זקוקים לעורך דין דיני עבודה בראש העין ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה בראש העין להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה בראש העין מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה בראש העין, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה ראש העין ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה בראש העין, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) ערעור על סמכות עניינית לדון בתביעה נגד המועצה הדתית ראש העין## השאלה העומדת לפנינו בערעור זה היא האם לבית הדין לעבודה יש ​​סמכות עניינית לדון בתביעה שהגישה המערערת - המועצה הדתית ראש העין (להלן - המועצה הדתית) כנגד המשיב. המשיב, פנסיונר של המועצה הדתית, הגיש תביעה נגד המועצה הדתית בשנת 2003 לבית הדין האזורי, בה טען כי המועצה הדתית לא העבירה לו את הפנסיות המגיעות לו. בבקשה הדגישה המועצה הדתית כי "בשל העיקולים שהטיל המשיב, המבקש לא קיבל תקציבים מלשכת ראש הממשלה ומעיריית ראש העין וכתוצאה מכך לא שולמו משכורות לעובדים ולגמלאים בגין חודשיים. כוחה של המועצה הדתית כמי שחתם על ההסכם מונע כעת מלהעלות טענות נגד כשרות ההסכם; הסעד שביקשה המועצה הדתית להכריז כי פסק הדין בוצע במלואו נמצא בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, כמו גם הסעד להצהיר כי העיקולים שהוטלו על כספי. לא ניתן להעלות מיד טענה כי ההסכם סוכל וטענה כי ההסכם מנוגד לתקנת הציבור. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## יש לדחות את הערעור. ##(ב) תביעה של עובד באתר בניה בראש העין## התובע הגיש תביעה לתשלום הפרשי השכר, זכויות סוציאליות שונות ופיצויי פיטורים. התובע הועסק באתר הבנייה של הנתבע עד למועד סמוך לסיום עבודתו, אז הושם בעבודה באתר אחר בחברה אחרת, הממוקמת בראש העין. הנתבעים טענו כי התובע הוא שחדל להתייצב לעבודה מבלי למסור הודעה מוקדמת. מאחר שהתובע אישר בעדותו כי עבד יומיים בראש העין, כפי שעולה מדו"ח הנוכחות לחודש 9/15, גרסת הנתבעים מתקבלת לפיה יום העבודה האחרון של התובע היה 4.9.15. לטענתו, הנתבעים 2-3 נדרשו לשלם את זכויותיו מכוח צו ההרחבה בענף הבנייה, גם אם אינם עוסקים בתחום הבנייה בעצמם אלא מעסיקים עובדים בלבד בתחום זה. הנתבעים טענו כי הפרויקטים בהם הוצב התובע הינם "פרויקטים מוגבלים בזמן" שכן נקבע מועד אחרון לסיום הפרויקט ומסירת הדירות. על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אזרחים זרים השוהים במדינה כמבקשי מקלט, שלא הוקצו להם כספים בגין רכיבי פנסיה, זכאים לפיצוי בגין ההפרשות שעל המעביד היה להפריש בגינן. העובד. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לפיכך, התובע זכאי לתשלום במקום הפרשות לפנסיה וטענות הנתבעים בעניין זה נדחות. ##(ג) מכירת דירה בראש העין בעקבות עבודה בחו"ל## נושא תביעה זו הוא השגת סעדים כספיים עקב אי היציאה של התובעת לשליחות בחו"ל מטעם משרד החוץ. האם הנתבע פעל כדין כאשר הודיעה לתובע לאחר שעבר את הקורס והוצב באתונה כי אינו עוזב את התפקיד? התובע טוען כי מכר את דירתו בראש העין על בסיס נסיעתו הקרובה לתפקיד. יש לדחות את הקשר בין אי השמת התובע למכירת דירתו בראש העין לבין הנזק שנגרם על ידיו, ועל כן יש לדחות רכיב זה של התביעה. מבדיקת עדותה של אשת התובעת עולה כי היא חזרה לביתה בכרכור כל יום בשעה חמש, בעוד שבראש העין היא עבדה במפוצל (בוקר וערב), כך שגם אם היה צורך בשמרטפיות בכרכור, היה קל והכרחי יש שמרטפות בראש העין, שעבדו אז בערב. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע לא הוכיח את הסכום שנתבע וממה הוא מורכב. אמנם לא הובטח לתובע שבאמת קיבל את הקורס הוא בהכרח יצא לחו"ל מטעם משרד החוץ, אך יש לקבוע כי באמצעות הקתות שהנתבע שלח לתובע, אכן גרמו לתובע עוגמת נפש ולכן , הנתבע יפצה את התובע בגין עוגמת נפש שקיבל התובע מהנתבע. ##(ד) הלנת שכר בראש העין## התובע הגיש תביעה לדיון מהיר בו עתר לתשלום שכר בגין חודש 9 במרץ בסך 5,457 ₪ בצירוף פיצויים בגין הלנת שכר כדין. כבר ערב הגשת התביעה נקלעה המועצה למצב כלכלי קשה מאוד בו היא התקשתה בתשלום שכר לעובדיה, מה שהוביל לסנקציות ולהשעיית הפעילות מצד עובדיה. תקציב המועצה ממומן על פי חוק שירותי הדת היהודיים בשיעור של 40% על ידי המשרד לשירותי דת, שקיצץ את קצבאותיו ב -04 -03; ושיעור של 60% על ידי עיריית ראש העין, שלא העבירה את התשלומים המגיעים למועצה, בנוסף לתמורה למתן שירותי דת יהודיים, במועדים הרלוונטיים לתביעה. בשל המצוקה התקציבית של עיריית ראש העין לא הועברו תקציבים למועצה, המועצה עשתה כל שביכולתה לפתור את בעיותיה באמצעות פשרה, קיימה פגישות סדירות ומגעים עם עיריית ראש העין ופנתה לכל הגורמים הרלוונטיים. להביא הקלה. נטען כי המועצה נתונה במצוקה תקציבית בשל העובדה כי הכספים מגופותיה, המשרד לשירותי דת מחד, ועיריית ראש העין מאידך, לא הועברו אליה באופן קבוע על בסיס קבוע. לא היה מוסתר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור, אני קובע כי הנתבע, המועצה הדתית ראש העין, ישלם לתובעת פיצויי הלנת שכר בשיעור שנתי של 25% (אפקטיבי) על השכר לחודש 9/03 החל מיום 1.10.03 ועד ליום תאריך כיבוי המועצה באי אי חידוש האסיפה ביום 2.5.04. ##(ה) תביעה לתשלום פיצויי פיטורים בראש העין## הוגש לפני תביעה לפיצויי פיטורים מכוח חוק פיצויי פיטורים וכן תביעה בגין הוצאות נסיעה ופדיון בגדים. התובע טוען כי הועסק בניקיון אצל הנתבעת בראש העין, ועבד אצלה בין התאריכים אוגוסט 92 'לפברואר 96'. לטענת התובע - הנתבע לא זכה במכרז ניקיון, ולא הודיע ​​לו שיש לו עבודה אחרת. עוד יש לציין כי התובע התגורר בראש העין, ואף עבד בראש העין, כך שלא הוכח כלל. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התובע לא הוכיח כי פוטר מעבודתו. על כן ברור שהתובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים מהנתבעת. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק בראש העין חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון בראש העין ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק בראש העין נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה בראש העין בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה בראש העין, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד בראש העין חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד בראש העין. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים בראש העין מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים בראש העין מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד בראש העין לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור ראש העין יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים בראש העין. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה בראש העין - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה בראש העין - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

דחיית תביעה לשכר עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית תביעה לשכר עבודה: ההליך 1. ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (אב-בית- הדין - השופט הבר; נציג ציבור - מר ליטבק; תב"ע לו/253-2) שדחה מכל וכל את עתירת המערער לשכר עבודה, פדיון חופשה ופיצויי הלנה, בהטילו עליו לשלם למשיבה שכר טרחת עורך-דין בסך 000, 4ל"י בצירוף מע"מ. 2. העובדות כפי שקבען בית-הדין האזורי הן: א) המערער היה חבר המועצה הדתית ראש העין (להלן - המועצה); ב) ב- 10.3.1958נבחר המערער על-ידי המועצה כיו"ר ועדת בית-העלמין בראש העין "שעל-יד המועצה הדתית"; ג) ב- 14.7.1971החליטה המועצה לבחור בו להיות "גזבר המועצה הדתית עם זכות חתימה שניה"; ד) ב- 11.8.1973החליטה המועצה לאשר למערער "חצי משרה" מיום היבחרו לגזבר המועצה; ה) בעקבות ההחלטה הנ"ל, הוציא ראש המועצה, ביום 19.2.1974, כתב, לפיו מונה המערער לעובד המועצה, בזו הלשון: "החל מיום 14.7.1971בדרגת ט"ז בדירוג מינהלי חלקיות המשרה גזבר תואר משרתך יהיה מנהל בית-העלמין המספר בתקן המאושר של המועצה הדתית מס' 855 2"; ו) כתב "המינוי" שהוזכר בפסקה הקודמת, הוצא למרות שעוד ב- 2.9.1973כתב "הממונה על המועצה הדתית מטעם שר הדתות" אל הנהלת המועצה מכתב, בו הודיע כי ההחלטה מיום 11.8.1973, על כל המשתמע הימנה (תשלום עבור 1/2משרה, וכו'...) "מבוטלת ואין לה תוקף לביצוע"; ז) מאז אפריל 1974לפחות קיבל המערער "תשלומי שכר ותוספות" כעולה מתלושי השכר שצירף לתצהירו; ח) מנהל החשבונות של המועצה הזהיר את המערער ואת ראש המועצה, כי לתפקיד של יו"ר ועדת הכספים - תפקיד שקראו לו "גזבר" ולתפקיד של יו"ר ועדת בית-העלמין, אין תקן, ותשלומי השכר נוגדים את הוראות משרד הדתות; ט) מאז 1973 שולמו למערער בעזרת יו"ר המועצה דאז תשלומים שונים עבור "דמי ייצוג", טלפון והוצאות נסיעה, בקשר עם פעולותיו, כיו"ר שתי ועדות במועצה; י) לא הובאה כל אסמכתה לחוקיות תשלומים אלה "לפחות לא כשכר עבודה"; יא) ב- 24.3.1976 אישר משרד הדתות במכתב שלמערער "לא היה... כל תפקיד ולא מילא כל משרה במועצה הדתית". 3. בית-הדין האזורי קבע, כי לא נערך חוזה עבודה בין הצדדים, והחלטת המועצה מיום 11.8.1973אינה מהווה אסמכתה לכך, שכן, לפי סעיף 12לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], תשל"א-1971, "חוזים של המועצה ייחתמו בידי ראש הרשות המקומית וראש המועצה" והרי לא נעשה כדבר הזה בעניינו של המערער ולא הוכח אפילו "אישור תקציבים על-ידי המועצה המקומית אשר כללו תשלומים לתובע". בהחלטת המועצה מיום 11.8.1973התכוונו לחצי משרה ולא לשני חצאי משרה עבור כהונה בשני תפקידים - כהונה ולא עבודה. דא עקא ששני בעלי זכות חתימה - יו"ר המועצה והמערער עצמו - "עשו יד אחת" כדי להוציא כספים מכספי הציבור שהועברו למערער פעם כ"שכר", פעם כ"דמי ייצוג", פעם לפי משרת "גזבר" ופעם עם תואר "מנהל בית-העלמין"; סעיף 13 לחוק שירותי הדת היהודיים, המאפשר החלת הוראות חוקי שירות המדינה מסוימים על עובדי המועצות, הוסף רק ב- 30.3.1978ואינו חל על המקרה דנן. בקיצור: לא התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המערער לבין המועצה ולפיכך אין המערער זכאי לשכר עבודה ולפדיון חופשה. 4. עיקר נימוקי הערעור היו, כי בית-הדין האזורי שגה בפירוש שנתן לסעיף 12לחוק שירותי הדת היהודיים ובקובעו שהחלטת המועצה מיום 11.8.1973אינה תופסת וכי לא נקשר חוזה עבודה בין הצדדים. 5. בטיעונו בעל-פה הטעים פרקליטו המלומד של המערער, כי אשר ארע הינו פשוט בתכלית: נתפנה מקומו של הגזבר והמועצה קיבלה את המערער לעבודה, קבעה את שכרו, המשכורת צוינה בתקציב המועצה, העובד הופיע ברשימת העובדים ובמשך שנתיים שולמה המשכורת עם תלושי משכורת כחוק. במקביל מילא המערער תפקיד של מנהל בית-העלמין - אף הוא "בחצי משכורת" - ולא היה זה תפקיד ריק מתוכן: המערער ביקר בבית הקברות, בחר בחלקות, וכדו'. מכאן שעתירתו של המערער היתה פשוטה אף היא: שישולמו לו שכר עבודה ופדיון חופשה המגיעים לו. הא ותו לא. 6. בא-כוח המועצה תמך בפסק-הדין שבערעור: מעולם לא נקשרו יחסי עובד-מעביד בין המערער לבין המועצה, אלא שהמערער מילא תפקידים מסוימים בתור חבר המועצה ויו"ר ועדות בה. ההחלטה מיום 11.8.1973לא היה ב יותר מאשר אסמכתה לשלם דמי ייצוג וכיסוי הוצאות, והעיקר: כל אשר הגיע למערער שולם לו עד הפרוטה האחרונה. 7. ביום שמיעת הערעור ניתן פסק-דין, לפיו הערעור נדחה והמערער חויב לשלם למשיבה הוצאות בסך 000, 2ל"י. הוחלט כמו כן שהנימוקים יינתנו בנפרד, והריהם להלן. פסק-דין 1. דבר היותו של המערער "עובד", כטענתו, תלוי בתשובה שתינתן לשאלה, האם בינו לבין המועצה הדתית נוצרו יחסים שביסודם חוזה. אין ספק שהמערער "עבד", בעשותו לענייני בית-העלמין ולענייניה הכספיים של המועצה, היינו שפועלו, בתפקידו הכפול, היה כרוך במאמץ מסויים, הן פיזי והן אינטלקטואלי. ברם לא די בכך כדי שייאמר, כי בינו לבין המועצה התקיימו יחסי עובד-מעביד: הקובע הוא שמקורם של יחסים אלה יהא בהתקשרות חוזית, וכבר פסק בית-דין זה, כי - "רק אם יתברר כי נוצרה התקשרות כזאת - והיא לביצוע עבודה תמורת תשלום - יהיה מקום לבחון, לאור המבחנים המקובלים על בית-דין זה, אם יחסים שנוצרו הם אכן יחסי עובד ומעביד, או יחסים אחרים שבין אדם המבצע עבודה למען הזולת..." (דב"ע לה/19-3, בע' 420, סעיף 2) (ההדגשה לא במקור). אכן, יש לברר אם התפקידים שמילא המערער הוטלו עליו מכוח התקשרות חוזית "לביצוע עבודה תמורת תשלום" או שמא מקורם ביסוד אחר - המשפט הפומבי. 2. המערער כיהן כחבר המועצה הדתית בראש העין, על-פי מינוי מאת שר הדתות לפי הצעת המועצה המקומית ראש העין. ב- 10.3.1958נבחר על-ידי המועצה הדתית "ליו"ר ועדת בית-העלמין בראש העין שעל-יד המועצה הדתית". ב- 14.7.1971החליטה המועצה למנות את המערער "לתפקיד גזבר המועצה עם זכות חתימה שניה". 3. טענתו של המערער היא, כי החלטת המועצה מיום 11.8.1973לאשר לו "חצי משרה" מיום היבחרו לתפקיד גזבר (14.7.1971) וכן כתב המינוי מאת יושב ראש המועצה, מיום 19.2.1974- כגזבר וכמנהל בית-העלמין (סעיף 2, פסקות ד' וה', להליך) עשו אותו לעובד בשכר של המועצה. 4. לא זאת בלבד ש"החלטות" אלה של המועצה ושל יו"ר המועצה נפסלו על-ידי האחראים לכך במשרד הדתות (ראה סעיף 2, פסקות ו' וי"א, שבהליך), אלא שהמצב המשפטי מראה, על פניו, שאין יסוד לטענה, כי נוצרו יחסי עובד-מעביד בין המערער לבין המועצה. כמי שנבחר לכהן כחבר במועצה הדתית, קיבל המערער לידיו את הטיפול בשני "תיקים" גזברות ובית-העלמין. לפי תקנה 5לתקנות המועצות הדתיות היהודיות (ניהול), תש"ל-1970, "המועצה רשאית לבחור... גזבר מבין חבריה", משמע שהמדובר בבחירת חבר מחברי המועצה לתפקיד מסוים ולא במינוי או בהתקשרות חוזית לביצוע עבודה תמורת שכר. הבחירה היתה על-פי הוראת דין כשהתפקיד - תפקיד ייצוגי - מוטל על מי שהינו חבר המועצה. מאידך וכהוראה משלימה הסוגרת את המעגל - על-פי הנחיות שר הדתות, אין להציע "כחברי המועצה או כמחליפיהם", מי ש"עובד במשכורת באותה מועצה, להוציא רבנים מקומיים וראשי מועצות דתיות וסגניהם" ומאידך, יושבי-ראש הוועדות (כולל ועדת בתי-העלמין) צריך שיהיו "מבין חברי המועצה" (נספחים ג' ו-ט' לתצהירו של זכריה שלמה, יו"רהמועצה הדתית ראש העין. ראה גם תקנות 22ו- 23לתקנות בענייני ניהול). 5. סוף דבר: המערער שירת, בנושאים שבתחום הגזברות ובית-העלמין, את המועצה הדתית ואת הציבור - אך עשה כן מכוח "מעמד" שנקבע בחוק; מהות היחסים בינו לבין המועצה הדתית עולה מאותו מעמד, ואין בינה לבין קשר חוזי ולא כלום. ממילא לא נוצרו יחסי עובד ומעביד בין המערער לבין המשיבה (השווה דב"ע לה/19-3, בע' 420, סעיף 5). ההחלטות על-פיהן "מונה" המערער למשרה שבתקן ו/או נקבעה לו "חצי משכורת" - נעדרו כל תוקף משפטי. 6. לפיכך הוחלט, עוד ביום שמיעת הערעור, כי יש לדחותו ועל המערער הוטלו הוצאות בסך 000, 2ל"י כולל שכר טרחת עורך-דין.דיני עבודה