קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה כאלמן בביטוח לאומי של ידוע בציבור: Iההליך .1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט נויגבורן - דן יחיד; תב"ע שם/152-0) התבררה תובענה של המשיב "לצוות על רישומו של התובע כאלמן לפי החוק ולזכייתו בכל הזכויות שנובעות מכך". בית-הדין האזורי נעתר לתביעה ונתן פסק-דין הצהרתי, לפיו "התובע הינו בגדר 'אלמן' של המבוטחת המנוחה, ועל המוסד לשלם לו גמלאות כחוק". בפנינו ערעורו של המוסד לביטוח לאומי. .2העובדות אשר לא היו שנויות במחלוקת הן: א) הגב' היתה מבוטחת על-פי פרק ב' לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח זקנה ושאירים) ונפטרה ביום 23.4.1979; ב) המשיב היה ידוע בציבור כבעלה של המנוחה; ג) המשיב אינו מסוגל לכלכל עצמו וכל פרנסתו היתה על המנוחה. .3במרכז הדיון בבית-הדין האזורי עמדה טענתו של הפרקליט, אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, כי המשיב אינו בגדר "אלמן" לעניין גמלאות מכוח ביטוח שאירים, היות והדיבור "בן-זוג", שבהגדרת "אלמן" בסעיף 5לחוק, אינו כולל את "הידוע בציבור". בית-הדין האזורי נתן דעתו לנוסח החוק - חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968- כפי שהיה במקורו, לתיקוני החוק ולדברי הכנסת בקשר לתיקון החוק ביום 20.4.1973, ומכל אלה הסיק, כי "בן-זוג" בהגדרת "אלמן" שבסעיף 5לחוק, גם "ידוע בציבור" במשמע. .4בערעור טען הפרקליט, אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, נגד הפירוש שנתן בית-הדין האזורי לדיבור "בן-זוג", וביקש לראות בהחלפת המלה "בעל" בדיבור "בן-זוג", במסגרת התיקון הנ"ל לחוק, רק "שינוי מונח", עקב הרגישות בחל מהציבור, למונח "בעל" ביחסים שבין בני-זוג. הפרקליט הדגיש, שכאשר המחוקק רצה להקנות זכויות גם ל"ידוע בציבור" - עשה זאת במפורש. הפרקליט המלומד טרח הרבה והכין רשימה של 18חוקים שבהם מתייחס המחוקק ל"ידועה בציבור" ומהם רק בשבעה מדובר ב"בן-זוג". .Iiפסק-דין .1טוב שייאמר בפתח דבר, שהעומד לדיון הוא פירוש מונח בחוק - מונח שאינו חד-משמעי ואפשרי פירוש לכאן ולכאן: פירוש אחד יביא לזכאות הן לגבר והן לאשה והפירוש השני יביא לזכאות, או לאי-זכאות, הכל לפי מינו של התובע. ייאמר מייד: עת שתי דרכים לפירוש - האחת מפלה בין המינים והשניה לא - יש להעדיף את הדרך שאינה מביאה לאפליה. .2בחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1954, היתה, בכל הנוגע לענייננו, שיטה, ואין זה משנה אם טובה היתה או לא; היא ודאי שיקפה גישה שהיתה מקובלת אותה עת וביסודה ההנחה, שאשה תלויה בפרנסתה בגבר, בעוד שגבר אינו תלוי בפרנסתו באשה, אף אם היא עובדת. מכאן ההוראה שבחוק שרק לאלמנה - לרבות מי שהיתה ידועה בציבור - הזכות לקצבת שאירים (סעיף 9ותוספת שניה לחוק). רק לעניין תשלום דמי קבורה הובטחה "גמלה" בעקבות מותו של "בן-זוגו" של מבוטח. לעניין קצבה עקב מוות כתוצאה מתאונת עבודה ("קצבת תלויים בנפגעי עבודה") הוקנתה כבר בחוק המקורי זכאות, מסוייגת, ל"בעל", עת ברור כי המושג לא כלל את "הידוע בציבור". פסק-הדין שבדב"ע לח/87-0, [1], סוקר את השינויים שבחוק. במהלך השנים, החל מהתיקון בשנת 1962, עת הוקנתה לראשונה זכות לגמלה גם ל"בעלה של מבוטחת" ונקבע כי דין אלמן כדין "אלמנה", לעניין הוראות מסוימות. כל זה מבלי לכלול בחוק הוראה מקבילה לזאת המגדירה את המושג "אשה" ("אשתו") ככולל "ידועה בציבור" (סעיף 1(א) לחוק). פשיטא - "בעל" נשוי כדין, ובמקביל "אלמן". כל זה עד שבא תיקון החוק בשנת 1973ובמקום המושג "בעל" בא "בן-זוג". .3אמנם, נכון הדבר שלא תמצא בחוק הביטוח הלאומי, בפרק א' שעניינו פרשנות לחוק כולו, הגדרה האומרת "'בן-זוגו' - לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו", במקביל להגדרה המצויה בסעיף 1למונח "אשתו", אך משביטל המחוקק את המונח "בעל" ובמקומו בא "בן-זוג" - מונח שהוא לכל הדעות רחב יותר, ומשנותנים את הדעת לדיון בכנסת בקשר לתיקון החוק, (דברי הכנסת, [2], כרך 67, ע' 2695, 2706) - יש מקום למסקנה שאליה הגיע בית-הדין האזורי. אמרנו בסעיף 2דלעיל, שבחוק המקורי היתה שיטה. אותו חוק היה מהראשונים, אם לא הראשון, שנזקק למושג "ידועה בציבור" והקנה לה זכויות בביטוח סוציאלי ולא "מעמד כללי". מרשימת החוקים שהגיש פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי, וממנה למדנו רבות, עולה שאין יותר שיטה ואין יותר גישה אחידה. משחוקים שונים, לאו דווקא חוקים בדומה לחוק הביטוח הלאומי, כגון חוק הגנת הדייר, מקנים זכויות גם לגבר שהוא "ידוע בציבור" כבן-זוג, והפירוש שאותו נתן בית-הדין האזורי הן אפשרי והן מביא לשוויון - יש להעדיפו על הפירוש שלו טענו בשם המוסד לביטוח לאומי. .4בטרם סיום רואה בית-הדין לציין את הניסוח הפגום של העתירה בכתב התביעה כפי שנוסחה על-ידי עורך-דין ובעקבות זאת את ההוראה האופרטיבית שבפסק-הדין שבערעור. מן הראוי היה שהעתירה תהיה לפסק-דין הצהרתי, לפיו התובע הינו האלמן של המנוחה וזכאי, בעקבות מותה, לגמלת שאירים מכוח פרק ב' - ביטוח זקנה וביטוח שאירים - לחוק הביטוח הלאומי, ובעקבות זאת צריך היה להית מנוסח הסעיף האופרטיבי שבפסק-הדין (ראה סעיף 1שבחלק iדלעיל). .5מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. המוסד לביטוח לאומי ישלם למשיב 400שקל הוצאות ערעור זה.אלמנות / אלמניםביטוח לאומיידועים בציבור