קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות רופא לעסוק בפרקטיקה פרטית: .1התובע מס' 1, פרופסור בן-חור (להלן - בן-חור) והתובע מס' 2, ד"ר ברסון (להלן - ברסון), עובדים כמנהלי מחלקות אצל הנתבע, המרכז הרפואי שערי צדק (להלן - שערי צדק). בכתב תביעתם עתרו בן-חור וברסון לבית-הדין שיצהיר, כי יש להם הזכות לעסוק בפרקטיקה פרטית. ב-14.6.1983, הודיע בא-כוח התובעים לבית-הדין, כי בן-חור מתכוון שלא להמשיך בתובענה, וב- 27.10.1983הגיש בא-כוח התובעים בקשה למחוק את תובענת בן-חור נגד שערי צדק. ב- 30.10.1983הוחלט, שהבקשה תובא בפני המותב שישב בדין בתובענה זו. לאחר מכן לא הופיעו יותר בן-חור ובא-כוחו בפני בית-הדין, לא טענו ולא הגישו ראיות או סיכומים. .2ואלה עובדות המקרה: ברסון, החל לעבוד בשערי צדק ביום .1.5.1965מונה כמנהל בפועל של מחלקת עיניים בשערי צדק ביום .22.7.1966כשנתיים לאחר מכן מונה ברסון מנהל מחלקת עיניים בשערי צדק. ביום 26.1.1968נחתם הסכם בין ברסון לבין שערי צדק (ת/1) ובו נאמר, בין השאר: "משכורתו ותנאי העבודה של ד"ר ברסון הם בהתאם לתנאי העבודה הנהוגים בבתי-חולים ממשלתיים. תקופת העסקתו הכללית של ד"ר ברסון ותנאי פרישה, הסקה וכל שאר התנאים אף הם לפי המקובל בבתי-החולים הממשלתיים. כמובן יש לד"ר ברסון זכות לעסוק בפרקטיקה פרטית לפי ה'קווים לעבודה פרטית של רופאי בית-החולים שערי צדק' ". ביום 1.2.1970נשלח למנהלי המחלקות בשערי צדק, ובהם ברסון, מכתב - ת/ 2- שזו לשונו: חוזר למנהלי המחלקות "לכבוד ד"ר ד' ברסון, מחלקת עיניים, כאן ד"ר ברסון הנכבד, בקשר לשיחתנו בישיבת המועצה הרפואית, הנני לחזור ולהביא לתשומת לבכם כי רשות לשר"פ היא אוטומטית לכל מנהל מחלקה. כמובן, אם ברצון מנהל המחלקה לעסוק בפרקטיקה פרטית מחוץ או בין כותלי בית-החולים, עליו לוותר על זכויותיו לשר"פ ולהודיע על כך להנהלת בית-החולים. מובן כי עבודת השר"פ חייבת להתנהל על-פי התנאים הנהוגים בבית-החולים שלנו. כמובן, עלי להטעים כי לגבי עבודה רפואית מחוץ לכותלי המוסד, הן בתשלום והן ללא תמורה, דרוש אישור ההנהלה. בכבוד רב, (-) פרופסור דוד מ' מאיר המנהל הכללי" ביום 31.3.1976נחתם הסכם בין שערי צדק לבין מספר רופאים העובדים בשערי צדק, כולל ברסון, הסכם (נ/1) בדבר שירות רפואי פרטי (להלן - שר"פ), במסגרת שערי צדק. בהסכם זה נאמר בין השאר: "הואיל והרופאים הינם משרתים במשרות מלאות בבית-החולים; והואיל והרופאים התחייבו כלפי בית-החולים שלא לנהל פרקטיקה פרטית; והואיל והצדדים מאידך הסכימו להקים שירות רפואי פרטי (להלן - שר"פ) אשר בו בית-החולים יעמיד לרשות הרופאים חדר או חדרי קבלה, קליניקות ושאר מקומות, שירותים וציוד לטיפול בחולים הפונים אל הרופאים שלא באמצעות בית-החולים; .3השר"פ יכלול טיפול בחולים פרטיים של הרופא המטפל וזאת בבית- החולים, במרפאות, בביקורי בית, בייעוץ מחוץ לבית-החולים ועבודה מקצועית במוסדות אחרים; בתנאי שעבודה רפואית מחוץ לבית-החולים ובמוסדות אחרים, פרט לביקורי בית דחופים אצל חולים, מותרת רק לאור קבלת אישור מראש בכתב מאת הנהלת בית-החולים. .5(א) כל מי שחבר בשר"פ זכאי להודיע על פרישתו מהשתתפות בשר"פ על-ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב של לא פחות מ- 60יום. (ב) בית-החולים זכאי לבטל הסכם זה ושר"פ על-ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב לנציגות הרופאים הנזכרת להלן של לא פחות מ- 90יום". מאז נחתם הסכם נ/1, ובעיקר לאחר ששערי צדק עבר למעונו החדש בשכונת בית וגן בירושלים, פעלו הצדדים על-פי הסכם נ/ 1תוך כד ששערי צדק השקיע השקעות ניכרות בפיתוח מרפאת העיניים בראשה עמד ברסון. ביום 1.2.1982פנו בן-חורין וברסון לשערי צדק במכתב ת/ 3שזו לשונו: "הנדון: פרקטיקה פרטית בהתאם לחוזר למנהלי המחלקות מפברואר 1970, ברצוננו לממש זכותנו לפרקטיקה פרטית בתוך ומחוץ לכותלי בית-החולים. נא להודיענו מה הם הסידורים בנדון. פרופסור נחום בן-חור ד"ר דוד ברסון" בעקבות מכתב זה (ת/3) החלה חליפת מכתבים (ת/4-ת/9) בין בן-חור וברסון לבין שערי צדק, שנושאם העיקרי: חילוקי הדעות בין הצדדים לעניין כותם של בן-חור וברסון לפרקטיקה פרטית מכוח המסמכים ת/1, ת/ 2ו-נ/ .1משלא יושבו חילוקי הדעות בין הצדדים הגישו בן-חור וברסון תובענה זו. .3בסיכומיו טוען בא-כוח שערי צדק, כי תביעתו של ברסון "מוקדמת מדי". אין אנו מקבלים טענה זו. סעיף 39לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, מחיל את הוראות סעיף 32- 43לחוק בתי-המשפט, תשי"ז- .1957סעיף 34(ב) לחוק בתי-המשפט (הוחלף בסעיף 75לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984), קובע שכל בית-משפט הדן בעניין אזרחי, מוסמך לתת, בין היתר, פסק דין הצהרתי, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. בפסיקת בית-הדין הארצי לעבודה, נקבע אמנם שלא תמיד ישתמש בית-המשפט בסמכותו לתת סעד הצהרתי, אך במה דברים אמורים? כאשר התביעה לסעד הצהרתי היא עיונית בעלמא, לא כן כאשר למבקש יש אינטרס ממשי אותו הוא רוצה לממש. לעניין זה קבע בית-הדין הארצי: "ואם בסעד הצהרתי מדובר - יש לזכור את הכלל שאין נותנים סעד כזה ללא 'אינטרס' שבצידו, כתשובה לשאלה עיונית, ורק בהתדיינות לשמה" (דב"ע שם/9-4, [1], בע' 17) וכן: "אין בית-דין זה קומץ ידו עת עותרים ממנו ל'סעד הצהרתי', אך יחד עם זאת - אין הוא סעד לכל עת מצוא. אחד התנאים לנתינתו הוא שישמש להבטחת אינטרס או למימוש זכות" (דב"ע מא/48-3, [2], בע' 418). בתביעות לדמי פגיעה מהביטוח הלאומי נקבע, שבאין "פגיעה" - כל "הצהרה" תהיה עיונית בלבד ולא יינתן סעד הצהרתי: אולם, נקבע גם סייג לכך והוא: "לאותם המקרים שלפונה לבית-משפט עניין של ממש, לשם שימור זכות עתידה שטרם התגבשה, אך קיימת 'סכנה' או אפשרות שתתגבש" (דב"ע שם/101-0, [3], בע' 44). אין ספק שלברסון יש אינטרס ממשי בסעד המבוקש ובכך די כדי לפתוח בפניו את שערי הדיון בעתירתו, גם אם טרם הודיע לשערי צדק על פרישתו מהסדר השר"פ. כי הרי "בשים לב לכך שיחסי עובד-מעביד נמשכים לעיתים עשרות שנים - ימנע פסק-דין הצהרתי התדיינות בעתיד" (דב"ע לה/4-4, [4], בע' 291). .4מתוך ת/ 1עולה, כי זכותו של ברסון "לעסוק כפרקטיקה פרטית היא לפי ה'קווים לעבודה פרטית של רופאי בית-החולים שערי צדק' וזאת להבדיל מתנאי עבודה אחרים שאותם יש להתאים ("בהתאם") לתנאי העבודה הנהוגים בבתי-חולים ממשלתיים". אותם "קווים מנחים" הובהרו במכתב ת/ 2דהיינו "אם ברצון מנהל המחלקה לעסוק בפרקטיקה פרטית... עליו לוותר על זכויותיו לשר"פ ולהודיע על כך להנהלת ביתהחולים". הבהרה נוספת ל"קווים המנחים" ניתנה בהסכם נ/ .1לעניין הפרקטיקה הפרטית נקבע בנ/1, כי על הרופאים החפצים בהסדר השר"פ להתחייב "שלא לנהל פרקטיקה פרטית" ואם