הסתרת מידע מחברת הביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסתרת מידע מחברת הביטוח:

התיק שלפני מעלה שאלה עקרונית בסוגיית הביטוח. השאלה היא,מתי תיתכן שלילת פיצוי מהמבוטח,לפי סעיפים 6(א) ו-(ג) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981-. תשובה לשאלה הנ"ל תנחה אותי בכתיבתי את פסק הדין.
החוק והפסיקה מלמדים כי רק במקרה חמור במיוחד וקיצוני יהיה הדבר אפשרי.

לפי סעיף 6(א) לחוק חוזה הביטוח "הציג המבטח למבוטח לפני כריתת
החוזה, אם בטופס של הצעת ביטוח ואם בדרך אחרת שבכתב, שאלה בעניין שיש בו כדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר לכרות את החוזה בכלל או לכרותו בתנאים שבו (להלן - עניין מהותי), על המבוטח להשיב עליה בכתב תשובה מלאה וכנה".

לפי סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח "הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח של עניין שהוא ידע כי הוא עניין מהותי, דינה כדין מתן תשובה שאינה מלאה וכנה".


בע"א 95/1809 הלמן נ' לה נסיונאל ("דינים ועוד" ס. 3 לפס"ד) ציין כב' בימ"ש העליון כי "מטרתו של סעיף 6 לחוק היא לחייב את המבוטח להשיב תשובה מלאה וכנה לשאלותיו של המבטח "בעניין מהותי" (ס. 6(א) לחוק) וכן לחייבו לגלות למבטח גם עניין מהותי אחר אף שלא נשאל עליו (ס. 6(ג) לחוק), שהיא חובת גילוי יזומה...".
יש להעיר כי לגבי שאלת היחס בין ס. 6(א) לבין ס. 6(ג) הביעה המלומדת פרופ' ג. שלו את דעתה כי "הסתרת מידע בעניין מהותי שהמבוטח נשאל עליו ממילא אינה יכולה להחשב כתשובה מלאה וכנה, ועל כן היא נכללת בגדר סעיף 6(א).
מכאן שגם אי גילוי "עצמאי", אשר איננו בא בתגובה לשאלות המבטח בכתב, עלול להחשב כתשובה שאינה מלאה וכנה".
לעניין ס. 6(ג) - מהי הסתרה בכוונת מרמה של עניין מהותי.
בע"א 95/1809 הלמן נ' לה נסיונאל ("דינים ועוד" ס. 11 לפס"ד) נקבע על ידי כב' השופט טירקל כי מן המילה "הסתרה" משתמעת כוונה שלילית ואי מוסריות מצידו של המבוטח המסתיר את המידע".
לדעת כב' השופט טירקל המילה "הסתרה" בפני עצמה נמצאת בדרגת חומרה גבוהה יותר מאי הגילוי הנובע מחובת תום-הלב שלפי ס. 12 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג1973-.
לעניין "כוונת מירמה" קובע כב' השופט טירקל כי מדובר בדרישה חמורה אף יותר מזאת שניתן ללמוד מן המילה "הסתרה".
"כך או כך יש לראות בסעיף זה ביטוי לכוונתו הברורה של המחוקק להצר בתנאים האמורים בסעיף 6-8 את האפשרויות של המבטח להשתחרר מחובתו לשלם את תגמולי הביטוח על יסוד טענת אי גילוי מצד המבוטח" ("דינים ועוד" ס. 10 לפסק הדין).
לאור תקדים זה נראה כי על מנת להכנס לגדר "הסתרה" בכוונת מירמה, נדרשת הוכחה של מספר תנאים.


לאור הלכת הלמן נראה כי על מנת שמבוטח יחשב "מסתיר" לפי ס. 6(ג) לחוק יש להוכיח שני יסודות -
כוונה שלילית ואי מוסריות ברמה חמורה יותר מאי גילוי הנובע מחוסר תום לב לפי ס. 12 לחוק החוזים.
זאת עוד בטרם הוכחה כוונת מירמה שהיא כוונה ברמה חמורה עוד יותר.
ניתן ללמוד מפרשנות זו של החוק כי יש לפרש בצמצום את ס. 6(א) +
ס. 6(ג), וכי רק במקרים חריפים יכנס מבוטח לגדר הסעיפים הללו.
מכאן אעבור לדון במקרה שלפנינו.

התביעה נסובה על תקפות פוליסת ביטוח (נספח ת/4), שנעשתה בין אריה חב' לביטוח (נתבעת 3), ומזרח שירות לביטוח בע"מ (נתבעת 2), לבין גב' אוזן קמי (התובעת). הפוליסה נעשתה בתיווך סוכן הביטוח מר מיכאלשוילי מיכאל (נתבע 1).
לתובעת חנות פרפומריה במרכז המסחרי א' באשדוד. התובעת רכשה פוליסת ביטוח לביטוח החנות. המבטחת, על פי הפוליסה, הינה הנתבעת מס' 3, באמצעות הנתבעת מס' 2, שהינה סוכנת מטעמה. הפוליסה נרכשה באמצעות הנתבע 1, שהינו סוכן ביטוח ומייצג את הנתבעות 2 ו3- כאחד. את ניהול המו"מ לרכישת הפוליסה, ניהלה התובעת, עם הנתבע מס' 1. בזמן תוקף הפוליסה (31.5.93-31.5.92 לפי נספח ת/4) ארעו לתובעת שתי פריצות:ו
האחת ב7.8.92- (להלן:נ אירוע א') והשניה בתאריך 20.9.92 (להלן:ב אירוע ב').
לטענת התובעת, היה על הנתבעים לפצות אותה בגין אירועים אלו, ומשלא עשו כן, הפרו הסכם. בגין הפרה זו חבים הנתבעים בפיצוי (סעיף 16 לכתב התביעה). הנתבעים טוענים שאינם חבים, שכן בזמן האירועים, ההסכם לא היה בתוקף.



דיון בתקפות הפוליסה בזמן אירוע א':ו
לטענת הנתבעים (סעיפים 7 ו8- לכתב ההגנה), התובעת הפרה את חובת הגילוי המוטלת עליה, מכוח סעיף 6א ו-ג' לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א1981-. לטענתם התובעת לא סיפרה על אירוע פריצה קודם, שהתרחש כשהיתה מבוטחת ב"מגדל חברה לביטוח בע"מ" (להלן:נ מגדל) ולא ציינה זאת בטופס הצעה לביטוח שנחתם על ידה ב31.5.92-.
הפרת חובת הגילוי, לטענת הנתבעים, באה לידי ביטוי במחדלים הבאים:ב

א. התובעת לא ענתה בצורה מלאה וכנה על טופס הצעת הביטוח.

ב. התובעת הסתירה בכוונת מירמה ענין אשר ידעה כי הוא ענין מהותי. על כן, מכוח סעיף 7ג לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א1981- אין הנתבעים חייבים לפצות את התובעת בגין הנזק.

התובעת טוענת, כי סיפרה לסוכן הביטוח (נתבע 1) על אירוע הפריצה (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 18 ו22-). בסעיף 4 לתצהיר מציינת התובעת, כי סיפרה לנתבע 1 בפירוט על הפריצה הקודמת וכי השיבה על כל מה שנשאלה ולא הסתירה דבר.
עוד מציינת התובעת, כי ציינה בפני נתבע 1 שלא נגנב דבר וכי פוצתה על ידי חברת הביטוח "מגדל". התובעת טוענת (עמ' 8 לפרוטוקול, שורה 14) כי מסרה לנתבע 1 את העותקים ממכתבי חברת "מגדל" (מוצגים ת/3 ו-ת/2).

נתבע 1 מציין בתצהירו (סעיף 6 לתצהיר), כי התובעת סיפרה לו שהיה בחנותה נסיון פריצה שלא הצליח, כיוון שהאזעקה בחנות החלה לפעול. הוא אישר שלא רשם את דברי המבוטחת בטופס שמילא עבורה. נתבע 1 טוען שבעת מילוי ההצעה על ידי התובעת, לא הוצג בפניו שום מסמך מחברת "מגדל", המעיד כי התובעת הגישה תביעה או קיבלה פיצוי כלשהו מחברת "מגדל". לא שוכנעתי מהסברו של הנתבע 1 לגבי אי מילוי נסיון הפריצה בהצעה. לטענתו נסיון הפריצה אינו מהותי (עמ' 13 לפרוטוקול, שורה 22) ולכן לא ראה צורך להתייחס אליו. לעומת זאת, נתבע 1 ציין בטופס ההצעה כי נגרם "נזק טבע למרקיזה - סוכך" (מוצג נ/2).
נתבע 1 לא הביא הסבר משכנע, מדוע הנזק לסוכך הינו מהותי יותר למבטח מאשר נסיון פריצה, אותו החליט שלא לרשום. נתבע 1 טוען, כי התובעת לא ציינה בפניו שבנסיון הפריצה נגרם נזק למערכת האזעקה וכי היתה חדירה לחנות (עמ' 13 לפרוטוקול, שורות 15-16). בתשובה לשאלה מדוע לא שאל את התובעת אם נגרם נזק בנסיון הפריצה השיב נתבע 1 כי התובעת ציינה במפורש שלא נגרם נזק לרכוש באותה פריצה (עמ' 14 לפרוטוקול, שורה 6). מעט אחר-כך, מוסיף הנתבע 1, הסבר חלופי לכך שלא שאל לגבי הנזק:ו

"היא בעצמה סיפרה לי את כל אשר קרה, אם היא אומרת שכל מה שנגרם זה שהאזעקה פעלה היתה קריאה במוקד והגנבים ברחו. היא נידבה לי את
כל המידע מראש, היא כבר אמרה לי את זה, אני לא צריך לשאול אותה דבר שאני לא יודע".

הסבר חלופי זה מטיל ספק בגירסת הנתבע 1. מתוך השוואה בין עדות התובעת, לעדות נתבע 1, עולה כי אין מחלוקת, על כך שהיה גילוי על נסיון הפריצה הקודם והדבר נאמר לנתבע 1. המחלוקת בין העדויות נסובה סביב השאלה על גילוי הנזק. לטענת נתבע 1, התובעת לא מסרה שנגרם נזק כלשהו. התובעת טוענת (סעיף 4 לכתב התביעה) כי אמרה לנתבע 1 שנגרם נזק לרכוש וכי לא נגנב דבר. גרסת התובעת שיכנעה אותי יותר מגירסת הנתבע 1.
שוכנעתי מעדותה של התובעת כי נהגה בתום לב. חיזוק נוסף לתום ליבה של התובעת מצאתי בכך שהיא עצמה גילתה לשמאי מטעם הנתבעות על הפריצה הקודמת.
זאת ציין אף הנתבע 1 (עמ' 15 לפרוטוקול, שורות 17-21):נ

"לשאלתך מניין ידענו על קיומה של תביעה קודמת במגדל, אני אומר שהשמאי התקשר אלי ואמר לי אתה לא כתבת בטופס ההצעה שהיתה פריצה והמבוטחת שאני הייתי אצלה כדי לבדוק את הנזק אמרה לי שהיתה לה פריצה קודמת. זה ידוע לי מפי המבוטחת דרך השמאי הסוקר. המבוטחת נידבה אינפורמציה מהפריצה הקודמת".

גילוי הפריצה הקודמת מהווה לדעתי אינדיקציה שלא היה לתובעת כוונת מירמה או רצון להסתיר. הנתבעים טוענים (סעיף ב' לסיכומי הנתבעים, עמ' 2) כי חזקה על מי שחותם על חוזה שהוא מכיר את תוכנו (ע"א 80/16 לולו נ' סלומון פ"ד לז(4) 73,70). לכן הצעת הביטוח שבה לא נרשם נסיון הפריצה מחייבת את התובעת לדעתם.
לפי סעיף 33 ב' לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981- - "לענין חובת הגילוי בכריתת חוזה הביטוח יראו את ידיעת סוכן הביטוח לגבי העובדות הנכונות של ענין מהותי כידיעת המבטח".
הוראה זו קוגנטית (ד. ששון "דיני ביטוח" תשמ"ט1988-, עמ' 50).
פרופ' ששון מציין בספרו דיני ביטוח (שם, עמ' 49) כי לפי סימן ו' לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981-, "לגבי ענינים מסויימים יחשב סוכן הביטוח שלוחו של המבטח ומעשיו ו/או מחדליו יחייבו את האחרון".
נתבע 1 הודה (עמ' 13 לפרוטוקול שורה 14) שהתובעת סיפרה לו כי ניסו לפרוץ לחנותה.
לעניין זה ידיעתו של הנתבע 1, כמוה כידיעתן של נתבעות 2 ו3-.
לא שוכנעתי מגירסתו של הנתבע 1 כי לא נמסר לו על נזק שנגרם עקב הפריצה, ומן הנימוקים שהביא לכך שלא שאל האם נסיון הפריצה גרם לנזק (עמ' 14 שורה 20-21). חתימתה של התובעת על ההצעה, אינה מייתרת את ידיעתו של נתבע 1, לגבי נסיון הפריצה ומכאן נובעת גם ידיעתן של נתבעות 2 ו3- (לפי ס. 33 ב' לחוק חוזה הביטוח).
לפי פרופ' ששון (שם עמ' 44) "עקרון גילוי הלב איננו עיקרון חד-צדדי, והוא מחייב גם את המבטח...".
מכיוון שלא הוכחה כוונת מירמה מצד התובעת ומכיוון ששוכנעתי מגירסת התובעת כי גילתה על ארוע הפריצה הקודם (ואף הנתבע 1 הודה בכך, מה שמאפשר את סתירת הראיה בכתב - כב' השופט קדמי, "על הראיות" (חלק שני), תשנ"א1991- עמ' 745).
אני דוחה את טענות הנתבעים לגבי בטלות הפוליסה וקובע כי הנתבעים חייבים בפיצוי בגין ארוע א'.

לגבי ארוע ב' (פריצה ב20.9.92-).
הצדדים אינם חולקים, כי לאחר ארוע א' נתבקשה התובעת, על ידי הנתבע 1 להתקין סורגים על זגוגיות דלת הכניסה וחלון הראווה (הנתבעת ציינה זאת בס. 9 לתצהירה).
לטענת הנתבעים, המכתב ששלחו לתובעת (נספח ו' 4) ובו הוראה להתקין סורגים מהווה תנאי חדש ונוסף לקיום הפוליסה.
לטענתם, מאחר והתובעת לא עמדה בתנאי זה בעת הפריצה השנייה, הפרה התובעת את תנאי הפוליסה ואין הנתבעים חייבים בתשלום תגמולי ביטוח (ס. 18 וס. 20 לכתב ההגנה).
לטענת התובעת, הנתבעים לא היו רשאים לשנות באופן חד-צדדי את תנאי הפוליסה.
לפי סעיף 18 א' לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981-, יש רשות למבטח, במקרה שנודע לו על החמרת סיכון לבטל את החוזה תוך 30 יום על ידי הודעה בכתב למבוטח.
בא כוח התובע לומד מסעיף זה, כי יש באפשרות מבטח להוסיף תנאים חדשים לפוליסה, במקרה של החמרת סיכון, וכי במידה והמבוטח אינו עומד בתנאים אלו, רשאי המבטח לבטל את הפוליסה.
לדעתי אין ביטול הפוליסה זהה להוספת תנאים חדשים בפוליסה, ואין ללמוד מס. 18ב לחוק חוזה הביטוח אפשרות של התנייה במקום ביטול.
בהתניית תנאים חדשים בחוזה נוצר ספק לגבי תוקף החוזה, משום שהוא תלוי בקיומם של אותם תנאים, זאת לעומת מצב של ביטול החוזה שבו ברור מצבה של התובעת. במקרה של ביטול החוזה היה ברור לתובעת שעלייה לבטח את עצמה במקום אחר, או שהיא נותרת ללא ביטוח.
במקרה דנן ציינה התובעת (ס. 9 לתצהיר) כי "בשום שלב לא הסכמתי כי
התקנת הסורגים תהווה תנאי נוסף לתנאי הפוליסה באותה שנה".
כמו כן, עולה מדברי התובעת, כי לא ראתה את מכתב הדרישה לסורגים (נספח ו' 4) כמכתב על ביטול החוזה או כמכתב המוסיף תנאים לתקופת הפוליסה הנוכחית (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 27-30, עמ' 7 לפרוטוקול שורות 5-7).
התובעת מציינת, כי המניע שהביא אותה להזמין סורגים בסופו של דבר (לאור מוצגים ת/14 ו-ת/15) נבע מכך שהבינה כי זהו תנאי לביטוח חנותה בשנה הבאה על ידי הנתבעות וכי אין חברות ביטוח שיבטחו אותה ללא סורגים (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 7-11 וס. 9 לתצהיר).
התרשמתי שגם לנתבעות לא היה ברור מה נפקות התנאי החדש. חוסר הבהירות לגבי התנאי החדש עולה מעדותו של נתבע 1. הנתבע 1 מסכים כי יצאה תוספת להגנות שסומנה ת/4 אולם הוא לא רואה הבדל בדרישת ההגנות, בין התוספת למקור.

"לשאלתך למה לסורגים לא הוצאנו תוספת אני אומר שככול שידוע לי יצאה תוספת. אני כרגע לא רואה... יכול להיות שיש עוד תוספת שלא נמצאת בחומר" (עמ' 14 שורות 28-30).

הנתבע 1 מעיד כי אינו יודע אם מי מהצדדים טען שהייתה תוספת לגבי הסורגים, כל שהוא יודע שנשלח מכתב ולפי זכרונו כן היתה תוספת (עמ' 15 שורה 26).

"לשאלתך האם החתמתי אותה על מסמך שהיא מסכימה שזה יהיה תנאי להמשך הפוליסה אני אומר שלא החתמתי אותה וזה לא בא מתפקידי... היא לא אמרה לי באיזה שהוא שלב שהיא מוותרת על התנאים שיש לה בפוליסה. בתנאי הפוליסה לא נדרשו סורגים" (עמ' 16 שורות 22-29).

העדה כרמי גילה, פקידת תביעות בחברת "מזרח" (נתבעת 2) צירפה לתצהירה במועד מאוחר את נספח נ/1 המהווה צילום של תוספת שיצאה לפוליסה בעניין התקנת סורגים בחנות. לדבריה:ב

"קיומו של המסמך הזה נודע לעו"ד רק לאחרונה כי היא לא טיפלה בתיק מההתחלה, כי את המכתבים אני מוציאה, אחרי כל מכתב יוצאת תוספת, ונגשתי למדפסת והוצאתי הדפס. אני לא יודעת את מי שאלו, אם היו פונים אלי הייתי מיידעת על המסמך". (עמ' 20 שורות 5-8 מלמטה).

כמו כן, היא מוסיפה -

"אני מוציאה לה מכתב התראה. התוספת לא משנה. המכתב הגיע אליה היא לא מכחישה את המכתב" (עמ' 22 שורה 6-7 מלמעלה).

לא שוכנעתי מעדויות נתבע 1 וגב' גילה כי מדובר בהליך מסודר וברור של התנייה, לא כל שכן של ביטול.

סוף דבר
לפי ס. 18 א לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981- האפשרות שקיימת בפני המבטח היא לבטל לחלוטין את החוזה או להמשיך את הביטוח כמות שהוא. אין אפשרויות ביניים.
על כן אני דוחה את טענות הנתבעים לגבי חוסר תקפות הפוליסה גם בארוע ב'.

לעניין הנזק
הנזק יוערך לפי חוו"ד השמאי מטעם הנתבעות היות ולא הוגשה חוו"ד נגדית מטעם התובעת, ולא היתה על כך התייחסות בסיכומי התובעת.

לגבי ארוע א' לפי חוו"ד שמאי מיום 4.11.92 (נספח ג') גובה הנזק הוא 3,672 ש"ח.
לגבי ארוע ב', לפי חוו"ד שמאי מיום 24.8.92 (נספח ג') גובה הנזק הוא 3,628.
סכומים אלו ישאו ריבית והצמדה כחוק מיום ההערכה.

לעניין פיצויים בגין עוגמת נפש.
בס. 56(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א1981- נקבע כי:ו

"חובת השיפוי של המבטח תהייה כשעור הנזק שנגרם ובלבד שלא תעלה על הסכום שנתחייב בו בחוזה".

בסעיף זה נקבע שהמבטח לא חייב כל פיצוי מעל לסכום הקבוע בחוזה הביטוח.
בס. 61(א) לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג1973- נקבע כי הוראות חוק החוזים יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון -
ס. 56(א) לחוק חוזה הביטוח מהווה הוראה מיוחדת.
התובע לא היפנה אותי לפסיקה בעניין ומהעדרה אני קובע כי מבוטח אינו זכאי לפיצוי על עגמת נפש בכך שלא שולמו לו תגמולי ביטוח להם היה זכאי.





אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת שכר טירחה והוצאות משפט בסך 2,500 בצירוף מע"מ בערכם להיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח סחר

  2. ביטוח כפל

  3. פיצויים מחברת הביטוח

  4. זיקת ביטוח

  5. ביטוח צאן

  6. ביטוח חסר

  7. ביטוח יתר

  8. ביטוח שמשות

  9. תביעות נגד חברת ביטוח

  10. זיקה ביטוחית

  11. ביטוח רבדים

  12. ביטוח הבריאות בישראל

  13. חוק המפקח על הביטוח

  14. תביעת ביטוח תאונת דרכים

  15. ביטוח הסעה בשכר

  16. ביטוח טלוויזיה

  17. ביטוח צמחי נוי

  18. עורך דין תביעות ביטוח

  19. הצתת רכב - ביטוח

  20. ביטוח הצתה מכוונת

  21. שיטת סכומי הביטוח

  22. ביטוח גניבה במפעל

  23. שיעור מתאים ביטוח

  24. ביטוח שמשות לרכב

  25. מתי יש כפל ביטוח

  26. ביטוח גניבת סחורה

  27. הכנסה לצורך ביטוח

  28. עורך דין ביטוח ימי

  29. כיסוי ביטוחי להצתה

  30. ביטוח אובדן תכשיטים

  31. ביטוח סחורה בהעברה

  32. ביטוח אובדן יהלומים

  33. עורך דין חברת ביטוח

  34. גניבת תוכנה – ביטוח

  35. שווי רכב לצורך ביטוח

  36. ביטוח די וי די לרכב

  37. תאונה לאחר הצעת ביטוח

  38. ביטוח סוציאלי גרמניה

  39. ביטוח גניבת רדיו לרכב

  40. ביטוח נזילת שמן מנוע

  41. ביטוח עסק מפני גניבה

  42. התיישנות תביעת ביטוח

  43. ביטוח גניבת חלקים מרכב

  44. ביטוח סוציאלי מגרמניה

  45. ביטוח הסעת נוסעים בשכר

  46. חובת ביטוח שחקני כדוריד

  47. הסתרת מידע מחברת הביטוח

  48. תאונת דרכים - חוקרים חברת ביטוח

  49. ביטוח ציוד תאורה והגברה

  50. ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

  51. ביטוח גניבת טייפ של רכב

  52. ביטוח משלים - תאונת עבודה

  53. רכב טוטלוס משועבד - ביטוח

  54. תביעה לתשלום עמלות ביטוח

  55. תביעת ביטוח נסיעות לחו''ל

  56. תשלום תגמולי ביטוח באיחור

  57. ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח

  58. תאונה מיד לאחר חידוש ביטוח

  59. העברת זכויות ביטוח לאדם אחר

  60. ביטוח פלסטיני - ביטוח ערבי

  61. תשלום השתתפות רכב ללא ביטוח

  62. ביטוח לאחר קרות מקרה הביטוח

  63. הסתרת מידע רפואי מחברת ביטוח

  64. ביטוח סחר רכב - תאונת דרכים

  65. ניסיון להונות את חברת הביטוח

  66. מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

  67. שקר לביטוח לגבי זהות נהג הרכב

  68. מערכת מיגון לרכב כתנאי לביטוח

  69. החזר כספי ביטוח עקב מעשה מרמה

  70. ייצוג ע''י עו''ד של חברת הביטוח

  71. חובת וידוא אקטיבית של חברת ביטוח

  72. ביטוח אובדן תכשיטים במהלך פיקניק

  73. הפסקת ביטוח בריאות לישראלי בחו''ל

  74. חובת המבוטח להודיע על מקרה ביטוח

  75. תגמולי ביטוח בגין שני מקרים שונים

  76. החובה לשמור תכשיטים בכספת - ביטוח

  77. ? תאונת דרכים - שתי חברות ביטוח – מי ישלם

  78. האם חוק ההגבלים העסקיים חל על ענף הביטוח

  79. תביעה נגד סוכנות ביטוח - התיישנות

  80. פיצויים מחברת ביטוח בגין פגיעה ביד

  81. מימון הוצאות מד''א ע''י חברת ביטוח

  82. ביטוח נהג מתחת לגיל 24 תאונת דרכים

  83. ביטוח רפואי לערבי שאינו תושב ישראל

  84. פיגור בהפרשות לביטוח על ידי המעביד

  85. חתימה על הצעת פיצוי של חברת ביטוח

  86. ביטוח ציוד צילום מקצועי מפני גניבה

  87. סירוב חברת הביטוח לשלם מחיר מחירון

  88. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה עצמית

  89. החלפת חברת ביטוח - קטיעת רצף ביטוחי

  90. העדר כיסוי ביטוחי עקב אזעקה לא תקינה

  91. אי דיווח על תאונת דרכים לחברת הביטוח

  92. מחיקת סעיפים מכתב ההגנה של חברת ביטוח

  93. ביטוח אובדן יכולת לעבוד בעבודה הקודמת

  94. הגשת תביעת ביטוח לאחר מועד ההתיישנות

  95. הכחשת חברת הביטוח התרחשות תאונת דרכים

  96. האם צריך לצרף את חברת הביטוח כנתבעת ?

  97. טוטאל לוס רכב - סירוב חברת הביטוח לשלם

  98. פירוט ספציפי במכתב דחייה של חברת ביטוח

  99. חובת ביטוח עובדי מוסדות ההסתדרות הכללית

  100. דחיית כיסוי ביטוחי בגין אי הפעלת אזעקה

  101. דחיית כיסוי ביטוחי בגין תאונה באתר בניה

  102. תאונת דרכים ''מבוימת'' לטענת חברת הביטוח

  103. הארכת תקופת התיישנות במכתב של חברת ביטוח

  104. חובת חברת הביטוח ליידע על מועד ההתיישנות

  105. תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כללי של רכב

  106. חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

  107. בקשה לצירוף המדינה לדיון בחוק ביטוח בריאות

  108. התחייבות כספית מחברת הביטוח למימון בדיקות

  109. תביעה נגד חברת הביטוח של הנהג ולא נגד הנהג

  110. דחיית כיסוי ביטוחי בגין התקנת סוג אזעקה שונה

  111. המילים ''מבלי לפגוע בזכויות'' במכתב חברת ביטוח

  112. התחייבות כיסוי טיפולי שיקום תאונת דרכים ע"י חברת ביטוח

  113. תאונה לפני כניסת ביטוח אובדן כושר עבודה לתוקף

  114. ערעור חברת ביטוח על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  115. תביעת לשיבוב הסכום אותו שילמה חברת הביטוח של רכב

  116. פלסטין חברה לביטוח - סירוב לפצות על תאונת דרכים

  117. מימון בית אבות ע''י חברת הביטוח לאחר תאונת דרכים

  118. חברת הביטוח טענה כי תאונת הדרכים הייתה למעשה תחרות

  119. האם העברת בעלות שוללת אוטומטית זכות לתגמולי ביטוח ?

  120. טענות דחיית ביטוח שלא חייבים להעלות בהזדמנות הראשונה

  121. חברת הביטוח סירבה לשלם שווי רכוש שנגנב לפי דו"ח סוקר

  122. ביטוח אובדן כושר עבודה - ערעור חב' הביטוח על פסק דין

  123. חברת הביטוח חייבת לנמק את סיבת הדחייה של כיסוי ביטוחי

  124. ערעור: חברת הביטוח טענה כי המבוטח שיתף פעולה עם הגנבים

  125. אישור על עבר ביטוחי בגין שלוש השנים שקדמו לתחילת הביטוח

  126. החזרת סכומים ששולמו ביתר - תביעת חברת ביטוח נגד המל''ל

  127. פריצה לדירה: ביטוח all risk (כל הסיכונים) - אי הפעלת אזעקה

  128. סעיף 29 לחוק חוזה ביטוח - כיסוי ביטוחי בשל חריגה מתנאי הביטוח

  129. ההבדל בין מכתב חברת ביטוח ישירות למבוטח לבין מכתב לעורך דינו

  130. מכתב דחיית כיסוי ביטוחי: חובת חברת הביטוח לפרט ולפרש את הנימוקים לדחייה

  131. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון