קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר עבודה מנהל מסחרי: .1בכתב תביעתו טען התובע, כי הועסק על-ידי הנתבעים כמנהל מסחרי בתקופה מ- 1.6.1980ועד 18.8.1980 וכי לא קיבל שכר עבודה, פדיון חופשה שנתית ותגמולים, ועל כן עותר הוא מבית-הדין לחייב את הנתבעים לשלם לו סכום של 680, 40שקל בצירוף פיצויי הלנת שכר והפרשי הצמדה וריבית. .2בכתב הגנתם טענו הנתבעים, כי הם לא העסיקו את התובע בתקופה הנדונה בכתב התביעה או בכל תקופה אחרת וכי לא נוצרו ביניהם יחסי עובד-מעביד ועל כן עתרו הם לדחיית התביעה. הנתבעים אף הוסיפו וטענו, כי בתקופה מאפריל 1980ועד אוגוסט 1980ניהלו התובע והנתבע מס' 2משא-ומתן בקשר לעסקה משותפת להקמת שתי חברות חדשות. המשאומתן לא הצליח, העסקה לא נקשרה והחברות החדשות לא הוקמו. כל הקשרים העסקיים בין הנתבע מס' 2לבין התובע היו במסגרת אותם מגעים להקמת החברות החדשות ולא במסגרת יחסי עובד-מעביד. .3הנתבעת מס' 1עוסקת בייצור ושיווק בדי וילונות וסרטי טקסטיל והנתבע מס' 2הוא מנהלה ובעל מניות. התובע הינו מהנדס טקסטיל במקצועו. .4אין חולק, כי החל מחודש אפריל 1980ניהלו התובע והנתבע מס' 2משא-ומתן בקשר להקמת שתי חברות חדשות, אשר היו אמורות לעסוק באותו קו ייצור בו עסקה הנתבעת מס' 1אך בהיקף עסקים גדול יותר. הנתבעת מס' 1היתה, לפי התכנית הנ"ל, הופכת להיות חברת נכסים אשר משכירה נכסיה (ציוד, מבנה וכו') לחברות החדשות ואילו התובע והנתבע מס' 2היו משמשים כמנהלי שתי החברות החדשות ובעלי מניות. התובע והנתבע מס' 1אף פנו לעורך-דין משותף, הוכנו מספר טיוטות להסכם ביניהם ובטיוטה האחרונה - הרביעית במספר - נקבע, בין היתר, כי התובע והנתבע מס' 2יהיו בעלי % 50ממניות ההנהלה של החברות החדשות, לנתבע מס' 2יהיו % 73מתוך המניות הרגילות ואילו ה-% 27הנותרים יהיו בידי התובע. התובע שילם לנתבע מס' 2, על חשבון השקעתו בחברות הללו, סכום של 500,167 שקל. אופן החישוב, לפיו הגיעו הצדדים לסכום השקעתו של התובע, מופיע בנספח ב' לתצהירו של הנתבע מס' .2 התובע היה חייב לשלם לנתבע מס' 2סכום נוסף של 000, 100שקל, אותו לא שילם. מסיבות שאינן שייכות לענייננו - העסקה לא יצאה לפועל, ההסכם לא נחתם והחברות החדשות לא הוקמו. להשלמת התמונה אף נוסיף, כי התביעות ההדדיות שבין הצדדים, היינו תביעתו של התובע להחזרת סכום השעתו ותביעת הנתבע מס' 2בקשר לנזקים שנגרמו לו בגין אי-מילוי התחייבויותיו של התובע כלפיו נדונו בבית-משפט אזרחי ואנו לא נעסוק בהן כאן. כדאי עוד להוסיף ולציין, כי שם אחת החברות החדשות שעמדה לקום היה דקורה (1980) בע"מ (כאשר שמה של הנתבעת מס' 1הינו דקורה נהריה בע"מ). .5התובע בתצהירו (סעיף 5) אמר אמנם, כי בשיחותיו עם הנתבע מס' 2דובר על אפשרות של שילובו בעבודת הנתבעת מס' 1תוך כדי השקעה במפעל וכי הקמת החברות החדשות היתה לצורך- הסדר המסגרת הפורמלית ולא המהותית של העסקה, אך בחקירתו הנגדית הוא נסוג מעמדתו זו ואמר (בע' 7): "נכון שאני השקעתי כספים כדי להיות בעל מניות בחברה שעתידה לקום בשם דקורה 1980בע"מ וכן בחברת גמא בע"מ". ובאותו עמוד: "פרט לעסקה, שמצאה את ביטויה בטיוטה הרביעית ובנספח ב' לתצהירו של מר X, לא היו בינינו עסקאות נוספות". ובע' 6אומר הוא: "אחת האפשרויות שנדונו היתה הקמת חברה חדשה שכל אחד מאיתנו יהיה בעל מניות ומנהל. אחרי התלבטויות זו היתה ההצעה האחרונה שהתקבלה כהצעה". לו היתה הכוונה לצרף את התובע כמשקיע - בעל מניות - בנתבעת מס' 1לא היה צורך בכל הקומבינציה המשפטית הנ"ל של הקמת חברות חדשות ודי היה בהקצאת מניות ממניות הנתבעת מס' 1לתובע, בין מייד ובין לאחר קבלת הסכמה של החברה למימון תעשיות בע"מ, שגם היא היתה בעלת מניות בנתבעת מס' 1(ראה סעיף 8למוצג ת/ 3ועדות הנתבע מס' 2בעניין זה). משמע, אם כן, כי חילופי הדברים בין התובע לבין הנתבע מס' 2היו לשם הקמת החברות החדשות בלבד ולא לשם שילובו כמשקיע ובעל מניות בנתבעת מס' .1 .6טענתו של התובע היא, בעצם, כי בחודש יוני 1980נקשר בינו לבין הנתבעים חוזה עבודה בנוסף למשא-ומתן, אשר נמשך במקביל בקשר להקמת החברות החדשות. את הטעם לקשירת חוזה זה מביא הוא בתצהירו ואומר: "לכשנוכחנו כי המשא-ומתן בינינו מתארך, סוכם בין מר X וביני, כי החל מ- 1.6.1980אתחיל לעבוד במשכורת". ובע' 9לפרוטוקול: "היות וחתימת ההסכם השתהתה והמפעל היה דרוש לו עזרה באותן הנקודות שהזכרתי, סוכם שאתחיל לקבל משכורת מ- 1.6.1980למרות שמבחינה עניינית התחלתי לעבוד מקודם". גרסה זו של התובע הוכחשה מכל בכל על-ידי מר X (הנתבע מס' 2) אשר אמר, כי לא הוא ולא הנתבעת מס' 1היו זקוקים למנהל מסחרי וכי לא העסיקו מנהל מסחרי לפני ה- 1.6.1980ולא לאחר מועד זה. התובע מסביר, אם כן, את הצורך בקשירת חוזה עבודה בינו לבין הנתבעים בעיכובם שחלו בחתימת ההסכם בדבר הקמת החברות החדשות. לאור חומר הראיות גרסה זו הופרכה לחלוטין. הוכח מדברי התובע עצמו (ע' 7לפרוטוקול), כי הוא שילם לנתבע מס' 2סכום של 500, 167שקל (בשני שיעורים) בתחילת יוני 1980, כי נספח ב' לתצהירו של מר X נחתם סמוך למועד זה ולאחר מכן אף הוכנה הטיוטה הרביעית. היכן היתה, אם כן, ההשתהות בחתימת ההסכם בדבר הקמת החברות החדשות? להיפך, בחודש יוני 80היתה פעילות אינטנסיבית בקשר להליכים הקשורים בעסקת שתי החברות החדשות ומה היה, אם כן, הטעם להעסיק את התובע כעובד שכיר של הנתבעת מס' 1, כאשר הנתבעת מס' 1היתה אמורה להפוך בקרוב לחברת נכסים ללא פעילות יצרנית וללא צורך כמובן במנהל מסחרי. .7אנו מקבלים, אם כן, את גרסת הנתבעים, כפי שהושמעה מפי הנתבע מס' 2, וקובעים, כי לא נוהל עם התובע משא-ומתן בקשר להצטרפותו כעובד שכיר אצל הנתבעת מס' 1או אצל הנתבע מס' 2וכי לא נקשר הסכם עימו בעניין זה. המשא-ומתן היה, בכל שלביו, בקשר לעסקה המשותפת של הקמת החברות החדשות. .8על רקע המשא-ומתן בקשר להקמת החברות החדשות ניתן להבין את ביקוריו של התובע בנהריה במפעל הנתבעת מס' 1, את שיחותיו ופניותיו ללקוחות וספקים ואף את מכתב הנתבעת מס' 1מיום 1.6.1980(נספח א' לכתב התביעה). כל הפעילות הזו נעשתה על-ידי התובע על מנת ללמוד את היקף עסקיה של הנתבעת מס' 1באשר, כפי שכבר אמרנו, החברות החדשות שבהן עמד התובע להשקיע היו צריכות לבוא במקום הנתבעת מס' 1בכל הנוגע לייצור. .9התובע קיבל מהנתבעת מס' 1סכומי כסף ב- 3שיקים. על אחד מספיחי השיקים נרשם "ע"ח משכורת והוצאות", על השני נרשם "ע"ח הוצאות" ועל השלישי נרשם "ע"ח". נדגיש, כי השיק שעל ספיחו נרשם "ע"ח משכורת והוצאות" נושא תאריך 17.4.1980, כאשר אף לגרסת התובע הוא לא היה עובדם של הנתבעים. מר X מסביר את מתן הכספים הללו לתובע כהלוואה מצד הנתבעת מס' 1, כאשר הוא התלונן על חסרון כיס. גם אם גרסה זו אינה נכונה, הרי אין בכך כדי לסייע לתובע, באשר הוא עצמו אומר בעדותו (ע' 11לפרוטוקול): "נכון שסוכם כי המסגרת החדשה שתוקם תשלם משכורת רטרואקטיבית מחודש יוני". היינו, כי התשלומים שקיבל התובע היו ע"ח ההתקשרות העתידית ועל חשבון החברות החדשות ולא במסגרת העסקתו של התובע על-ידי הנתבעים, כי אחרת מדוע היה על החברות החדשות לשלם שכר עבודה רטרואקטיבי לתובע עבור עבורה שביצע קודם לכן עבור הנתבעת מס' 1או הנתבע מס' .2עצם העובדה, כי שולמו לתובע כספים עוד לפני 1.6.1980, כאשר לפי גרסת התובע עצמו לא היה עובד הנתבעים, מצביעה בעליל, כי הכספים שולמו בעצם על חשבון ההתקשרות העתידית ולא על חשבון התקשרות ישירה בינם לבין התובע. .10התובע סומך על זכרון דברים מיום 29.6.1980, שבו נרשם בקטע הרביעי: "יעקב X ימשיך בתפקידו עד שנה .1.6.81גם אם הודיע על רצונו בביטול העסקה מוקדם יותר - אבל לדקורה הזכות להפסיק עבודתו לפני תום השנה" וטוען, כי הוא משמש ראיה כבדת משקל לכך, שהחל לעבוד ב- 1.6.1980וכי הנתבעת מס' 1דרשה שיעבוד עוד שנה תמימה לאחר מכן. אין ממש בטענה זו. זכרון הדברים עוסק במערכת היחסים שבין התובע לבין הנתבע מס' 2בקשר לחברות החדשות ולא במערכת היחסים שבין התובע לנתבעים מס' 1ו- 2כעובד שכיר, והראיה - נוסח זכרון הדברים עצמו בסעיפיו הראשונים: "בעניין רכישת חלק ממניות חברות דקורה וקמין שפר שיהפכו לחברות גאמא ודקורה 80, בין יעקב X ת.ז. X ודן X ת.ז. X זכרון דברים זה הוא חלק מהסכם הכולל לקניה (מכירה) הנ"ל". במילה "דקורה" הכוונה לדקורה החדשה ולא לנתבעת מס' .1 מר X, בע' 22לפרוטוקול, מסביר מדוע היה צורך בהוספת הסעיף הנ"ל בקשר להתקשרות עם התובע בחברות החדשות: "שלב הקמת החברות היה דורש זמן. לכך היתה נדרשת לפי הערכתי עד לשנה להתקשרות עם התובע במסגרת החברות החדשות". .11לסיכומו של דבר אנו קובעים, כי לא נקשר חוזה עבודה בין התובע לבין כל אחד מהנתבעים ועל כן אין הוא זכאי לסכומי התביעה הנתבעים על-ידו בתיק זה. .12תביעת התובע נגד הנתבעים נדחית. .13התובע ישלם לנתבעים (יחדו) סכום של 000, 250(מאתיים חמישים אלף) שקל בצירוף מע"מ. כהוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין (כולל). הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולם תוך 14יום יום קבלת פסק-דין זה על-ידי התובע. .14התובע ישלם את אגרת בית-הדין הדחויה.שכר עבודה