דמי אבטלה לאחר דמי לידה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה לאחר דמי לידה:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע מא/1-02) התבררה תובענה לדמי אבטלה בגין פרק זמן שתחילתו ביום .1.8.1980בית-הדין האזורי קיבל את התביעה, ומכאן ערעורו של המוסד לביטוח לאומי.
.2העובדות שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי, עובדות שלמעשה היו שנויות במחלוקת, הן:ו
א) בפרק הזמן פברואר 1979- 11ביולי 1979עבדה המערערת 90ימים; ב) ביום 11.7.1979 חדלה המערערת לעבוד משם שחוזה העבודה בינה לבין משרד החינוך הסתיים; ג) ביום 24.9.1979ילדה המערערת תינוק, וקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי דמי לידה בעד 12שבועות. לאחר מכן נרשמה המערערת בלשכת עבודה, אולם לא עשתה כן באופן סדיר, כמתחייב מסעיף 127ו לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, (להלן - החוק) והתקנות לפיו; ד) בפרק הזמן אפריל 1980- 1אוגוסט 1980עבדה המערערת 75ימים; ה) בסך הכל, עבדה המערערת בפרק הזמן פברואר 1979- יולי 1980, היינו ב- 540הימים שקדמו ליום 1באוגוסט 1980, אם מביאים בחשבון את 12השבועות שבעדם שולמו דמי לידה, 188ימים; ו) אם אין מביאים בחשבון את 12 השבועות שבעדם שולמו דמי הלידה, מתחילה ספירת 540הימים האמורים בסעיף 127ד(א) (2) לפני פברואר 1979ואזי מגיעים לתוצאה שתוך 540הימים שקדמו לתאריך הקובע (1.8.1980) שולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 270ימים, כנדרש בסעיף 127ד(2) לחוק.
.3השאלה המרכזית שעמדה להכרעה בבית-הדין האזורי, והיא גם השאלה העומדת להכרעה בבית-דין זה, היא - אם לעניין " 540הימים שקדמו לתאריך הקובע" יש להביא בחשבון את 12השבועות שבעדם שולמו דמי הלידה".
.4התובענה הוגשה ביום .23.11.1980בכתב ההגנה טענו בשם המוסד לביטוח לאומי, כי התובעת אינה זכאית לדמי אבטלה "מאחר ולא מילאה אחרי תקופת האכשרה הדרושה לפי
סעיף 127ד לחוק הביטוח הלאומי, כלומר אין לה... 225ימי עבודה בתוקף ל- 1.8.1980( 225ימי עבודה מתוך 310)". לאחר שהוגשה התובענה וכתב ההגנה, ראה עורך-הדין שייצג את המוסד לביטוח לאומי לפנות במכתב לתובעת, שלא היתה מיוצגת על-ידי עורך-דין, שלא בדרך המקובלת במהלך דיון משפטי, ולהציג לה שאלות.
התובעת השיבה במכתב, ועל האמור באותו מכתב בנה הפרקליט את טענתו החדשה.
הטענה שהועלתה בישיבה בפני אב-בית-הדין, מיום 28.1.1981, היתה, שלאחר חופשת הלידה לא חזרה התובעת לעבודה משום שחוזה העבודה בינה ובין משרד החינוך הסתיים בחודש יולי 1979, ועל-כן אינו חל האמור בסעיף 127ה (3), כי ביום ובזמן שקיבלה דמי לידה כלל לא היה לתובעת מעביד, ועל כן לא "נעדרה מעבודה".
.5בגמר הישיבה מיום 28.1.1981ביקש פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי שהדיון יתקיים בפני השופט כדן יחיד. על טופס שלא נרשם בו מספר התיק והתאריך, והחתום על-ידי השופט הראשי, רשומה החלטה שהדיון יתקיים בפני השופט כדן יחיד.
אחרי הישיבה האמורה לא התקיים כל דיון בבית-הדין האזורי, וניתן פסק-דין.
.6בפסק-הדין דחה בית-הדין האזורי את הטענה שהשתמעה מהצגת השאלה על-ידי פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי (קטע שני שבסעיף 4לעיל). בית-הדין האזורי פסק, בעיקר מניתוח השוני שבין הצעת החוק לבין החוק, כי 12השבועות שבגינם שולמו לתובעת דמי לידה הם בגדר העדרות מעבודה לפי הסעיפים 6ו- 7לחוק עבודת נשים. בעקבות זאת קבע בית-הדין, שאת המניין של 540ימים שקדמו ל- 1.8.1980יש להזיז אחורה, כך שהתוצאה היא שהתקיים התנאי של 225ימים, כנדרש בסעיף 127ד לגבי "שכיר יום" או 270ימים אם לא בשכיר יום מדובר (ממהלך המשפט לא ברור מה היה מעמדה של התובעת, "שכיר יום" או "עובד חודשי", אך אין זה משנה לעניין הערעור).
.Iiפסק-דין
.1ערעור זה מחייב לפרש את סעיף 127ד (א) (2) לחוק הביטוח הלאומי - ביטוח אבטלה, ובקשר לכך את הסעיף 127ה שבאותו חוק.
סעיף 127ד אומר:נ
"לעניין סימן זה, תקופת האכשרה לגבי תקופת אבטלה פלונית היא... (2) 270ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח אבטלה, תוך 540הימים שקדמו לתאריך הקובע; היה הזכאי שכיר יום, דיו ששולמו דמי ביטוח אבטלה בעד 225ימי עבודה תוך 540הימים האמורים".
סעיף 127ה אומר:ב
"לא הושלמה תקופת האכשרה מחמת אחת או יותר מהעילות המנויות בפסקות (1) עד (4) (להלן - הימים החסרים), ימנה את... 540הימים כאמור
בסעיף 127ד בלי למנות בה את הימים החסרים שאינם עולים על המספר הנקוב לצד כל עילה:ו
(2) מחלה או תאונה - 180יום;
(3) העדרות מעבודה לפי סעיפים 6ו- 7לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954
- לפי מספר ימי ההעדרות;
(4) העדרות אחרת של עובד מעבודתו מסיבות שאינן תלויות ברצונו - 30יום".
"תקופת אכשרה" מוגדרת בסעיף 1לחוק כך:נ "אכשרה - פרק הזמן בין שהוא רצוף ובין שאינו רצוף שבו חייב אדם להיות מבוטח כאחד התנאים לגמלה".
.2עד שבאים לפרש את שני הסעיפים האמורים, מן הדין לעמוד על שניים שיעזרו לפירוש הסעיפים:ב מטרת "תקופת אכשרה", והמיוחד ב"תקופת האכשרה" כפי העולה מסעיף 127ד לחוק.
.3במסגרת הביטוח הסוציאלי באה "תקופת אכשרה" למלא את אחת משתי הפונקציות או את שתיהן גם יחד:ו הפונקציה האחת - להבטיח צבירת הון מינימלית על מנת למנוע הכרח לקבוע מלכתחילה דמי ביטוח גבוהים, או להגדילם מייד עם קבלת החוק; הפונקציה השניה - למנוע ניצול לרעה של הביטוח הסוציאלי. דוגמה לפונקציה האחת, אם כי לא למיצויה המלא, תוכל לשמש התקופה של חמש שנים שנקבעה בחוק המקורי כ"תקופת אכשרה" לעניין ביטוח זקנה (סעיף 7(2) לחוק המקורי); כדוגמה לפונקציה השניה, תשמש "תקופת האכשרה" של שנה אחת לעניין ביטוח שאירים (סעיף 11לחוק המקורי). על המיוחד במהות ובמטרה של "תקופת אכשרה" עת מדובר ב"ביטוח אבטלה" אמר בית-דין זה:נ "גמלת האבטלה הינה פונקציה של שניים:ב עבודה ואבטלה. רק מי שעבד בעבר וחדל, יקנה זכות לדמי אבטלה, אם התקיימו יתר התנאים לזכאות. מכאן המשמעות המיוחדת ל'תקופת אכשרה' בהקשר ל'ביטוח אבטלה'. כך שהינה קרובה יותר לאחד 'האירועים המזכים' בענפים אחרים" (דב"ע לט/78-0, [1], בע' 193). נוסיף ונאמר, שהיא קרובה יותר לאמור בסעיף 98לחוק - "תחום הזכות" - בקשר לזכאות לדמי לידה. אגב, בכך תוסבר, אולי, העובדה שבניגוד למתחייב לעניין "תקופת אכשרה" מהגדרת המונח בסעיף 1לחוק, הגדרה המתייחסת לפרק זמן שבו אדם "מבוטח", נדרש המחוקק לעניין "תקופת אכשרה" בקשר לביטוח אבטלה לפרק זמן שבעדו "שולמו דמי ביטוח", אותה לשון שלה נדרש בסעיף 98לחוק בקשר ל"תחום הזכות".
כאן ראוי לציין, שבטעות נזקק פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי, בכל מהלך הדיון בבית-הדין האזורי, למספר "ימי עבודה" בעוד שברור שסעיף 127ד לחוק - הוא הסעיף העומד לפירוש וליישום - כלל אינו נזקק לדיבור "ימי עבודה", ובדין אינו נזקק, אלא ל"ימים שבעדם שולמו דמי אבטלה", ואין השניים, מן ההכרח זהים.
.4סעיף 127ד לחוק בא לקבוע את "תקופת האכשרה" במשמעות המיוחדת אשר לאותו מונח בקשר לביטוח אבטלה. הוא בא מצד אחד, לממש את העקרון שדמי אבטלה הם פונקציה של "ימי תעסוקה", ומצד שני בא הסעיף למנוע זכאות לדמי אבטלה מאדם שעבד "לעת מצוא" או קבע לעצמו עתים לעבודה ועתים לבטלה.

.5האמור יצריך בפירוש סעיף 127ה לחוק. אותו סעי בא לרכך את הנוקשות שבסעיף 127ד לחוק. סעיף 127ד קובע כתנאי לזכאות מספר ימים נקוב "שבעדם שולמו דמי ביטוח", תוך מספר ימי לוח שקדמו לתאריך הקובע. קביעה זאת אינה מביאה בחשבון שיכול ויהיו ימים שבעדם לא שולמו אמנם דמי ביטוח, אך אי-התחשבות באותם הימים תגרום עוול למבוטח, מבלי שהדבר מתחייב מהמטרה שאותה מבקשים להשיג - לא ליתן דמי אבטלה לעובד "לעת מצוא" או עת הדבר יפה בעיניו. סעיף 127ה אינו בא ליתן דמי אבטלה בעד "הימים החסרים" כמוגדר באותו סעיף; הוא בא רק "להזיז" אחורה את 540הימים שבתוכם שולמו דמי ביטוח כדי שתקום זכות לגמלה.
.6האמור הוא שצריך להנחות בפירוש פסקה (3) שבסעיף 127ה לחוק (מובא בסעיף 1לעיל). פסקה (2) שבאותו סעיף מתייחסת ל"ימים חסרים" בשל "מחלה או תאונה", היינו מצב או אירוע שאין למבוטח שליטה עליהם; פסקה (4) מתייחסת ל"ימים חסרים" שהם "העדרות אחרת של עובד מעבודתו" (מודגש "עבודתו" - היינו:ו עבודה שלו, והפירוש הוא שיש לו עבודה אך לא היו חייבים לשלם בעד אותם ימים דמי ביטוח אבטלה) מסיבות שאינן תלויות ברצונו. פסקה (3), זאת שבה עסקינן, מתייחסת להעדרות מעבודה של עובדת בפרק זמן שחלקית אסור להעבידה בו, ובפרק זמן שבו זכאית היא "להעדר מעבודה". זאת ואף זאת:נ סעיף 103לחוק הביטוח הלאומי, הוא עצמו קובע סנקציה על עבודת אשה "בתוך הזמן שבעדו משתלמים דמי לידה", והסנקציה היא שלילת דמי לידה (סעיף 103לחוק). פירוש של פסקה 127(3) כפי שטענו לה בשם המוסד לביטוח לאומי מעמיד את המבוטחת בפני דילמה שאין לדרוש כי תעמוד בה:ב תעבוד - תפסיד זכותה לדמי לידה; לא תעבוד - תפגע בעתיד בזכותה לדמי אבטלה.
.7קבלת הפירוש שלו טענו בשם המוסד לביטוח לאומי תביא לתוצאה שקשה להצדיקה, והדוגמה שלהלן תעיד על כך:ו שתי נשים עובדות על-פי חוזה לזמן קצוב המסתיים באותו תאריך. למחרת תאריך סיום החוזה חלתה אחת העובדות. מחלתה נמשכה 86יום, ועל-כך הביאה אישור רפואי וקיבלה דמי מחלה מ"מבטחים".
העובדת השניה ילדה למחרת תאריך סיום החוזה ויצאה לחופשת לידה למשך 84
יום. אף אחת מהשתים, בתום המחלה ובתום חופשת הלידה, לא הצליחה למצוא עבודה חדשה, ושתיהן תובעות דמי אבטלה.
לפי הפירוש שמציע המוסד לביטוח לאומי, העובדת שחלתה - ימנו את 540הימים הקשורים ב"תקופת אכשרה" לעניין ביטוח אבטלה כך שיחזרו 84ימים לאחור ויגיעו ל- 624ימים, ובתוכם ידרשו 270או 225ימים שבעדם שולמו דמי ביטוח, כנדרש בסעיף 127ד. מאידך, לעניינה של העובדת השניה, שהחוק חייבה לצאת לחופשת לידה ב- 540הימים האמורים יכללו גם את הימים בהם היתה בחופשת לידה.
הטעם לסעיף 127ה ומטרתו אינם מחייבים תוצאה כה שונה, עת מדובר בשתיים, שהנתונים בהן, במידה והמדובר הוא למניין הימים בקשר ל"תקופת אכשרה", זהים.
.8מהפירוש שלו טענו ומתוצאה כזאת יש להימנע, במידה שהדבר אפשרי ואינו נוגד הוראה מפורשת וחד-משמעית של המחוקק. להשגת אותה מטרה כשרה דרך הפרשנות המיטיבה עם מי שהמחוקק בא להקנות לו זכויות. אפשר גם להאחז בשוני הנוסח שבפסקה
(4) ובפסקה (3):נ בפסקה (4) מדובר ב"העדרות מעבודתו" היינו יש לו עבודה והוא נעדר ממנה, בעוד שבפסקה (3) מדובר בהעדרות מעבודה סתם, והדיבור הזה סובל, בהקשר הדברים, פירוש "אי-עבודה".
.9בית-הדין האזורי הגיע לתוצאתו בדרך משלו תוך ניתוח השוני שבין הצעת החוק לבין החוק בניסוחו הסופי, ויכול היה להגיע למסקנתו - בדרכו. האמור לעיל מביא לאתה תוצאה, גם בדרך אחרת.
.10התוצאה היא שדין הערעור להידחות.
המערער ישלם למשיבה 60שקלים הוצאות ערעור.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון