בית הדין לביטוח לאומי

מה היו סמכויות בית הדין לביטוח לאומי ? (** כיום בית הדין לעבודה).

עיקר טענות פרקליטו של המערער בבית-הדין האזורי היו כי סעיף 104 לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה בתוקף בשנת 1964, לא הקנה בשעתו לבית-הדין לביטוח לאומי סמכות לדון בתביעה הקובעת, כללית, יחסי עובד-מעביד, אלא בשאלת חבותו של התובע שם לשלם דמי ביטוח עבור התובע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בית הדין לביטוח לאומי:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט הראשי הרניב; נציגי ציבור - ה"ה בן-בסט וקלצ'בסקי; תב"ע מא/287-3) התבררה תובענה של המערער נגד המשיבה, בעתירה לפסק-דין "אשר יצהיר, כי בין התובע לבין הנתבעת מתקיימים יחסי עובד ומעביד החל מחודש ינואר ...1957". בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של התובע לבית-דין זה.
.2העובדות הרלבנטיות לערעור זה הן:נ
א) בשנת 1964 נתן בית-הדין לביטוח לאומי פסק-דין בתיק 158/64; ב) באותו הליך התובעת היתה סולנפט בע"מ (הנתבעת בענייננו) והנתבע היה המוסד לביטוח לאומי ובית-הדין לביטוח לאומי פסק, כי "התובע הינו עובד עצמאי והתובעת אינה חייבת לשלם דמי ביטוח עבורו"; ג) התובע הופיע כעד בהליך הנ"ל.
.3בכתב ההגה ביקש פרקליטו של הנתבע "לדחות את התביעה על הסף בשל מעשה-בית-דין". לביסוס מבוקשו טען הפרקליט:ב
" .2א. בתיק ביטוח לאומי 158/64הוגשה תביעה לפסק-דין הצהרתי על-ידי המוסד לביטוח לאומי עבור מר גואטה, לפיה התבקש בית-הדין להצהיר כי מר התובע, הוא התובע בתביעה שלפנינו, הינו עובד של חברת סולנפט בע"מ וכי קיימים יחסי עובד ומעביד בין השניים.
ב. בית-הדין לביטוח לאומי בתל-אביב דחה את התביעה וקבע בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי התובע (להלן:ו התובע) הינו עובד עצמאי. אשר על כן, קבע בית-המשפט, לא מוטלת כל חובה על חברת סולנפט בע"מ (להלן:נ הנתבעת) לשלם עבורו דמי ביטוח לאומי.
ג. תביעתו של המוסד לביטוח לאומי לא נועדה אלא לשרת אינטרס אישי ובלעדי של התובע (גואטה) עצמו. זאת מאחר ודמי הביטוח שולמו במלואם על-ידי התובע עצמו.
ד. לאור האמור לעיל, ניתן לקבוע חד-משמעית, כי לתובע היה יומו בבית-המשפט ואין הוא רשאי לעורר ו/או להעלות שנית עניין שבית-דין מוסמך חרץ הדין ביחס אליו עובדתית ומשפטית.
.3לחלופין, מתבקש בית-הדין הנכבד לדחות התביעה על הסף, שכן התובע מנוע ו/או מושתק למעורר את שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעת.

.4א. התובע ידע על המשפט שהתנהל בין המוסד לביטוח לאומי לבין הנתבעת. קביעתו של בית-הדין כי לא קיימים יחסי עובד-מעביד בינו לבין הנתבעת וכי הינו "עובד עצמאי" לא נסתרה מעיניו.
ב. התובע, למרות פסק-הדין הנ"ל, לא תבע לשנות את תנאי עבודתו ו/או את מערכת יחסיו עם הנתבעת. התובע מאז פסק-הדין הנ"ל ועד להגשת תביעה זו, לא גילה דעתו לא מפורשות ולא מכללא כי הינו חולק על האמור בפסק-הדין ועל קביעתו של בית-הדין בדבר היותו של התובע 'עובד עצמאי'.
ג. התנהגותו של התובע, היה בה כדי לשמש בסיס איתן לאמונת הנתבעת כי הלה מקבל על עצמו את תוצאות המשפט הנ"ל וכי זו מוסכמת עליו ואין הוא מתכוון אי פעם בעתיד לערער עליה. אשר על כן, כלכלה הנתבעת מעשיה בהתאם תוך שהיא פועלת בידיעה ברורה כי התובע איננו עובד שלה".
.4לטענות שבכתב ההגנה הוסיף פרקליטה של הנתבעת, טענת "חוסר נקיון כפיים" בכך שהתובע לא גילה בכתב התביעה עובדת פסק-הדין של בית-הדין לביטוח לאומי.
.5עיקר טענות פרקליטו של המערער בבית-הדין האזורי היו:ב א) סעיף 104לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה בתוקף בשנת 1964, לא הקנה בשעתו לבית-הדין לביטוח לאומי סמכות לדון בתביעה הקובעת, כללית, יחסי עובד-מעביד, אלא בשאלת חבותו של התובע שם לשלם דמי ביטוח עבור התובע; ב) ההליך בבית-הדין לביטוח לאומי היה בין סולנפט בע"מ לבין המוסד לביטוח לאומי וגואטה לא היה צד לו; ג) משגואטה לא היה צד להליך - אין בפסק-הדין שניתן "מעשה-בית-דין" כלפיו; ד) מאחר ואותו פסק-דין לא היה רלבנטי לעניין "מעשה-בית-דין" - לא היה "חוסר נקיון כפיים" באיזכורו.
.6בפסק-הדין שבערעור נאמר:ו
לאחר עיון בטענות באי-כוח הצדדים נראה לנו כי הדין עם הנתבעת.
התובע אינו טוען בתביעה כי חלו שינויים בתנאים או בעובדות מאז שניתן פסק-הדין במשפט הנ"ל. הוא מבקש להצהיר כי מאז תחילת הקשר עם הנתבעת, ינואר 1957, היחסים ביניהם הם יחסי עובד ומעביד. דבר זה נבדק כבר על-ידי בית-דין מוסמך לעניין תשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי בגינו של התובע. התובע לקח חלק בדיון האמור, בדרך כלל כעד והצדדים פעלו על-פי פסק-הדין האמור במשך כל השנים. התובע בתביעתו אפילו לא הזכיר את המשפט שהתקיים בעניינו ב- 1964ובכך כשלעצמו יש לדחות את התביעה - כי בא בידיים לא-נקיות. מי שמבקש פסק-דין הצהרתי צריך קודם כל להביא בפני בית-הדין את כל העובדות אפילו אם אינן לטובתו.

לאור האמור לעיל אנו בדעה, אף על פי שהצדדים במשפט האמור היו הנתבעת והמוסד לביטוח לאומי - יש לראות גם את התובע כאילו היה צד לו - והוא מושתק לכן, כל עוד שאינו טוען שחלו שינויים ממשיים בצורת אופי הקשר שבינו לבין הנתבעת - לעורר את העניין מחדש.
.7במרכז טענותיו לערעור של פרקליטו של המערער היהת הטענה, שהמערער לא היה צד להליך בבית-הדין לביטוח לאומי, בשנת 1964, ואשר לחוסר "נקיון כפיים", טען, כי המערער היה רק עד באותו הליך בשנת 1964וסביר שלא ייחס חשיבות לאותו הליך.
.Iiפסק-דין
.1העתירה בבית-הדין האזורי היתה לפסק-דין הצהרתי, ולא לפסק-דין הצהרתי סתם - אלא לפסק-דין שיצהיר על מצב שהיה קיים כבר בחודש ינואר 1957וממנו ועד היום. מהותה של "התרופה" אשר לה עתרו - פסק-דין הצהרתי - היא שתקבע את גורלו של ערעור זה; היא, ולא טענת "מעשה-בית- דין", שהועלתה על-ידי פרקליטה של המשיבה, ונתקבלה על-ידי בית-הדין האזורי.
.2גם כאשר מודעים להתפתחות הדין ולשינוי במעמד של "סעד הצהרתי", כך שאינו יותר "סעד מן היושר", עדיין קיימים סייגים לנתינתו, סייגים שאינם קיימים למתן פסק-דין "אכיף" - "הסעד" הוא עדיין "סעד שמשיקול דעת".
.3לשניים מסייגים אלה, מן הדין להידרש בערעור זה. הסייג האחד הוא זה המתחייב מהכלל שיש לבוא ב"נקיון כפיים", והסייג השני הוא זה המתחייב מהכלל שיש לפעול ללא שיהוי.
.4אשר ל"נקיון כפיים".
את העדר "נקיון הכפיים" ראו בכך שבכתב התביעה לא גילה המערער כי בשנת 1964התקיים הליך משפטי בבית-הדין לביטוח לאומי, בין המשיבה לבין המוסד לביטוח לאומי, ושם פסקו את אשר פסקו לעניין חובת תשלום דמי ביטוח לאומי בגינו. אין להעלות על הדעת שהמערער סבר כי אותה עובדה ניתן להעלים בהליך שבבית-דין אזורי וכי בכוונה לא גילה קיומו של אותו פסק-דין. סביר יותר להנח כי סבר שלאותו הליך, שהוא לא היה צד לו, אין רלבנטיות לתביעתו. בשאלה, אם לאותו פסק-דין ישנה רלבנטיות או אין, ידובר להלן.
משמדובר ב"נקיון כפיים" - אף המשיבה לא הצטיינה בסגולה זאת עת אמרה בכתב ההגנה כי התביעה לבית-הדין לביטוח לאומי "הוגשה... עבור מר גואטה, עובד של חברת סולנפט בע"מ וכי קיימים יחסי עובד-מעביד בין השניים". (סעיף 2א שבכתב ההגנה כמובא בסעיף 3שבחלק iדלעיל). האמור רחוק מהאמת ובא להטעות. מפסק-הדין
שהעתקו צורף עולה, כי התביעה הוגשה על-ידי סולנפט בע"מ, והשימוש במלים "עבור מר גואטה" בא רק להכשיל. זאת ואף זאת, מאותו פסק-דין משתמע שכלל לא היתה עתירה להצהיר על קיום יחסי עובד-מעביד. העתירה היתה של סולנפט בע"מ להצהרה כי גואטה הינו עצמאי ועל כן אין סולנפט חייבת בעדו בדמי ביטוח. צריך לא מעט "אומץ לב" על מנת לטעון שבנסיבות אלה שהשני בא לבית-משפט לא "בנקיון כפיים".
.5באים לסייג של "שיהוי", וייאמר מייד שמדובר ב"שיהוי" כמכשול לפסק-דין הצהרתי ולא ל"שיהוי", "ויתור", או "השתק" במסגרת תביעה לפסק-דין "אכיף". כי הרי משמדובר בשאלה אם יחסים הם יחסים עובד-מעביד, ההלכה לתחום זה ידועה (דב"ע לה/2-3, [1], בע' 162).
.6כשמדובר בעתירה לפסק-דין הצהרתי בלבד, יש לייחס חשיבות מכרעת לעובדה שכבר בשנת 1964שמע המערער "אות אזעקה" לעניין מהות היחסים בינו לבין המשיבה ושש-עשרה שנים לא עשה דבר להבהרה מוסמכת של מצבו - ל"הצהרה" של בית-משפט. המצב כלל אינו דומה למקרה שבו בחוזה עבודה אינדיבידואלי נאמר מה שנאמר למהות היחסים שבין הצדדים ולאחר זמן, בהליך למימוש זכויות בפסק-דין "אכיף", מעוררים את השאלה של מהות היחסים. בענייננו מדובר ב"אות אזעקה", ולא אות אזעקה סתם, אלא פסק-דין של בית-משפט, ועליו ידע המערער, ולעניין זה אין משקל לשאלת נפקותו של פסק-הדין ביחסים שבינו לבין המשיבה. בעצם פסק-הדין היה "אות אזעקה", וחוסר פעולה במשך שנים יש בו כדי להוות אותו "שיהוי" המכשיל עתירה ל"פסק-דין הצהרתי".
.7מאחר ובמהלך הדיון בבית-הדין האזורי, בפסק-הדין של בית-הדין האזורי ובטענות הצדדים בפנינו, תפסה מקום מרכזי טענת "מעשה-בית-דין", שלמעשה קבעה גורלו של ההליך והביאה למחיקת התביעה על הסף - נתייחס גם אנו, ולו גם בקצרה, לאותה טענה.
.8כאשר מסלקים את הטשטוש מכתב ההגנה (ראה סעיף 4, קטע שני, לעיל) עולה מכל אשר היה בפני בית-הדין האזורי, כי המערער לא היה "צד" להליך בבית-הדין לביטוח לאומי. אשר נאמר בפסק-הדין שבערעור הוא, כי "דבר זה (מהות היחסים בין השניים) כבר נבדק על-ידי בית-דין מוסמך לעניין תשלום דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי בגינו של התובע". בקשר לכך ייאמר, כי לעניין "מעשה-בית-דין" לא די בכך שעניין "נבדק", צריך שיהא "נפסק". כן יש לציין שבדברים המובאים עצמם נאמר, שבית-הדין לביטוח לאומי היה מוסמך לעניין תשלום דמי ביטוח לאומי ולא לעניין קביעת "מעמדו" של מי שלא היה צד להליך. בהמשך פסק-הדין נאמר "התובע לקח חלק בדיון האמור, ידע עליו...". לא ברור למה כוונת המלים "לקח חלק בדיון" ולא ברור מה פירוש הלים "ידע עליו" ומה משקל העובדה שפלוני יודע על הליך משפטי לעניין מניעת תביעה בשל "מעשה-בית-דין". כל אשר עולה מהנתונים שבתיק הוא שהמערער הופיע בתור עד, ועד בלבד, בבית-הדין לביטוח לאומי (סעיף 2, פסקה ג', שבחלק iדלעיל).

.9המשותף לעיקרון של "מעשה-בית-דין" כמחסום בפני הליך שיפוטי, על שני גווניו - "השתק ישיר" ו"השתק עקיף", בלשונו של הנשיא אגרנט בע"א 246/66, [2] (בע' 561, 584), הוא שההליך שבו מבקשים לראות גורם ל"מעשה-בית-הדין" וההליך החדש הם "בין אותם הצדדים או חליפיהם" (שם, [2], ע' 583). בענייננו, תנאי זה לא התקיים. בית-הדין האזורי היה מודע לכלל זה, אך אמר, לאור כל הנסיבות שפרט, כי "אף על-פי שהצדדים במשפט האמור היו הנתבע והמוסד לביטוח לאומי - יש לראות גם את התובע כאילו היה צד לו...". הדין אינו מכיר ב"כאילו צד להליך". "מעשה-בית-דין" פועל נגד "צד" או חליפו ולא נגד מי שרואים "כאילו" צד או מי שידע על ההליך. על כן, לו גורלו של הערעור היה תלוי בקבלת טענה של "מעשה-בית-דין" - היינו מקבלים אותו.
.10לאור האמור בסעיף 6דלעיל, דין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון