הסבת שטר חוב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסבת שטר חוב: .1המערערת עשתה ומסרה שטר-חוב לטובת הנפרעת חברת דיקל בע"מ, כחלק מעסקת מכר ביניהן. הנפרעת הסבה את השטר על החלק, ומסרה אותו לידי בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, הוא המשיב בערעור זה. הבנק הגיש תובענה בסד"מ, כנגד המערערת בגין שטר זה, ובקשת המערערת למתן רשות להתגונן, נדחתה בהחלטה של כבוד רשם בית משפט זה שניתנה ב-.27.3.86 ועל כך הוגש הערעור בפני. .2בפתח הדיון בפני, העלה ב"כ המשיב טענה מקדמית, לפיה יש למחוק סעיפים 4ו- 5מעקרי טיעונה של המערערת, כאשר עניינם בטענת פגם בזכות הקנין, ולגרסת ב"כ המשיב לא נזקקה המערערת לטענה זו בעת הדיון בבקשת הרשות להגן. אמת הדבר כי אין לדון בנימוק ערעור עובדתי שלא נטען בדרגה הראשונה, משום שיש בכך שינוי מהותי של חזית הטיעון (ר' ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי [1], וכן ר' ע"א 682/82 בן אריה נ' סהר [2]). אולם, עיון בתצהיר שהוגש מטעם המערערת בדיון בפני כבוד הרשם (תצהירו של שמואל הרמן חשב החברה המערערת), וכן עיון בפרוטוקול הדיון שם (ר' עמ' 2וכן עמ' 5לפרוטוקול מיום 27.3.86), מעלה כי הן הטענה בדבר הקיזוז, וכשלון התמורה, והן הטענה בדבר מועד סיחור השטר, ושאלת הנטל להוכחת ענין זה, אכן הועלו גם הועלו בפני בית משפט קמא. אמנם קימץ ב"כ המלומד של המערערת במילים, ולא טען בפרוטרוט בדבר חשיבות מועד סיחור השטר לידי הבנק, ביחס למועד כשלון התמורה ו/או הפעלת זכות הקיזוז, אולם ברור כי טעונו של ב"כ המערערת היה מכוון לפגם האמור - לפגם שנפל בזכות הקנין של הבנק האוחז בשטר. לאור כל האמור לעיל, נדחית טענתו הטרומית של ב"כ המשיב. .3שתי טענות עקריות בפי ב"כ המערערת, לפיהן אין המשיב - הבנק האוחז בשטר, נהנה ממעמד של אוחז כשורה, וזאת בשל העובדה שהשטר נמסר לו כשטר-בטחון, וכן כי קיימת למערערת טענת הגנה "טובה" כנגד הבנקהאוחז והיא טענת קיזוז, שלגרסת ב"כ המערערת, כמוהה כטענת כשלון תמורה. אשר על כן, לגירסת ב"כ המערערת יש לבטל את החלטת כבוד הרשם ולהעניק למערערת רשות להתגונן בתובענה שהגיש כנגדה המשיב. .4יש לדון ראשית, בטענתו השניה של ב"כ המערערת, באשר אם יובהר כי אין טענת הקיזוז טענת הגנה טובה כנגד אוחז סתם, או אפיל כנגד אוחז בעד ערך, הרי שאין כל נפקות לבירור מעמדו של הבנק כאוחז כשורה. .5בסיטואציה שבפני, מדובר בתובענה עפ"י עילה שטרית, בין צדדים שאינם צדדים קרובים לשטר. הבנק (המשיב) אוחז בשטר חוב שהוסב על החלק ונמסר לו על ידי הנפרעת - חברת דיקל בע"מ; והוא תובע את פרעון השטר מעושהו - הלוא היא החברה המערערת. ב"כ המערערת-הנתבעת, העלה טענת קיזוז כנגד המשיב-התובע, כאשר העילה לקיזוז מצויה במסגרת מערכת היחסים שבין המערערת לבין חברת דיקל בע"מ; דהיינו בין צדדים קרובים בחוליה קודמת. (ר' ס' 3לעקרי הטיעון מטעם המערערת). ב"כ המערערת הפנה את בית המשפט לפסק דין ר"ע 22/85 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ' סלון אמפיסל בע"מ [3]), ואולם עיון בפסק-דין זה מעלה מיד כי שם המדובר בטענת קיזוז שעילתה במסגרת מערכת היחסים שבין הצדדים הקרובים לשטר, והיא אף מועלית בתובענה שבין אותם הצדדים הקרובים לשטר. דהיינו, טענת הקיזוז שם, נובעת מעסקת היסוד שבין אותם הצדדים לתובענה, שם גם הצדדים הסמוכים לשטר. היחס המשפטי בין צדדים כאלה נובע מקשר ישיר: בנוסף ליחס השטרי, ישנה גם יריבות חוזית בעקבות עסקת היסוד. מה שאין כן במקרה שבפני, באשר התובענה היא בין צדדים רחוקים שאינם קשורים בעסקת יסוד כלשהי, וודאי שלא בעסקת היסוד שהולידה את השטר נשוא התובענה. אשר על כן, לא ניתן ללמוד כל גזרה שווה מפסק-דין זה. כאימרת אגב ייאמר כי גם בפסק-הדין הנ"ל, כבוד המשנה לנשיא השופטת בן פורת איננה מבקשת לקבוע כל הלכה חד-משמעית: "רק בדרך זו ניתן אולי לתמוך בפירוש לפיו יש לסעיף 53(א) הנ"ל (לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973) תחולה גם על תביעה על-פי שטר. אם פירוש זה יתקבל, יתכן (דרך משל) שתורשה גם טענת קיזוז, שצמחה לא מ"עיסקת היסוד" שעל בסיסה ניתן השטר, אלא מעיסקה שונה לחלוטין. ...ברם כל זה אינו לענייננו, ואני נמנעת מנקיטת עמדה בשאלה, אם ההוראה בסעיף 53(א) לחוק החוזים (חלק כללי) אמנם חלה גם על תביעה שטרית, ולו גם במסגרת הצרה של הסיפא" (ההדגשות במקור - א' א' א'). כמו כן היפנה ב"כ המערערת את בית-המשפט לפסק דין ע"א 645/81 תעשיות הצפון בע"מ נ' פרידמן בע"מ [4]. שם אמנם התובענה שהוגשה איננה בין צדדים סמוכים לשטר, וטענת הקיזוז שהועלתה על ידי הנתבעת - מושכת השיקים - עילתה במסגרת היחסים בינה לבין הנפרעת שהסבה השיקים לתובעת; ובכ"ז קובע שם כבוד הנשיא י' כהן כי: - "לפי העובדות הנ"ל, שעליהן מבססת המערערת את הגנתה, אין לסווג הגנה זו כטענת קיזוז דווקא, ועל כן אין צורך לדון כעת בשאלה אם ניתן לקזז תביעה לפי חוזה נגד תביעה לפי שטר..." (שם, בעמ' 760ו' [4]). .6מן המקובץ עולה כי שתי האסמכתאות בהן תקע יתדותיו ב"כ המערערת לביסוס טענתו בדבר עילת הקיזוז החוזית המהווה טענת הגנה "טובה" כנגד התובענה השטרית - אינן יכולות לבוא לעזרתו. .7עיון במאמרו המאלף של ד"ר אריאל רוזן-צבי "טענת קיזוז נגד זכות שטרית" [10] מעלה, כי שימוש בטענת קיזוז, הנטענת לראשונה במסגרת היחסים בין צדדים רחוקים לשטר, ואשר מקורה במערכת יחסים קודמת בין צדדים קרובים לשטר, אינו אפשרי כלל ועיקר. על-פי המשפט המקובל האנגלי - אין טענת הקיזוז מהווה פגם הדבק בשטר, ואין היא משפיעה על זכותו של צד רחוק מכוח השטר, יהא מעמדו אשר יהא. לדעת המחבר המלומד, בסיטואציה הנדונה, יפות ההלכות האנגליות וכן ההנמקה המונחת בבסיסן, כדי לאשר מסקנה דומה במשפט הישראלי. גם מכוח דברי החקיקה המסדירים את טענת הקיזוז, שימוש ראשוני וישיר בטענת קיזוז במסגרת מערכת היחסים בין צדדים רחוקים לשטר איננו פתוח לחייב מכוח השטר: "אין כל זכות קיזוז מהותית שהדין מצמיח לנתבע כלפי הצד הרחוק, כשמערכת היחסים הקושרת אותם והיריבות ביניהם מקורה בקשר השטרי בלבד" (שם, בעמ' 676[10]). בהקשר זה, יש לזכור כמובן, כי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט- 1969[9], הממעמיד לחיב כלפי הנמחה, את כל הטענות שעמדו לו כלפי הממחה אינו חל על המחאות לפי מסמכים סחירים. (סעיף 19לחוק [9]). אשר על כן, אם תמצי לומר כי טענת הקיזוז לה טוען ב"כ המערערת, עלתה באופן ישיר לראשונה בתובענה שהוגשה בפני כבוד הרשם - הרי דינה של טענה זו ליפול ואין היא טענת הגנה כלל ועיקר, ואין כל נפקא מינה למעמדו של הבנק - המשיב, האם הוא אוחז כשורה אם לאו. .8סיטואציה שונה, אותה מתאר המחבר המלומד (שם, בעמ' 677[10]) הינה כאשר נעשה שימוש בפועל בטענת הקיזוז במערכת היחסים שבין הצדדים הקרובים לשטר, לפני סיחור השטר לצד הרחוק. דהיינו השימוש הראשוני בטענת הקיזוז, איננו כטענת הגנה כלפי התובע - הצד הרחוק. בסיטואציה זו, במקרים מסויימים עומדת טענת קיזוז המופנית כלפי עסקת היסוד שלהבטחתה ניתן השטר, גם כאשר מקור הטענה בעסקה אחרת. קיזוז כזה מפקיע את החיוב השטרי, ברם במקרה זה יש לבחון האם הקיזוז הופעל לאחר סיחור השטר, או לפני סיחורו. דא עקא, קיזוז שהופעל במערכת היחסים בין הצדדים הקרובים לאחר הסיחור של השטר לידי הצד הרחוק - אינו משפיע בשום מקרה על זכותו השטרית של הצד הרחוק. זכות הסיחור במקרה כזה איננה מוגבלת, הסיחור אינו מהווה פגם בזכות הקנין של המסחר, ואין צורך באחיזה כשורה כדי להתגבר עליו. (ראה ע"א 333/61 גניסקי נ' מאיר [5]; 218/66חביה נ' גליק [6]; ע"א 576/61 בראון נ' רוגוז'ינסקי [7]). .9במקרה שבפני, העיד חשב המערערת עת נחקר על תצהירו כי בעת שפנה אל הנפרעת עפ"י השטר (היא חברת דיקל בע"מ), בשל כשלון תמורה בעסקת יסוד אחרת, נאמר לו על ידי הנפרעת כי השטר נמסר לבנק, וכי לכשיגיע זמן פרעונו, "נעשה קיזוז חובות" (ר' פרוטוקל הדיון בפני כבוד הרשם, עמוד 1, מיום 27.3.86). משמע, כי גם אם נעשה שימוש בטענת קיזוז (אם כי קשה לדלות מן האמור בפרוטוקול - האם נעשה אח"כ קיזוז בפועל) הרי לכל הדעות, סיחורו של השטר לבנק ארע עוד בטרם ניעשה שימוש בטענת קיזוז זו, ועל כן אין מנוס מלקבוע כי אין הדבר משפיע על זכותו השטרית של הבנק - המשיב, שנעשה צד לשטר עוד בטרם נטענה טענת הקיזוז. .10מן המקובץ עולה, כי החלטת כבוד הרשם בדין ניתנה, באשר אין טענת ההגנה שבפי המערערת יכולה לעמוד בפני המשיב - כצד רחוק האוחז בשטר, יהא מעמדו אשר יהא. .11בשולי הפסק ייאמר, כי גם טענת ב"כ המערערת - לפיה טענת הקיזוז כמוהה כטענת כשלון תמורה חלקי (ר' עמוד 1לפרוט' ישיבת ביתמשפט זה, מיום 8.6.86שורות 23, 24) דינה להידחות. (ראה ר"ע 22/85 [3] לעיל, וכן ע"א 645/81 [4] לעיל). גם אם היתה בפי ב"כ המערערת, במקרה דנן, טענת כשלון תמורה חלקי וקצוב, הרי כשלון תמורה זה אינו נובע מעסקת היסוד שבעטיה נעשה ונמסר שטר החוב. (ראה - פרוט' הדיון בפני כבוד הרשם, מיום 27.3.86עמ' 1). לאור כל האמור לעיל, נדחה הערעור. המערערת תישא בהוצאות בסך -. 1000+ מ.ע.מ. צמוד להיום. הסבת שיקשטר חובחובשטר