קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים מהעירייה: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הראשי הרניב; נציגי ציבור - ה"ה שור וכספי; תב"ע מא/229-3) התבררה תובענה של מר ורדי נגד עירית נתניה ונגד מר ראובן קליגלר, "ראש העיר נתניה", בעתירה "להצהיר כי התובע (המערער) בממשיך לשמש כעובד הנתבעת (המשיבה) לכל דבר ועניין עד אשר יפוטר כדין" ולחלופין "לחייב את הנתבעים (המשיבה ומר קליגלר - ראש העיר), לשלם לתובע ביחד ולחוד את הסך של 000, 150שקל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית". בית-הדין האזורי דחה את התביעה ובפנינו ערעור של מר ורדי נגד עירית נתניה, על דחיית התביעה. .2להלן העובדות, כפי שקבען בית-הדין האזורי וכעולה מחומר הראיות: א) ביום 28.9.1979נחתם חוזה בין עירית נתניה ובין מר ורדי. על החוזה חתומה "עירית נתניה" ומר ורדי (להלן - החוזה). הסעיפים הרלבנטיים שבחוזה מובאים בסעיף 3שלהלן; ב) לחתימת החוזה קדמה התכתבות בין עירית נתניה, תוך שימוש בנייר הנושא את הכותרת "עירית נתניה - לשכת ראש העיר", ובחתימת מר קליגלר כ"ראש העיריה" - לבין מר ורדי; ג) ביום 30.9.1979כתב מר קליגלר, על נייר הנושא את הכותרת "ראובן קליגלר נתניה ההסתדרות 5", מכתב כמובא בסעיף 3שלהלן (להלן - מכתב קליגלר); ד) לא חלקו על כך "שניסוח ברור כנקוב במכתב ('מכתב קליגלר') לא התממש"; היחסים בין הצדדים לא התפתחו כמצופה ולכן הודיע ראש העיריה לורדי, במכתב מיום 24.7.1980, שהתקבל על-ידי ורדי ביום 5.8.1980, כי - "בהתאם לסעיף 11לחוזה העבודה המיוחד מס' 2715מיום 28.9.1971, שבינך ובין עירית נתניה, הנני מצטער להודיעך כי לא נוכל לחדש את החוזה הנ"ל. אי לכך תופסק עבודתך ביום .14.10.1980 הנני מודה לך על השירות אשר הענקת לעירית נתניה, על הסיוע אשר סייעת לי אישית כמילוי תפקידי, לשביעות רצוני ובנאמנות הראויה להערכה ולשבח. אני מאחל לך הצלחה בדרכך בעתיד"; ה) "כבר בשבועות הראשונים של עבודת התובע בעיריה התברר, שיש התנגדות לתובע, הן מצד חברי המועצה והן מצד הפקידות הבכירה, וכתוצאה מכך אי-שיתוף פעולה עמו. ראש העיר ניסה כמיטב יכולתו לתת לתובע גיבוי, אולם הדבר לא עלה בידו, בעיקר בגלל היחסים, או יותר נכון 'הקלקולים', בתוך הקואליציה במועצת העיריה וכמובן היחסים עם האופוזיציה..."; ו) "התובע לא השכיל לפלס לו דרך אל ליבותיהם של הגורמים אתם היה צריך לעבוד. לדעת ראש העיר נבע הדבר מכך, שהתובע החליט לנקוט בקו פעולה תקיף ונוקשה, במקום לחפש מסילות בדרכי נועם, שכנוע וסבלנות. ראש העיר העיר לתובע על כך והביע את דעתו כלפי התובע, שלא זו הדרך ושכך זה לא ילך. אולם התובע לא שעה לעצותיו של ראש העיר. כדברי ראש העיר - תשובתו של התובע היתה, שהוא 'הולך על כל הקופה'. כלומר הוא, התובע, מהמר - או שיצליח או שייכשל. התובע קבע לעצמו קו פעולה ותכנית עבודה והוא כנראה בא למסקנה, שזו היא הדרך הנכונה עם כל הסיכון שיש בה. קו הפעולה עליה המליץ ראש העיר לא נראה לתובע"; ז) "התובע ידע גם ידע, כבר לפני עבור 6חודשים, שבמשרה אליה נתקבל לעבוד, אין לו סיכוי להמשיך"; ח) "ראש העיר" הציע לנסות למנות את התובע להיות מזכיר ראש העיר... וזה כשלעצמו מעיד על תום לבו של ראש העיריה ביחסיו עם התובע". .3הסעיפים הרלבנטיים שבחוזה הם: "הואיל ועל-פי פקודת העיריות אחראי ראש העיר לכך, כי כל התפקידים אשר הוטלו על העיריה בפקודה זו ובכל דין אחר יבוצעו כראוי. והואיל ולשם האמור לעיל ראש העיריה זקוק לעוזר ויועץ אשר יסייע לו בהפעלת המערכת העירונית על כל זרועותיה ביתר יעילות ובמגמה לשפר את תיפקוד העיריה בכלל לרווחת תושבי העיר. והואיל ובסמכות ראש העיריה מכוח סעיף 170א לפקודת העיריות למנות עובד. והואיל וראש העיריה מעוניין להעסיק את העובד כעוזר מיוחד ומתאם פעולות העיריה ומר ורדי מעוניין לקבל על עצמו תפקיד זה והכל בכפוף לתנאי חוזה זה. .2 העובד יועסק בעירית נתניה כעוזר מיוחד ומתאם פעולות העיריה, יהיה כפוף אליו ישירות ויונחה על-ידו. .3 בהתאם לשיקול דעתו, יאציל ראש העיריה מסמכיותיו לעובד בהתאם לסעיף 17לפקודת הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-.1975 .4 תקופת העסקתו של העובד תהיה החל מיום 15.10.1979ועד 14.10.1980והכל בכפוף לתנאי חוזה זה. .5א. ראש העיר בהסכמת העובד יהיה רשאי להאריך את תקופת החוזה לתקופה נוספת כפי שימצא לנכון או להחליט בהסכמת העובד על קבלתו של העובד כעובד מן המניין בעירית נתניה וזאת גם בתוך תקופת שנת העבודה הראשונה על-פי חוזה זה. ב. היה ויוחלט כאמור על היותו של העובד לעובד מן המניין יהיו תנאי העסקתו של העובד כתנאי חוזה זה וישתנו על-פי השינויים בחוזה העבודה הקיבוצי של המח"ר החל על העובד או בדרך שמשתנים תנאי העסקתם של עובדי עיריה בכירים אחרים. .11על אף האמור בחוזה זה רשאי ראש העיריה על-פי שיקול דעתו המוחלט להביא חוזה זה לקיצו בכל עת ומכל נימוק אשר יראה לו על-ידי מתן הודעה מוקדמת של חודש ימים לעובד לסיום החוזה. היה והפסקת העסקתו של העובד תתבצע בתוך שנת העסקתו הראשונה - לא תהווה עילה לעובד לפיצויי פיטורים או כל פיצוי אחר מכל מין וסוג שהוא. היה והשלים שנת עבודה אחת והופסקה העסקתו, יהיה זכאי העובד לפיצויי פיטורים בהתאם לכל דין". נוסח "מכתב קליגלר": "בשיחתנו מיום 30.9.1979סוכם: א) סעיף 10ייבדק על-ידי האפשרות להפריש % 18.5קופת תגמולין; ב) סעיף 11יוצא מהחוזה, במקומו ייקבע ניסוח ברור, עם תום 6חודשי עבודה תחליט העיריה על המשך העסקתך". .4בהחלטת ביניים דחה בית-הדין האזורי את טענתו של עורך-הדין אשר ייצג את מר ורדי, כי מר ורדי היה "עובד קבוע" בעיריה. בית-הדין האזורי קבע כפי שקבע, בעיקר מהטעם שמדובר בחוזה לתקופה קבועה והיחסים הסתיימו עם תום אותה תקופה. באותה החלטת ביניים מתייחס בית-הדין האזורי גם להתכתבות שקדמה לחתימת החוזה ולמכתב קליגלר שבא אחרי החתימה, ואומר: "התובע ידע שאצילת סמכויות טעונה אישור מועצת העיריה. בנסיבות שנוצרו, בין אם זה בעטיו של התובע בעצמו כטענת העיריה או בין בגלל נסיבות אובייקטיביות אחרות, אין לראות בכך שבסופו של דבר לא אצל ראש העיריה מסמכויותיו לתובע הפרת התחייבות. ראשית, כפי שנאמר בחוזה - ההתחייבות לא היתה החלטית, אלא לפי שיקול דעתו של ראש העיריה. שנית, בנסיבות שנוצרו - היה ברור כבר כעבור זמן קצר מתחילת עבודתו של התובע, כי מועצת העיריה לא תיתן את ידה לכך". .5השאלה המרכזית שעמדה לדיון בפסק-הדין - לאחר שבהחלטת הביניים נקבע, כי מר ורדי לא היה "עובד קבוע", כך שממילא נדחתה העתירה להצהרה שמר ורדי "ממשיך להיות עובד העיריה עד שיפוטר כדין" - היתה, אם העיריה הפרה את החוזה עם מר ורדי, בכך שראש העיר לא אצל לו מסמכויותיו כאמור בסעיף 3לחוזה ובכך שלא החליטה תוך 6חודשים על המשך עבודתו בעיריה, כפי שמתחייב ממכתב קליגלר והחוזה. פסק-הדין שבערעור עונה בשלילה על שתי השאלות. אשר לשאלה הראשונה - אצילת סמכויות - אמר בית-הדין האזורי את האמור בסעיף 4לעיל. ואשר לשאלה הראשונה - החלטה תוך 6חודשים על המשך העבודה - אומר פסק-הדין: "אשר לטענה של הפרת ההתחייבות להחליט על המשך עבודתו של התובע תוך 6חודשים, מקבל בית-הדין את גרסת הנתבעת, כי התובע ידע גם ידע, כבר לפני עבור 6חודשים, שבמשרה אליה נתקבל לעבוד אין לו סיכוי להמשיך. לפי סעיף 11המקורי לחוזה היה אפשר לסיים את שירותו לפני תום השנה. לאור השינוי שהוכנס בו, נשללה אפשרות זו מהעיריה, והתובע אכן קיבל משכורת עבור שנה תמימה. משום שהתברר לשני הצדדים שבתפקידו המקורי אין סיכוי להמשך העבודה, באה ההצעה לנסות למנות את התובע להיות מזכיר העיר - משרה שעמדה להתפנות. ראש העיריה, אכן לא היה מעוניין לאבד את שירותיו של התובע, כי הוא העריך את כישוריו, וכאן ההצעה למשרה האחרת. אין חולקין שבקשר למשרת מזכיר העיר לא נקשר קשר מחייב. היה ניסיון מצד ראש העיריה שלא הצליח - וזה כשלעצמו מעיד על תום לבו של ראש העיריה ביחסיו עם התובע". .6עיקר הטענות שהעלה בערעור פרקליטו של מר ורדי היו: א) "את ההסכם בין הצדדים יש לפרש לאור חילופי הדברים וההתכתבויות בין ראש העיר של המשיבה למערער, אשר קדמו לחתימת ההסכם, ולפיכך מהווה האמור בהם חלק מההסכם בין המערער למשיבה - אשר מחייב את הצדדים לו"; ב) "בתום שישה חודשים להעסקתו אצל הנתבעת הפך מר ורדי לעובד קבוע של המשיבה, זאת בשל אי-מילוי תנאי התיקון לחוזה, אשר החליף את סעיף 11המקורי לו" (הטוען סמך, בין השאר, על התכתבות שקדמה לחוזה ועל "מכתב קליגלר"; ג) לא פעלו בתום לב לקיום ההתחייבויות כלפי מר ורדי; ד) בית-הדין טעה בקביעתו, שלפני תום שישה חודשים ידע כבר מר ורדי כי אין סיכויים שחוזה העבודה עמו יוארך ותבוא אצילת סמכויות; ה) על כל פנים חייבים היו לדון בתום שישה חודשים בשאלת הארכת החוזה. .7כנגד אלה טען הפרקליט אשר ייצג את עירית נתניה: א) המכתבים שקדמו לחתימת ההסכם אינם מקשה אחת ויש לייחס להם משקל שונה עת באים לפרש את החוזה; ב) החוזה היה ונשאר לשנה אחת בלבד; ג) ראש העיר לא היה חייב להביא, פורמאלית, בפני המועצה את עניין "אצילת הסמכויות", עת ראה שלא היה סיכוי להחלטה חיובית; ד) על כל פנים, לא נגרם נזק בכך שלא אצלו סמכויות, מאחר ושולמה משכורת עד לסוף שנת החוזה. .Iiפסק-דין .1תחילה לשאלה, אם מר ורדי היה "עובד קבוע" בשירות עירית נתניה. על שאלה זאת השיב בית-הדין האזורי בשלילה, ותשובתו נכונה. על נימוקיו של בית-הדין האזורי, נוסיף: א) המושגים "תקופת ניסיון", "עובד זמני" ו"עובד קבוע" - תוכנם ומשמעותם באים מהבסיס ליחסים שבין העובד והמעביד שבהם מדובר: הסכם קיבוצי, חוזה עבודה אינדיבידואלי ולעיתים אף "הסדר קיבוצי". מובן, שאם ייאמר במפורש בחוזה אינדיבידואלי, שבהתקיים תנאים מסויימים יהיה העובד ל"עובד קבוע" - יחפש בית-הדין, ב"הקשר התעשייתי", ליתן משמעות למוסכם. על כל פנים - אין לקבל טענה שמר ורדי קנה לעצמו מעמד של "עובד קבוע" מכוח "השתק"; ב) יכול אמנם להיות מצב, שבו יתקבל עובד לתקופה בלתי-קצובה, תוך קביעת תקופת ניסיון, ומנוסח ההוראות בדבר מהות תקופת הניסיון ודרך הפעולה עם תום התקופה, יתפרש החוזה כמקנה מעמד של עובד קבוע. לא אלה היו העובדות. מר ורדי התקבל לעבודה על-פי חוזה עבודה אינדיבידואלי, לתקופה קצובה, "החל מיום 15.10.1979ועד 14.10.1980" (סעיף 4לחוק); ג) בחוזה לזמן קצוב כזה יחסי עובד-מעביד בין הצדדים מסתיימים מאליהם ביום האחרון הנקוב בחוזה. ענייננו אינו מחייב לעמוד על השאלה, מה הדין אם למעשה מתקיימים היחסים מעבר לאותו תאריך, כי עובדתית לא היה כך; ד) אף אם מפרשים את הדיבור "עובד מן המניין בעיריה", שבסעיף 5לחוזה, כמכוון ל"עובד קבוע", ברור שההחלטה "על קבלתו של העובד כעובד מן המניין" נתונה לראש העיר; ה) על כל פנים "אי-מילוי תנאי התיקון לחוזה, אשר החליף את סעיף 11 המקורי" - אף אם יראו במכתב קליגלר "תיקון החוזה" - ודאי שאין בו כדי להביא להקניית מעמד של עובד קבוע. .2משברור שלא ב"עובד קבוע" מדובר, אלא בעובד לתקופה קצובה, ברור שלא היה כל צורך ב"פיטורים" ושאלת תקפותם של הפיטורים אינה מתעוררת - כל זה מאחר והחוזה בין הצדדים "פג" על-ידי קיומו. .3נותרה הטענה לפיצוי על נזק שנגרם למר ורדי, תוך אותה שנה שבה התקיימו היחסים החוזיים בין הצדדים. תחילה לפירוש החוזה. ברור שעת באים לפרש את החוזה בין הצדדים מותר ואף צריך להידרש לחליפת מכתבים ביניהם. כלל זה הוא מן המפורסמות. יש לשים לב לכך שמדובר ב"פירוש" ולא בשינוי יסודי. המשא-ומתן לקראת חוזה צריך שיהיה בתום לב (סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973). אך, אם המשא-ומתן מסתיים בחוזה כתוב וערוך כדין, והצדדים לו אינם אנשים שאפשר לייחס להם חוסר ידע בדרכי משא-ומתן וכתיבת חוזים, ובסופו של דבר נקבע בחוזה ההיפך מהעולה מהתכתבות שקדמה לחוזה, אין "להוציא" את ההוראה המפורשת מפני האמור בחליפת המכתבים: "פירוש" תוך התייחסות לחליפת מכתבים קודמת - כן; ביטול הוראה מפורשת או הוספת הוראה משמעותית - לא. צדק הפרקליט שייצג את המשיבה, עת אמר כי לא כל "המכתבים" הם מקשה אחת ולא לכולם יש לייחס אותו משקל: לא הרי המכתבים שקדמו לחוזה ונכתבו על נייר הנושא כותרת "עירית נתניה" והחתומים על-ידי מר קליגלר כ"ראש העיריה", כהרי מכתב שנכתב אחרי שחתמו על החוזה, מכתב בכתב יד שעל פניו הוא פרטי - נייר הנושא את שמו וכתובתו הפרטית של מר קליגלר. .4בית-הדין האזורי קבע כעובדה שלא חלקו עליה (סעיף 2, פסקה ד', שבחלק I לעיל), כי בעקבות מכתב קליגלר לא תוקן החוזה על-ידי כתב כל שהוא. יכלה להתעורר שאלה, אם די באותו מכתב "פרטי", על פניו, כדי לשנות יסודות חוזה בין העיריה לבין מר ורדי. מאחר וההתדיינות בבית-הדין האזורי היתה על בסיס הנחה, שבמקום סעיף 11בחוזה באה הוראה המתחייבת "ממכתב קליגלר", ופרקליטה של המשיבה הודה במפורש ש"שני הצדדים הסכימו להחליף את הוראות סעיף 11שבחוזה העבודה בהוראות חדשות שעיקריהן נקבעו בפסקה ב' של מכתבו של ראש העיריה מיום 30.9.1979", נפסוק גם אנו על אותו בסיס. .5חוזרים לשאלות שעניינן הפרת ההתחייבויות הקשורות באצילת סמכויות, ובהחלטה, עם תום שישה חודשים, בעניין המשך עבודתו של מר ורדי בשירות העיריה. .6נקודת המוצא היא זאת שטענו לה, ולמעשה לא היתה שנויה במחלוקת. על אותה נקודת מוצא, בלשוננו אנו - לשון העולה מפסיקתנו: יחסי עובד-מעביד מחייבים את העובד לנהוג בדרך המתיישבת עם האמון המתחייב מתפקידו, ואת המעביד - בדרך העולה מחובת הדאגה רווחת העובד ("fursorge") וחובת ההגינות ("fairness"). שני אלה הם אף מעבר לחובת "קיום בתום לב" שמסעיף 39לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973 .7ממערכת העובדות שקבע בית-הדין האזורי עולה תשובה לשתי השאלות שבסעיף 5לעיל. א) לעניין אצילת סמכויות. עניין זה נדון בסעיף 3לחוזה (מובא בסעיף 3 שבחלק iלעיל). אצילת סמכויות לפי אותו סעיף נתונה ל"שיקול דעתו" של ראש העיריה וטעונה אישור המועצה (סעיף 17לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה- .1975הסעיף שבחוזה מותיר זאת לשיקול דעתו של ראש העיר, אך ברור שראש העיריה חייב היה הן ליתן דעתו לחובתו לפעול, והן לפעול בדרך המתחייבת מ"חובת ההגינות" ו"תום הלב". העובדות כפי שקבען בית-הדין האזורי (סעיף 2, פסקה ו', שבחלק iלעיל) הצדיקו את מסקנתו של בית-הדין האזורי, כי ראש העיריה לא התעלם מחובתו, לא נהג בניגוד לדרך המחייבת, ולא חייב היה להביא בפני מועצת העיריה לאישור פעולה, עת ברור היה "כי מועצת העיריה לא תיתן את ידה לכך". חובת "ההגינות" ו"תום הלב" באה כדי להביא לתוצאה המבוקשת והמתחייבת; אין היא באה לשם פעולת סרק, ובמקרה שלנו ל"כישלון" של ראש העיריה ביחסיו עם המועצה; ב) לעניין "ההחלטה" תוך שישה חודשים על המשך עבודתו של מר ורדי בשירות העיריה. האמור בפסקה הקודמת תופס, כללית, גם לעניין זה. גם לעניין זה קובע פסק-הדין שבערעור, כי לא היה סיכוי שתתקבל החלטה חיובית ועל כך ידע בעוד מועד מר ורדי. ושוב, "הנוסח המתוקן" של סעיף 11לחוזה קבע, שעם תום 6חודשי עבודה תחליט העיריה על המשך העסקתו. איש לא טען שבכך חייב ראש העיריה את רשויות העיריה להחליט בחיוב. כל אשר עולה מאותו סעיף הוא חובה לדון ולהחליט. משהיה ברור כי אין סיכוי להחלטה חיובית, וזאת - לפי קביעה עובדתית - ידע מר ורדי, בדין קבע בית-הדין האזורי שלא הופרה החובה כלפי מד ורדי. .8התוצאה היא שדין הערעור להדחות. המערער ישלם למשיבה סך של 000, 1שקלים, בתוספת מע"מ, הוצאות ערעור זה.ביטול פיטוריםפיטוריםעירייה