הסכם בעבודות אינסטלציה וביוב

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם בעבודות אינסטלציה וביוב: 1. הצדדים התקשרו בהסכם מיום 10.2.93. על פי ההסכם התחייבה מי זהב עבודות אינסטלציה וביוב בע"מ (להלן: מי זהב) לבצע את עבודות האינסטלציה בשני בניינים שבנתה הבונים לעם בע"מ (להלן: הבונים) ברח' הטייסים באשקלון (להלן: ההסכם). בהסכם פורטו תנאי התשלום, וכן עלות העבודות ופרטיהן. 2. בחדש פברואר 1996 הגישה מי זהב בקשה לביצוע שני שיקים (להלן: השיקים) נגד הבונים - מושכת השיקים. השיקים שביצועם התבקש הם שניים: האחד ע"ס 4,000 ש"ח זמן פרעון 27.12.95, והשני ע"ס 5,360 ש"ח, זמן פרעון 10.1.96. 3. ביום 22.5.96 הגישה הבונים תביעה בת.א. 96/2424 כנגד מי זהב, לתשלום סך של 79,601 ש"ח. בתביעתה טענה הבונים, כי העבודות שביצעה מי זהב בוצעו בצורה לקויה ורשלנית, דבר שחייב את הבונים לשכור שירותיהם של קבלני אינסטלציה חילופיים בעלות של 52,870 ש"ח. כמו כן טענה, כי מי זהב התחייבה לספק משאבות לבנין ולא עשתה כן. לטענתה עלות המשאבות החילופיות והתקנתן הגיעה לסך 16,731 ש"ח. בנוסף תבעה הבונים סך של 10,000 ש"ח פיצוי בגין אובדן ימי עבודה. 4. ביום 26.6.96 התקבלה התנגדותה של הבונים לבקשה לביצוע השיקים והבקשה הפכה לת.א. 96/4043. טענתה של הבונים בהתנגדות היתה, כי נגרמו לה הוצאות ניכרות עקב העבודה הלקוייה של מי זהב, וכי היא זכאית לקזז את סכומי השיקים כנגד נזקים אלה. התצהיר הפך לכתב הגנה. 5. בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בשתי התביעות. 6. ביום 23.6.97 ניתן על ידי בית משפט זה, בהסכמת ב"כ הבונים, פסק דין חלקי, לפיו נדחתה תביעתה של הבונים לסך של 40,000 ש"ח מתוך הסכום של 52,870 ש"ח, בגין תיקונים, כך שבגין ראש נזק זה נותרה תביעת הבונים ע"ס של 12,870 ש"ח. כמו כן נדחתה תביעת הבונים לתשלום סך של 2,925 ש"ח לחשמלאי בגין התקנת המשאבות, כך שהתביעה בגין ראש נזק זה נותרה ע"ס של 13,806 ש"ח. יתרת התביעה, אם כן, נותרה ע"ס של 36,676 ש"ח. 7. ביום 11.11.97 תוקן כתב התביעה בת.א. 96/2424, ולתביעת הבונים נוסף סכום של 7,000 ש"ח, בגין פסק דין שניתן נגד הבונים לטובת הגב' מזרחי, לפיו חוייבה הבונים בתשלום סכום זה לגב' מזרחי, עקב ליקויים באינסטלציה, לטענתה. 8. אין מחלוקת, כי הבונים שילמה למי זהב את מלוא התמורה בגין העבודות שביצעה, עפ"י ההסכם, למעט סכומי השיקים, שהם הסכומים האחרונים המגיעים למי זהב בגין העבודה. 9. על פי התביעה של הבונים, ותצהיריה של הבונים, שניים הם הנזקים בגינם תובעת הבונים פיצוי, האחד - תשלומים בגין ביצוע תיקונים ששילמה הבונים לבעלי מקצוע, לתיקון העבודה הלקויה של מי זהב, בדירותיהם של דיירים שונים וכן תשלום בגין פסק דין שניתן נגד הבונים לטובת אחת הדיירות, עקב ליקויים באינסטלציה, והשני - עלויות בהן נשאה הבונים להתקנת המשאבות שלא סופקו ולא הותקנו ע"י מי זהב למרות התחייבותה עפ"י ההסכם. טענתה של מי זהב היא, כי הליקויים השונים בדירות הדיירים מקורם בעבודות שביצעה הבונים ולא בעבודות האינסטלציה. בעניין המשאבות טענה מי זהב כי המשאבות לא הותקנו בתאום עם הבונים, עקב כך שהבונים שכחה לבנות חדר למשאבות. לטענת מי זהב הצליח מנהלה לקבל מהעיריה פטור מהתקנתן, כמו כן קיבל, עקב פטור זה טופס 4 בגין הבניין מהעיריה. עוד טוענת מי זהב, כי אפילו היתה חייבת בביצוע התיקונים והתקנות המשאבות, הרי שהבונים לא נתנה לה הזדמנות נאותה לבצע התקונים ולהשלים העבודה, ועל כן היא אינה זכאית לקזז שוויים מהמגיע למי זהב. השאלות שבמחלוקת הן אם כן כדלקמן: א. האם הוכחו הליקויים הנטענים ע"י הבונים, בדירות השונות של הדיירים וכי מקורם בעבודה לקויה של מי זהב, והאם הוכח כי הבונים שילמה בגין תיקונם. ב. מהו הגורם לאי התקנת המשאבות והאם כדין לא הותקנו ע"י מי זהב, ועל כן היא אינה חייבת בתשלום בגין התקנתן. ג. האם ניתנה למי זהב הזדמנות נאותה לתיקון הליקויים וההשלמות, בהתאם לחוק חוזה קבלנות תשל"ד - 1974 (להלן: חוק חוזה קבלנות) אם לאו, והאם זכאית הבונים לסעדים הנתבעים על ידה - בהתאם. 10. דיון א. תביעתה של הבונים להשבת דמי תיקונים בהם נשאה מסתמכת על שלש חשבוניות ועל פסק דין שניתן נגדה: חשבונית ע"ס 5,850 ש"ח, של א.א. אינסטלציה מיום 5.2.96 בה נירשם "עבודת אינסטלציה בדירה ברח' טייסים". לטענת הבונים חשבונית זו ניתנה בגין תיקון שבוצע בדירת משפחת חזיזה ע"י א.א. אינסטלציה, לאחר שהבונים פנתה למי זהב, אך זו לא תיקנה הטעון תיקון. חשבונית ע"ס 2,340 ש"ח של א.א. אינסטלציה בגין תיקון פיצוץ בדירה 15 במגדלי הטייסים (מש' עמליה סלע) מיום 23.2.96. לטענתה הבונים בתצהירה, לאחר שפניותיה למי זהב שתבוא לתקן לא נענתה, בוצע התיקון ע"י א.א. אינסטלציה. חשבונית ע"ס 4,680 ש"ח של ב.ה. שיפוצים וטיח "עבור תיקונים ברח' הטייסים אשקלון". לטענת הבונים התגלו נזילות בחדרי המדרגות והתיקון בוצע ע"י ב.ה. הנ"ל. פסק דין ע"ס 7,000 ש"ח בגין חיובה של הבונים לפצות את משפחת מזרחי בגין ליקויים בצנרת האינסטלציה בדירה. ב. 1. דירת חזיזה שלמה בן דוד מנהל הבונים העיד, כי הבית של חזיזה היה נוטף מים "קראתי למשה והוא בדק איתי את הדירה. הוא אמר שהנזילה מהג'קוזי שהוא לא הרכיב" (ר' פר' עמ' 15 ש' 26). עוד העיד "אני ראיתי את הנזילה, קראתי למשה. ראינו שיש נזילה אני ומשה, בג'קוזי. קראנו לחברה של הג'קוזי, החלפנו את האמבטיה, הם נתנו אחריות והבית המשיך לטפטף" (ר' עמ' 15 ש' 28 ואילך). העד אישר, כי בתביעה של חזיזה נגד הבונים הוגשה חווה"ד נ/1, אך טען "את כל האינסטלציה תיקנו קודם לפני שהגיע חווה"ד. היום התביעה של חזיזה היא לא בגין עבודה של הנתבע כי את מה שקשור לאינסטלציה תיקנו" (ר' פר' עמ' 16 ש' 11-10). העד עופר בן דוד, מנהל גם הוא בחברת הבונים, בנו של העד שלמה בן דוד, העיד בעניין חזיזה, כי מנהלה של מי זהב, בא פעם אחת לדירה ואמר שמכונת הכביסה לא טובה. לטענתו "בג'קוזי לא נגעו בדירה של חזיזה, לא פתחו כדי לבדוק אם יש נזילה מהג'קוזי" (ר' פר' עמ' 22 ש' 24-23). העד העיד עוד כי "אצל חזיזה הפיצוצים היו בשרותים, בצינור של הביוב, בחדר הכביסה, בקולט ומתחת למטבח" (ר' עמ' 24 ש' 25). מעדותו של שלמה בן דוד עולה, כי הוא זה שטיפל בעניין דירת חזיזה, עם מנהל מי זהב, ועל כן אני מעדיפה את גירסתו, לפיה איתרו הצדדים בעייה של נזילה בג'קוזי, על פני גירסתו של עופר בן דוד, המכחישה מכל וכל בעיה בג'קוזי והמנסה לייחס למי זהב זילזול והתעלמות מן הבעיה. עפ"י חוות הדעת נ/1 בעניין דירת חזיזה, של המהנדס גוטמן שניתנה לאחר ביקור בדירת חזיזה ביום 29.1.96, פרק 05 לחוות הדעת, הרטיבות בדירה מקורה בחדירות מים דרך המעקים, החיפוי, אדני החלונות ועוד. המומחה אינו מונה בין הסיבות לרטיבות - בעיות בצנרת. המומחה מציין כי "מים חודרים מהמרפסות וסביב לקולטן לתוך החלל מתחת לריצוף, גולשים דרך חדרים 3,2 ופרוזדור לכיוון חדר המדרגות, יורדים עם הפודסת המשופע של המדרגות, מתפשטים מתחת לריצוף וכו'". ועוד הוא כותב כי לגבי חדרי האמבטיה "הקבלן חשב שהרטיבות מגיעה מחדרי שרותים וחדר האמבטיה ולפיכך התחיל בעבודות שיפוץ בהתחלת חדש דצמבר 1995..." (ר' עמ' 7 לחווה"ד). לאור האמור לעיל, נראה, כי המומחה סבר שמקור הרטיבות אינו בצנרת אלא בגורמים שונים אחרים שפירט. גם עופר בן דוד לא ידע לפרט ממה נבעה הרטיבות בדירת חזיזה, ולשאלה מפורשת בעניין זה השיב: "לא יודע באיזה צנרת היו הפיצוצים אצל חזיזה" (ר' פר' עמ' 26 ש' 24). מהחשבונית בגין העבודה בבית חזיזה, לא ברור כלל מתי בוצע התיקון הנטען, ומהו התיקון שבוצע. הבונים לא טרחה להביא את מר אבגי - מ-א.א. אינסטלציה על מנת שיעיד על סוג התיקונים שביצע ומועד ביצועם, ובנסיבות אלה הימנעות מהבאתו של עד רלבנטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו שאילו הובא העד היתה עדותו פועלת כנגד הצד שנמנע מלהזמינו (ר' י. קדמי, על הראיות חלק שני, עמ' 918). מסקנתי היא, איפוא, כי הבונים לא הוכיחה במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי התיקון בדירת חזיזה נבע מליקויים בעבודות מי זהב ועל כן אני דוחה תביעתה בעניין זה. 2. דירת סלע בתצהירים, העידו שלמה ועופר בן דוד, כי כל פניותיהם ופניות הדיירים בעניין הפיצוץ בדירת משפחת סלע לא נענו, ועקב כך נאלצה הבונים לפנות לאינסטלטור ולשלם לו סך 2,340 ש"ח בגין התיקון (ר' סעיף 9 לתצהירים). בחקירתו הודה שלמה בן דוד כי "ובסלע לא הייתי מעורב, הבן שלי טיפל" (ר' פר' 17 ש' 12). עופר בן דוד העיד כי "התקשרה אלינו גב' סלע שיש נזילה בדירה, היא התקשרה זה היה סמוך לחשבונית. היא התקשרה שיש לה נזילה ויורדים מים לשכן מתחת, הגענו עם אינסטלטור פירקנו את הבלטות, הוא סגר את הברזים פירק את העטיפה שמעל הצנרת והתגלה פיצוץ בצינור, הוא החליף את הצינור, אטמנו את הצנרת וסגרנו את הבלטות וירדנו לצבוע לשכן. אני לא פניתי למשה מנהל הנתבעת ע"מ שהנתבעת תבצע את התיקון לפני שביצענו אנחנו" (ר' פר' עמ'21 ש' 29-23). ההסכם בין הצדדים הינו חוזה קבלנות עפ"י ההגדרה שבחוק חוזה קבלנות. עפ"י חוק זה, אם המלאכה שביצע הקבלן פגומה, על המזמין להודיע לקבלן על הפגם בתוך זמן סביר לאחר גילויו, ולתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו. (ר' ס' 3 (א) לחוק). עוד קובע החוק, כי המזמין אינו רשאי להסתמך על הפגם, אם לא פעל כאמור. עפ"י הודאתו של עופר בן דוד, הבונים כלל לא נתנה למי זהב הזדמנות לתקן את הטעון תיקון בדירת סלע, ועל כן אין היא רשאית להסתמך על פגם זה, ואינה זכאית לסעדים המנויים בסעיף 4 לחוק. אשר על כן דין תביעתה של הבונים בעניין דירת סלע - להידחות. 3. חדרי המדרגות בתצהירים טענו מנהלי הבונים, כי התגלו נזילות בצנרת חדרי המדרגות שגרמו נזקים לצבע בחדר המדרגות וכי לצורך תיקון זה נשכרו שירותיה של ב.ה. שיפוצים וטיח (להלן ב.ה.), ושולם לה סך של 4,680 ש"ח. מר שלמה בן דוד העיד כי "ב.ה. נשכרה על ידי לתיקוני בדק כולל אינסטלציה" (ר' פר' עמ' 20 ש' 8). וכי "דובר על תיקוני בדק כוללים של כל הבנין" (פר' עמ' 20 שו' 11). כן העיד העד לגבי ב.ה. כי "הוא עבר דירה דירה, הוא פשט רגל בדרך ונעלם, הוא לא גמר את העבודות, אני שלמתי לו תשלום אחד או שניים לא זוכר כמה שילמתי לו. כנראה שת/3 זה חשבונית בגין האינסטלציה כי היו לו עוד חשבוניות" (ר' פר' עמ' 20 ש' 20-17). העד עופר בן דוד, העיד בניגוד לאביו, כי עם ב.ה. "לא התקשרנו אתו באופן כללי לתיקוני בדק... ב.ה. הוזמנה רק לתיקונים שנובעים מהאינסטלציה כולל תיקוני צבע וטיח" (ר' פר' עמ' 25 ש' 27). אני מעדיפה את עדותו של שלמה בן דוד לעניין מהות ההתקשרות עם ב.ה. עפ"י "הצהרתה" של ב.ה. בגוף החשבונית ת/3 מומחיותה היא "ב.ה. שיפוצים וטיח" - דבר זה מתיישב יותר עם עבודות בדק כלליות מאשר עם עבודות אינסטלציה. מעדותו של שלמה בן דוד עולה, כי הוא אינו בטוח, כי החשבוניות ת/3 היא אכן בגין תיקון האינסטלציה שכן העיד כי "כנראה שת/3 זה חשבונות בגין האינסטלציה". עוד העיד העד, כי ב.ה. הוציא לבונים חשבוניות נוספות אך הוא לקח תשלום אחד או שניים ונעלם. בנסיבות אלה אני סבורה, כי הבונים לא הוכיחה במידת ההוכחה הדרושה במשפט האזרחי, כי אכן ביצעה ב.ה. עבודות אינסטלציה, ואם ביצעה עבודות כאלה - שת/3 היא החשבונית בגינם. כמו כן אפילו ביצעה ב.ה. עבודות אינסטלציה, לא השתכנעתי כי הבונים שילמה עבור העבודה - בכלל, ועפ"י החשבונית ת/3 - בפרט. תמוהה מאד גם העובדה, שבאותם מועדים ממש, בחרה הבונים לתקן תיקוני אינסטלציה ע"י שני קבלנים שונים, ב.ה. וא.א. אינסטלציה, שכן חשבונית ת/3 היא מיום 2.2.96, ואלו חשבונית ת/ב היא מ5.2.96- וחשבונית ת/ג היא מיום 23.2.96. אשר על כן תביעת הבונים בעניין זה, גם כן, דינה להידחות. 4. דירת מזרחי בתצהירו מעיד עופר בן דוד, כי בפברואר 97 הגישה הגב' מזרחי תביעה נגד הבונים בגין ליקויים בצנרת מים חמים וקרים. הבונים חויבה לשלם למזרחי, בפסק דין, סך של 7,000 ש"ח בגין נזקי הנזילות, וזהו הסכום בו מבקשת הבונים לחייב את מי זהב. עפ"י חווה"ד שצורפה לתביעתה של גב' מזרחי, שהיא נספח לתצהירו הנוסף של עופר בן דוד, נמצאו בדירה ליקויי רטיבות חמורים. "מקור הרטיבות הוא בנזילה מצנרת האינסטלציה מתחת לריצוף חדר שירותי ההורים וגם בהיעדר איטום אספלטי תיקני מתחת לריצוף בחדר זה" (ר' סעיף 2 תחת ראש פרק "רטיבות" בחווה"ד). בעדותו, כשנשאל העד שלמה בן דוד אם בדירת מזרחי לא בוצע איטום במקלחת, השיב "יכול להיות שבדירה זו לא היה איטום" (ר' פר' עמ' 21 ש' 2). בעניין מזרחי אישר העד, כי הגב' מזרחי אכן פנתה לבונים ודרשה ביצוע תיקונים, אך "אנו לא ביצענו לה תיקונים, כי דחינו אותה לא היה לנו זמן, ואז היא עשתה תביעות קטנות ושילמנו במשפט... "אנו לא נכנסנו לבית של גב' מזרחי עד כמה שידוע לי" (ר' פר' עמ' 17 ש' 24-22). גם העד עופר בן דוד אישר כי לדירה של מזרחי כלל לא הלכו נציגי הבונים (ר' פר' עמ' 22 ש' 7). לאור כל האמור, ברור כי הרטיבות בדירת מזרחי שהיא נשוא התביעה בה זכתה, נבעה מהיעדר איטום - שהיה באחריות הבונים, ומנזילה בצנרת. לא ברור מה חלקו של כל ליקוי בנזק שנגרם למזרחי, כן לא ברור אם הנזילה במקורה לא נגרמה מחוסר האיטום - ועל כן לא הוכח, כי הליקוי מקורו בעבודתה של מי זהב. הוכח, כי הבונים לא שעתה לפניותיה של מזרחי, ואין לדעת אם כתוצאה מהזנחה זו, לא נגרמו הנזקים בשיעור שנפסק, בעוד שאילו בוצעו התיקונים במועד היה הנזק קל בהרבה. בנסיבות אלה אין להטיל תוצאות רשלנותה של הבונים על מי זהב. הבונים לא טענה, כי פנתה למי זהב בעניין דירת מזרחי, ועל כן כפי שפרטתי לעיל בעניין סלע, משלא נהגה הבונים בהתאם לחוק חוזה קבלנות ולא נתנה למי זהב הזדמנות נאותה לתקן הליקויים, אין היא זכאית לסעד נגדה. מכל הנימוקים הללו דין תביעת הבונים בעניין דירת מזרחי - להידחות. 5. בעדותו אישר עופר בן דוד, כי מכון התקנים הוזמן לבדיקת עבודות הצנרת שביצעה מי זהב, כי האישור של המכון נמצא בעיריה וכי על סמך בדיקה זו ניתן טופס 4 לבנין (ר' פר' עמ' 26 ש' 13 ואילך). אני סבורה , כי יש באישור זה של מר בן דוד כדי להוות חיזוק לגירסתה של מי זהב כי לא היו ליקויים בעבודתה. ג. המשאבות 1. עפ"י סעיף 1 להסכם כוללת העבודה לה התחייבה מי זהב, בין היתר "משאבה ע"ח מי זהב". גירסתה של הבונים כפי שבאה לידי ביטוי בעדותו של שלמה בן דוד היא כדלקמן: "זה נכון שלפי התכניות המשאבות היו אמורות להיות מותקנות בקומת הקרקע. מוכן עד היום חדר שאיבה ריק בבנינים. החדר מוכן בבניה עצמה. לא שמנו שם משאבות כי מנהל הנתבעת אמר שהוא יביא אישור שלא צריך משאבות ממר שניידר הוא יגמור לי בעיריה ולא צריך משאבות" (ר' פר' עמ' 14 ש' 28-24). העד העיד עוד, כי "העבודה כללה עלות משאבות והרכבה, זה כלול בהסכם, ואני הסכמתי לוותר. אני הסכמתי שהוא יביא לי אישורים ואני מוותר על התקנת המשאבות בלי לשנות את סכום ההסכם" (ר' פר' עמ' 14 ש' 29, ועמ' 15 ש' 2-1). העד אישר כי "הוא סידר את כל האישורים ואני קבלתי טופס 4". גם עופר בן דוד העיד כי "כעקרון נכון שמי זהב הביא לנו טופס 4 אז ויתרנו על המשאבות" (ר' עמ' 26 ש' 7). לאור הודאותיהם של שני מנהליה של הבונים, כי למעשה התנאי לויתור על התקנת המשאבות, ע"י מי זהב, ללא ניכוי מהתמורה המוסכמת בהסכם, היה שמי זהב תמציא לבנין טופס 4, וכיוון שאין מחלוקת כי טופס 4 הוצא לבניין, אני סבורה כי די בכך כדי לפטור את מי זהב מהתקנת המשאבות או לחילופין מתשלום עבורן כנתבע. מעבר לנדרש ולמען הסר ספק, אוסיף עוד זאת. מי זהב, בתצהיר מטעמה טענה, כי הבונים שכחה לבנות חדר משאבות, וכי בשל טעות זו ניסו הצדדים למצוא פתרון לשאיבת המים לקומות העליונות. לאחר שהמהנדס שניידר בדק העניין אישר שאין צורך במשאבות, ולבנין ניתן טופס 4 לאיכלוס. בעדותו טען מנהל מי זהב, מר ניסימפור, כי "בבניינים רבי קומות בונים משאבות למטה, בתוך החדר צריך להיות מיכל אגירת מים, שתפקיד המשאבות לשאוב מים מהמיכל ולהעלות אותם למעלה, למאגר העליון, הקבלן לא בנה מאגר עליון... חדר המשאבות זה לא רק חדר זה מאגר, זה מיכל מבטון סגור עם מכסה, שהוא מתמלא במי צריכה מהרשת... נכון שבהסכם כתוב שאני צריך לספק משאבה והמשאבה צריכה להיות בחדר משאבות. הוא לא בנה את המאגר בתוך החדר והוא לא בנה ולא היה מקום לבנות את המאגר" (ר' פר' 27 ש' 27-17). בהמשך העיד מר ניסימפור כי "לפי דעתי בחדר שקיים אי אפשר לבנות את המאגר אני נוכחתי עם מר שניידר בחדר הזה". טוען ב"כ הבונים, כי עדותו של מנהל מי זהב, לעומת התצהיר הינה שינוי חזית, ועדות כבושה ועל כן אין ליתן לה משקל כלשהו. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים לעניין המשאבות, וכן לאחר שהתרשמתי ממהימנותו של מר ניסימפור, אני מאמינה לו, כי הסיבה לאי התקנת המשאבות נעוצה בבונים ולא במי זהב. אני סבורה, כי העובדה, שלפי עדותו של שלמה בן דוד, הותקנו המשאבות בפועל על גג הבניין ולא בחדר המשאבות (ר' עדותו בעמ' 19 ש' 14) מחזקת את גירסתה של מי זהב, כי "חדר המשאבות" נבנה כך שאינו יכול לשמש לייעודו, ועל כן לא נדרשה מי זהב להתקין המשאבות. טענת ב"כ הבונים, כי טענתו של מנהל מי זהב, לפיה עקב אי התקנת המשאבות, נאלץ לשנות את מערך הצנרת, ולא גבה על כך סכום נוסף אינה הגיונית, דינה להידחות. אני סבורה, כי החסכון באספקת המשאבות קיזז את עבודות שינוי הצנרת ועל כן יש הגיון שהבונים לא נדרשה לשלם תשלום נוסף. כמו כן, טענה זו הגיונית, כשם שהגיונית טענתו של מר שלמה בן דוד, כי ויתר על המשאבות ללא ניכוי עלות התקנת המשאבות. מסקנתי היא איפה, כי היה הסכם בין הצדדים לפיו ויתרה הבונים על המשאבות כנגד המצאת טופס 4, אין מחלוקת כי טופס 4 הומצא, ועל כן דין תביעתה של הבונים לפיצוי בגין המשאבות - להידחות. ד. לעניין מהימנותו של מנהל מי זהב אציין עוד זאת. ב"כ הבונים טען, כי אין לקבל את גירסת מנהל מי זהב שדרש רשימת תיקונים כפי שכתב במכתבו ת/י, והראייה - שבת/ח, שקדם לו, אין זכר לדרישה כזו. כמו כן טען, כי מנהל מי זהב התגלה כמי שאינו דובר אמת בכך שכתב לבונים כי העביר השיקים לצד ג', כשבדיעבד הסתבר, כי הוא אוחז בשיקים והוא זה שהגישם לביצוע. אני סבורה, כי דין שתי הטענות להידחות. עופר בן דוד, בעדותו, אישר כי תגובתה של מי זהב למכתב ת/ז היתה - שהוא העביר את השיקים "ואז הוא אמר לנו שנאסוף לו רשימת תיקונים והוא יבוא לתקן, זה היה הפקס האחרון" (ר' פר' עמ' 23 ש' 20). ואולם - בהמשך עדותו מאשר העד, כי "הוא בע"פ ביקש רשימת תיקונים" (ר' פר' עמ' 23 ש' 22) משמע העד מאשר את טענתו של מר ניסימפור. אשר להודעתה של מי זהב, כי העבירה את השיקים. אני סבורה כי התנהגותה של מי זהב היתה אנושית וסבירה בנסיבות העניין, בהתחשב בכך שניסתה ליצור לחץ על הבונים לפרוע לידיה השיקים המגיעים לה, אשר מועד פרעונם היה ממילא דחוי זמן רב לאחר סיום העבודה. 11. סוף דבר אני דוחה את תביעתה של הבונים, ומקבלת במלואה את תביעתה של מי זהב עפ"י השיקים, לאחר שכל טענות הקיזוז שעניינן בתביעתה של הבונים - נדחו. 12. אשר על כן אני מחייבת את הבונים בפרעון השיקים, ומורה על החזרת התיק להוצל"פ לפי תק' 108 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם - 1979, על מנת שמי זהב תוכל להמשיך בהליכי גביית השיקים כפי שתראה לנכון. אני מחייבת את הבונים בהוצאותיה של מי זהב. כמו כן, בנסיבות העניין אני מחייבת את הבונים לשלם למי זהב שכ"ט עו"ד, בהתאם לסכום התביעה בת.א. 96/4043, ובהתאם לסכום התביעה המקורי בת.א. 96/2424, בסך 9,000 ש"ח בצירוף דמי מע"מ כחוק. חוזהאינסטלציהביוב