דמי לידה לעובדת עצמאית

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי לידה לעובדת עצמאית:

.1ההליך
.1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע שם/157-0) התבררה תובענה של המשיבה נגד המוסד לביטוח לאומי, בעתירה לדמי לידה כמשתלם לעובדת עצמאית.
בית-הדין פסק כפי שעתרו ממנו, ומכאן הערעור של המוסד לביטוח לאומי בפני בית-דין זה.
.2העובדות הצריכות לערעור הן:ו
א) המשיבה ילדה ביום 21.10.1979;
ב) בפרקי הזמן הרלבנטיים לעניין זכאות לדמי לידה היתה המשיבה
מבוטחת כ"עובדת", שולמו בעדה דמי ביטוח לפי שכרה כעובדת והמוסד שילם דמי לידה בהתאם לכך; ג) לפי כתב התביעה הגישה המשיבה את בקשתה לדמי לידה בתור
"שכרה". בשיחה בין בעלה של המשיבה לבין אחד הפקידים בשירות המוסד לביטוח לאומי נאמר לו, שאם המשיבה הינה גם עצמאית מגיעים לה דמי לידה גם כעצמאית; ד) בעקבות האמור בפסקה הקודמת עשה בעלה של המשיבה לרישומה של המשיבה בתור "עובדת עצמאית". הפעולה נעשתה בחודש נובמבר 1979, בתוקף למפרע ליום 1.4.1979, ושולמו דמי ביטוח. התאריך 1.4.1979בא בעקבות טענה, שביום 30.3.1979"פירק הבעל שותפות" והמשיבה "הצטרפה לשותפות בעסק", עת המשיכה, במקביל, לעבוד כשכירה במפעל אחר; ה) בחודש נובמבר שולמו דמי הביטוח שהגיעו מהמשיבה כעובדת עצמאית ולאחר מכן דרשה שייעשה מחדש חישוב המגיע כדמי לידה, כך שתובא בחשבון ההכנסה כעובדת עצמאית, אך המוסד לביטוח לאומי סירב למבוקש.
.3בכתב התביעה טענה המשיבה, כי נאמר לה שהעובדה שנרשמה במאוחר כעובדת עצמאית, אינה פוטרת אותה מחובת תשלום דמי ביטוח והיא מלינה על כך שדמי ביטוח גובים בגין הזמן שמיום 1.4.1979, אך דמי לידה מסרבים לשלם.
הטענה המרכזית בכתב ההגנה היתה, שהמשיבה היתה חייבת לשלם דמי ביטוח כעצמאית בעד החודשים אפריל, מאי ויוני 1979לפני 10ביוני 1979, וזאת לא עשתה; דמי הביטוח שולמו רק בחודש נובמבר 1979, היינו אחרי הלידה.
.4בפסק-הדין שבערעור אומר בית-הדין האזורי:נ
"לעניין הרישום כעצמאית... לא מצאתי מקור לטענת המוסד כי
אי-רישום כעצמאית לפני מועד הלידה פוגע בזכות האשה לדמי לידה.
סעיף 33לחוק מתייחס לפגיעה בעבודה בלבד וסעיף 194לחוק מתייחס לאי-חישוב תקופת אכשרה לעניין קצבת זקנה ושאירים (וכבר נפסק, כי התקופה שנקבעה בסעיף 98לחוק איננה תקופת אכשרה").

ואשר לסעיף 98(א) לחוק, אומר בית-הדין האזורי:ב
"...מספיק שיתקיים אחד החלופים שבאותו סעיף - או תשלום כעובדת או כעובדת עצמאית, אין לפצל את אישיותה של האשה שהיא גם עובדת וגם עובדת עצמאית ולקבוע כי עושים חישובים נפרדים של תקופות תשלום דמי הביטוח כעובדת וכעובדת עצמאית... התובעת התחילה להיות עובדת עצמאית ב- 1.4.1979והתאריך הקובע הוא 9.9.1979וגם אילו התובעת היתה נרשמת ב- 1.4.1979- לא היתה צוברת תקופת תשלום נפרדת לפי הכנסתה כעצמאית, כנדרש בסעיף 98(א)".
.5בערעור חזר הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי וטען, כי המשיבה אינה זכאית לדמי לידה בתור עובדת עצמאית "מפני שלא שולמו בעדה דמי ביטוח לפי הכנסתה כעובדת עצמאית כאמור בסעיף 98(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק).
.11פסק-דין
.1השאלה שבית-הדין האזורי חייב היה להשיב עליה, והיא גם השאלה שבית-דין זה חייב להשיב עליה, היא, אם תשלום דמי ביטוח על-ידי המשיבה, לפי הכנסתה כעובדת עצמאית, בחודש נובמבר 1979, הקנה לה זכות לדמי לידה בגין לידה ביום .21.10.1979לידה ביום 12.10.1979מקנה זכות לדמי לידה החל מאחד הימים אשר "תוך שישה שבועות לפני יום הלידה המשוער, ובלידה לפני אותו יום - מיום הלידה" (סעיף 99לחוק). לאותו יום קורא החוק "היום הקובע". ממהלך הדיון אין לדעת איזה תאריך היה "היום הקובע" בענייננו, אך כולם יצאו מהנחה שהיה זה שישה שבועות לפני יום הלידה ולא תאריך אחר כפי שאפשרי הדבר על-פי החוק. אותו תאריך ישמש, איפוא, גם בערעור זה למתן התשובה לשאלה שהוצגה.
.2עד שמשיבים על השאלה, יש לעמוד על כמה עקרונות שביסודו של חוק הביטוח הלאומי, שעליהם יש לבנות את התשובה.
העיקרון הראשון הוא, שבענפי היסוד שבחוק - עצם הביטוח קם לא מבקשה שמגיש הרוצה להיות מבוטח, ולא מ"רישום" כ"מבוטח" (היוצאים מהכלל אינם רלבנטיים לענייננו) אלא מכוח החוק עצמו. הביטוח אינו "ביטוח חובה" להבדיל מביטוח וולונטרי, אלא ביטוח על-פי מצוות המחוקק והוא קם אם מתקיימים, במי שבו המדובר, התנאים שהחוק קובע, היינו לביטוח זקנה ושאירים - כאמור בסעיף 7לחוק; לביטוח נפגעי עבודה - כאמור בסעיף 31לחוק וזה כולל עובד עצמאי, בסייגים שבסעיף 31(א)(2) לחוק, ולעניין ביטוח אימהות - כאמור בסעיף 92לחוק.
הן לעניין ביטוח נפגעי עבודה והן לעניין ביטוח אימהות, עת מדובר בעובד עצמאי, כמוגדר בסעיף 1לחוק, "רישום" אינו תנאי לביטוח (קיימים יוצאים מהכלל, אך אינם לענייננו). עת מדובר בפגיעה בעבודה - "הרישום" הוא "תנאי לגמלה" (סעיף 33(א), אך לא לעצם הביטוח). התוצאה היא, שעובד עצמאי חייב בדמי ביטוח נפגעי עבודה, בין שהוא "רשום" ובין שאינו רשום, ובעד
כל מבוטח בביטוח זקנה ושאירים משתלמים "דמי ביטוח אימהות", אף אם הוא גבר (סעיף 157(א)) לחוק.
העיקרון השני הוא, שאין החוק מתכחש למציאות ובמציאות יכול ואדם יהיה במעמד של עובד ביחסיו עם פלוני ובמקביל יהיה "עובד עצמאי" ביחסיו עם אחרים. על כן יכול ואדם יהיה מבוטח הן כ"עובד" והן כ"עובד עצמאי". להוציא דמי ביטוח בגין ביטוח נפגעי עבודה - פועל האמור בחוק לעניין המקסימום המובא בחשבון לעניין דמי ביטוח (סעיף 167לחוק) ולעניין גמלאות קצרות מועד בעקבות הפסד הכנסה, והמשתלמות תוך התייחסות להכנסה אשר לזכאי - משמשים לקביעת הסכום הן הביטוח כעובד והן הביטוח כעצמאי.
למניעת שימוש לרעה בעצם הביטוח מכוח החוק, כך שאדם לא יקיים שנים את חובותיו הוא ובבוא האירוע המזכה לגמלה או בהיווצר מצב המזכה לגמלה ישלים את כל החסר לזכאות, לרבות קביעת מצב מזכה או מעמד מזכה, קבע המחוקק הוראות נאותות. דרך המלך היא הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור (סימן ד' שבפרק ח' לחוק). יודגש, שהקובע הוא המצב - אי-תשלום דמי ביטוח - שעה ש"קרה המקרה המזכה לגמלה", היינו תשלום לאחר ש"קרה המקרה המזכה לגמלה" אינו מועיל.
דרך זאת אינה עונה, או שאין היא עונה תמיד, עת מדובר בגמלאות בעקבות אירועים, מצבים או "מעמד" בביטוח, שלהלכה לפחות קיימת אפשרות ליצור עובדות מזכות או מתוך חשבון של כדאיות לאחר מעשה - "להשלים" את הדרוש לזכאות.
צורך זה מסביר את העובדה, את ההוראה שבסעיף 33לחוק, שתוצאתה היא ש"עובד עצמאי" החייב בדמי ביטוח בגין ביטוח בפני פגיעה בעבודה, ואם לא שילם - הצטבר חוב בעד כל הזמן מאז היה ל"עובד עצמאי" - לא יהא זכאי לגמלה, אם בעת הפגיעה לא קוים תנאי הרישום כעובד עצמאי. טעם דומה ושוקל יותר מוצאים לעניין זכאות לדמי לידה, עת מדובר בעובדת עצמאית (סעיף 98לחוק) ובכך ידובר בסעיף 5שלהלן.
.3מכאן ליישום האמור לענף ביטוח אימהות בהקשר לדמי לידה ולשאלה שהוצגה בסעיף 1דלעיל. מעצם החוק - ex lege- מבוטחת כל "עובדת" וכל "עובדת עצמאית", כאמור בסעיף 92(ב)לחוק, לדמי לידה. ביטוח זה מקנה זכות לדמי לידה בסכומים, בעד פרקי זמן ובהתקיים התנאים המפורטים בסימן ג' שבפרק ד' לחוק.
.4ענייננו מצריך לעמוד רק על האמצעים שנקט המחוקק, מצד אחד, לשם הבטחת המטרה של פיצוי כספי על הפסד הכנסה - שכר עבודה או הכנסה מפעילות כ"עובדת עצמאית", עקב זאת שהמבוטחת אינה "עובדת או עוסקת במשלח יד", לרגל ההיריון (סעיף 97) לחוק ומצד שני מניעת שימוש לרעה או יצירת מצבים פיקטיביים כדי להגיע לזכאות. את המטרה השניה משיג החוק על-ידי ההוראה הקושרת את הזכאות לדמי לידה בכך ששולמו, ומודגש השימוש בלשון עבר, דמי ביטוח בעד פרק זמן נקוב בסעיף 98, שקדם ל"יום הקובע", היינו שישה שבועות לפני יום הלידה המשוער או יום הלידה למעשה, לפי המוקדם. למלוא דמי הלידה זוכים אם התשלום הוא בעד 10חודשים מתוך ארבעה-עשר חודשים כאמור בסעיף 98(א)(1) ולמחצית - אם התשלום הוא בעד פרקי זמן אחרים
כאמור בסעיף 98(א)(2). לא במקרה נקט המחוקק ממספר של 10חודשים; הוראה זאת באה למנוע מצבים שבהם סמוך ללידה יתחילו לעבוד או לפעול כעובדת עצמאית ויזכו במלוא דמי לידה. במיוחד שוקלת דרך זאת עת מדובר ב"עובדת עצמאית".
.5מדרכו של החוק עולה, כי ייתכן וייתכן שתקום זכאות לדמי לידה בעד שנים-עשר שבועות, בתור עובדת עצמאית, וזכאות לדמי לידה בעד 6שבועות בתור עובדת, כשם שייתכן מצב הפוך. אשר ברור הוא, שהמחוקק אכן התכוון למנוע מצב שבו "עובדת" כתבנית במשרד, תתחיל לקבל עבודת כתבנות בביתה חודשים מעטים לפני לידתה וישולמו לה דמי לידה בעד שנים-עשר שבועות, מחושבים הן לפי שכרה כעובדת והן לפי ההכנסה המוצהרת כ"עובדת עצמאית". את בריח הביטון ראה המחוקק בכך שאותה אשה אמנם שילמה, עוד בטרם נכנסה להיריון דמי ביטוח בתור עובדת עצמאית, ומכאן מגוון האפשרויות שבסעיף 98(א) לחוק. החישוב הוא נפרד, ויכול שישולמו דמי ביטוח בעד פרקי זמן שונים מכוח המעמד השונה:ו "עובדת" ו"עובדת עצמאית". אין כאן "פיצול אישיותה של האשה שהיא גם עובדת וגם עובדת עצמאית" (לשון פסק-הדין שבערעור, כמובא בסעיף 4שבחלק 1דלעיל).
נחזור ונדגיש, שתשלום דמי הביטוח צריך שיהא לפני "היום הקובע" ולא אחריו. זאת לשון החוק ורק זה יביא לתוצאה שלה התכוון המחוקק. תשלום בחודש נובמבר כדי לזכות בדמי לידה בקשר ללידה בחודש אוקטובר - אינו מתיישב לא עם לשון החוק ולא עם מטרתו.
.6פסק-הדין שבערעור מבוסס במידה רבה על כך שאין צורך ב"רישום" כעובדת עצמאית על מנת לזכות בדמי לידה. בקביעה זאת צדק בית-הדין האזורי, אך לא טענה זאת הועלתה בכתב ההגנה. בבית-הדין האזורי התקיימה רק ישיבה אחת ומהפרוטוקול אינו עולה, כי טענה זאת הועלתה בטיעונו של הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי (סעיף 3שבחלק 1דלעיל). על כל פנים - לא זאת הטענה שטענו בערעור (סעיף 5שבחלק 1דלעיל).

.7בטרם סיום, רואה בית-הדין להפנות תשומת-הלב לכך, שמהנתונים אשר בחוק, כלל וכלל לא בטוח שאכן המשיבה היא "עובדת עצמאית" כמוגדר בסעיף 1לחוק. מהנתונים ברור שהחל מיום 1.4.1979המשיבה "רשומה במס הכנסה כשותפה של בעלי(ה) בעסק"; זה ותו לא. אין כל נתון שממנו עולה, כי המשיבה "עסקה אותה תקופה... במשלח ידה (בעסק) לפחות שתים-עשרה שעות בשבוע...", והרי פעילות כזאת היא תנאי להיות אדם "עובד עצמאי". לא ברור אם הנחה זאת נכונה היא. על כל פנים טוב שהדבר ייבחן על-ידי המוסד לביטוח לאומי, למניעת טעו או הטעיה, למניעת גביית דמי ביטוח שאינם מגיעים כלל ולהחזרת דמי ביטוח שגבו, תוך בחינת האפשרות של תשלום "הצמדה וריבית".
.8מכל האמור עולה, כי דין הערעור להתקבל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי לידה בחל''ת

  2. דמי לידה לעצמאית

  3. דמי לידה מטעמי צדק

  4. דמי לידה לאם מאמצת

  5. דמי לידה לעובד עצמאי

  6. דמי לידה בשנת שבתון

  7. תביעה להפרשי דמי לידה

  8. דמי לידה לבעלת שליטה

  9. דחיית תביעה לדמי לידה

  10. דמי לידה לעובדת עצמאית

  11. דמי אבטלה לאחר דמי לידה

  12. דמי לידה לעובדת אצל האב

  13. חישוב דמי לידה לעצמאית

  14. אישה שלא עבדה לפני הלידה

  15. בסיס השכר לחישוב דמי לידה

  16. דמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  17. עבודה בעסק משפחתי דמי לידה

  18. משכורת לצורך חישוב דמי לידה

  19. יחסי עובד מעביד - דמי לידה

  20. תביעה לתשלום הפרשי דמי לידה

  21. אחרי כמה זמן מקבלים דמי לידה

  22. דמי לידה לעובדת אצל בן משפחה

  23. תלושי משכורת לתביעת דמי לידה

  24. דמי לידה לאישה שעבדה אצל אביה

  25. "משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה

  26. אישה שעובדת אצל בעלה - דמי לידה

  27. זכאות לדמי לידה לעובדת בהתנדבות

  28. זכאות לדמי לידה - יחסי עוסק מעסיק

  29. פיטורים לפני לידה זכאות לדמי לידה

  30. דמי לידה לאישה שעובדת בעסק של בעלה

  31. פיגור בתשלום ביטוח לאומי - דמי לידה

  32. עבודה כשכיר אצל בן הזוג - דמי לידה

  33. דמי לידה לאישה שעבדה אצל קרובי משפחה

  34. התחלת עבודה בהריון - זכאות לדמי לידה

  35. דמי לידה - עבודה בחברה בבעלות קרוב משפחה

  36. שלילת דמי לידה עקב פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  37. דחיית תביעה לדמי לידה בהעדר יחסי עובד מעביד

  38. ביטוח לאומי אישר בהתחלה דמי לידה ואחר כך "התחרט"

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון