קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול פיטורים משירות בתי הסוהר: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הראשי בר-ניב; נציגי ציבור - ה"ה בן-בסט וקלצ'בסקי; תב"ע לט/1251-2) התבררה תובענה בין המערער ובין המדינה בעתירה להצהיר כי פיטוריו מהעבודה "אינם תקפים", ולחלופין לקבוע כי מועד "שחרורו של התובע הוא 13חודשים לאחר המועד שבו שוחרר בפועל", על כל העולה מכך לעניין תשלום שכר. בהחלטת ביניים קבע בית-הדין האזורי שנשוא הדיון אינו בסמכותו ועל החלטה זאת בפנינו ערעורו של התובע. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) התובע עבד בשירות המדינה - שירות בתי-הסוהר; ב) ביום 26.7.1978כתב שר הפנים לתובע מכתב בזו הלשון: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 15לדבר המלך במועצתו הריני משחרר אותך משירותך בשירות בתי-הסוהר החל בתאריך 1.11.1978"; ג) ביום 3.8.1979הגיש התובע כתב תביעה וביום 3.12.1980הוגש כתב תביעה מתוקן, שבמסגרתו ניתנה ההחלטה נשוא הדיון; ד) בכתב ההגנה טענו בשם המדינה, בין היתר, כי דין התביעה "להידחות או להימחק על הסף" מאחר ובין המדינה ובין התובע "אין קיימים יחסי עובד-מעביד"; ה) במסגרת הכנת הדיון החליט אב-בית-הדין שהצדדים "יגישו סיכומים בשאלה, אם לבית-הדין הסמכות לדון בתביעה לאור ההוראות שבפקודת המשטרה ובפקודת בתי-הסוהר..." (הכוונה היא לסעיף 93א לפקודת המשטרה וסעיף 110א לפקודת בתי-הסוהר). .3הסעיפים הרלבנטים שבפקודת בתי-הסוהר הם: "110א. (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לעניין מינויו של סוהר בכיר, קביעתו של סוהר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד, או ממקום למקום בתפקיד, העלתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו או פיטוריו או שחרורו מן השירות, או עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת שירות בתי-הסוהר - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לעניין סעיף 24לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969" (להלן - חוק בית-הדין לעבודה). " .80(ג)(2) רשאי הנציב, להשעות, לשחרר או לפטר סוהר, אם הוכח להנחת דעתו שהסוהר מתרשל או בלתי-יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת, וכן להשעות סוהר שהואשם בהתנהגות שלא כשורה, ובלבד שסוהר בכיר לא יושעה, וסוהר מדרגת מישר ומעלה לא יפוטר, אלא באישור השר". .4בהחלטה נשוא הערעור קיבל בית-הדין האזורי את עמדת הפרקליט שייצג את המדינה ואמר: "אכן הפירוש המצומצם של סעיפים 93א ו-110א לפקודות האמורות מדבר על סמכויות לפי הפקודות האמורות. אולם ההיגיון המשפטי אומר שיש לפרש אותן קל וחומר. אם סמכות פחותה של מפקח כללי של המשטרה או נציב שירות בתי-הסוהר מוציא את העניין מגדר סמכותו של בית-הדין לעבודה ומעבירו לסמכותו של בית-המשפט הגבוה לצדק (להלן - הבג"צ) אין להניח שכוונת המחוקק היתה שסמכותו של השר לפי סימן 15לדבר המלך במועצתו, נתונה לפיקוחו של בית-הדין לעבודה". .5עיקר הטענות שהעלה פרקליטו של המערער היו: א) לבית-הדין האזורי לעבודה הסמכות לדון בכל העניינים כאמור בסעיף 24(א) (1) לחוק בית-הדין לעבודה, "אלא אם כן הוצאו במפורש מסמכות בית-הדין"; ב) פיטוריו של העובד "נעשו על-פי סעיף 15לדבר המלך במועצה ולא על-פי פקודת בתי-הסוהר..."; ג) משהפיטורים לא היו על-פי פקודת בתי-הסוהר, אין סעיף 110א תופס, ופירוש בית-הדין האזורי לעניין סמכות בית-דין "מקל וחומר" אינה הדרך הנכונה לפירוש היורד לסמכות בית-הדין. .6עיקר הטענות מטעם המדינה היו: א) תיקון פקודת בתי-הסוהר על-ידי הוספת הסעיף 110א נועד "לקבוע כי מעמדו של סוהר אינו במעמד עובד שכיר אחר לצורכי שיפוט לפי חוק בית-הדין לעבודה בכל הנוגע לצורכי העסקתו של אדם כסוהר, תנאי גיוסו לשירות, חבויותיו האישיות... המשמעת הנדרשת, אמצעי הענישה והליכי השחרור והפיטורים..."; ב) בין התחומים שהוצאו בסעיף 110א מתחום סמכותם של בתי-הדין לעבודה, מצוי נושא שחרורם של שוטרים וסוהרים מהשירות ופיטוריהם; ג) את הסעיף 110א לפקודת בתי-הסוהר "יש לפרש באופן שיתיישב עם מטרת המחוקק... פירוש אחר ודווקני, יגרום באורח מלאכותי להקניית סמכות בנושא כגון שחרור ופיטורים, הגם שזה נשלל מפורשות בחוק המסדיר את המטרה...". בטיעונה סמכה הפרקליטה אשר ייצגה את המדינה על דברי ההסבר בהצעת החוק; ד) יש לפרש את הסעיף 110א כך שאין הוא מוגבל לפעולה על-פי פקודת בתיהסוהר. .Iiפסק-הדין .1גורלו של ערעור זה ייחרץ על-פי פירוש לסעיף 110א לפקודת בתי-הסוהר, תוך זיקה לסעיף 80(ג)(2) לפקודה. לפירוש עומד סעיף שעניינו סמכותו של בי-הדין לעבודה. .2מראשית דרכו בפסיקה הלך בית-דין זה בדרך הפירוש המצמצם והדווקני בכל הנוגע לסמכות הייחודית אשר הקנה לו המחוקק. כבר בדב"ע ל/8-3, [1], אמר בית- הדין: "בתי-הדין לעבודה, סמכותם מוגדרת ועל-כן גם מוגבלת. מאחר וסמכותו של בית-הדין לעבורה סייגים לה ובתחום המסויג סמכותו ייחודית, יש לפרש את סעיפי החוק הקובעים את סמכותו העניינית פירוש דווקני כי על-ידי הענקת סמכות לבית-דין לעבודה מוצא הרי עניין מסמכות בתי-המשפט האחרים. בית-דין זה ינהג, אפוא, מידה מיוחדת של 'ריסון עצמי' בבואו לפרש את סמכותו העניינית, וישאיר למחוקק את מלאכת קביעת הסמכות, כשלשון החוק ברורה, אף שאינה מתיישבת עם הרצוי עניינית" (שם, [1], ע' 131). .3כשם שבית-דין לעבודה יימנע מלדון בעניין שאינו בסמכותו, כן חייב הוא לדון בעניין המסור לסמכותו ולא להעבירו לבית-משפט אחר. הסעיף העומד לדיון בא להוציא עניין מסמכותו של בית-הדין לעבודה, ובתור שכזה ראוי הוא לפירוש דווקני כפי שראויה לפירוש כזה כל הוראה שבחוק המגבילה סמכות של בית-משפט. נוסח הסעיף הוא ברור וחד-משמעי. תיקון החוק בא בעקבות פסק-הדין בבג"צ 347/69(לא פורסם) שבו עתרה שוטרת נגד פיטוריה מהמשטרה מטעמי בריאות. ביתהמשפט הגבוה לצדק לא ראה את עצמו יותר כמוסמך לדון בעתירה והפנה את העותרת לבית-הדין לעבודה (לשון המבוא להצעת החוק, ה"ח 973, תשל"ב, ע' 108). באותו מקרה הפיטורים שעמדו לדיון היו מטעמי בריאות, סיבה לפיטורים שבאה בגדר סעיף 10לפקודה (המקביל לסעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי-הסוהר), היינו אי-התאמה למלא את התפקיד. .4גם אם נעזרים בפירוש הוראה שבחוק עת לשונו מדברת בעד עצמו, במבוא לדברי ההסבר שניתנו להצעת החוק, ברור שהחוק לא בא אלא בעקבות ובקשר לפיטורים שנעשו על-פי סמכויות שהעניקה פקודת בתי-הסוהר. התיקון לחוק לא בא להוציא מסמכותם של בתי-הדין לעבודה פיטורי שוטרים, תהא הסיבה אשר תהא. החוק בא להוציא מסמכותם של בתי-הדין לעבודה פיטורי שוטר, עת הפיטורים באים מטעמים המיוחדים לשירות במשטרה או לשירות בתי-הסוהר. הסמכות לפטר בשים לב לצרכים המיוחדים, והעילות לפיטורים - מתמצות בסעיף 80(ג)(2) לפקודה. אותו סעיף נוקט לשון רחבה ביותר, כולל "פיטורים מהטעם שהסוהר בלתי-יעיל במילוי תפקידו או אינו מתאים לתפקידיו מסיבה אחרת". המחוקק סבר שהמטרה תושג עת הוצאת ההתדיינות מסמכותו של בית-הדין לעבודה תוגבל לפעולה בעקבות "שימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו" (פקודת בתי-הסוהר). .5קבלת גרסת הפרקליטה שייצגה את המדינה פירושה מחיקת המלים "שימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו" מהנוסח שיצא מידי המחוקק. אין זאת דרך פרשנות כשרה, ובעיקר מיותרת היא עת הפירוש הדווקני מתיישב עם מטרת החוק. .6עובדה שלא חלקו עליה היא, שהתובע לא פוטר על-ידי נציב בתי-הסוהר, באישור השר, כאמור בסעיף 80(ג) לפקודה, ואף לא העלו כל טעם לפיטורים. התובע פוטר על-ידי שר הפנים, עת במכתב הפיטורים נאמר במפורש שהם באים "בתוקף סמכותי(ו) לפי סעיף 15לדבר המלך במועצתו", מבלי ליתן סיבה כלשהי לפיטורים. .7מכל האמור עולה שלשון החוק ברורה וחד-משמעית, אין כל סיבה להתעלם מלשון החוק וליתן פירוש שונה מהעולה ממנה, ודין הערעור - להתקבל. .8התוצאה היא שהעניין חוזר לבית-הדין האזורי להמשך הדיון. המשיבה תשלם למערער 000, 1שקלים בתוספת מע"מ, הוצאות ערעור. בית סוהר / כלאמאסרביטול פיטוריםפיטוריםשב"ס (שירות בתי הסוהר)