קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אוטם שריר הלב תאונה עבודה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופטת ליפס; נציגי צי [ור: ה"ה שרוני וקנרי; תב"ע לח/1003-0) התבררה תובענה לפסק-דין שיצהיר, כי אוטם שריר הלב שפקד את המערער ביום 10.2.1978מזכה אותו בגמלה מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי - פגיעה בעבודה. בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור לבית-דין זה. .2הטענה העיקרית שהעלה בערעור פרקליטו של המערער היתה, שהמומחה הרפואי ממונה על-ידי בית-הדין, ואת חוות-דעתו אימץ בית-הדין, לא נתן משקל ראוי לעובדות שקבע בית-הדין האזורי ואשר צריך היה שתנחינה את המומחה בבואו ליתן את חוות-הדעת. באותה חוות-דעת קבע המומחה, כי "העבודה בימים 9ו- 10לחודש פברואר (1978), השפיעה השפעה כלשהי על הופעת האוטם", אך לא השפיעה "יותר משהשפיעה פעולת אדם בחיי היום-יום שאינה קשורה לעבודה". .3הטענה האמורה של הפרקליט נתקבלה, וביום 13.11.1980- יום הדיון בערעור, נתן בית-דין זה את ההחלטה שלהלן: "בחוות-דעתו אומר המומחה הרפואי, ש'העבודה כפי שתוארה לא השפיעה יותר משהשפיעה פעולת אדם בחיי היום-יום שאינה קשורה לעבודה. העבודה שבה מדובר תוארה בסעיף 3(ד) ו-(ח) שבהחלטה מיום .3.4.1979בלשון המעטה נאמר, כי אין זה ברור כלל וכלל ששעה שנתן המומחה את התשובה הנ"ל היתה לנגד עיניו העובדה, שביום שבו מדובר הרים המערער יחד עם חברו 90אריזונים כל אחד 35ק"ג, כי קשה להסביר איך מי שמודע לנ"ל סבור שהפעולה דומה לפעולות יום-יום מבחינת השפעה על הלב. מהתשובות לשאלות המשלימות אפשר ללמוד שהמומחה קבע כלל לכל המצבים לפיו 'מי שסובל מיתר לחץ דם, יש לו סיכון כפול לפחות לחלות באוטם שריר חלב, לעומת בן-אדם שלא סובל מיתר לחץ דם'. בכך, לכאורה, ניתנה תשובה לכל המקרים שבהם מתעוררת שאלת המשקל היחסי לעניין הסיפא של 39לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי). בנסיבות אלה רואה בית-הדין למנות מומחה רפואי נוסף שייקבע על-ידי נשיא בית-הדין ולו תוצגנה השאלות שתנוסחנה על-ידי הנשיא, תוך מגע עם הצדדים. למומחה הנוסף תועבר החלטת בית-הדין האזורי מיום 3.4.1979והחומר הרפואי שבוועדה בעקבות אותה החלטה". .4בעקבות ההחלטה מיום 13.11.1980מינה נשיא בית-הדין את הד"ר צבעוני בתור "מומחה נוסף" והוא הגיש חוות-דעתו ביום .26.2.1981 ביום 4.6.1981דן בית-הדין בערעור, עת לפניו חוות-הדעת של ד"ר צבעוני, וניתנה החלטה בזו הלשון: "מאחר ועתה מתברר שבזמן הרלבנטי שימש ד"ר צבעוני, אמנם בעניינים שלא בפני בית-הדין, מומחה מטעם המוסד לביטוח לאומי - ימונה לתיק זה מומחה אחר, ולו תוצגנה השאלות אשר הוצגו בשעתו לד"ר צבעוני בשינוי זה: השאלות שבסעיף 4(ב) תתייחסנה גם לתאריך .10.2.1978 העתק חוות-הדעת שיתקבל יישלח לצדדים. ברור שבנ"ל אין כדי להטיל דופי בד"ר צבעוני מאחר וכבר נקבע בעבר שהפגם במוסד". .5בעקבות ההחלטה מיום 4.6.1981מונה ביום 21.6.1981הפרופסור א. להמן למומחה רפואי מטעם בית-הדין. לפרופסור להמן הוצגו השאלות המקובלות עתה, עת לדיון עומדת טענה שבאוטם שריר הלב יש לראות פגיעה המזכה לגמלה מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי - פגיעה בעבודה. השאלות הן: "א) האם עולה מנתונים עובדתיים שבחומר הרפואי, שהמערער היה חשוף יותר מאדם אחר בגילו, לאוטם שריר הלב, ואם כן - מהם נתונים אלה? ב) אם התשובה לשאלה הראשונה היא שלילית - האם השפיעו האירועים בעבודה בימים 9.2.1978ו-10.2.1978, השפעה כל שהיא של בוא האוטם במועד שבא? ג) אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית - האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978על בוא האוטם במועד שבא, יותר מפעילות שבחיי יום-יום, שאינן קשורות בעבודה? ד) אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978על בוא האוטם במועד שבא, הרבה יותר מהנתונים האישיים שבמערער, כמפורט בתשובה לשאלה הראשונה, ומה מביא למסקנה זאת". .6את חוות-דעתו הגיש הפרופסור להמן ביום .1.7.1981בסיכום חוות-הדעת נאמר: "בסיכום: אצל התובע היה קיים סיכון אישי ברור לפני האוטם בשריר הלב. המאמץ הגופני ושעות העבודה הארוכות גרמו להחמרה פתאומית במצבו הבריאותי ולהופעת האוטם. מקרה זה - המאמץ בזמן העבודה גרם להחמרה של מחלה קיימת באופן סמוי. להלן תשובתי לשאלות כבוד הנשיא, בית-הדין הארצי: א) על-פי המסמכים שהומצאו לי מתברר, שהמערער היה חשוף יותר מאשר אדם אחר בגילו לאוטם שריר הלב. הנ"ל היה בטיפול בגלל יתר לחץ דם מאז שנת .1974כן תרשים ה-א.ק.ג. שנכתב בשנת 1977ושהיה מצורף לכרטיס קופ"ח של הנ"ל, העיד על שינויים חולניים לכיוון של אי-ספיקת הכליליים, וזאת בהשוואה עם א.ק.ג. משנת 1974; ג) נדמה לי שהעבודה ב- 9.10.1978השפיעה על הופעת האוטם, יותר מפעילות יום-יומית שאינה קשורה לעבודה; ד) יש להניח שהתובע הסובל מהמחלות שנזכרו לעיל, חשוף יותר לקבלת אוטם בשריר הלב אפילו במאמץ שבן-אדם בריא לא היה מקבל את האוטם". .7העתק חוות-הדעת מיום 1.7.1981נשלח לבאי-כוח הצדדים. בא-כוח המערער ביקש להציג למומחה שאלת הבהרה, וזה נעשה בהחלטת נשיא בית-הדין מיום .3.8.1981 באותה החלטה נאמר: "א) בהחלטה מיום 21.6.1981מונה פרופסור להמן להיות מומחה-יועץ רפואי בערעור של שלמה הורוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי, והוצגו לו השאלות כמנוסח באותה החטה; ב) ביום 1.7.1981הגיש פרופסור להמן את חוות-דעתו. על השאלה הרביעית שבהחלטה מיום 21.6.1981- "האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978על בוא האוטם במועד שבא, הרבה יותר מהנתונים האישיים שבמערער כמפורט בתשובה לשאלה הראשונה, ומה מביא למסקנה זאת" - השיב המומחה לאמור: "יש להניח שהתובע הסובל מהמחלות שנזכרו לעיל, חשוף יותר לקבלת אוטם בשריר הלב אפילו במאמץ שבן-אדם בריא לא היה מקבל את האוטם"; ג) סעיף 39לחוק הביטוח הלאומי מחייב, לעניין "תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין" קביעה ברורה, כי השפעת הנתונים האישיים שבמערער היתה רבה יותר מהשפעת העבודה, כפי שתוארה בסעיף 3, פסקות ב-ד, שבהחלטה מיום 21.6.1981; ד) התשובה לשאלה ד' כמובא בסעיף (ב) דלעיל אינה ברורה די צורכה, לאור הנוסח של סעיף 39לחוק הביטוח הלאומי. על כן מתבקש הפרופסור להמן להשלים את חוות-דעתו על-ידי מתן תשובה מלאה ומפורטת לשאלה ד' שבהחלטה מיום 21.6.1981, בהביאו בחשבון, מצד אחד את העובדות המפורטות בסעיף 3להחלטה האמורה ומצד שני את הנתונים האישיים שקבע בתשובה א' לחוות-דעתו מיום 1.7.1981, עת הדגש הוא על בוא האוטם במועד שבא". .8בעקבות ההחלטה מיום 3.8.1981, הגיש המומחה ביום 13.8.1981חוות-דעת משלימה ובה נאמר: " .1המערער סבל בעבר מסימנים של טרשת עורקים בכלל ומשינויים של העורקים הכליליים בפרט. עובדות הוכחו מהמסמכים הרפואיים; .2ב- 9.2.1981ולמחרת היום עבד המערער עבודה גופנית יוצאת דופן וכן היה מעורב בוויכוח מילולי רציני, דבר שלא קרה בדרך כלל במסגרת עבודתו; .3למרות העובדה שהנ"ל סבל מהמחלות הנ"ל לפני האירועים ולכן היה חשוף לקבלת אוטם יותר מאדם בריא, אני משוכנע שהאירועים ב- 10.2.1978+ 9גרמו להחמרה של מחלתו באותו היום כתוצאה מהאירועים. אני רוצה להדגיש כי מחלתו של המערער לא נגרמה על-ידי האירועים אלא האירועים החיצוניים החמירו את המחלה הקיימת; .4למחלתו הקודמת היתה השפעה על הופעת האוטם, אולם הופעת האוטם באותה עת הושפעה באופן חד-משמעי על-ידי האירועים ב- 9.2.1978ולמחרת היום". .9העתק חוות-הדעת מיום 13.8.1981נשלח לבאי-כוח הצדדים ובהחלטת נשיא בית-הדין נאמר, שאם אחד הצדדים יבקש לטעון לאור אותה חוות-הדעת - ייקבע התיק לדיון, ואם לא - יינתן פסק-הדין על-פי החומר שבתיק. .10ביום 20.9.1981הודיעו באי-כוח הצדדים שאין בכוונתם לטעון לאור חוות-דעתו של פרופסור להמן, כך שנותר ליתן פסק-דין על-פי החומר שבתיק. בהסכמת הצדדים ניתן פסק-דין במותב שונה מזה שדן בעניין בשלבים קודמים. .Iiפסק-דין. .1אשר קבע את גורלה של התובענה בבית-הדין האזורי היתה קביעתו של המומחה הרפואי ש"העבודה בימים 9ו- 10בפברואר (1978) השפיעה השפעה כלשהי על בוא האוטם", אך לא השפיעה "יותר משהשפיעה פעולת אדם בחיי היום-יום שאינה קשורה בעבודה" (סעיף 2שבחלק iדלעיל). בדין דחה בית-הדין האזורי את התביעה משזאת היתה חוות-דעתו של המומחה אשר מינה בית-הדין. .2מטעמים המובאים בסעיף 3שבחלק iדלעיל ובהחלטה המצוטטת שם ראה בית-דין זה לנכון למנות "מומחה נוסף". מחוות-דעתו ש ה"מומחה הנוסף", לאחר שהוצגו השאלות הרלבנטיות וניתנה הדעת לכל העובדות הרלבנטיות - עולה ברורות שלמצב בריאותו של המערער היתה אמנם השפעה על בוא האטום, אלם הופעת האוטם "באותה עת הושפעה באופן חד-משמעי על-ידי האירועים ב- 9.2.1978ולמחרת היום". חוות-דעת זאת, המדברת בהשפעה חד-משמעית, יש להבין כמכוונת ליחסיות הקשר הסיבתי שבו מדובר בסיפא של סעיף 39לחוק הביטוח הלאומי. "חד-משמעי" יש להבין כעונה על תנאי המביא אירוע בגדר תאונת עבודה. .3לפנינו, אפוא, שתי חוות-דעת. האחת שהביאה בחשבון את כל העובדות הרלבנטיות והשניה שלא עשתה כן (סעיפים 2ו- 3שבחלק iדלעיל). ברור שיש להעדיף חוות-דעת שהביאה בחשבון את כל העובדות הרלבנטיות והתייחסה לשאלות כמנוסח בסעיף 5שבחלק iדלעיל. מכאן, שדין הערעור להתקבל. המשיב ישלם למערער 000, 1שקלים הוצאות בשתי הערכאות בנוסף למע"מ.התקף לב / אוטם שריר הלב