקבע הוא עבור 47שעות שבויות בלבד; ד) לא תישמע הטענה, כי דין זה אינו יכול לחול באילת. אילת היא חלק ממדינת ישראל, וחוקי העבודה חלים בה כפי שחלים בירושלים, בתל-אביב ובכל מקום אחר במדינה. במידה ובגלל מצבה המיוחד נוצרות בעיות, קיימת אפשרות לפתור בעיות אלו בהסכם אישי במסגרת החוק; ה) ועתה ליישום הכללים דלעיל לעניין השעות הנוספות לפנינו -
(1) מחיר שעה רגילה:ב מאחר ועל-פי סעיף 5לחוק הגנת השכר, הופך השכר החודשי בסך 500, 4שקל (נטו) להיות שכר עבור שעות רגילות בלבד - בלי שעות נוספות ובלי מנוחה שבועית - יש לחלק את אותו שכר ב- 204שעות רגילות בחודש, ונקבל שכר לשעה רגילה בסך 22.06שקל.
(2) ביום רגיל עבד התובע 15שעות, דהיינו 7שעות נוספות. עבור השעתיים הראשונות הגיע לו סך 55שקל (2X22.06X%125) ועבור 5השעות
הנוספות האחרות מגיע לו סך-הכל 165.45שקל (5X22.05X%150). סך-הכל ליום רגיל מגיע לתובע גמול שעות נוספות בסך 220.45שקל.
(3) ביום שהוא ערב שבת או ערב חג (ראש השנה, סוכות, שמיני עצרת) כאשר יום רגיל הוא בן 7שעות, יש לחשב לתובע שעה נוספת אחת בגמול של %150, וליום כזה מגיע לתובע סך-הכל גמול שעות נוספות בסך 253.40שקל.
(4) ליום שבת או חג מגיע לתובע גמול שעות נוספות לכל אחת משעות עבודתו - כי הרי הם מעבר ל- 47שעות שבועיות.
על כן מגיע לתובע עבור השעתיים הראשונות 55שקל (2X 22.06שקל X%125) ועבור 13השעות הנוספות שלאחר מכן, סך 430.17שקל (13X22.06X%150) ובסך הכל 485.17שקל. על סכום זה יש להוסיף את גמול עבודה במנוחה שבועית בסך %50, ועל כן, לכל שבת או חג שהתובע עבד בו, מגיע לו גמול מורכב משעות נוספות ומנוחה שבועית בסך 727.75שקל.
.4ועתה לחישוב הסכומים המגיעים לתובע בגין הנ"ל:ו
א) בחודש ספטמבר 1981עבד התובע 6ימים רגילים (X220.45), 3ערבי שבת או חג (X253.40) ו- 4שבתות או חג (X727.75). ובסך-הכל גמול ושכר שעות נוספות ומנוחה שבועית בסך 993.90, 4שקל; ב) בחודש אוקטובר 1981עבד התובע 14ימים רגילים, 7ערבי שבתות או חגים ו- 7שבתות או חגים, ובסך-הכל מגיע לו - לפי החישוב הנ"ל - סך 954.35, 9שקל.
ג) בחודש נובמבר 1981עבד התובע 22ימים רגילים, 4ערבי שבתות ו-4
שבתות, ובסך-הכל מגיע לו, לפי החישובים דלעיל, סך 774.50, 8שקל.
.5הסכומים הנ"ל נחשבים מבלי להתייחס לשאלת תוספת היוקר, שלא נתבעה על-ידי התובע, ומבלי להתחשב בשאלה, האם כל יום שהתובע עבד נחשב עבודת לילה (דבר שהיה מוכה את התובע בשעה נוספת אחת ליום - פרט לערבי ימי מנוחה) וזאת מאחר ואין בפני פרטים מדויקים באשר לשעות עבודתו של התובע ואחר והתובע לא טען זאת בפני.
.6התובע גם טוען לפדיון חופשה. הנתבע לא הוכיח כי התובע קיבל חופשה בתשלום. התובע עבד בפועל 71ימים ודבר זה מזכה אותו ב- 4ימי פדיון חופשה _(_71_X_14_).

240
התובע זכאי לקבל, כעובד חודשי, את השכר שהיה מקבל אילו המשיך לעבוד. שכר זה כולל - בודאי - גמול שעות נוספות. על כן שכר יום עבודה הוא 22.06X 8ועוד 220.45גמול שעות נוספות, ול- 4ימים סך 396.93שקל פדיון חופשה.

.7התובע טוען, כי הוא זכאי לנכות סכומים מסוימים משכר העבודה, שהם נזקים שנגרמו לדירתו של הנתבע על-ידי התובע וכן סכומים שהתובע התחייב בהם, כאשר הוא ארח את חבריו. על-פי הוראות סעיף 25לחוק הגנת השכר אין לנכות סכומים אלו. את הראשון אין לנכות, מאחר והוא אינו סכום קצוב, אלא אומדנה והערכה לנזק שנגרם, ואת השני אין לנכות, כי לא מדובר בהתחייבות בכתב, שבגינה מותר לנכות שכר עבודה.
אין להוציא מכלל אפשרות, כי המעביד רשאי לתבוע את העובד ולזכות בסעד בתביעתו, אולם אין לנכות את הסכומים, וזה מה שביקש הנתבע בפני.
.8באשר לפיצויי הלנה אני מוכן להניח, כפי שעולה מכל מערכת העדויות, שהנתבע סבר שהוא רשאי לנכות חובות ונזקים וכי ההסכם עם התובע כיסה גם שעות נוספות. על כן נראה לי, שיש מקום להפחית פיצויי ההלנה, לגבי כל מרכיבי שכר העבודה, ולהעמידם על % 3לשבוע במקום % 10לשבוע. אולם נראה לי, כי הנתבע היה צריך להתפכח - לפחות לגבי שכר העבודה הרגילה - בדיון שהתקיים בפני ב-8.7.1982, כאשר קבעתי כי אין לקזז נזקים. על כן, על שכר העבודה מאז יחולו פיצויי הלנה בשיעור מלא - דהיינו % 10לשבוע, ומאידך, לגבי גמול שעות נוספות יחולו פיצויי הלנה בשיעור המלא רק החל מיום 1.10.1982ועד התשלום בפועל.
.9לסיכום אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכומים אלו:נ
א) שכר עבודה נטו בסך 500, 3שקל. סכום זה ישא פיצויי הלנה בשיעור %3
לשבוע או חלק ממנו החל מ- 16.12.1981ועד 8.7.1982, ומאותו מועד ועד התשלום בפועל ישא פיצויי הלנה בשיעור % 10לשבוע או חלק ממנו; ב) שכר וגמול שעות נוספות ומנוחה שבועית עבור חודש ספטמבר 1981בסך 993.90, 4שקל נטו. סכום זה ישא פיצויי הלנה בשיעור % 3לשבוע החל מיום 1.11.1981(מועד מיוחד לתשלום שכר עבודה) ועד 1.10.1982(במידה ולא שולם עד אז) ומאותו יום ועד התשלום בפועל ישא פיצויי הלנה בשיעור % 10לשבוע או חלק ממנו; ג) שכר וגמול שעות נוספות ומנוחה שבועית עבור חודש אוקטובר 1981בסך 954.35, 9שקל נטו. סך זה ישא פיצויי הלנה כפי שנקבע לחודש ספטמבר, אולם מועד התחלת הפיצויים יהיה 1.12.1981; ד) שכר וגמול שעות נוספות ומנוחה שבועית עבור חודש נובמבר 1981בסך 774.50, 8שקל נטו. סך זה ישא פיצויי הלנה כפי שנקבע לחודש ספטמבר, אולם מועד התחלת הפיצויים יהיה 1.1.1982; ה) פדיון חופשה נטו בסך 396.93שקל. סכום זה ישא הפרשי הצמדה, וכן ריבית בשיעור % 3לשנה החל מיום 1.12.1981ועד התשלום בפועל;
ו) בעניין הוצאות, אני מתחשב באגרה ששולמה על-ידי התובע, בעובדה שה-
תובע ירד לאילת ליום דיונים, ועל כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 200, 1שקל. אם סכום זה לא ישולם תוך 30יום, ישא הוא הפרשי הצמדה וכן ריבית בשיעור % 3לשנה החל מהיום ועד התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון