זכויות יוצרים על תוכנה של מדפסת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות יוצרים על תוכנה של מדפסת:

השופט טלגם



זוהי תביעה לצו מניעה ולתשלום דמי נזק כפיצוי על הפרת זכויות יוצרים; פסק חלקי זה מתייחס רק לשאלה אם אכן קיימת לתובעת זכות יוצרים שהופרה; מאחר שקיבלתי וקבעתי להלן שיש לתובעת זכות כאמור, תידון בנפרד שאלת גובה הנזק, בהתאם להחלטה על פיצול הדיון, שניתנה בעבר.




חברת אמפיסל (ישראל) בע"מ, התובעת בתביעה זו, היא יבואנית ומשווקת של מדפסות מדגם 1509-M המיובאות ע"י הנתבעות – יפנלנד קואופורישן בע"מ, וחברה נוספת, הנתבעת 2. מאחר שגם ב"כ הנתבעת מתייחס אליהן כאחת, מנוסח גם פס"ד חלקי זה בהתאם, אך הוא חש בשווה לגבי שתי הנתבעות.


לפי תכנונן מתחברות המדפסות הללו גם למחשבים תוצרת I.B.M ולתואמיהם. בכל מדפסת מותקן "רכיב זיכרון" המכיל את תכנת ההפעלה של המדפסת; המידע האצור ברכיב הזיכרון מתבטא בנקודות מסוימות שנצברו באזור זה של המעגל המודפס. הסדר שבו נצרבות נקודות מסוימות ולא אחרות הוא פרי מערכת פקודות, (כתובה בשפה שהמחשב עשוי לקלוט) הקרויה "תוכנה". חלק ממערכת הפקודות המרכיבה את התכנה מתייחסת לצורת האותיות ולסימנים שהמדפסת מדפיסה עפ"י תכנת ההפעלה ופקודות אלה הן הגורמות לכך שהתוצאה על הנייר תהיה אות מסוימת, בין עברית בין לועזית.

רכיב הזיכרון המצוי במדפסת כפי שהיא מיובאת מהיצרן, מכיל תווים, אותיות וסימנים צרובים אשר שימושיים במספר שפות, אך אותיות עבריות אינן "מאוחסנות" בו ולכן אי אפשר להדפיסן במדפסת כפי שהיא מיובאת לארץ.

לתובעת, כמשווקת של המדפסות בארץ, היה צורך בהדפסה בעברית ולכן היא שינתה את נתוני התווים הצרובים ברכיב הזיכרון האלקטרוני שבמדפסות המיובאות כך ש"אוחסנו" בו האותיות העבריות ומתאפשרת הדפסה בעברית.



השינוי בוצע עבור התובעת, לפי הזמנתה, ע"י מתכנת מחשבים בשם משה שליו, שביצע את השינוי ע"י תוכנת עזר שכתב.


לטענת התובעת, עם שינוי הנתונים ברכיב הזיכרון שבמדפסת, נוצרה תוכנה שונה מזו שהיתה בה כפי שיובא לארץ מן היצרן היפני ויש לה זכות יוצרים עפ"י חוק זכויות יוצרים, 1911 ולכן לטענתה, הנתבעת שהעתיקה אותו שינוי, הפרה את זכויות היוצרים שלה.

הנתבעת אינה חולקת שהיא אכן העתיקה את השינוי הנ"ל, אלא שלטענתה תוכנת ההפעלה של מדפסת היצרן ותוכנת ההפעלה של מדפסת התובעת הן אותה תובענה השנויים קלים של נתונים בלבד; השינוי שנעשה ע"י התובעת, כך טוענת הנתבעת, לא שינה למעשה את תוכנת ההפעלה של היצרן ולא יצר תוכנה חדשה. רק חלק מהנתונים שבתוכנה שונה בעוד שמערכת הפקודות וההוראות הלוגיות שמרכיבות אותה נשארה בעינה, ובכך בלבד אין לטענתה כדי להקנות לתובענת זכות יוצרים עפ"י החוק. מה התובעת נטלה תוכנה לא לה והכניסה בה שנויים קלים להתאימה לשימושה – אף הנתבעת כך. טוענת הנתבעת,ש התובעת אין לה על מה שתלין, משום שהיא עצמה כלל לא רכשה זכות יוצרים בתכנה המקורית- היפנית, היא רק לקחה תכנה של היצרן היפני של המדפסת ושינתה בה נתונים מועטים (5% בלבד מהתוכן של רכיב הזיכרון בהתאם לעדות העד סיגל מטעמה – הפרטיכל מיום 8.9.89); על ידי כך לא רכשה התובעת עצמה זכות יוצרים בתוכנה הזו, מה גם שהפעולה הפיזית של השינוי אינה נעשית באמצעות תוכנה בלבד אלא קיים מכשיר הקרוי "מכשיר צריבה" והוא המשנה, עפ"י תכנת הפעלה המוצמדת לו, את צריבת סדרת הנקודות בבלוקים המתאימים שברכיב הזיכרון. מכשיר זה – גם התובעת איננה טוענת שיש לה עליו זכויות יוצרים. מאחר שההשתלה עצמה של האות המעוצבת נעשית גם באמצעות מכשיר ותוכנה שאין לגביהם זכויות לתובע אין לה גם זכויות יוצרים במוצר.

לבסוף הועלתה הטענה, כי למרות שהשינוי בוצע ע"י תכנת- עזר, הרי מכיוון שהתוכנה עצמה לא הועתקה, אלא רק התוצאה שנבעה ממנה, היינו רק השינוי שהושתל ברכיב הזיכרון שבמדפסת, אין הפרה של זכות היוצרים של התובעת ע"י ההעתקה.



נראה לי שהדין עם התובעת.


כאמור, הנתבעת עצמה מודה שהעתיקה יחידות מספר של רכיב הזיכרון שבמדפסת התובעת.

אמנם, הוסיפה הנתבעת וטענה, שמשראתה לאיזה סיבוך נקלעה, היא עמדה ופיתחה תוכנה משל עצמה לעיצוב אותיות בעברית וזאת לאחר פתיחת הליך המשפט שבפני. המומחה מטעמה, מר סיגל, העיד כי יפנלנד, היא הנתבעת, עשתה תכנה משלה כדי להביא להדפסת אותן אותיות (פרטיכל עמ' 7), ומכאן שאין בתוכנת התובעת כל רבותא ורק מטעמי נוחיות ולשם קיצור נטלה הנתבעת מן המוכן מוצר שהניחה שאין בו כל זכות יוצרים.

נראית לי טענתו של ב"כ התובעת, בכך שהוכיחה למעשה התובעת את טיעונה מפי הנתבעת עצמה, שהרי בכך היא מודה שיש צורך בתוכנה כדי לעצב במדפסת את האותיות העבריות ושמה שהנתבעת העתיקה מהתובעת היא רכיב הכרחי לצורך עיצוב האותיות, רכיב אשר נוצר באמצעות תוכנה כזו שהיא פיתחה מאוחר יותר. ואילו בתקופה שמתלוננים עליה, לא טרחה הנתבעת לפתח תוכנה משלה, אלא העתיקה את רכיב הזיכרון של התובעת שהכיל טבלת נתונים אשר שונתה עבור התובעת ע"י תוכנת העזר של העד שליו.

גם את טענותיה של הנתבעת, כאילו אין למעשה שינוי במדפסת שמשווקת התובעת לעומת המדפסת כפי שהיא מיובאת מהיצרן היפני, אין לקבל. וכמוה גם את הטענה שאם יש שינוי הרי שזהו שינוי קטן ולא משמעותי.

התובעת יבאה לארץ מדפסת שאי אפשר היה להדפיס בה בשפת העברית, ומתכנת תיכנת עבורה תכנה שאפשרה הדפסה בעברית; מבלי להיכנס עדיין לבירור של אופן ביצוע השינוי, מן הבחינה הטכנית פשיטא היא בעיני, שמדובר בשינוי ניכר, שאין לזלזל בו, שאפשר שיווק המדפסות הללו בארץ, ולכן אין לומר שמדובר בשינוי לא משמעותי שלא תיתכן לגבי זכות יוצרים.

גם המומחה מטעם הנתבעת הסכים שתכנת העזר חוסכת "עבודת נמלים" לצורך ביצוע השינוי (פרטיכל מה- 8.8.88 עמ' 6). ולכן אין לומר שמדובר בשינוי קל ערך.

נראה לי שהזכות המוגנת מהווה גיבוש של רעיון: תוכנת- העזר גורמת לכך שמדפסת שהפיקה אותיות לועזיות תתחיל להפיק אותיות עבריות ולכן היא בגדר יצירה משמעותית. ביצירה זו הושקע עמל אשר גם הניב תוצאה משמעותית; משמעותית עד כדי כך שראוי היה בעיני הנתבעת להעתיקה במקום לטרוח וליצור תוכנה משל עצמה.

אלא מאי? טוענת התובעת, שלא את התוכנה עצמה העתיקה, אלא רק את הנתונים שהופקו ממנה ואלה בגדר מוצר שאינו מוגן. גם לכך אינני מסכים.

הנקודות שנצרבו בזיכרון של המדפסת, (ה- Read only – ROMMemory), אינן אלא תרגום של התוכנה שהגה ורשם המתכנת של התובעת (מר שליו). במקום להזין למחשב מחדש את סידרת הפקודות הכתובה נעשתה, בעזרת מכשיר כלשהו, פעולה של צריבה על גבי הבלוקים שבזיכרון. אין זו אלא שפה שהמחשב "מבין" בקלות – כדי לבצע את אותה סידרת הוראות שהיא ביטויה הפיזי של התוכנה. סידרת הוראות זו, היא היא הדבר הניתן להעתקה ואותה אכן העתיקה הנתבעת, באמצעות העתקה ביטויה שבזיכרון.

האדונים לבנפלד וכהנא במאמרם בהפרקליט ל"ט, מדצמבר 1989 בעמ' 199, 179, מביאים את הגדרתו הפשוטה והנאה של ציר בית הנבחרים האמריקני מר קסטנמייר:

"תוכנת מחשב פירושה, סידרה של הוראות המסוגלות, לאחר הסבתן למדיום הניתן לקריאה בידי מכשיר, לגרום למכונה בעלת כושר עבור נתונים לציין, לבצע או להשיג תוצאה או תפקיד מסוים."

אין זו הגדרה שבחוק, אלא הסבר לוגי למונח – "תוכנה", שהמחוקק שלנו לא ראה לנכון להגדירו כשהרחיב את הביטוי "יצירה ספרותית" לכלול בו את המונח "תוכנה". חוק לתיקון פקודת זכות היוצרים, תיקון מס' 5 תשמ"ח- 1988 ספר חוקים 1260 מ- 27.7.88 שבו הוסיף סע' 22א' לפקודה ונקבע כי "דין תוכנה של מחשב כדין יצירה ספרותית".


אין אני רואה לצמצם "תוכנה" בכל דרך שהיא, אלא כל מערכת של פקודות ונתונים אשר מביאה לידי כך שהמחשב מוציא לפועל פעולה מסוימת – היא בגדר תוכנה, והיא מוגנת בזכות יוצרים כאשר היא ממלאה אחר הדרישות של "יצירה ספרותית". יפים כאן דברי כבוד השופט חאג'- יחיא בפסק הדין בת"א (ת"א) 3021/84Apple Computer line נ' ניו קוב טכנולוגיות פ"מ תשמ"ז(1) 397 בעמ' 405:

"תוכנת מחשב, שהיא פרי רוחו של האדם היוצר והכותב אותה, הינה יצירה ספרותית, כמשמעותה בהגדרות החוק, בהיותה ממלאת אחר התכונות והקריטריונים של יצירה ספרותית, ועל כן תוכנת מחשב, הן ב- Source Code והן ב- Object Code, בין שהיא כתובה ומודפסת כתקליטונים, ובין שהיא אגורה ב- ROM, הינה יצירה ספרותית מוגנת עפ"י החוק". (ההדגשות שלי).




במקרה שלפני, ברכבי הזיכרון הושתלו ע"י התובעת בטכניקת הצריבה הנתונים החשמליים שמהם יודע המחשב להפיק את האותיות העבריות.


רכיב הזיכרון משמש כאן לאחסנה ומהווה למעשה ביטוי של התוכנה עצמה ולא תוצאה או מוצר חדש ונפרד מן התוכנה.

לכן, איני מקבל טענתה של הנתבעת, ואני קובע כי בכך שהעתיקה את רכיב הזיכרון שבמדפסת כפי ששונה ע"י התובע הפרה את זכות היוצרים של זו האחרונה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העתקת יצירה

  2. יצירה מוגנת

  3. העתקת דגם שמלה

  4. העתקת מאמר משפטי

  5. יצירה נגזרת אסורה

  6. זכויות יוצרים בלוג

  7. יצירה מקורית מוגנת

  8. העתקת מודעות דרושים

  9. זכויות יוצרים גופנים

  10. זכויות יוצרים על כתבה

  11. זכויות יוצרים על יצירה

  12. זכויות יוצרים בארה''ב

  13. זכויות יוצרים על תוכנה

  14. זכויות יוצרים באנגליה

  15. הגנה על זכויות יוצרים

  16. עורך דין יצירות אומנות

  17. זכויות יוצרים על מחזמר

  18. חוק זכויות יוצרים החדש

  19. זכויות יוצרים בעיצוב בד

  20. הפרת זכויות יוצרים בסרט

  21. זכויות יוצרים על ספר ישן

  22. זכויות יוצרים על דמויות

  23. זכויות יוצרים על תספורת

  24. זכויות יוצרים על ציורים

  25. זכויות יוצרים על פרסומת

  26. זכויות יוצרים ספרי לימוד

  27. זכות יוצרים ביצירה מוזמנת

  28. הפרת זכויות יוצרים בצילום

  29. הפרת זכויות יוצרים על יצירה אדריכלית

  30. הפרת זכויות יוצרים בציורים

  31. רשומת קול - זכויות יוצרים

  32. הפרת זכויות יוצרים בתמונה

  33. הפרת זכויות יוצרים בתוכנות

  34. הפרת זכויות יוצרים במקומון

  35. זכויות יוצרים ציורים ודמויות

  36. הפרת זכויות יוצרים בצילומים

  37. הפרת זכויות יוצרים בפייסבוק

  38. זכויות יוצרים על דגמי בגדים

  39. זכויות יוצרים על שיטת לימוד ?

  40. זכויות יוצרים על טקסט פרסומת

  41. הפרת זכויות יוצרים בספרי ילדים

  42. זכויות יוצרים על עיצוב אותיות

  43. זכויות יוצרים בתמונות תלת מימד

  44. זכויות יוצרים על תוכנה של מדפסת

  45. זכויות יוצרים על צילום דוקומנטרי

  46. הפרת זכויות יוצרים בהשמעת מוסיקה

  47. זכויות יוצרים באתר תמונות פליקר

  48. האם יש זכויות יוצרים על "רעיון" ?

  49. הפרת זכויות יוצרים סדרת טלוויזיה

  50. הפרת זכויות יוצרים באולם אירועים

  51. הפרת זכויות יוצרים סרטים מצוירים

  52. זכויות יוצרים בתמונה ישנה משנת 1969

  53. הפרת זכויות יוצרים באולמות אירועים

  54. עתירה לבג"ץ בגין פגיעה בזכות יוצרים

  55. זכויות יוצרים על שיר בהזמנה לחתונה

  56. תביעה של רב בגין הפרת זכויות יוצרים

  57. העתקת תקציר תסריט הפרת זכויות יוצרים

  58. הדפסת ספרים ידיעה על הפרת זכויות יוצרים

  59. אחריות מנהלי תאגיד להפרת זכויות יוצרים

  60. האם צילום הופעה מהווה הפרת זכויות יוצרים

  61. ספר הדרכה למורים למתמטיקה - זכויות יוצרים

  62. תביעה נגד אולם שמחות בגין הפרת זכויות יוצרים

  63. תביעה בגין הפרת זכות יוצרים וזכות מוסרית בצילום

  64. נדחתה תביעה נגד העירייה בגין הפרת זכויות יוצרים

  65. אחריות בעל אולם אירועים להפרת זכויות יוצרים במוסיקה

  66. אחריות מנהל אולם אירועים על הפרת זכויות יוצרים במוזיקה

  67. סעיף 37 לחוק זכות יוצרים: דרישת הכתב בהעברת זכויות יוצרים

  68. זכויות יוצרים על תמונה שצולמה לפני חוק זכויות יוצרים החדש

  69. החזקת תקליטורי DVD צרובים המהווים "עותקים מפרים" לפי חוק זכויות מבצעים ומשדרים

  70. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון