קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תוספת כוננות מהווה חלק מהמשכורת: .1השאלה העומדת להכרעה בבקשה זו היא האם תוספת הכוננות שמקבלים עובדי מינהל ומשק בבתי-החולים הממשלתיים, לפי תפקידיהם השונים, היא חלק בלתי נפרד מהשכר הרגיל לעניין חוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951(להלן - חוק חופשה שנתית) וחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951(להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה), וכן מהמשכורת הקובעת לעניין חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות). .2בהודעה בהסכמה שמסרו באי-כוח הצדדים לבית-הדין נאמר - " .1הצדדים יסכמו את טיעוניהם בכתב על סמך המסמכים וכתבי הטענות שהגישו שני הצדדים לתיק בית-הדין. .2 הצדדים לא יביאו ראיות ולא יחקרו את המצהירים על תצהיריהם. .3 הצדדים מסכימים כי עובדים שאינם מבצעים כוננות לא מקבלים תשלום עבור כוננות". .3בסיכומיו אומר בא-כוח המבקשים - "אין מחלוקת בין הצדדים לגבי התאור העובדתי באשר לתשלום הכוננות, ומקובל על המבקשים האמור בתשובת המדינה בעניין זה" (סעיף 5סיפא, שם). .4תוספת הכוננות משולמת לעובדים שביצעו בפועל את שעות הכוננות, ואין היא משולמת לעובד הנעדר מן העבודה בשל מחלה או חופשה. .5עד 1978קיבל כל בית-חולים מכסת כוננויות לבעלי תפקידים, וזו חולקה בכל חודש לפי ביצוע הכוננויות. ביום 19.7.1979נחתם הסכם קיבוצי בין הצדדים. בעקבות ההסכם הגיעו הצדדים לסיכום בדבר הכוננויות, וביום 3.12.1979נחתם זכרון דברים (להלן - זכרון הדברים), שזה לשונו - " .1מספר הכוננויות המירבי לבעל תפקיד אחד לא יעלה על מספר כוננויות המפורטות בספח א' ובנספח ב' המצורפים לזכרון דברים זה. .2 בימים שבעל תפקיד נמצא בכוננות לא יוכל לעבוד שעות נוספות. .3 הכוננויות תהיינה משעה 16.00עד שעה 08.00למחרת, ותמורתן תשולם לעובדים כשכר רגיל של שעתיים בעד כל שלוש שעות כוננות. .4 כוננות יום ששי משעה 14.00עד יום א' בשעה 08.00, נחשבת לכוננות אחת, הוא הדין לגבי ערב חג וחג. הנהלת בית-החולים רשאית לקיים את הכוננות של שבת וחג על-ידי עובד אחד או מספר עובדים רב יותר לפי החלטתה. .5 נדרש עובד לעבוד בפועל בעת היותו בכוננות, יקבל בעד שעות עבודתו אלה תשלום לפי המקובל לעניין עבודה בשעות נוספות, ואותן שעות אינן נחשבות לצורך תשלום בעד כוננות. .6 תמורת מכסת הכוננויות המאושרות, מתחייבים בעלי התפקידים המפורטים בנספח א' ובנספח ב' להיענות בחיוב לכל קריאה במשך כל החודש, לרבות שבתות וחגים. .7 אין להטיל על עובד המועסק בחלקיות משרה לבצע כוננויות. .8 אין להטיל על עובד לבצע כוננויות, בעת העדרות מן העבודה, מסיבה כלשהיא. .9 מובהר כי אין בכוננות מתוכננת, על-פי צרכי העבודה, כדי לפגוע בזכויותיו של העובד לקבל תשלום כוננות על מכוח הסכמי עבודה תקפים. .10התשלום עבור כוננויות על-פי זכרון דברים זה, אינו מהווה שכר לכל דבר ועניין. .11זכרון דברים זה מבטל את כל ההסדרים, ההסכמים, או האישורים אשר נעשו או נחתמו בנושא כוננויות לעובדי מינהל ומשק בבתי חולים, אשר חל עליהם זכרון דברים מיום 19.7.1979, ובא במקומם. .12תחולת זכרון הדברים מיום 1.12.1979". .6סעיף 10לחוק חופשה שנתית קובע כי על המעביד לשלם לעובד דמי חופשה "בסכום השווה לשכרו הרגיל", שהוא "שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן, אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד". "שכר עבודה" הוא "כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד על-ידי המעביד בעד שעות העבודה הרגילות". .7בהסתמכו על דיון ל/1- 1[1], (להלן - עניין הלל), טוען בא-כוח המבקשים כי כשם שנקבע שם שיש להביא תופסת משמרות בחשבון לעניין דמי חופשה, כך גם לגבי תוספת כוננות. בהפנותו לאמור שם ([1], בע' 165) טוען הוא ש"שעות העבודה הרגילות" לפי סעיף 10לחוק שעות עבודה ומנוחה, פירושן כל השעות להוציא שעות נוספות, וכל תשלום שאיננו בעד שעות נוספות - יש לראותו כתשלום בעד שעות רגילות ולהכלילו בשכר הרגיל לעניין דמי חופשה. .8אכן, שעות הכוננות אינן שעות נוספות, אך אין פרוש הדבר בהכרח שהן "שעות העבודה הרגילות". יתרה מזו - אין הן "שעות עבודה" כלל. שעות הכוננות מתחילות רק לאחר סיום יום העבודה הרגיל (סעיפים 3ו- 4בזכרון הדברים דלעיל), ובמהלכן רשאי העובד להימצא בכל מקום שירצה, ולעסוק בכל מה שיחפוץ. החובה היחידה המוטלת עליו היא להיות זמין. התשלום בעד שעות אלה ( 2/3משכר שעת עבודה רגילה) אינו תשלום בעד עבודה, אלא תמורה בעד הנכונות - בימים שהוא מבצע כוננות להיענות לקריאה בכל שעה, ובעד אי-הנוחות הנגרמת לו בחייו הפרטיים. תוספת הכוננות היא תוספת מותנית, והיא משתלמת רק בהתקיים התנאי ובמידה שהתקיים. התנאי הוא ביצוע שעות הכוננות, והתשלום הוא רק בעד מספר שעות הכוננות. כאשר העובד נקרא - בשעות הכוננות - לבצע עבודה בפועל, מנוכות שעות עבודה אלה משעות הכוננות, ואין הוא מקבל בעדן תשלום "תוספת כוננות", אלא גמול שעות נוספות (סעיף 5בזכרון הדברים דלעיל). אין התוספת משולמת לעובד הנעדר מן העבודה בשל מחלה או חופשה. אין הדבר דומה לעובד המקבל תשלום גלובלי בעד שעות נוספות. עובד כזה חייב לעמוד לרשות העבודה גם אחרי שעות העבודה הרגילות, כי הדבר הוא חלק אינטגרלי מתפקידו, ואין התשלום מותנה בכך שבפועל עבד שעות נוספות, וכמה עבד. מהאמור בסעיף 10בזכרון הדברים אנו למדים, שכך גם הבינו זאת הצדדים ולכך התכוונו. ועוד - לו היתה תוספת הכוננות חלק מהשכר הרגיל, היה זכאי לכך גם עובד במשרה חלקית (באופן יחסי לחלקיות משרתו), ולא היה קיים סעיף 7בזכרון הדברים. .9בעניין הלל קבע בית-הדין שתוספת המשמרות היא תמורה הניתנת לעובד על-ידי מעבידו בעד עבודה בשעות העבודה הרגילות. "שעות עבודה רגילות" - אומר שם בית-הדין - "הן 45לשבוע במסגרת 'לוח המשמרות המחלקתיים', תוך סטיות המותרות על-פי ההסכם הקיבוצי ועל הנובע מסטיות כאלה, ואין לעובד 'שעות עבודה רגילות' אחרות" (שם [1], ע' 165, סעיף 22). אין בדברים אלה שום דבר שיש בו כדי ללמד כי שעות הכוננות הן חלק משעות העבודה הרגילות, והתשלום בעדן - חלק מהשכר הרגיל. שעות הכוננות, שהן שש עשרה שעות ביממה וארבעים ושתיים שעות בסופי שבוע ובחגים (ולעיתים אף יותר) - בודאי שאינן נכללות במסגרת שעות העבודה השבועיות, שהן שעות העבודה הרגילות. .10סעיפים 16ו- 17לחוק שעות עבודה ומנוחה קובעים שגמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית יהיה גדול ב-% 25או % 50מהשכר הרגיל. סעיף 18לחוק שעות עבודה ומנוחה קובע - "לעניין הסעיף 16ו- 17'שכר רגיל' כולל כל התוספות שמעביד משלם לעובדו". .11בדיון לט/24- 3[2], (להלן - עניין למפל), שאושר בבג"צ 613/79[3], נקבע כי "השכר הרגיל" הוא השכר שמשלם המעביד לעובד בעד שעות העבודה הרגילות שאינן שעות נוספות, לאמור - " - - - השכר המשתלם בעד כל אחת מהשעות שבתחום 'הנורמה' של שעות שקבע המחוקק". (שם [2], בע' 428). שעות הכוננות אינן בתחום הנורמה של שעות העבודה שקבע המחוקק. "כל התוספות", עליהן מדובר בחוק שעות עבודה ומנוחה, הן תוספות המשתלמות בעד יום עבורה רגיל ובעד שעות עבודה רגילות, שיכולות להיות גם בשעות בלתי מקובלות, כגון עבודה במשמרות. בעניין למפל נקבע שתוספת משמרות היא בכלל "כל התוספות" לענין חוק שעות עבודה ומנוחה, משום שתוספת זו מקבל העובד בעד עבודתו הרגילה, שהיא בשעות בלתי מקובלות. גם בדיון מו/11- 4[4], בע' 134נקבע כי כל התוספות, שהיו נושא לדיון שם, נכללות בבסיס חישוב הגמול לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, מהטעם שהן "משתלמות בעד יום עבודה 'רגיל'." .12מטרת החקיקה של חוק שעות עבודה ומנוחה היא לשלם "שכר גדול יותר בעד שעות עבורה נוספות מאשר בעד שעות עבודה בתחום החוק" (עניין למפל [2], 428מול האות ב); והגמול בעד עבודה בשעות נוספות מחושב לפי השכר בעד כל אחת מהשעות הרגילות שקדמו לשעות הנוספות (שם [2], מול האות ד). הפרוש שתוספת הכוננות היא חלק בלתי נפרד מהשכר הרגיל היה מביא גם לסיכול מטרת החקיקה. נמחיש זאת בדוגמה - עובד שנמצא בכוננות נקרא לעבודה לשעת הכוננות האחרונה (השעה השש-עשרה). נניח שעובד זה משתכר-. 10ש"ח לשעת עבודה רגילה, הרי שהיה זכאי לקבל בעד שעה זו 12.50ש"ח. אולם לפי פרוש המבקשים - שיש לראות את תשלום תוספת הכוננות כשכר רגיל בעד עבודה בשעות רגילות - צריך להוסיף את התשלום בעד חמש עשרה שעות הכוננות לשכר הרגיל, ונקבל שבעד עשרים ושלוש השעות שלפני השעה הנוספת קיבל אותו עובד-. 180ש"ח (-. 80ש"ח בעד 8השעות שעבד, ו--. 100ש"ח בעד 15שעות הכוננות, כאמור בסעיף 3בזכרון הדברים - תשלום של שעתיים עבודה בעד שלוש שעות כוננות). אם נחלק 180ש"ח ב- 23שעות נקבל ששכר שעה שקדמה לשעה הנוספת הוא 7.83ש"ח, ובעד השעה הנוספת יקבל העובד 9.79ש"ח, כלומר פחות מהשכר המשולם לשעת העבודה הרגילה. .13ועתה לעניין המשכורת הקובעת לפי חוק הגמלאות. בסעיף 8לחוק הגמלאות נאמר - "'משכורת קובעת', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות; אם הורד בדרגתו, עקב אמצעי משמעת לפי כל דין, תהיה משכורתו הקובעת במשך כל תקופת ההורדה נחשבת לפי הדרגה שאליה הורד ובתום תקופת ההורדה תחזור ותיחשב לפי הדרגה שלפני ההורדה; 'תוספת קבועה' - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה על-ידי הממשלה כתוספת קבועה לענין חוק זה". .14השאלה העומדת לפנינו היא רק זו - האם תוספת הכוננות היא חלק מהמשכורת הקובעת לעניין סעיף 8לחוק הגמלאות, ואין לנו צורך להידרש להגדרה של "תוספת קבועה". זאת, כיוון שהמבקשים טענו רק להיותה של תוספת הכוננות חלק מהמשכורת הקובעת. .15בדב"ע מד/2-7, מד/8- 7[5], נקבע כי תוספת מיוחדת שקיבלו עובדים באגפי המסים, שכונתה "תוספת בוררות", כלל איננה "תוספת", אלא חלק מהמשכורת הקובעת לעניין סעיף 8לחוק הגמלאות, מאחר שהיא "משתלמת לעובדים מסויימים בגין עבודתם בדרגתם, במסגרת תפקידם ובתנאי העבודה הרגילים" (שם [5], בע' 460). בדב"ע מד/6- 7[6], קבע בית-הדין כי תוספת הכוננות "שולמה למנוח ללא כל התנאה הקשורה בעבודתו" (שם [6], בע' 31), ולכן היא חלק מהמשכורת הקובעת לפי סעיף 8לחוק הגמלאות. גם בפסק-דין שניתן לאחרונה בבית-דין זה בתיק מו/41- 7(דורון נ. הממונה על תשלום הגמלאות - לא פורסם), נקבע כי תוספת הכוננות שניתנה למזכיר בית-משפט היא חלק ממשכורת הקובעת לעניין סעיף 8לחוק הגמלאות, ולהלן קטעים מנימוקי בית-הדין - "נדגיש בעיקר את העדרם של כל תנאי, גורם או מצב, החורגים מביצוע עבודתו הרגילה של מזכיר ראשי - בהם מותנה תשלום תוספת הכוננות גם העדר התנאת תשלום התוספת בדיווח, או בקריאה לעבודה פעילה בשעות הכוננות (וכאמור מעולם לא נקרא המערער לעבודה בשעות כוננותו), וכן תשלומה לתקופות העדרות מוצדקת כגון העדרות בגין חופשה, מחלה או מילואים - כל אלה מלמדים בעליל כי בשכר רגיל עסקינן - הגם שכונה כ'תוספת' והוא שולם לנושא במינוי 'מזכיר ראשי' כחלק משכרו הרגיל. אם לא די בכל אלה, הנה באה העובדה הבאה להסיר כל ספק: גם שעה שחדל המערער במשך שנתיים תמימות ועד צאתו לגמלאות - לשמש כמזכיר ראשי הלכה למעשה - נמשך תשלום התוספת למערער כמקודם - והיא הנותנת כי היה תשלומה צמוד לבעל תואר 'מזכיר ראשי' - ולא היה כל תנאי נוסף לתשלומה זולת נשיאת התואר 'מזכיר ראשי'. בכך מתבטא איפיונה של התוספת כשכר רגיל לכל דבר וענין, ודינה להיכלל ב'משכורת הקובעת' וכרכיב בגמלת המערער" (סעיפים; 11, 12, 13בפסק-הדין). .16אין, כמובן, צורך להכביר מלים ולהסביר שאין חשיבות לכך שהתוספת, בה אנו דנים במקרה זה שלפנינו, כונתה אף היא "תוספת כוננות". בית-הדין יבחן כל מקרה ויבדוק את מהות התשלום לפי נסיבותיו. כל אותם איפיונים שנמצאו בשלושת פסקי-הדין שהובאו לעיל אינם קיימים בענייננו. כאמור לעיל, תוספת זו שמקבלים עובדי מינהל ומשק בבתי-החולים הממשלתיים, והמכונה "תוספת כוננות", היא תוספת מותנית, והיא משולמת בעד שעות שאינן "שעות עבודה רגילות". התוספת משולמת לעובדים המבצעים שעות כוננות, ושיעורה אף משתנה אם אותו עובד עבד בפועל בשעות הכוננות. .17סוף דבר: הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.כוננותשאלות משפטיותמשכורתתוספות שכר