נטען בית היתר כי עם חילופי מעבידים נוצרו נסיבות אשר בהן היתה המערערת רשאית להתפטר מהעבודה ולזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. צוין כי אכן יכול ויכול ובנסיבות מסוימות יראו התפטרות בעקבות חילופי מעבידים, "נסיבות" הבאות במסגרת אותו סעיף. במה דברים אמורים? ב"התפטרות", היינו כאקט חד-משמעי של העובד, המעיד על כך שאין הוא מוכן להמשיך בעבודתו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות בגלל חילופי מעבידים: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט מורל; נציגי ציבור - ירד וזילברמן; תב"ע לט/725-3) התבררה תובענה של ארבע מורות לריטמיקה, וביניהן המערערת, נגד המשיבה (להלן - עירית גבעתיים) בעתירה לפיצויי פיטורים. עניינן של שלוש מורות הסתיים בפשרה שניתן לה תוקף של פסק-דין. המערערת לא הצטרפה לפשרה. הדיון בעניינה נמשך והסתיים בפסק-דין שדחה את תביעתה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) המערערת עבדה בגן ילדים "של הנתבעת" (כלשון כתב התביעה) במשך 6שנים ולפי גרסת עירית גבעתיים (בכתב ההגנה) - 4שנים ו- 10וחצי חדשים; ב) לפני 1.9.1975שולמה משכורתה של המערערת על-ידי עירית גבעתיים; ג) ביום 26בנובמבר 1975כתבה מנהלת מחלקת החינוך של עירית גבעתיים למערערת מכתב בזו הלשון: "הננו להודיעך כי החל מ- 1.9.1975מורות המלמדות בגני ילדים גילאי חובה תקבלנה את משכורתן ישירות ממשרד החינוך והתרבות, עבור גני ילדים, גילאי 4, תשולם המשכורת על-ידי עירית גבעתיים. את דו"ח הנוכחות יש להגיש מדי חודש למחלקה לחינוך (בתחילת כל חודש). כתות חובה 5- כתות .4" ד) המערערת המשיכה בעבודה כמורה לריטמיקה ב"כיתות חובה 5" (הכוונה לגן חובה לגילאי 5). משכורתה בעד פרק הזמן שמיום 1.9.1975(ראשית שנת לימודים) שולמה על-ידי המדינה וביום 19.1.1979הוגש כתב התביעה לבית-הדין האזורי. .3עילת התביעה לפי כתב התביעה היא, כי "בחודש ספטמבר 1975הועברה בעלות על גני הילדים בהם עבדו התובעות (הכוונה ל- 4התובעות וביניהן המערערת) לבעלות המדינה ועל כן חדלה הנתבעת (עירית גבעתיים) להעסיק את התובעות... דין הפסקת עבודתן כדין פיטורים מעבודה, ועל כן הן זכאיות לתשלום פיצויי פיטורים.. . לחלופין... על-ידי העברת גני הילדים בהן עבדו התובעות לבעלות המדינה ואי-חידוש חוזה עבודה עמן נוצרו נסיבות ביחסי העבודה שבהן אין לדרוש מהן כי תמשכנה בעבודתן... ועל כן יש לראותן כמפוטרות וכזכאיות לפיצויי פיטורים". .4בכתב ההגנה שהוגש לבית-הדין האזורי טענו בשם עירית גבעתיים, כי: (א) "הבעלות על גני הילדים של הנתבעת מעולם לא עברה למדינת ישראל ולא חל כל שינוי בעלות בספטמבר 1975ו/או בכל תאריך אחר; (ב) התובעות לא פוטרו מעולם על-ידי הנתבעת, אלא עזבו את העבודה מיזמתן ובניגוד מפורש לרצון העיריה". .5עם ראשית "הכנת דיון" הגיעו לפשרה בעניינן של שלוש מהתובעות, אלה שהיו עם ותק בעבודה של 17שנים ו- 22שנים, ועיקרה הסדר רציפות גמלאות ופנסיה. .6במסגרת "הכנת הדיון" נקבעה, לעניין המערערת, כפלוגתה השאלה "האם הועברה הבעלות על הגנים בהם עבדה התובעת מהנתבעת למדינת ישראל ולא חודש חוזה העבודה עם התובעת ויש לראות בכך פיטורי התובעת המזכים אותה בפיצויי פיטורים... וכמה, (או) שמא התובעת התפטרה מרצונה והבעלות בגן לא עברה מעולם, ולחלופין, במקרה של שינוי בעלות - אזי הבעלים החדש קיבל את התובעת על כל זכויותיה" (בית-הדין חייב לציין שאותה פלוגתה לא נוסחה במלוא הקפדנות, אך אפשר לעמוד על העיקר). .7בפסק-הדין שבערעור נאמר: "התובעת הציגה במהלך עדותה את המכתב ת/1, שלדבריה יש בו 'הודעה בכתב על הפסקת העסקתי על-ידי העיריה ועל שינוי הבעלות בגני הילדים בהם עבדתי' (ע' 3, סעיף 5). עיינו וחזרנו ועיינו בת/ 1ולא מצאנו בו דבר שצריך מסקנה זו של התובעת. ת/ 1רק מודיע לתובעת שאת משכורתה - בעד עבודתה בגני חובה - תקבל, החל ב-1.9.1975, ישירות ממשרד החינוך, ואילו בעד עבודתה בגני תת-חובה תמשיך הנתבעת בתשלום המשכורת. אין בו בת/ 1כל הודעה על הפסקת עבודה, ואין בו הודעה על העברת בעלות. אמנם לפי ת/ 1אין התובעת מועסקת מ- 1.91975בגני תת-חובה, אך גם בעדותה אין התובעת אומרת שלפני כן עבדה בגנים אלה. למעשה לא חדלה התובעת לעבוד כמורה לריתמיקה באותם גני חובה גם אחרי 1.9.1975(ע' 4, סעיף 9(ב)), שכאמור הבעלות עליהם לא עברה מהנתבעת. מסקנתנו היא, אפוא, שהתובעת לא פוטרה. ייתכן שהיו כאן חילופי מעבידים, וייתכן שאם התובעת תחדל לעבוד בנסיבות המזכות אותה בפיצויי פיטורים, תהיה המדינה (המעבידה החדשה) חייבת לחשב את הפיצויים לפי כל שנות עבודתה (גם אלה שלפני 1.9.1975) - אך על כך לא נביע דעה, לפחות מהסיבה שהמדינה לא צורפה כצד, ולא ניתנה ההזדמנות לטעון טענותיה". .8במרכז הערעור עמדה טענתו של הפרקליט אשר ייצג את המערערת, כי המערערת פוטרה מעבודתה ואת "מכתב נובמבר 1975" יש לראות כ"אקט הפיטורים". .9עם ראשית הדיון בערעור החליט בית-הדין שלא להמשיך לדון בערעור מבלי לשמוע את עמדת משרד החינוך ואת עמדת הסתדרות המורים. הדיון נדחה והוזמן מנכ"ל משרד החינוך או נציגו וכן מזכיר הסתדרות המורים. בישיבה שהתקיימה לאחר מכן שמע בית-הדין את עמדת משרד החינוך מפי מנהל היחידה לתנאי שירות - עובדי הוראה, ואת עמדת הסתדרות המורים, מפי נציג משרד החינוך למד בית-הדין שהשינוי בשנת 1975לא בא על-פי בקשת העיריה. כן נאמר, כי בקשר להעברת הגננות "נשארת שאלה פתוחה בין הסתדרות המורים לבין המדינה". אף מפי נציג הסתדרות המורים שמע בית-הדין, כי משא-ומתן הקשור בהעברת מורות לריטמיקה ומוסיקה ממעמד של עובדות רשויות מקומיות למעמד עובדות מדינה טרם הסתיים. בית-הדין הציע שמתן פסק-הדין יידחה במספר חודשים, ואם יסתיים המשא-ומתן תוך 3חודשים "יתאפשר לצדדים להשלים הטיעון לאור ההסדר שאליו יגיעו". מאחר ולא נמסר לבית-הדין עד היום על הסדר שאליו הגיעו, אין צורך בהשלמת הטיעון ופסק-הדין ניתן בחלק iiשלהלן. פסק-הדין הוא על דעת רוב חברי המותב, לדעת אחד מחברי המותב יש לקבל את הערעור. .11פסק-דין .1על שניים בנה פרקליטה של המערערת את התביעה לפיצויי פיטורים: האחד - שינוי "הבעלות" בחודש ספטמבר 1975, ובכך "חדלה הנתבעת להעסיק את התובעת" ודין אותה הפסקת עבודה "כדין פיטורים"; השני, ולחלופין - עם שינוי הבעלות והמעביד "נוצרו נסיבות ביחסי העבודה שהצדיקו התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים", והכוונה לסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג- 1963(להלן - חוק פיצויי פיטורים). .2בית-הדין האזורי נתן דעתו לכל אשר התחייב לפסק-דין, אך מאחר ובהליך בבית-הדין האזורי וכן בערעור זה עלו, לראשונה, מספר שאלות המיוחדות למערכת החינוך, ראה בית-דין זה להתייחס להן, ולו גם בקיצור וכרקע הכרחי. .3בית-הדין האזורי פסק, ובדין פסק, כי לא חל שינוי בבעלות. יחד עם זאת לא חלקו הצדדים על כך שבמקום מעביד אחד - עירית גבעתיים, בא מעביד אחר - המדינה. מצב שבו עובר מפעל מיד ליד, משתנה "הבעלות" על "מפעל" ויחד עם זה בא מעביד חדש במקום הקודם - הוא מעשה שכיח; מצב שבו "הבעלים" של מפעל אינם מתחלפים אך מתחלפים המעבידים - לא יתואר, אלא במקרים יוצאי דופן. המצב הרגיל הוא שקיימת זהות בין "הבעלים" של "מפעל", או "מקום עבודה" - "בעלים" גם מכוח חוזה שמקנה פחות מקניין מלא, אך זכות החזקה ותפעול - לבין ה"מעביד". המיוחד מערכת החינוך עולה הן מפקודת החינוך [נוסח חדש], תשל"ח-1978 (להלן - פקודת החינוך) והן מהמציאות הידועה לכל, והידוע לבית-הדין זה כבית-דין לעבודה. העובדים ב"בית-ספר ציבורי" מתחלקים לשניים: אלה שהמדינה היא "המעביד" שלהם ואלה שהרשות המקומית היא "המעביד" שלהם. התוצאה באותו "מפעל", באותו "מקום עבודה", עובדים זה לצד זה עובדי מדינה ועובדי רשות מקומית. מצב זה יכול ויעורר בעיות רבות מתחום המשפט, אך זאת מציאות שאין להתעלם ממנה. אחד הביטויים למציאות זאת היא האפשרות שבגין עובד פלוני יתחלפו מעבידים, מבלי שיחול כל שינוי ב"בעלות" על בית-הספר. המתחייב ממצב כזה בתחום יחסי עבודה ותנאי עבודה צריך שימצא פתרונו בהסכם קיבוצי, בכפוף, כמובן, לפתרונות שחוק נותן לבעיות המתעוררות. .4בענייננו ברור שמדובר ב"בית-ספר ציבורי" ש"הבעלים" שלו היתה ונשארה עירית גבעתיים. בעקבות הטענה המרכזית שהועלתה בכתב התביעה לעניין "העברת בעלות" (סעיף 3שבחלק iדלעיל), נקבעה כשאלה שנויה במחלוקת השאלה, אם אכן חל שינוי בבעלות (סעיף 6שבחלק iדלעיל). בית-הדין דחה את הטענה כי חל שינוי, ובדין עשה כן: לא רק שלא היתה בפניו כל ראיה לכך, אלא שברור לחלוטין, כי "הבעלים" היתה ונשארה עירית גבעתיים; בערעור כבר לא טענו אחרת. .5מכאן, שבמידה וביסוד התביעה היתה טענה, כי בעצם "העברת הבעלות" היה סיים יחסי עבודה בין המערערת לבין עירית גבעתיים, ואכן זאת היתה הטענה - דינה היה להידחות, מהטעם שלא "הועברה בעלות". כל זה בנוסף לטעות המשפטית שביסודה של הטענה, לפיה עצם השינוי בבעלות על מפעל מביא לידי סיים יחסי עובד-מעביד. אל לנו לעמוד במסגרת פסק-דין זה על מכלול הבעיות הקשורות בהשפעת שינוי בעלות על הקשרים החוזיים שבין המעביד לבין העובד, כי ענייננו אינו מחייב זאת. מספיק שייאמר, כי החל מחוק העבודה הראשון שחקקה הכנסת - חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט- 1949(סעיף 3(ב)) דרך חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951(סעיף 3), חוק פיצויי פיטורים (סעיף 1) וחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(סעיף 18) גישתו של המחוקק היתה, שלעניין זכויות במשפט העבודה המגן ובמשפט העבודה הקיבוצי - יש לראות את "המפעל", את "מקום העבודה", לא רק כנשוא של "בעלות", אלא גם כנשוא של "זכויות", כך שקיימת רציפות זכויות ותנאי עבודה מכוח עבודה באותו מפעל. כל זה ללא קשר בזכות עובד להתפטר עם שינוי הבעלות, ובכך ידובר בסעיף 9שלהלן. .6ובכן, לא הועברה הבעלות, ויחסי עובד ומעביד לא פסקו בשל שינוי בעלים. יחד עם זאת, אין חולקים שהתחלפו המעבידים: במקום עירית גבעתיים באה המדינה. השאלה היא, אם מכך קמה זכות לפיצויי פיטורים. זכות לפיצויים מכוח החוק קמה רק מסעיף 1שבחוק פיצויי פיטורים, או מאחד הסעיפים האחרים שבחוק המעמידים אירועים או מצבים בחזקת פיטורים. .7השאלה היא, אפוא, אם עירית גבעתיים, פיטרה את המערערת. את מעשה הפיטורים ביקשו לראות במכתב נובמבר 1975(סעיף 2, פסקה ג, שבחלק iדלעיל), וביקשו לראותו כתופס מיום 1בספטמבר 1975, הוא ראשית שנת לימודים. בית-הדין האזורי לא מצא באותו מכתב "אקט של פיטורים", ואף אנו כך. אין למצוא באותו מכתב אלא הודעה על שינוי מעמד ומעבר ממעמד של עובד עירית גבעתיים למעמד של עובד המדינה. מבחינת העובד שינוי כזה יכול לבוא רק בהסכמתו מראש או בדיעבד, ובשניהם לא יראו את השינוי כפיטורים. בענייננו ברור שבדעבד, לפחות, לא ראתה המורה את עצמה, ביום שקיבלה את המכתב, כמפוטרת ובהתאם לכך עזבה את מקום עבודתה. במכתב עצמו אין דבר המעיד על פיטורים, ויש ללמוד ממכלול הנסיבות. ראשית, לא שמענו ואין להעלות על הדעת פיטורים בתוקף של שלושה חודשים למפרע. הודעה מוקדמת על פיטורים היא הכלל, הודעה למפרע על פיטורים - קשה להעלות על הדעת ועל כל פנים צריך שיהיה לכך ביטוי מיוחד וחד-משמעי, אם בכלל ניתן הדבר. ואם טוענת המערערת כי פוטרה, צריך שהדבר יעלה ברורות מכלל התנהגותה. סביר שמורה המפוטרת מעבודתה במהלך שנת לימודים, ולא עם תום שנת לימודים קודמת, תתבע מייד זכויותיה, והן מיוחדות למורים. זאת לא עשתה המערערת - לא ביום שקיבלה את המכתב ולא בימים הקרובים לכך. המערערת המשיכה בעבודתה כאילו לא ארע דבר, וראתה את עבודתה בשירות המדינה כהמשך לעבודתה בשירות עירית גבעתיים. התביעה לפיצויי פטורים הוגשה רק מקץ ארבע שנים. .8אשר יש להסיק ממכלול הנתונים הוא, שחל אמנם שינוי, כך שבמקום עירית גבעתיים כמעבידה באה המדינה כמעבידה, וזה בהסכמת המערערת, מראש או בדעיבד בהנחה ששמורות לה זכויות העולות מרציפות בעבודה. והרי זכויות מכוח חוק פיצויי פיטורים אכן שמורות כך (סעיף 1לחוק). .9הטענה החלופית שהועלתה היתה, שעם חילופי המעבידים נוצרו נסיבות אשר בהן היתה המערערת רשאית להתפטר מהעבודה ולזכות בפיצויי פיטורים מכוח סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. אכן יכול ויכול ובנסיבות מסוימות יראו התפטרות בעקבות חילופי מעבידים, "נסיבות" הבאות במסגרת אותו סעיף. במה דברים אמורים? ב"התפטרות", היינו כאקט חד-משמעי של העובד, המעיד על כך שאין הוא מוכן להמשיך בעבודתו. בענייננו הכל מעיד על ההיפך. יתרה מזאת - לא שמענו מפי פרקליטה של המערערת כי אין היא עומדת על "המשכיות" לעניין פנסיה, כעולה מהסכם הפשרה שאליו הגיעו יתר שלוש התובעות, והמבוסס על הסכם קיבוצי כללי מיום 22.7.1976(י"פ 2267, תשל"ז, ע' 173). .10ואם יטען הטוען לגורל הזכות לפיצויי פיטורים במצב שלא תקום זכאות לפנסיה, הרי מעצם העובדה שהמערערת לא פוטרה מעבודתה בשנת 1975וממשיכה לעבוד אצל אותו מעביד או באותו "מקום עבודה", באה התשובה בסעיף 1לחוק פיצויי פיטורים. כיצד תחולק ההוצאה הכספית הקשורה בכך, בין המדינה כמעביד אותה עת לבין עירית גבעתיים, המעביד בעבר, הוא עניין להסדר בין המדינה לבין העיריה. .11יש להניח, ששאלות אשר נשארו תלויות ועומדות בעקבות חילופי המעבידים, והנוגעות ודאי לא רק למערערת, תמשכנה להיות נושא למשא-ומתן בין הסתדרות המורים לבין המדינה, והסדר שאליו יגיעו ימצא את ביטויו בהסכם קיבוצי. .12מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. המערערת תשלם למשיבה 300שקל הוצאות ערעור זה, כולל.חילופי מעבידיםהתפטרות