ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הראשי הרניב; תב"ע מב/1-4) התבררה בקשת סעד "לדון בסכסוך קיבוצי" בעתירה, שבית-הדין יתן פסק-דין הצהרתי לפיו מינויו של מר עמירב למשרת "מנהל המינהל לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה" הינו "בטל ומבוטל" באשר נעשה בניגוד לחוק. כן נתבקש בית-הדין ליתן צו המחייב את המדינה "לקיים מכרז פנימי לאיוש המשרה הנ"ל, ואחר-כך מכרז פומבי, אם לא תאויש המשרה לאחר המכרז הפנימי".
.2העובדות, כפי שטענו בתשובה שהוגשה על-ידי פרקליטה אשר ייצגה את המשיבים ואושרו בתצהיר שנתן הממונה על ענייני העובדים בנציבות שירות המדינה בפני הפרקליטה שחתמה על התשובה, הן:נ
א) מר משה עמירב "מועסק במשרת 'מנהל המינהל לבטיחות בדרכים'"; ב) "בישיבת הממשלה מיום 16.8.1981הוחלט על כינון המינהל לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה. החלטת הממשלה רצ"ב, מסומנת:ב נספח ב'" (הנוסח מובא בסעיף 4שלהלן); ג) "בישיבת הממשלה מיום 31.8.1981הוחלט על הוספת משרת 'מנהל המינהל לבטיחות בדרכים' לרשימת המשרות שבתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים) ... ושעניינה רשימת המשרות אשר אין מינוי להן נעשה אלא באישור הממשלה" (נספח ג); ד) "על-פי התנאים שקבעה הממשלה, על המוצע למשרה מהמשרות שבתוספת לעמוד בפני ועדת המינויים אשר תמליץ בפני הממשלה על מיויו או אימינויו של המועמד. המשיב מס' 3הופיע בפני ועדת המינויים ביום 11.9.1981וזו המליצה על מינויו למשרה"; ה) "בהחלטתה מיום 13.9.1981אישרה הממשלה את מינויו של המשיב מס' 3למשרה ובכך נסתיימו כל ההליכים הצריכים מכוח הדין והנוהג"; ו) "משרת מנהל המינהל לבטיחות בדרכים" נוצרה עם כינון המינהל לבטיחות בדרכים שעליו הוחלט ביום 16.8.1981, כאמור בנספח "ב" והוספה לתקן לפיכך הטענה כי עובד קבוע משמש במשרה זו מספר שנים אינה נכונה עובדתית.
.3העובדות שלהן טענו בשם המבקשים הן:ו
א) אם אכן נכונה הטענה שהמשרה שבה מדובר הוספה לתקן (פסקה ו' שבסעיף הקודם), "הרי שהוא (התקן) נקבע שלא כדין וללא התייעצות עם המבקשים בהתאם לסעיף 47לחוק שירות המדינה (מינויים) ...דבר שהיו נוהגים לעשות לפני תחילתו של החוק"; ב) המינוי נעשה "ללא מכרז בניגוד לאמור בחוק, בעוד שמינוי למשרה שבה מדובר אינו פטור ממכרז".

.4להלן נוסח החלטת הממשלה שצורפה לתשובה שהוגשה בשם המדינה (סעיף 2, פסקה ב')
" .17הבטיחות בדרכים והמלחמה בתאונות הדרכים

מחליטים:נ
א) לאשר את תוכן הצעת התזכיר - הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 17), התשמ"א-1981, בדבר כינון מינהל וקרן לבטיחות בדרכים, החמרה בעונשיהם של עברייני תעבורה, שינויים בדיני הראיות והסמכת פקחי רשויות מקומיות לעניין עבירות חניה; ב) להסמיך את שר התחבורה להקים ועדה בינמשרדית בראשותו ובהשתתפות המנהלים הכלליים של משרד האוצר, משרד הבטחון, משרד הבינוי והשיכון, משרד החינוך והתרבות, משרד המשפטים ומשרד הפנים.
הוועדה תוסמך לבדוק את המערכת הממשלתית והציבורית הקשורה בנושאי הדרכים, הבטיחות ומניעת התאונות, לגבש יזמות והצעות לפעולה ולבדוק את הצרכים, בהקצאת התקציבים לבטיחות בדרכים, את השימוש בהקצאות אלו ואת סדרי הקדימויות לגבי ניצולם".
להלן החלטת הממשלה האמורה בסעיף 2, פסקה ג', דלעיל:ב
"הוספת משרת מנהל המינהל לבטיחות בדרכים לרשימת המשרות שבתוספת לסעיף 23לחוק שירות המדינה (מינויים) מחליטים:ו
א) בהתאם לסעיף 23לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959, להוסיף לרשימת המשרות שבתוספת לחוק את משרת מנהל המינהל לבטיחות בדרכים; ב) להטיל על היועץ המשפטי לממשלה למסור חוות-דעת לשר האוצר בעניין האפשרות למנות נושאי משרה בלא מכרז ובלא החלטת ממשלה בדבר הוספת משרות לרשימה שבתוספת לסעיף 23לחוק שירות המדינה (מינויים), אלא על-ידי השר הממונה באישור ועדת שרים.
כמו כן יגיש היועץ המשפטי לשר האוצר חוות-דעת בקשר לבעיות הכרוכות ברשימה שבתוספת לסעיף 23לחוק האמור".
.5במרכז טענותיו בבית-הדין האזורי של הפרקליט אשר ייצג את המבקשות היתה הטענה, שהמינוי נעשה ללא מכרז "לגבי משרה שאינה פטורה ממכרז".
.6הפרקליטה שייצגה את המדינה טענה, כי המינוי נעשה "תוך מילוי מלוא הנדרש על-פי הדין" וביקשה "לשקול חיוב המבקשות בהוצאות מבקשה, הגם שמדובר בבקשה שהוגשה בסדר דין קיבוצי, באשר כפי שעולה בעליל - הבקשה הוגשה ללא כל בסיס משפטי או עובדתי". בסיכו הטענות שהפרקליטה הגישה בשם המדינה הושם הדגש על-כך,
שהמינוי הוא למשרה הכלולה בתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים) כפי שתוקנה מכוח סעיף 23לחוק, ומינוי למשרה שחל עליה סעיף 23לחוק פטור ממכרז.
.7בערעור חזרו הפרקליטים המלומדים על טענותיהם בבית-הדין האזורי.
הפרקליט אשר ייצג את המערערות הדגיש את חובת המכרז שבסעיף 19לחוק, ואת הדרך היחידה לפטור ממכרז עת החוק עצמו אינו פוטר, שבסעיף 21לחוק.
כנגד זה טענה הפרקליטה שייצגה את המדינה, שסעיף 23לחוק קובע הסדר שלם העומד בפני עצמו, וזה כולל פטור ממכרז. הפרקליטה ציינה בדבריה, שמאז ומתמיד מתמנים עובדי מדינה למשרות שחל עליהן סעיף 21לחוק ללא מכרז וההסתדרות הכללית של העובדים (המערערת) מעולם לא מחתה על כך.
.8במהלך ההתייעצות לקראת ניסוח פסק-הדין ראה בית-הדין לנכון לבחון, אם אכן עובדתית יישמו את החוק מאז 1959בדרך שלה טענו בשם המדינה, היינו:נ פירשו את החוק כך, שלעניין מינויים למשרות שחל עליהן סעיף 21לחוק שירות המדינה (מינויים) לא יזדקקו למכרזים, באשר האישור על-ידי הממשלה בא במקום מכרז. לשם כך עיין בית-הדין בהודעות לעניין חוק שירות המדינה (מינויים) שפורסמו בילקוט הפרסומים. אכן עיון זה הביא את בית-הדין להודעה שפורסמה סמוך לתחילת תוקפו של החוק, היינו:ב הודעה מיום 3.12.1960שפורסמה בילקוט הפרסומים 807מיום .15.12.1980בית-הדין הפנה את תשומת לבו של הפרקליט אשר ייצג את המערערות לאותה הודעה על מנת שיגיב לאורה. כתגובה נתקבלה בקשה, בהסכמת הצד השני, למחוק את הערעור. במסגרת דיון בבקשה זאת - לאחר שבית-הדין הפנה תשומת הלב לחשיבות הציבורית במתן פסק-דין - ויתר הפרקליט על בקשתו.
.Iiפסק-דין
.1עד שמשיבים על השאלה המשפטית שצריכה הכרעה בערעור זה - מן הדין להעמיד על דיוקן שתי עובדות שלהן טענו בשם המדינה. יש לעשות כן כי לו אותן העובדות היו משמשות להכרעה בערעור והיו מקבלים את הגירסה שלה טענו - היה פסק-הדין מושתת על אי-דיוקים בעקבות מערכות עובדות שהוצגו.
טענו בשם המדינה, כי בישיבת הממשלה מיום 16.8.1981הוחלט על כינון המינהל לבטיחות בדרכים במשרד התחבורה (סעיף 2(ב) ש"בתשובה" שהוגשה בשם המדינה; סעיף 2, פסקה ב', שבחלק iדלעיל). הממונה על ענייני העובדים בנציבות שירות המדינה הגיש "תצהיר" על-פי דין ובו נאמר שאותה "עובדה" נכונה "למיטב ידיעתו ואמונתו". לו השניים היו מעיינים היטב בהחלטת הממשלה שלה התכוונו והיתה מצורפת ל"תשובה", היו מגלים כי לא דייקו. אותה החלטה צורפה ל"תשובה" (סעיף 4שבחלק iדלעיל) וכל המעיין בה יראה, כי הממשלה לא החליטה כלל "על כינון המינהל לבטיחות בדרכים". כל אשר הממשלה החליטה עליו הוא רק "לאשר את תוכן הצעת התזכיר - הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה... בדבר כינון מינהל ותקן לבטיחות בדרכים...". מי שמצוי בסדרי המינהל בישראל ובהליכי חקיקה בשלב הקדם-פרלמנטרי, ומי שפעל בענייננו בכל הקשור בהליך
בכלל אלה, יודעים או לפחות חייבים לדעת, שהחלטה לאשר "הצעת תזכיר - הצעת חוק" אינה החלטה אופרטיבית מעבר למתן "אור ירוק" להמשך הפעולה, ובשלב ראשון- לפעול להכנת "תזכיר - הצעת חוק" והצעת חוק. זה ותו לא. כן יודע כל מי שידו בהכנת הצעות חוק בשם הממשלה, כי רחוקה הדרך מאותה החלטה ועד לקבלת חוק על-ידי הכנסת, ולא אחת תבוא גסיסה בדרך ולכלל חוק לא יגיעו.
גרסה אחרת לעניין הנתונים העובדתיים, פחות בולטת וחד-משמעית לענייננו, קשורה באמור לעניי החלטת הממשלה בישיבתה מיום 31.8.1981(סעיף 4שבחלק I דלעיל).
נאמר בשם המדינה, והצהירו כי "האמור הוא אמת לפי ידיעת המצהיר", שבאותה ישיבה הוחלט להוסיף לרשימת המשרות שבתוספת לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- 1959(להלן - חוק המינויים) את משרת "מנהל המינהל לבטיחות בדרכים". באות ההחלטה, בפסקה א' שבה. נאמר אמנם מה שטענו כי הוחלט עליו, אך מקריאת ההחלטה כשלמות עולה, כי ייתכן שהתעוררו ספקות מסוימים ו"הוטל על היועץ המשפטי לממשלה למסור חוות-דעת". רוצה בית-הדין לקוות שמי שייצג את המדינה בפני ביתהדין, כבר בשלב שהכין את "התשובה" שהוגשה לבית-הדין האזורי, עיין באותה חוותדעת.
.2מכאן לשאלה משפטית שתקבע גורלו של ערעור זה. השאלה היא, אם במינויו של המשיב השני לתפקיד "מנהל המינהל לבטיחות בדרכים" פעלו הממשלה, שר התחבורה ונציב שירות המדינה - בהתאם לחוק המינויים או בניגוד לאותו חוק.
בשם המדינה טענו, הן בבית-הדין האזורי והן בבית-דין זה, כי הפעולה היתה בהתאם לחוק, היות והמשרה שבה מדובר הוספה מכוח סעיף 21לחוק לתוספת, ומשנעשה הדבר פטורים מחובת מכרז על-פי סעיף 19לחוק. טענו, כי "אישור" המינוי על-ידי הממשלה בא "במקום מכרז" (סעיף 6שבחלק iדלעיל).
בשם ההסתדרות טענו, כי אישור על-פי סעיף 23לחוק בא בנוסף למכרז, ולא במקומו (סעיף 5שבחלק iדלעיל).
.3ייאמר כבר עתה, כי התשובה לשאלה יכול ותהיה שונה משתינתן על יסוד הדין כפי שבאו-כוח הצדדים הציגו בפני בית-הדין וביססו עליו את טענותיהם, מהתשובה על יסוד הדין שמצא בית-הדין עצמו (סעיף 8שבחלק iדלעיל).
כדי להשיב על השאלה יש לעמוד על חוק המינויים בשלמות ולקבוע, מהו היסוד שעליו הוא מושתת, מהו העיקר שבו, מה מטרתו ובעקבות אלה - מהו מקומו של "המכרז", מהי "הנורמה המרכזית" שבאותו חוק.
.4חוק המינויים, כפי שנתקבל בכנסת בשנת 1959, מבוסס על הצעת חוק בגלגול שני. הגלגול הראשון היתה הצעת "חוק שירות המדינה, תשי"ג-1953", שהוגשה לקריאה ראשונה על-ידי ראש הממשלה דאז ביום י"ח בסיוון תשי"ג ( 1ביוני 1953). השוני בשם הוא משמעותי. בעוד שההצעה משנת 1953היתה לחוק שירות מדינה כללי ומקיף, ההצעה השניה, שבעקבותיה בא החוק משנת 1959, מוגבלת ל"מינויים". עת הוצגה ההצעה הראשונה לקריאה ראשונה, מנה ראש הממשלה שישה נושאים שהחוק דן בהם:ו קבלת עובדים; "נקיון כפיים של עובדי המדינה"; חובותיהם של עובדי המדינה; מעמד עובדי המדינה; "תנאי
עבודתם ובטחונם בעתידם"; "מניעת כל שרירות לב ופניה אישית או פוליטית בפיטורים"; "הזכות הקולקטיבית של העובדים... להשתתף בהסדר ענייני העובדים בתחום המוגדר בחוק" (דברי הכנסת, כרך 14, ע' 1424). מטעמים שבית-דין זה פטור מלעמוד עליהם, סביר מאד להניח, כי הטוב מאד - הרצון לחוקק חוק כולל ומקיף העונה על הכל - היה לרועץ לטוב, כך שהצעת החוק משנת 1953לא עברה את כל שלבי החקיקה.
.5החשוב לענייננו הוא, שבשנת 1958חודשה יזמת החקיקה, הוגשה הצעת חוק חדשה ובעקבותיה נתקבל חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- .1959לענייננו חשוב להדגיש, כי נשוא החוק הוא רק פרשה אחת מכלל מסכת הדינים שעניינם "עובדי מדינה" - פרשת "מינויים". הסעיף האופרטיבי הראשון שבחוק, אחרי סעיפי פרשנות, תחולה ותקן, הוא סעיף 19לחוק. סעיף זה קובע, כי "לא יתמנה אדם לעובד המדינה, אלא לאחר שנציב השירות הכריז על המשרה בפומבי, על פי בקשת המנהל הכללי או מי שהוסמך לכ על ידיו, בין שנתפנתה המשרה ובין שהיא "עשויה להתפנות". מינוי על-פי מכרז הוא, איפוא, הנורמה המרכזית לעניין עצם המינוי.
.6זאת היא הנורמה המרכזית, כעולה ממבנה החוק, לשונו ומהותו. כי זהו העיקר שבחוק לפי כוונת המחוקק ניטיב ללמוד מדברי ראש הממשלה, עת הביא ביום 25.11.1958לקריאה ראשונה את הצעת החוק. ראש הממשלה דאז, פתח דבריו בהפניה לדברים שאמר בשנת 1953, עת הביא לקריאה ראשונה את הצעת "חוק שירות המדינה" (דברי הכנסת, כרך 14, ע' 4-1423), ואלה דברי ראש הממשלה דאז:נ
"ראש הממשלה ד. בן-גוריון:ב
...חוק זה מבחינה פורמלית אולי אינו שייך לחוקי היסוד, אבל נדמה לי שהוא מאותם החוקים שיש בהם משום ייסוד המדינה.
החוק בעיקר מתכוון להבטיח דברים יסודיים אלה:ו
א) שקבלת עובדים למדינה - הוא הדין לרשויות המקומיות - לא תיעשה מתוך משוא פנים מפלגתי ומתוך זיקה פוליטית, אלא לפי הכשרה אישית; ב)...

ג)...

ד)...

ה)...

ו)...
לשם הבטחת הדבר הראשון - קבלת עובדים ללא משוא פנים וללא זיקה פוליטית אלא לפי הכשרה - קובע החוק, כי עובד המדינה יתקבל רק לאחר הכרזה פומבית ועל יסוד של בחינה אישית, לפי סדר שייקבע על-ידי ועדת השירות, ואחרי בדיקה רפואית, אם הוא יוכל למלא את אשר מוטל על עובד המדינה. לא השרים יתנו כתב מינוי לעובד המדינה, אלא ועדת השירות, לאחר ההכרזה ולאחר הבחינה".

דברים ברורים וחד-משמעיים לעניין הנורמה המרכזית, לעניין העיקר שבחוק המינויים לעניין מטרת המכרז ומשקלו:נ מינויים למנגנון הממשלתי "ללא משוא פנים מפלגתי", לא "מתוך זיקה פוליטית", אלא, "לפי הכשרה אישית".
להשגת אלה עדיין לא נמצא תחליף למכרז.
.7לפי כללי הפרשנות, הלשון ההחלטית של סעיף 19לחוק, מטרת החוק והעיקר שבו, כעולה מהצגת החוק לקריאה ראשונה על-ידי ראש הממשלה - מינוי ללא מכרז מותר רק אם המחוקק עצמו פטר ממכרז או, במפורש, אפשר לעשות זאת. שלוש דרכים לפטור ממכרז, במסגרת כלל זה:ב א) פטור ממכרז על-ידי המחוקק עצמו (מינוי מנהלים כלליים - סעיף 12לחוק האומר במפורש שהממשלה היא הממנה מנהלים כלליים ועל המינוי "לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19"; מינוי נציב שירות המדינה (מינוי על-ידי הממשלה, ושוב - על המינוי לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19); ב) קביעת "דרכים" למינוי ("דרכים" כולל תחליף למכרז, עת במינוי היועץ המשפטי לממשלה מדובר -סעיף 5לחוק); ג) הודעה ברשומות על-פי הצעת ועדת השירות והחלטת הממשלה על משרות וסוגים של משרות שעל מינוי להן אינה חלה חובת מכרז (סעיף 21).
אלה הן הדרכים לסטיה מהנורמה המרכזית, אלה ולא אחרות.
.8טענו בשם המדינה לדרך נוספת. לפי הטענה, דרך נוספת זאת היא מסעיף 23לחוק (סעיף 6שבחלק iדלעיל). אותו סעיף קובע, כי "למשרה מן המשרות המפורטות בתוספת לחוק זה לא יתמנה אדם, אלא באישור הממשלה ובתנאים שתקבע". טענו:ו "בתנאים שתקבע" - גם פטור ממכרז בכלל זה, כך שמינוי למשרה שסעיף 23חל - פטור ממכרז. טענה זאת יש לדחות מכל וכל. ראשית, אין להביא לפעולה הנוגדת הוראה מפורשת ומרכזית של החוק על-ידי פרשנות כה רחבה, שנית - המחוקק ידע לאבחן יפה בין "דרכים ותנאים" למינוי (סעיף 5) לבין "תנאים" בלבד. לדיבור "תנאים" בסעיף 23יכולה להיות רק משמעות אחת והיא, שדרישת החוק שהמינוי יאושר על-ידי הממשלה אינה מוחלטת והצורך באישור תלוי ב"תנאים". זאת ואף זאת - סעיף 23לחוק כלל אינו מתייחס לשאלה, מי הוא הממנה עובדים למשרות שעליהן חל הסעיף. אותו סעיף קובע רק שהמינוי טעון אישור הממשלה. פשיטא - המינוי הוא בדרך הרגילה, אך אינו תופס עד שלא אושר על-ידי הממשלה. בהקשר זה מן הראוי ליתן את הדעת לסעיף 17לחוק. מסעיף זה למדים שמעשה המינוי - האקט הקונסטיטוטיבי של המינוי הוא "כתב חתום על-ידי נציב שירות המדינה". זהו הביטוי החיצוני לדהפוליטיזציה של המנגנון. רק עת מדובר בעובדים "המתמנים על-ידי הממשלה" עצמה - "מתמנים" על-ידה ולא "מאושרים" על-ידה - הנציב רק "חותם"' על כתב המינוי, באשר המינוי עצמו קם עם האקט של הממשלה.
.9מכל האמור עד כאן עולה, כי לו היה בית-הדין מכריע בערעור על-פי טענות הצדדים, הן בבית-הדין האזורי והן בבית-דין זה, ועל-פי הדין שעליו סמכו ואליו הופנתה תשומת הלב של בית-דין זה - היינו, עניינית, דוחים את הטענות שטענו בשם המדינה ומקבלים את הטענות בשם ההסתדרות. ייתכן והיתה מתעוררת שאלת התרופה הראויה.

על כל פנים, קשה להבין כיצד עלה, על דעת הפרקליטים שיייצגו את המדינה, לטעון ב"תשובה" שהגישו לבית-הדין האזורי, שבקשת "ההסתדרות" הוגשה "בעליל... ללא כל בסיס משפטי או עובדתי" ואף לגרום לכך שהמדינה זכתה ב"הוצאות" משפט, משום שההליך היה "קנטרני".
.10נאמר בסעיף 3דלעיל, כי התשובה לשאלה שעמדה להכרעה בערעור זה יכול ותהיה שונה, לפי הדין שעליו סמכו הצדדים, מהתשובה לפי נתון משפטי שהתגלה לאחר מכן, ולצד שמצבו שונה לרעה לאור אותו נתון - התאפשר להשלים טיעונו.
.11במהלך השקלא וטריא לקראת מתן פסק-הדין, הציג בית-הדין לעצמו את השאלה:נ
אם האמור בסעיפים 4- 10לעיל הוא נכון - הייתכן שמאז 1959פעלו במינוי המנגנון הבכיר בניגוד לחוק, ומינו עובדים למשרות הכלולות בתוספת ללא מכרז, ללא פטור מפורש מחובת מכרז, וסמכו רק על סעיף 23לחוק בפירוש שנתנו לו בערעור זה? בית-הדין לא האמין שסביר כי כך היה ועשה את אשר אחרים חייבים היו לעשות. בית-הדין חיפש וחיפש עד אשר מצא כי אכן, בשעתו, פעלו בשם הממשלה כפי שחייבים היו לפעול, ולא כפי שבהליך זה טענו שרשאים לפעול.
.12מצאנו כי תוך זמן סביר מאז תחילת תוקפו של החוק פורסמה הודעה ברשומות (י"פ 807, מיום כ"ו בכסלו תשכ"א-15.12.1960) ולפיה החליטה הממשלה, בעקבות הצעת ועדת השירות, בתוקף סמכותה לפי סעיף 21לחוק, לקבוע שעל משרות מוגדרות לא תחול "חובת המכרז" כאמור בסעיף 19לחוק. בין המשרות האמורות, בראשית הרשימה, באות "המשרות המפורטות בתוספת לחוק".
.13אמור מעתה, כי המינוי של המשיב השני למשרה שלה הוא מונה, מינוי ללא מכרז, לא היה בניגוד לחוק. זהו המצב, לא מפני שהמשרה כלולה בתוספת לחוק ובתור שכזאת אינה חלה לגביה חובת מכרז מכוח סעיף 23לחוק, כפי שטענו בשם המדינה, אלא משום שמכוח סעיף 21לחוק, במפורש, הוצאה המשרה, מהיותה כלולה "בתוספת לחוק", "מחובת המכרז" על-פי סעיף 19לחוק, והיקפה של אותה הודעה לא עמד לדיון.
.14יכולה אמנם להתעורר שאלה, אם ההחלטה שהודעה עליה פורסמה בי"פ 807
תופסת רק לגבי המשרות שב"תוספת" לחוק שירות המדינה (מינויים) כפי שהיתה ביום קבלת ההחלטה או פרסום ההודעה, ומעשית אין שוני בין שני התאריכים, או שמא תופסת היא גם לגבי משרות שנוספו ל"תוספת" במרוצת השנים. הספק שיכול ויתעורר קשור בעיקר במעמד אשר לוועדת השירות לעניין סעיף 21לחוק, והעדר מעמד לאותה ועדה לעניין סעיף 23לחוק. מאחר והשאלה לא עמדה לדיון, וב שהשאלה תישאר בצריך עיון.
.15בית-דין זה - בית-דין לעבודה - לא יעשה מלאכתו נאמנה, אם לא יפנה תשומת הלב לנזק שהטיפול בכל הנושא, על-ידי המופקדים על כך במנגנון הממשלתי, עשוי להסב ליחסי עבודה בשירות המדינה. העובדים וארגונם היציג רגישים לכך שעובדים לא
ימונו בניגוד לדרכים שבהסכמים קיבוציים ובמיוחד לדרכים שחוק המדינה מחייבם. הרגישות היא מיוחדת עת מדובר במינוי ללא מכרז, בניגוד לחוק. בענייננו נהגו כך שהביאו את העובדים ואת ארגונם היציג לאמונה, שאכן במינוי המשיב השני ללא מכרז - פעלה הממשלה בניגוד לחוק. מכרז "חיצוני", כפי שהחוק מחייב, בא לשרת, בראש ובראשונה, אינטרס ציבורי כללי, אך גם לעובדים ולארגונם היציג אינטרס בקיום החובה.

טוב עשתה "ההסתדרות" שפעלה בדרך שפעלה ליישוב הסכסוך וחילוקי הדעות וביקשה הכרעה של הרשות המוסמכת. בשעתו, לאור נימוקים שהובאו מטעם המדינה - היה והיה יסוד לעמדת "ההסתדרות", לפיה מונה המשיב השני ללא מכרז תוך הפרת החוק.
.16התוצאה היא שהערעור נדחה מהטעמים העולים מסעיף 11והסעיפים שבעקבותיו. הערעור מתקבל, כמובן, לעניין חיוב ההסתדרות בהוצאות, כך שהחיוב בטל.
אין צו להוצאות בערעור זה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון