קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול החלטת רשות השיפוט הארצית של ההסתדרות: .1המבקש הועסק במועצת הפועל רחובות (להלן - המועצה). ביום 3.11.1986 נשלח למבקש מכתב פיטורים, ומספר ימים לאחר מבן פנה לרשות השיפוט המחוזית של ההסתדרות (להלן - הרשות המחוזית) בתביעה להורות למועצה כי תבטל את הפיטורים. .2החלטת הרשות המחוזית היתה - "א. מכתב הפיטורים מיום 3.11.1986 בטל מעיקרו. ב. על הנתבעת להחזיר את התובע לעבודה ולשבצו בתפקיד מתאים, שלא נוגע לנושא אגודת הפועל רחובות-מרמורק וזאת לאור קביעתנו לעיל. ג. על הנתבעת לשלם לתובע את משכורותיו, - ללא התוספות הייחודיות המשולמות בגין עבודה בפועל - בצירוף תוספות היוקר ששולמו ובהתאם להסכמי השכר במשק, ובצירוף הפרשי הצמדה למדד, מיום 1.12.1986ועד מועד התשלום בפועל". .3על החלטת הרשות המחוזית הוגש ערעור לרשות השיפוט הארצית (להלן - הרשות הארצית), ועל כתב הערעור מופיעה גם חתימה בשם אגף הארגון בוועד הפועל של ההסתדרות (להלן - אגף הארגון). החלטת הרשות הארצית היתה כדלקמן - "לאחר שעיינו בפסק-הדין, בכתבי הערעור ובפרוטוקול הדיון, ודנו בנושא מכל היבטיו הגענו לידי מסקנות כדלהלן: א. אנו סבורים כי המשקל אשר ייחסה ע.ק. למעשיו של המשיב כמתואר בסעיף ב(3) ו-ב(4) לפסק-הדין הינו מועט מדי. המעשים המתוארים הינם חמורים, ואין להפחית מחומרתם זאת. ב. מעשים אלה בלבד די היה בהם כדי לשמש עילה לפיטורים. ג. מבלי להתייחס לעילת הפיטורים, הרי אנו מסכימים עם הע.ק. כי המשיב אינו יכול לחזור לתפקידו כמזכיר "הפועל", באשר מערכת היחסים שנוצרה ב"הפועל" רחובות, כפי שעולה מן התיק, לא תאפשר לו למלא את תפקידו כיאות. ד. מן הדיון בפנינו עולה כי בתקופה שעברה מאז פיטורי המשיב לא התקבלו עובדים חדשים בתפקידים הקרובים לתפקידים שמילא המשיב בעבר, וכי לא צפויים להתפנות בקרוב תפקידים מעין אלה. ה. אשר על כן אנו מחליטים לאשר את פיטורי המשיב. ו. עם זאת בהתחשב בנסיבות המקרה ולפנים משורת הדין אנו פוסקים למשיב פיצויי פיטורים בשיעור של %150". .4בבקשתו זו עותר המבקש כי יינתן פסק-דין המצהיר שהחלטת הרשות הארצית בטלה והחלטת הרשות המחוזית קיימת. זאת על-פי העילות (3) (4) (9) (10) בסעיף 24 לחוק הבוררות תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הבוררות). .5עיקר טענות המבקש: - א) צירוף אגף הארגון כצד בערעור לפני הרשות הארצית לא היה כדין, לפי שזה לא היה צד לפני הרשות המחוזית. המבקש אף מחה על כך מיד בתחילת הדיון לפני הרשות הארצית; ב) לפני הרשות הארצית הושמעו ראיות שלא בדין; ג) הרשות הארצית חרגה מסמכותה בכך שהחליטה לאשר את פיטורי המבקש. לפי סעיף 28לתקנות רשות השיפוט בהסתדרות (להלן - תקנות השיפוט) היה עליה לאשר את החלטת הרשות המחוזית או לבטלה, ובמקרה בזה היה עליה להודות על דיון מחדש. ולא זו בלבד, בהודעת הערעור לא היה כל ערעור על החלטת הרשות המחוזית כי מכתב הפיטורים בטל. .6בדיון הראשון הסכימו באי-כוח הצדדים כי התצהירים שהוגשו על-ידי הצדדים לא יהיו חלק מהחומר בתיק. בא-כוח המבקש הודיע כי המשיבים 2ו- 3צורפו על ידיו כצדדים לבקשה, כממלאי תפקידים בלבד ולא אישית. .7אין אנו סבורים שיש איזה פגם בהופעת אגף הארגון לפני הרשות הארצית. אין כאן שאלה של הוספת צד, אין מדובר כאן בגופים נפרדים ו"זרים" זה לזה. אגף הארגון איננו "זר" למועצה. אגף הארגון והמועצה מהווים אורגנים או תאים של ההסתדרות, שהיא ארגון וולונטרי החי ומתקיים על-פי חוקתו והחלטות מוסדותיו המוסמכים. בפרק ח, סעיף 1לחוקת ההסתדרות (להלן - החוקה) אנו קוראים:  "הוועד הפועל הוא המוסד העליון המנהל את ענייני ההסתדרות, והוא אחראי לבל פעולותיו בפני ועידת ההסתדרות והמועצה. כל מוסדות ההסתדרות ומפעליה נתונים לפיקוחו ולמרותו, למעט מוסדות המשפט והביקורת שהם בלתי תלויים בתחום סמכויותיהם". הוועד הפועל הוא גם הגוף המחליט על הקמת מועצת פועלים, וקובע את מבנה מוסדותיה ותקנונה (פרק ה, סעיפים 2ו- 3לחוקה). וככזה רשאי הוועד הפועל, שאגף הארגון הוא חלק ממנו להתערב בפעולות המועצה ולעשות כל פעולה במסגרת סמכותו לפקח ולהטיל מרות. .8אין זה מדוייק לומר שהמבקש מחה על הופעת אגף הארגון לפני הרשות הארצית. בפרוטוקול מדיוני הרשות הארצית (נספח ג' לסיכומי המבקש) אנו מוצאים שהמבקש הזכיר בתחילת דבריו, כי במשך כל הדיונים לפני הרשות המחוזית "לא היה אגף הארגון צד לעניין". הא ותו לו. המבקש לא מחה ולא ביקש דבר, רק ציין מה שביקש לציין, ובהמשך הדיון השתתף המבקש בדיון באופן פעיל. .9לפני הרשות הארצית לא הושמעו ראיות. הצדדים הרצו את טענותיהם והשיבו לשאלות חברי המותב. אמנם בדבריהם ובתשובותיהם הזכירו הצדדים (גם המבקש) עובדות מסויימות אך איננו סבורים שבשל כך נגרם למבקש איזה עיוות דין המצדיק את ביטול הפסק. עיון בהחלטת הרשות הארצית (צוטטה בסעיף 3לעיל) מלמד שארבע נקודות הן הבסיס להחלטה לאשר את פיטורי המבקש: - א) הרשות המחוזית לא נתנה משקל ראוי למעשיו; ב) בשל מעשיו בלבד קמה עילה לפיטורים; ג) חוסר האפשרות להחזירו לתפקידו בשל מערכת יחסים שנוצרה במועצה; ד) מאז פיטוריו לא התקבלו עובדים חדשים, ולא צפוי שבקרוב יתפנה תפקיד מתאים. נקודות (א) (ב) ו-(ג) מתבססות על עובדות שנקבעו על-ידי הרשות המחוזית, ורק נקודה (ד) מתבססת על הדיון בפנינו". אם קוראים את החלטת הרשות הארצית כשלמות אחת - המסקנה העולה היא שגם בלא נקודה (ד), ואף על סמך נקודות (א) (ב) בלבד, היא היתה מגיעה לאותה תוצאה. .10הטענה שהרשות הארצית חרגה מסמכותה (סעיף 5(ג) לעיל) - איננו מבינים אותה. הרי זה טיבה של ערכאת ערעור, שהיא מעבירה תחת שבט ביקורתה את החלטת הערכאה הקודמת. גם ההסתמכות על תקנה 28לתקנות השיפוט לא תועיל. בתקנה זו נאמר - " .28רשות השיפוט הארצית מוסמכת באמצעות מותב ממותביה ליתן כל החלטה שצריך היה לתיתה, או לאשר או לבטל את ההחלטה שניתנה ולהורות על דיון חדש או ליתן החלטה נוספת או אחרת ככל שיחייב העניין. רשות השיפוט הארצית רשאית להשתמש בסמכותה זו אף אם הערעור נוגע רק לחלק מן ההחלטה ורשאית להשתמש בה לטובת המשיבים או בעלי הדין האחרים, כולם או מקצתם, אף אם לא הגיעו לערעור". סמכות הרשות הארצית איננה מוגבלת רק לנקודות שהועלו בכתב הערעור, ובתיתה החלטה שלדעתה "צריך היה לתיתה" - פעלה במסגרת סמכותה. התוצאה היא שהחלטת הרשות המחוזית איננה קיימת עוד. הרשות הארצית לא היתה צריבה להורות על דיון מחדש, דבר שהיתה חייבת לעשותו אילו כל מה שהחליטה היה ביטול החלטת הרשות המחוזית. .11עתירתו של המבקש היא, כי יוצהר שהחלטת הרשות הארצית בטלה, וקיימת החלטת הרשות המחוזית. עתירה זו איננה יכולה להתקבל גם אילו קיבלנו את כל טענות המבקש. רשות השיפוט בהסתדרות פועלת על-פי חוק הבוררות, והחלטותיה הן פסק בוררות (ראה החלטות מועצת ההסתדרות ה-ק"ד, חוברת "מערכת הבקורת והשיפוט בהסתדרות", יוני 1986, בע' 17). בוררות זו פועלת אמנם בשתי ערכאות, אלא שהפסק הוא אחד. משהוגש ערעור לרשות הארצית, שוב אין עוד חיות להחלטת הרשות המחוזית מכוח עצמה, אלא היא כפופה להחלטת הרשות הארצית. במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות אין בית-הדין פועל כערכאת ערעור על החלטת הרשות הארצית, אלא על-פי סעיף 24לחוק הבוררות, ואם מחליט בית-הדין לבטל את החלטת הרשות הארצית - בטל פסק הבוררות. .12לבסוף - החלטת הרשות הארצית ניתנה ביום 15.11.1987, ובקשה זו הוגשה ביום .4.2.1988בא-כוח המשיבים טוען בסיכומיו כי יש לדחות את הבקשה כיוון שהוגשה לאחר שכבר עברו יותר מארבעים וחמישה ימים מיום שניתנה החלטת הרשות הארצית. אין אנו יודעים מתי קיבל המבקש את החלטת הרשות הארצית, ובא-כוחו בתשובתו לסיכומי המשיבים איננו מתייחס כלל לנקודה זו. לפיכך, היה מקום לדחות את הבקשה מטעם זה בלבד. .13לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הבקשה, ובמצוות סעיף 28לחוק הבוררות, אנו מאשרים את פסק הבוררות, לאמור - את החלטת הרשות הארצית. .14המבקש ישלם למשיבים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של - . 500ש"ח בתוספת מע"מ.הסתדרות העובדים