התפטרות מהעבודה בגלל אלימות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות מהעבודה בגלל אלימות: .1זוהי תביעה לפיצויי פיטורים וכן לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים. השאלה שעומדת להכרעה בבית-הדין היא, האם התובע התפטר בנסיבות שביחסי עבודה שאין לדרוש ממנו להמשיך בעבודה, ועל כן דין ההתפטרות, על-פי סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים), הוא כדין פיטורים. .2התובע עבד אצל הנתבעת החל מחודש ספטמבר 1976ועד לתאריך 8.10.1981, היום בו התפטר מהעבודה. .3בתאריך 8.10.1981בשעות הבוקר בא התובע כרגיל למקום עבודתו אצל הנתבעת, והחל לבצע את העבודה שהיה חייב לעשות. כעבור זמן מה פרצה קטטה בינו לבין עובד אחר במפעל אשר שמו מרקו (להלן - מרקו). במהלך הקטטה הנ"ל "חטף" התובע מכת "ראשיה" במצחו ממרקו. בתגובה לכך עזב התובע מייד את מקום עבודתו וניגש למשטרת מגדל העמק להגיש תלונה בגין תקיפה נגד תוקפו, ולאחר מכן ניגש לקבל טיפול רפואי לפצעיו. .4כן ניגש התובע, לדבריו מייד לאחר המקרה, למועצת הפועלים במגדל העמק והם יעצו לו לבחור באחת משתי האלטרנטיבות - לחזור לעבודה ולהמשיך בעבודתו במקום או להתפטר ולהגיש תביעה לפיצויי פיטורים בבית-הדין האזורי לעבודה. .5התובע בחר באלטרנטיבה השניה ולא חזר יותר למקום עבודתו אצל הנתבע, ובתאריך 3.11.1981הגיש תביעה לבית-דין זה, בה תבע ממעבידו פצויי פיטורים, כאמור לעיל. .6בכתב התביעה שהגיש התובע לבית-דין זה, הוא תאר את פרטי הנסיבות שבהן הסתיימה עבודתו אצל הנתבעת, בזו הלשון: "המעביד, מנהל הנגריה אליעזר, הכניס לי ראשיה בזמן העבודה. נפגעתי והתלוננתי למשטרה וקיבלתי מהרופא שבועיים מהפגיעה". כן טען התובע בכתב התביעה, כי דרש פיצויי פיטורים מהנתבעת, אך המעביד "מסרב אפילו לדבר איתו". .7לעומת זאת, בעדותו בבית-הדין, התובע "הרחיב את היריעה" וטען, כי המפעל היה על סף פשיטת רגל ועובדים פוטרו ולכן ממש "חיפשו" אותו כדי לפטר אותו ללא פיצויי פיטורים. כן הורידו לו את הפרמיה והיחסים בעבודה נהיו גרועים ביותר. .8באשר לנסיבות התקרית בינו לבין מרקו הוא מספר כדלקמן: "בתאריך 8.10.1981בא אלי מנהל הנגריה, אליעזר מרקו, ודרש ממני שאעבוד מהר ולמה אני עובד לאט והכניס לי ראשיה בעין השמאלית... הוא חשב כנראה שאני אחזיר לו 'בוקס' ואז יתפתח ריב והוא יפטר אותי ללא פיצויי פיטורים...". .9כן העיד התובע, כי "בנסיבות אלה לא הייתי יכול להמשיך לעבוד שם - כי הרי מנהל העבודה הרביץ לי ולא פועל פשוט"... מרקו אליעזר היה למעשה (מנהל המפעל) בזמן המקרה, כי דולב היה בחו"ל ומרקו היה בהעדרו אחראי על כל המפעל", בחקירתו הנגדית סיפר התובע: "זה לא נכון שאליעזר מרקו לא היה מנהל המפעל. אליעזר מרקו היה מנהל הנגריה... אם רציתי תוספת בשכר אליעזר היה האחראי על המלצות להעלאה בדרגה". .10ההגנה הביאה כעד מטעמה את אברהם דולב בלבד ולא את אליעזר מרקו. אברהם דולב שימש במנהל המפעל משנת 1977, אך בעת התקרית ב-8.10.1981, היה בחו"ל במשך חודש ימים. הנ"ל העיד, כי אליעזר מרקו היה נגר בכיר בעל ותק של 11שנים במקום עבודתו, והוא נהג להתייעץ עמו בבעיות מקצועיות. לדבריו, למרקו לא היו כל סמכויות מינהליות במפעל - לא בקבלת עובדים ולא בפיטוריהם. והעד עצמו נהג להחליט ביחס להעלאות שכר לעובדים ולמרקו לא היתה כל נגיעה בדבר. בעמוד 6לפרוטוקול הוא אומר: "למרקו לא היתה שום סמכות ביחס לעובדים האחרים - לא פיקוח ולא אחריות". .11כן סיפר העד דולב, כי למעשה קבלת ההחלטות היתה בידי בעל המפעל בומי אגוזי, וכי גם אני אישית לא פיטרתי עובדים מבלי להתייעץ עם בעל החברה, שהיה אישית מתערב בנושא זה... הייתי בחו"ל במשך חודש ימים בסך הכל ואז החליף אותי מנהל המפעל, כפי שנהג לעשות כששרתתי בשירות מילואים סדיר". .12כלומר, סלע המחלוקת בין התובע והעד דולב הוא, מה היה תפקידו של מרקו במפעל - האם היה מנהל המפעל או מנהל העבודה והממונה ישיר על התובע בעת העדרו של דולב מהמפעל כפי שהעיד התובע, או שמא היה מרקו עובד בעמדה שווה לזו של התובע, אך בעל ניסיון וותק מקצועי רב יותר, אך ללא כל סמכויות ניהול או פיקוח בנגריה. .13לאחר ששמעתי את התובע ואת דולב בשם הנתבעת הגעתי למסקנה, כי אני מאמינה לגרסתו של הנתבע, כפי שהעיד עליה בבית-הדין העד דולב, ואינני מאמינה לעדותו של התובע. התובע עשה עלי רושם לא מהימן, ונראה שהיה שהוא מתכנן לעצמו את התשובות לפי מה שנראה לו כנכון לומר. התרשמתי שלא תמיד הוא אומר את האמת ואין הוא מספר על כל העובדות כהוויתן. כך למשל סיפר, כי ביום התקרית, 8.10.1981, ניגש לרופא לבדיקה רפואית, אך לעומת זאת הגיש תעודה רפואית נ/ 1על בדיקתו בתאריך .14.10.1981כשנשאל לפשר הפער של 6ימים בין המקרה ותאריך הבדיקה - השיב: "אני הייתי בבדיקה רפואית ביום הפגיעה, וכנראה יש כאן טעות". .14כן מסר התובע גרסות סותרות ביחס לתפקידו של מרקו במפעל. בתחילה טען, כי הוא היה מנהל המפעל, אחר כך טען, כי הוא היה מנהל הנגריה בלבד, שהינה אחת מ- 3מחלקות במפעל, ולבסוף צמצם את תפקידו למנהל העבודה בנגריה. .15התובע אף ניסה להציג את עצמו בפני בית-הדין כ"טלית שכולה תכלת" ביחס להתנהגותו במפעל בתקופת עבודתו שם ובשעת התקרית עם מרקו. לאור התרשמותי מהופעתו ומהתנהגותו של התובע במהלך עדותו בבית-הדין אינני מאמינה, כי נסיבות התקרית בינו לבין מרקו היו כפי שתארן בבית-הדין, אך היות ומרקו לא הובא להעיד בבית-הדין, ובא-כוח הנתבע אינו חולק על עצם קיום הקטטה בין השניים - אין צורך כי אקבע, מה היו הנסיבות המדויקות. שגרמו לקטטה וכיצד התנהג התובע במהלכה. .16עדיפה בעיני עדותו של דולב, כי התובע, שהיה בעל מקצוע טוב, היה גם איש ריב ומדון. הוא נהג לריב עם שאר העובדים ולהגיע עמם לוויכוחים ולצעקות. ולמעשה בשנה האחרונה "חיפש" לעזוב את המפעל ורצה לזכות בפיצויי פיטורים ולכן החל לעורר בעיות - עד שהיה צורר לערב פעמים אחדות בעניין את מועצת מגדל העמק, כפי שהדבר מוצא את ביטויו במסמך נ/.1 .17כן אני קובעת, כי מרקו אליעזר לא שימש בתפקיד מינהלי במפעל ולא היו לו כל סמכויות פיקוח על התובע. כל התקרית שהתרחשה בין התובע לבינו - היתה קטטה בין שני עובדים בעלי דרגות שונות מבחינת הוותק המקצועי, אך שווים במעמדם במפעל. .18התובע לא פנה לנתבע בבקשה ללבן ולערוך בירור בעניין הקטטה בינו לבין מרקו, אלא העדיף להתפטר מייד ולא לחזור יותר למקום עבודתו במפעל, וזאת למרות שיעצו לו במועצת הפועלים של מגדל העמק לחזור לעבודה. לא נטען ולא הוכח קיומה של מתיחות בין התובע לבין מרקו קודם לתקרית הנ"ל. .19אין חולק על כך, שהתובע התפטר מעבודתו אצל הנתבע, והשאלה היא, אם התפטרות בנסיבות אלו נכנסת למסגרת סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. בדב"ע לג/34-3, [1] (בע' 414), אמר בית-הדין הארצי לעבודה: "לא אחת יקרה שעובד יראה את עצמו נפגע מהיחס אליו, הן מצד מעביד והן מצד חבריו לעבודה. אולם לא בכל מקרה או שרשרת של מקרים, הגורמים לעובד אי-שביעות רצון, או מורת רוח, יש לראות עילה המצדיקה את התפטרותו עם זכות לפיצויים מכוח סעיף 11(א), סיפה, לחוק פיצויי פיטורים". .20במקרה הנוכחי - המעביד לא פגע בתובע בדרך התנהגותו כלפיו, בדיבורו או ביחסו אליו, אלא שפרצה קטטה בין התובע לבין עובד אחר במפעל. לא כל קטטה בין שני עובדים במפעל תחייב את המפעל לשלם פיצויי פיטורים לעובד. התובע לא ניסה לפעול להשכנת שלום בינו לבין מרקו, או לבקש את התערבותו של הנתבע בנדון, אלא העדיף להפסיק מייד את עבודתו במקום על דעת עצמו. במפעל עבדו 15- 20עובדים, והיו בו שלוש מחלקות שונות ונפרדות. התובע לא ביקש מהנתבע, כי יעבירו למחלקה אחרת, או למקום שבו לא יצטרך לעבוד בכפיפה אחת עם מרקו - אם היה חפץ להמשיך ולעבוד במקום. הוכח גם, שהנתבע היה מעוניין בהמשך העסקתו של התובע למרות בעיות המשמעת שהיו עמו וזאת קודם לקטטה. .21לאור כל האמור לעיל התובע לא הוכיח, כי היתה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו, וכי במקרה הנוכחי נוצרו נסיבות שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו אצל הנתבע. על כן לא נתמלאו התנאים הנקובים בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. התוצאה היא, כי התביעות לפיצויי פיטורים וכן לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים - נדחות. .22התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך של 000, 5שקל. .23התובע גם ישלם את האגרה הדחויה בסך של 424שקל. .24המשפט התקיים כולו בהעדר נציגי עובדים והמעבידים, שלא הופיעו לבית-הדין ללא סיבה מוצדקת. ועל-פי בקשת הצדדים התקיים בפני כדן יחיד.אלימותהשעיההתפטרות