חפצים הם להשתחרר מאותה התחייבות עליהם להודיע על פרישתם "מהשתתפות בשר"פ". .5טענתו העיקרית של בא-כוח שערי צדק היא, כי עיסוק בפרקטיקה פרטית טעונה אישור הנהלת שערי צדק, ומשזו לא ניתנה - אין ברסון רשאי לעסוק בפרקטיקה פרטית. לעניין זה מצויים בפנינו מסמכים בכתב מהם ניתן ללמוד על כוונת הצדדים ואם אין לדלות כוונה זו מאותם מסמכים, על בית-הדין ללמוד על כוונה זו ממקורות חיצוניים לאותם מסמכים. במסמך ת/2, שנעשה בידי שערי צדק ואומץ בידי בן-חור וברסון (ראה ת/3), מדובר תחילה ב"פרקטיקה פרטית" ולאחר מכן ב"עבודה רפואית מחוץ לכותלי המוסד". הוא הדין בהסכם נ/1, דהיינו ב"הואיל" השני מדובר ב"פרקטיקה פרטית" ובסעיף 3מדובר ב".. עבודה רפואית מחוץ לבית-החולים...". דמיון זה בניסוח אינו מקרי, אלא הוא מבטא ברורות את כוונת הצדדים בשני המסמכים הנ"ל. אנו קובעים, כי עלפי ההסכמים ת/1, ת/ 2ו-נ/1, שנכתבו בין ברסון לשערי צדק, אין זהות בין המונחים "פרקטיקה פרטית" לבין "עבודה רפואית מחוץ לכותלי המוסד" או "מחוץ לבית-החולים" וכי אין עיסוק בפרקטיקה פרטית טעון אישור ההנהלה, הכל בכפוף לסייג הקבוע באותם הסכמים. .6בסיכומיו טוען בא-כוח שערי צדק (סעיפים 14- 15לסיכומים), כי הסיבות להגבלה בעיסוק בפרקטיקה פרטית, דהיינו התנאת העיסוק באישור ההנהלה, הוא בסכנה, כי הפרקטיקה הפרטית, להבדיל משר"פ, היא "פרצה הקוראת לגנב". טענה זו מן הראוי להתייחס אליה בכובד ראש שעה ואכן קיימת "פרצה". מעדויות ברסון ועד שערי צדק, פרופסור מאיר, ברור, כי פרצה כזו אינה קיימת כלל כיוון ששעה ש"מוותרים על % 5מהמשכורת ובלי לעשות את העבודה הזו בתוך בית-החולים "מקובל בישראל לאפשר למנהלי מחלקות בבתי-חולים ממשלתיים לקיים פרקטיקה פרטית" (עדות פרופסור מאיר בע' 31לפרוטוקול). דהיינו, פרקטיקה פרטית מותרת רק בסייג הברור שלא תעשה בתוך בית-החולים. לסייג זה מודע ומסכים ברסון, כעולה מעדותו בע' 11, שורה 28, לפרוטוקול: "עדין לא החלטתי אם לעשות זאת בבית או במקום אחר. מקום אחר אפשרי להשכיר מקום ולפתוח מרפאה. אני אעסיק אחות ואקבל שכר לפי מה שמקובל. לא חשבתי על כך. אם אעסוק בפרקטיקה פרטית אינני חושב שאעביר את השכר לבית-החולים". .7בסעיף 26לסיכומיו טוען בא-כוח שערי צדק, כי "הכלל הבסיסי של יחסי עובד-מעביד הוא, שמי שמועסק במשרה מלאה איננו רשאי לעסוק בעבודתו במסגרת אחרת וגו'". אכן, כך פסק בית-הדין הארצי לעבודה בדב"ע שמ/114-3, [5], בע' 124, מול האות ג'. דא עקא, שאיסור- עבודה נוספת הוא "בגדר תנאי מכללא" (שם [5]), ואילו במקרה שלפנינו אין דרך להיזקק לתנאי מכללא, באשר ההיתר לתובע לעסוק בפרקטיקה פרטית הוא בגדר תנאי מפורש בהסכמים שבין ברסון לשערי צדק. .8לאור האמור לעיל: א) אנו מוחקים את תביעת התובע בן-חור בלא לפסוק הוצאות; ב) מוצהר בזאת, כי ברסון זכאי מכוח ההסכמים ת/1, ת/ 2ו-נ/ 1לעסוק בפרקטיקה פרטית בתנאי שינהג על-פי האמור בסעיף 5(א) לנ/1, הכל בסייג, כי כל העיסוק בפרקטיקה הפרטית יהיה מחוץ לכותלי שערי צדק; ג) אנו מחייבים את שערי צדק לשלם לברסון סד של 000, 100שקלים בתוספת מע"מ הוצאות ושכר טרחת עורך-דין (כולל). לסכום ההוצאות ושכר הטרחה תווסף הצמדה על-פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961, מיום מתן פסק-דין זה ועד לתשלום בפועל.רפואהפרקטסוגי אריחים (רצפה)ריצוף / פרקט / חימום תת רצפתי (תביעות)