התקף לב בגלל ריב בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בגלל ריב בעבודה:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי; נציגי ציבור:נ
ה"ה אלוני ופרץ; תב"ע שם/32-0) התבררה תובענה של המערער בעתירה שאוטם שריר הלב אשר פקד אותו ביום 26.3.1978 יוכר כפגיעה המזכה בגמלה מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי).
בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור לבית-דין זה.
.2להלן העובדות הצריכות לערעור:ב
א) בהחלטת ביניים מיום 15.5.1980קבע בית-הדין האזורי את מערכת העובדות, מינה מומחה-יועץ רפואי והציג בפניו שאלות לחוות-דעתו; ב) בקטע הקובע עובדות נאמר:ו
"בתאריך 26.3.1978נאלץ לעבוד בצורה קשה ומאומצת מהרגיל, מאחר ורוב העובדים גויסו עקב מבצע ליטני, כך שעומס העבודה נפל על הנותרים. במהלך אותו יום התפתח ריב וויכוח בין התובע ובין מנהל העבודה. ויכוח זה נמשך כ- 10דקות והוא התנהל תוך צעקות רמות והטחת קללות וכינויי גנאי, ואף איומים באלימות.
כחצי שעה לאחר תקרית זו התובע החל לחוש בכאבים עזים ודקירות בחזה. התובע הפסיק לעבוד, אך בביתו מצבו החמיר, ולכן נלקח למחלקה לטיפול נמרץ בבית-חולים"; ג) בין השאלות שהוצגו למומחה-היועץ הרפואי היתה שאלה לעניין "סיווגו של התובע" והשאלה, "האם תרמו הנסיבות בעבודה להופעת האוטם באותו יום, הרבה יותר משתרם מצב בריאותו של התובע עובר להופעת האוטם?"; ד) למומחה-היועץ הרפואי נמסר העתק מהחלטת הביניים, כרטיסיית המערער בקופת-חולים, סיכום מחלה מבית-החולים רמב"ם, תיק הרשומות הרפואות בבית-חולים ביילינסון ותעודת שחרור מבית-החולים רמב"ם; ה) בחוות-דעתו אומר המומחה-היועץ הרפואי:נ
"א. התובע סבל מאוטם שריר הלב בשנת 1974, ולאחר מכן סבל מאנגינה פקטוריס. בשנת 1976בוצע אצלו ניתוח לב לשם עקיפת חסימה באחד מהעורקים הכליליים. ברור, אפוא, שהתובע סבל ממחלת העורקים הכליליים אשר עשתה אותו חשוף במיוחד לחלות באוטם שריר הלב נוסף ויש לראותו כסיכון אישי.
ב. המאמץ וההתרגזות בעבודתו של התובע בתאריך 26.3.1978הם יותר ממה שיש לצפות בחיי יום-יום מחוץ לעבודה, ולכן יש להניח שהם השפיעו על הופעת האוטם במידה רבה יותר מפעילות יום-יום. מאידך, בהתאם לאמור בתשובה א' לעיל, אין ספק שהגורם העיקרי
והמכריע להופעת האוטם באותו יום היה מצבו האישי (מחלת העורקים הכליליים שהיתה קיימת אצלו לפני כן). מצבו האישי של התובע תרם הרבה יותר לאוטם מאשר הנסיבות בעבודה"; ו) ברשות בית-הדין האזורי הציג פרקליטו של המערער למומחה הרפואי את השאלות שלהלן להבהרת חוות-הדעת:ב
" .1האם עבודה קשה ומאומצת מהרגיל ביום מסוים, מלווה בוויכוח חריף, צעקות ואיומים באלימות, יכולה לדעתך לגרום, לתרום, לסייע או להחיש במידה כלשהי הופעת אוטם שריר הלב? .2בחוות-דעתך מיום 3.7.1980מציין אתה כי יש להניח שהאירועים הנ"ל בעבודה השפיעו על הופעת האוטם במידה רבה יותר מפעילות יום-יום. במה התבטאה השפעה זאת? .3האם האירועים שעברו על התובע בעבודתו ביום 26.3.1978הטיבו או החמירו לדעתך את מצב ליבו? במה התבטאה לדעתך הטבה או החמרה זאת? .4(א) אילו היית בודק את התובע יום לפני הופעת האוטם, האם יכול היית בתום הבדיקה לקבוע כי למחרת ילקה הוא באוטם? (ב) אם התשובה היא חיובית - על סמך מה היית קובע זאת ומה אורח ההתנהגות והטיפול הרפואי עליהם היית ממליץ בפניו? .5מדוע לדעתך נפקד התובע באוטם שריר הלב דווקא ביום 26.3.1978, כמחצית השעה לאחר שביצע עבודה קשה ומאומצת מהרגיל, מלווה בוויכוח חריף, צעקות ואיומי אלימות? .6אילו ביום 26.3.1978לא היה התובע מופיע לעבודה, אלא נשאר לנוח בביתו, האם סביר להניח כי האוטם לא היה מופיע באותו יום אלא רק לאחר פרק זמן מאוחר יותר (שבועות, חודשים, שנים) או בכלל לא? באם התשובה שלילית - על סמך מה קובע אתה זאת?; ז) על השאלות האמורות בפסקה הקודמת השיב המומחה-היועץ הרפואי כלהלן:ו
.1התשובה היא חיובית, ותיתכן במקרה הנדון השפעה מסייעת או
החשת הופעת האוטם.
.2העבודה המאומצת והתרגשות בעבודה, בהיותם יותר ממה שבדרך
כלל קורה לאדם בחיי יום-יום מחוץ לעבודה, יש בהם כדי לסייע או להחיש את הופעת אוטם שריר הלב ביום שהופיע.
.3זו אותה השאלה במלים אחרות. ייתכן מאד שאירועים בעבודה
החמירו את מצב לבו וסייעו או החישו הופעת האוטם.
.4(א) זו שאלה תיאורטית ואין תשובה חד-משמעית, אך ניתן
להגיד שקרוב לוודאי לא היתה אפשרות לצפות את הופעת האוטם עלידי בדיקה רפואית בים הקודם.
.5אין לקבוע זאת סופית, אך תיתכן מאד השפעה מסייעת של האירועים בעבודה, כפי שנאמר בתשובות 1, 2, 3לעיל.
.6התשובה היא חיובית. זו אפשרות סבירה.
בסיכום, קיימת אפשרות סבירה של השפעה מסייעת של האירועים בעבודה על התפתחות האוטם על-ידי החשתו או החמרתו. אין בזה, אמנם, לשנות את חוות-דעתי המקורית, דהיינו, שלפנינו אדם בעל סיכון גבוה לחלות באוטם בגלל מחלת העורקים הכליליים שממנה הוא סבל משך מספר שנים ואשר כבר גרמה לאוטם קודם, וזה הגורם היסודי והמכריע לאוטם החוזר ותרומתה גדולה בהרבה מתרומת האירועים בעבודה".
.3בפסק-הדין שבערעור מנתח בית-הדין האזורי את חוות-הדעת של המומחה-
היועץ הרפואי ולומד ממנה שהמומחה קבע מבלי שיהיה לו ספק בכך "שהגורם העיקרי והמכריע להופעת האוטם באותו יום היה מצבו האישי, מחלת העורקים הכליליים, שהיתה קיימת אצלו לפני כן".
בית-הדין האזורי מתייחס לטענת הפרקליט על תשובת המומחה לשאלה מספר 6המובאת בפסקה 2(ו) (6) לעיל, עת הטענה היא:נ "אילו התובע לא היה מתייצב לעבודה ביום 26.3.1978, אלא נשאר לנוח בביתו, סביר להניח כי האוטם לא היה מופיע באותו יום, אלא לאחר פרק זמן מאוחר יותר".
בית-הדין דחה אותה טענה ונתן טעמים לכך. בית-הדין האזורי אמר בפסק-דינו, כי לא הוכח ואף לא נטען כי מכאוביו החלו עור לפני התייצבותו לעבודה, וכי עבד חרף הכאבים. בית-הדין אימץ את חוות-דעתו של המומחה הרפואי ופסק כפי שפסק.
.4במרכז טיעונו לערעור עמדה טענה שבית-הדין האזורי התעלם מההלכה שהקובע אינו הקשר בין האירועים שבעבודה לבין הופעת האוטם במועד כלשהו, אלא הקשר בין האירועים בעבודה לבין הופעת האוטם באותו יום שבו הופיע. כן טען הפרקליט המלומד, שלאור תשובתו של המומחה-היועץ הרפואי לשאלה (6) (פסקה 2לעיל) ולאור הפסיקה - היה מקום להכיר באוטם כפגיעה המזכה בגמלה.
.5כנגד טענות פרקליטו של המערער, טען הפרקליט אשר ייצג את המשיב, שאת חוות הדעת יש לקרוא כאחד עם התשובות לשאלות ההבהרה ומהן עולה, כי המומחה התייחס להופעת האוטם ביום שהופיע. אשר לאפשרות שלו נשאר המערער בביתו ביום שבו פקד אותו האוטם במקום להתייצב לעבודה, האוטם לא היה בא באותו יום - ההלכה אינה מתייחסת למצב שכזה.

.Iiפסק-דין
.1השאלה אשר תחרוץ גורלו של ערעור זה היא, האם בית-הדין האזורי קרא קריאה נכונה את חוות-הדעת של המומחה-היועץ הרפואי והסיק מהן את המסקנות הנכונות.
.2את חוות-הדעת של המומחה-היועץ הרפואי יש לקרוא יחד עם תשובותיו לשאלות ההבהרה (סעיף 2, פסקה ו', שבחלק iדלעיל) ולפרש את השניים כשלמות. ומה עולה מאותן חוות-דעת? עולה מהן חד-משמעית, שבמערער היו נתונים חמורים, אשר עשוהו חשוף במיוחד לאוטם שריר הלב (קטע א' שבחוות-הדעת המובאת בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק iדלעיל). המומחה נתן את דעתו ואת מלוא המשקל לעובדות שקבע בית-הדין והגיע למסקנה, שאכן האירועים בעבודה ביום שהאוטם פקד את המערער "השפיעו על הופעת האוטם במידה רבה יותר מפעילות יום-יום". לולא הסיפא של סעיף 39לחוק הביטוח הלאומי היתה קמה החזקה שמכוח הרישא שבאותו סעיף. אין חולקים על כך שלענייננו חל הסיפא של הסעיף ולעניין זה קבע המומחה הרפואי חד-משמעית, כי "מצבו האישי של התובע תרם הרבה יותר לאוטם מאשר הנסיבות בעבודה".
.3השאלה היא אם בחוות-העת המשלימה תשובות לשאלות ההבהרה (סעיף 2, פסקה ז', שבחלק iדלעיל) יש כדי להפוך את הקערה על פיה. נתייחס תחילה לסיכום שבחוות-הדעת המשלימה. אותו סיכום מלמד שהמומחה שקל את כל אשר הוא חייב לשקול ולא שלל אפשרות של"השפעה מסייעת של האירועים בעבודה על התפתחות האוטם על-ידי החשתו או החמרתו". שוב, אין להתעלם מהסיפא של סעיף 39לחוק המעמידה במצב שונה לחלוטין זכאות מתאונה "שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין", מזכאות מתאונה שעליה חלה הרישא של הסעיף ואף מזכאות בנזיקין, עת העילה איננה מתאונה.
.4עד כאן - חד וחלק. השאלה היא, אם תשובתו של המומחה לשאלה 6שבשאלות ההבהרה יש בה כדי להביא לתוצאה הפוכה מהמתחייב מכל השאר. התשובה היא - לא.
כל אשר לומדים מאותה תשובה הוא, שלו ביום הקובע המערער היה בחופשה ועקב זאת נשאר בביתו לא היו באים האירועים בעבודה וסביר "שהאוטם לא היה מופיע באותו יום". קבלת טענה זו פירושה להרחיב את מבחן האלימינציה - but for test- מעבר לכל היגיון שבביטוח בפני תאונות עבודה. הפרקליט המלומד סמך על פסק-הדין דב"ע לא/17-0, [1]. אין להתעלם מכך, שעיקרו של אותו פסק-דין הוא מדידת השפעתו של מאמץ וסיווגו כ"רגיל" או "בלתי-רגיל". מאז פסק-הדין בעניין כוכבה אשכנזי (דב"ע לא/66-0, [2]) איבדה אבחנה זו את משמעותה ובמקומה באה אבחנה בין "סיכון אישי" ל"סיכון נייטראלי". יחד עם זאת לא איבדה מחשיבותה הקביעה בעניין לא/17-0, [1], שמקבלים את העובד "כפי שהינו" (שם, [1], ע' 179). לכלל זה תהיה חשיבות עת באים להשיב על השאלה, אם לאוטם ביום שבא קשר סיבתי לעבודה. קשר כזה לא שלל המומחה-היועץ הרפואי ולא שלל בית-הדין האזורי.
.5חוזרים לעיקר שבסעיף 39, סיפא, לפיו הקובע הוא יחסיות השפעת הגורמים השונים משקוראים את חוות-הדעת של המומחה-היועץ הרפואי יחד עם התשובות לשאלות
ההבהרה, כשלמות - עולה ברורות, שעל בוא האוטם ביום הקובע השפיע במידה מכרעת מצבו האישי של המערער ולא אירוע בעבודה, אלא אם בעצם התייצבותו של אדם לעבודה יראו "אירוע". כאמור, ללא מבחן האלימינציה אין לאמר זאת.
על-כן סבור בית-הדין שהמסקנה שאליה הגיע בית-הדין האזורי היא הנכונה, ודין הערעור להידחות.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון