מועד הגשת כתב תשובה

מהו מועד הגשת כתב תשובה לתביעה שכנגד ?

כתב-תשובה לתביעה שכנגד הוא אכן כתב-הגנה. זוהי גם דעתו של השופט זוסמן ז"ל בספרו על סדרי הדין
"במקרה אחד הגשת תשובת התובע - חובה היא ללא רשות ואם לא הוגשה, יינתן פסק-דין שלא בפני בעל-הדין. זהו המקרה בו כלל הנתבע בכתב-הגנתו תביעה שכנגד נגד התובע. תשובת התובע לתביעה שכנגד של הנתבע היא, למעשה, בחינת הגנה; התקנות קוראות לה, בתקנה 69, בשם "תשובה שכנגד".

אלא שמהות ותוכן לחוד, ותקנות סדרי הדין לחוד. תמוהה ובלתי מובנת ככל שתהיה עובדה היא, כי המועד להגשת כתב-הגנה לא נקבע בחיקוק ואילו המועד להגשת כתב-תשובה שכנגד נקבע כך במפורש. אין בשוני זה כל הגיון נראה לעין, אך בתי-המשפט מצווים על יישום התקנות וביצוען כמות שהן, אפילו נראות הן, על-פניהן, בלתי הגיוניות.

את המצב המשפטי מסכם השופט זוסמן בספרו בלשונו הבהירה והתמציתית:נ
"גם את המועד להגשת כתב-הגנה רשאי בית-המשפט להאריך לפי תקנה 448רישא, שכן תקנה 17מורה שעל הנתבע להגיש כתב-הגנתו 'בתוך המועד שנקבע בהזמנה (היינו בתוך המועד שנקבע על-ידי בית-המשפט ונקוב בהזמנה) שלא יקדם משלושים (או מחמישה עשר) יום'. אך המועד להגשת תשובת התובע, לרבות תשובה שכנגד לתביעה שכנגד נקבע בחיקוק (תקנות 68ו-69) ואין להאריכו אלא על-פי תקנה 488סיפא"


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מועד הגשת כתב תשובה לתביעה שכנגד:

.1זוהי בקשה לרשות לערער שהפכה, בהסכמת הצדדים, לערעור עצמו.
זוהי מחלוקת דיונית פשוטה בתכלית. בשעתו הוגשה על-ידי המשיבים תביעה נגד מספר נתבעים והמערער בתוכם. המערער (שבאותו הליך היה הנתבע מס' 3) הגיש ביום 22.2.81כתב-הגנה וכן כתב-תביעה שכנגד. הטיפול בתיק זה בבית-משפט השלום התנהל בעצלתיים, ככל הנראה בגלל קשיי מסירה לנתבעים האחרים, וביום 31.10.82
נתכנסו הצדדים ובאו בפני בית-משפט השלום. באותה ישיבה אמר פרקליט המשיבים דברים אלה:ו
"אני רואה בתיקי שאמנם לא הוגש כתב-תשובה לכתב-תביעה שכנגד של חברי, הנתבע 3, עו"ד קלר. מסתבר שהדבר נעשה מחמת שיכחה וגם אבקש הארכה למפרע של המועד להגשת תשובה".
באותו מעמד נתן שופט השלום המלומד צו שרק סעיף (ב) הימנו נוגע לענייננו:נ
"(ב) בנסיבות הענין אין כל סיבה שלא להאריך למפרע את המועד להגשת כתב-תשובה לתביעה הנגדית. התשובה תוגש תוך 14יום.
התובע ישלם לנתבע 3(התובע הנגדי) הוצאות ישיבת היום בסך 750 שקל ללא תלות בתוצאות המשפט לגופו".
על החלטה זו הערעור שבפני. טענת המערער היא קצרה ופשוטה בתכלית:ב המועד להגשת כתב-תשובה כזה הוא מועד שנקבע בחיקוק ולפיכך חלה כאן הסיפא של תקנה 488 לתקנות סדר הדין האזרחי [1] לפיה ניתן להאריכו "מטעמים מיוחדים שירשמו".
טעמים כאלה לא היו, ולפיכך שגה שופט השלום המלומד שעה שהאריך את המועד בהחלטתו.
פרקליטת המשיבים, לעומתו, טוענת כי כתב-תשובה לתביעה שכנגד הוא במהותו כתב-הגנה, ומה כתב-הגנה אין המועד להגשתו קבוע בחיקוק (ראה תקנה 17לתקנות סדר הדין האזרחי [1]), אף כתב-תשובה לתביעה שכנגד כך. לכן, ממשיכה היא וטוענת, חלות כאן הוראות הרישא של תקנה 488, לא היה כל צורך ב"טעמים מיוחדים" וצדק שופט השלום המלומד כשהאריך את המועד וסרב ליתן פסק-דין בהיעדר הגנה.

זוהי המחלוקת בתמציתה.

.2צודקת פרקליטת המשיבים כי במהות, כתב-תשובה לתביעה שכנגד הוא אכן כתב-הגנה. זוהי גם דעתו של השופט זוסמן ז"ל בספרו על סדרי הדין [2]:ו
"במקרה אחד הגשת תשובת התובע - חובה היא ללא רשות ואם לא הוגשה, יינתן פסק-דין שלא בפני בעל-הדין. זהו המקרה בו כלל הנתבע בכתב-הגנתו תביעה שכנגד נגד התובע. תשובת התובע לתביעה שכנגד של הנתבע היא, למעשה, בחינת הגנה; התקנות קוראות לה, בתקנה 69, בשם "תשובה שכנגד" (מהדורה 4בעמ' 215למטה).
אלא שמהות ותוכן לחוד, ותקנות סדרי הדין לחוד. תמוהה ובלתי מובנת ככל שתהיה עובדה היא, כי המועד להגשת כתב-הגנה לא נקבע בחיקוק ואילו המועד להגשת כתב-תשובה שכנגד נקבע כך במפורש. אין בשוני זה כל הגיון נראה לעין, אך בתי-המשפט מצווים על יישום התקנות וביצוען כמות שהן, אפילו נראות הן, על-פניהן, בלתי הגיוניות.
את המצב המשפטי מסכם השופט זוסמן בספרו [2] בלשונו הבהירה והתמציתית:נ
גם את המועד להגשת כתב-הגנה רשאי בית-המשפט להאריך לפי תקנה 448רישא, שכן תקנה 17מורה שעל הנתבע להגיש כתב-הגנתו 'בתוך המועד שנקבע בהזמנה (היינו בתוך המועד שנקבע על-ידי בית-המשפט ונקוב בהזמנה) שלא יקדם משלושים (או מחמישה עשר) יום'. אך המועד להגשת תשובת התובע, לרבות תשובה שכנגד לתביעה שכנגד נקבע בחיקוק (תקנות 68ו-69) ואין להאריכו אלא על-פי תקנה 488סיפא" (מהדורה 4, ס' 681בעמ' 680).
לפיכך ברור, כי הסמכות שהיתה לשופט השלום המלומד להאריך את המועד היא זו שניתנה לו בסיפא של תקנה 488, וסמכות זו מוגבלת אך ורק למקרים בהם קיימים

"טעמים מיוחדים שירשמו".
.3מכאן, שגורלו של ערעור זה תלוי בשאלה אם היו, במקרה דנן, טעמים מיוחדים כאלה.
החלטת השופט המלומד, על-פניה, בודאי שאיננה כוללת רישום של טעמים מיוחדים.
"אין כל סיבה שלא להאריך את המועד" בודאי איננו רישום כזה. בית-המשפט מצווה על-ידי התקנה לבדוק אם יש סיבות להאריך את המועד ולא לחפש סיבות שלא להאריכו.
על-פי הסיפא של אותה תקנה 488[1] המצב הנתון הוא שאין מאריכין אלא אם יש טעמים מיוחדים; באין טעמים מיוחדים - אין הארכה.
מבחינה מעשית גם לא היו טעמים מיוחדים כאלה. שיכחה של עו"ד יכולה לשמש טעם מיוחד רק במקרה נדיר (ובדוחק רב), ואף זאת כשמדובר באיחור קצר ולא באיחור
של כ- 20חודש כפי שהיה כאן. הפרקליט המלומד שביקש בבית-משפט קמא את ההארכה לא טרח כלל להסביר מה גרם לכך שלא הוגש כתב-התשובה תקופה כה ארוכה והסתפק בביטוי "שיכחה", ביטוי סתמי חסר משמעות של ממש. אומר על-כך השופט זוסמן בספרו [2]:ב
"טעות של עורך-דין או בעל-דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל-דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה" (שם, ס' 682בעמ' 681).
.4התוצאה שהגעתי אליה איננה מרנינת לב. היא תגרום לאנומליה מסויימת במשפט שבפני שופט השלום המלומד, כאשר התביעה הראשית תידון בתביעה שהתגוננו בה והתביעה הנגדית לא. אך חוששני, שעל-פי התקנות כפי שהן כיום - אין מנוס מכך.
.5לפיכך אני מקבל את הערעור ומבטל את סעיף (ב) בהחלטתו של שופט השלום המלומד, והתביעה שכנגד של המערער תיחשב כתביעה שלא הוגשה לגביה תשובה שכנגד.
המשיבים ישלמו למערער את הוצאותיו בשתי הערכאות וכן שכ"ט בסך של 000,2

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון