התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

התובע הינו בעל בית-מלאכה לתיקון מצנני מכוניות. נוצר בבית-המלאכה מצב מיוחד, לאחר שבגלל עומס עבודה מוגבר והעדר מספר עובדים נוצרו פיגורים בביצוע העבודות. כתוצאה מכך נגרם לחץ בעבודה וויכוחים נרגזים עם לקוחות שתבעו לקבל את מכוניותיהם במועד שהובטח להם. מצב זה גרם לתובע מתח נפשי ניכר והוא לקה בהתקף לב.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי, נציגי ציבור - ה"ה אליצור וגלילי; תב"ע לז/164-0) התבררה תובענה של המשיב בעתירה ש"בית-הדין יקבע כי לתובע ארעה תאונת עבודה" (ביום 26.8.1974), ולחייב את הנתבע "לשלם לתובע את הגמלאו המגיעות לו כחוק".
בית-הדין האזורי קיבל את התביעה וחייב את המוסד לביטוח לאומי "להכיר במקרה הנדון כתאונת עבודה במשמעות חוק הביטוח הלאומי", ומכאן הערעור של המוסד לביטוח לאומי לבית-דין זה.
.2א) במהלך הדיון בתובענה קבע בית-הדין האזורי עובדות אלה:ו
"התובע הינו בעל בית-מלאכה לתיקון מצנני מכוניות. בימים 26- 28אוגוסט 1974 נוצר בבית-המלאכה מצב מיוחד, לאחר שבגלל עומס עבודה מוגבר והעדר מספר עובדים נוצרו פיגורים בביצוע העבודות. כתוצאה מכך נגרם לחץ בעבודה וויכוחים נרגזים עם לקוחות שתבעו לקבל את מכוניותיהם במועד שהובטח להם. מצב זה גרם לתובע מתח נפשי ניכר ושלא כמנהגו נאלץ לבצע בעצמו עבודות תיקון מצננים, עבודות הכרוכות במאמצים פיסיים קשים וזאת בנוסף לעבודתו הרגילה של התובע, שהיא עבודה מינהלית ופיקוח על עובדיו. נוסף לכך התעצבן התובע במיוחד כתוצאה מעבודתו האיטית והמרגיזה של אחד הפועלים בבית-המלאכה, וחילופי דברים נרגזים עם אותו פועל. אירועים אלה נמשכו במשך הימים 28/8.1974-.26
ביום 26.8.1974, תוך כדי עבודה, התובע החל להרגיש כאבים ודקירות בחזה, אך בהתחשב בעומס העבודה המשיך בעבודתו חרף הכאבים. כאבים אלה
הופיעו ונעלמו חליפות עד אשר הגיעו לשיאם ביום .28.8.1974התובע נתקף בחולשה, חש כאבים עזים בחזה אשר הקרינו לידו השמאלית, נתכסה זיעה והתקשה לנשום ולדבר. במהלך הטיפול הרפואי אובחן אצלו, לדבריו, אוטם שריר הלב; ב) בית-הדין האזורי מינה מומחה-יועץ רפואי ולאחר מכן, מיזמתו הוא, מינה מומחה-יועץ רפואי נוסף; ג) בעקבות טענת פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי, כי את התובע לא פקד אוטם שריר הלב, הוצגה למומחה הרפואי גם השאלה "מהו הממצא הרפואי שנקבע בעקבות אירועי הימים 28/1974-26", וזה בנוסף לשאלות המקובלות לתאונה שלא כתוצאה מפעולת גורם חיצוני הנראה לעין.
.3א) המומחה-היועץ הרפואי הראשון קבע בחוות-דעתו, כי את התובע לא פקד אוטם שריר הלב, וכי "האבחנה הסופית שנרשמה בגליון היא:נ "השגחה בגלל כאבים בחזה", ייתכן על רקע של "אי-ספיקה" כלילית". כלומר הרופאים בבית החולים לא מצאו ממצאים אובייקטיביים המעידים על כך שקיימת אצל התובע מחלת לב כל שהיא, אך יחד עם זאת לא שללו אפשרות קיומה"; ב) בחוות-דעת משלימה, בתשובה לשאלות שהציג פרקליטו של התובע (שאלות שהועברו למומחה על-ידי בית-הדין ללא כל סינון, ומהן - כדברי בית-הדין עצמו בפסק-הדין - "שאלות מיותרות ובעלות אופי היולי") אומר המומחה, תוך התייחסות לחוות-דעת שהוגשה מטעם התובע, כי "להלן תשובתי לשאלות בא-כוח התובע ובא-כוח הנתבע:ב מלבד סילוף של העובדות וספקולציות רפואיות ללא ביסוס עובדתי, לא מצאתי בחוות-הדעת של ד"ר מ' גוטסמן שום עובדות חדשות היכולות להאיר מחדש את המקרה הנדון. בשורה 12מלמעלה בחוות-הדעת מתאריך 4.2.1979, כותב הוא '...שוחרר עם אבחנה של אוטם למנוחה בבית'. ובכן, עובדה זו אינה נכונה. התובע שוחרר כאמור, עם האבחנות coronary insufficiency ,probably observation; for chest painשאין בהן כל נגיעה לאוטם בשריר הלב. מלב 'טעות' זו במסירת העובדות וספקולציה על מיקום ה'פגיעה' בעורק הכלילי מבלי שנעשתה אצל החולה אנגיוגרפיה כלילית, לא מצאתי כל עובדה חדשה אשר יכולה לשנות את חוות-דעתי"; ג) למומחה-היועץ הרפואי הנוסף שמינה בית-הדין האזורי הוצגו השאלות אשר הוצגו לראשון, הובאו בפניו אותם מסמכים הרפואיים והוא נתבקש גם להתייחס לחוות-הדעת של הראשון; ד) בחוות-דעתו אומר המומחה הנוסף:ו

"החולה סבל מכאבים בחזה שאין לשלול שנבעו מאיסכמיה חולפת (הפרעה בזרימת דם) של שריר הלב. ישנן סיבות רבות אחרות שיכולות לגרום לכאבים דומים. השינויים ב א.ק.ג. הם מאוד קלים ואם אמנם היה עובר החולה אוטם תת-אנדוק דיאלי, רבים הסיכויים שאלה היו נעלמים עם הזמן, בעוד שתרשימי ה-א.ק.ג. שאותם ראיתי מ-1976, עדיין מראים אותם שינויים. ייתכן והמתח בעבודה (יש להזכיר גם מתח רב עקב כך שבן-דודו נהרג), יכול היה להחמיר הרגשה רעה או כאבים בחזה, גם כאלה שמקורם אינם ממחלת לב. מתח זה בוודאי לא גרם להיווצרות תהליך טרשתי בכלי הדם המספקים את הלב, אבחנה המוטלת בספק רב.
בסיכום:נ נראה לי שאין עדות לאוטם בשריר הלב באשפוזו
של החולה. קיים אף ספק רב, אם הכאבים נגרמו על-ידי מחלת לב. מאחר והחולה סבל מכאבים בחזה כבר חודש לפני אשפוזו ואף קיבל טיפול בטרזיקור, לא נראה לי שהמתח בימים 26.8.1974- 28.8.1974הוא אשר אחראי להופעת מחלתו".
.4בפסק-הדין שבערעור אמר בית-הדין האזורי:ב
"במה לקה התובע? אומר ד"ר עמיקם (בחוות-הדעת מיום 30.5.1978) כי בבית-החולים נרשמה אבחנה סופית שהיא השגחה בגלל כאבים בחזה, ייתכן על רקע של אי-ספיקה כלילית. לא נמצאו ממצאים אובייקטיביים למחלת לב, אך יחד עם זאת לא שללו אפשרות קיומה. בחוות-דעתו מיום 10.7.1978, בה השיב ד"ר עמיקם לשאלות בא-כוח התובע, הסכים ד"ר עמיקם, כי עבודה בתנאי מתח נפשי ניכר ותוך ביצוע מאמצים פיזיים קשים יכולה לגרום, לתרום או להחיש במידה כלשהי להופעת כאבים בחזה או להופעת התקף של אי-ספיקה כלילית וכי כאשר אדם נתקף בחולשה, בכאבים עזים בחזה המקרינים ליד שמאל, מתכסה בזיעה ומתקשה לנשום ולדבר, יכולים ממצאים אלה להצביע על נזק כלשהו בלב...
אוטם שריר הלב הוכר בפסיקה כאירוע תאונתי אך בכך לא נסגרה הרשימה. גם שינוי פיזיולוגי אחר בגופו של אדם המופיע בפתאומיות ושלא על רקע תחלואתי קודם יכול להיות בגדר אירוע תאונתי, כמו גב שנתפס אגב תנועת גוף בזמן העבודה (השווה דב"ע לט/40- 0לא פורסם) ובמקרה דנן יש לזכור כי התובע הוא בגדר סיכון נייטראלי ללא רקע תחלואתי קודם והכאבים הופיעו בפתאומיות אגב אירועים בעבודה ולכל הפחות על רקע האירועים בעבודה ובמסוך להם.
זאת ועוד:ו
ההתרגזויות בעבודה והמאמץ החורג בעבודה אף הם בגדר אירועים, אירועים תאונתיים, שכן היה בהם משום פתאומיות והיו בלתי-צפויים מבחינתו של התובע...

בית-הדין קבע כעובדה, כי התובע המשיך לעבוד מספר ימים חרף מכאוביו. גם קביעה זו מהווה ראשית ראיה ומעוררת את שאלת הקשר הסיבתי כאמור לעיל. העולה במקובץ מכל האמור לעיל הוא, כי אף-על-פי שלא היה בפני הרופאים חומר עובדתי מספיק כדי לאבחן את אשר ארע לתובע, לא נשללה האפשרות של הופעת הכאבים בחזה, ייתכן על רקע של אי-ספיקה כלילית, מחלה אשר, כאמור, יכולה להיות תוצאה של תנאי העבודה, או החמרה כתוצאה של תנאי העבודה ובעיקר המשך עבודה באותם תנאים חרף הופעת הכאבים. אין כל ספק שתחושותיו של התובע גרמו לצורך באשפוז ולימי אי-כושר לעבוד. ספק זה של הרופאים או חוסר יכולת לקבוע בוודאות ממצאים קליניים מן הדין כי יפעלו לטובת התובע. אנו סבורים, כי מדברי הרופאים עולה קשר סיבתי ברור בין תנאי העבודה והופעת המחלה. התובע היווה סיכון ניטראלי, המחלה הופיעה תוך כדי עבודתו וד"ר עמיקם אינו שולל קשר סיבתי בין תנאי עבודה מסוג התנאים בהם היה נתון התובע ובין הופעת המחלה או לכל הפחות החמרתה. מחלה זו גרמה לצורך באשפוז ולימי אי-כשור עבודה. די בכל אלה, לדעתנו, כדי להגיע למסקנה כי לתובע ארעה תאונת עבודה במשמעות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968" (להלן - חוק הביטוח הלאומי).
.Iiפסק-דין
.1ערעור זה אינו מחייב חידושי הלכה, אך טוב שנחזור על מספר עקרונות, שאי-יישומם יביא לשיבוש תחומים בין ענפי הביטוח הסוציאלי - בין ביטוח נפגעי עבודה (פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי) לבין ביטוח מחלה (ענף ביטוח שטרם הונהג מכוח חוק, אם כי במשמעות מוגבלת קמות זכויות נגד מעביד מכוח חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976). השוני שבין שני ענפים אלה הוא בסיסי והרקע לשניים שונה, ובהתאם לכך שונים לחלוטין מקורות המימון.
.2שני היסודות לזכאות מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי - הפרק שעניינו "פגיעה בעבודה" - הם:נ "תאונה" או "מחלת מקצוע", עת המונח המשותף לשניהם הוא "פגיעה בעבודה" - סעיף 35לחוק הביטוח הלאומי, הגדרת "פגיעה בעבודה"; "פגימה" או "חבלה" במשמעות של injuryבאין אחד משני אלה, "תאונה" או "מחלת מקצוע" ובאין פגימה - חבלה, אין אחד ממרכיבי הזכאות, ממרכיבי העילה לגמלה מאותו פרק שבחוק. יש הרואים את השניים כאחד ששני דגשים לו larson's workmen's[3]), ( 42.11, compensationכשם שרואים את הדיבור "תוך כדי עבודה" ואת הדיבור "עקב העבודה" שבהגדרת "תאונת עבודה", כאחד ששני דגשים לו (דב"ע לה/42-0, [1], ע' 245).
כשם שלעניין הסיבה צריך שיתקיים הדרוש ל"תאונה", כך צריך שלעניין התוצאה יתקיים הדרוש ל"פגימה" - חבלה.

.3המאפיין "תאונה" להבדיל מ"מחלה" עמד לראשונה לדיון בבית-דין זה בעניין ושדי (דב"ע לא/5-0, [2], בע' 5-204). למקורות המובאים באותו פסק-דין נוסיף מדברי מלומדים אחרים. מספרו הקלסי של dupeyrous[4], הסומך על הפסיקה בצרפת נאמר, כי עקרון "הפתאומיות" הוא השולט בכיפה; "אם הפגימה באה בדרך הדרגתית - progressivement- ואם היא תוצאה של התפתחות אטית - מדובר במחלה; מאידך, אם לפגימה מקור ומועד שאפשר לאתרם - הרי זאת תאונה" ,dupeyrous . 183Securit'e social, p[4] על המצב בגרמניה נאמר, שהחוק עצמו אינו מגדיר את הדיבור "תאונה" וסימני ההיכר באו מהפסיקה. "נקודת המוצא היא, שמי שבו מדובר נחבל בבריאותו הגופנית או הנפשית, וכי אותה חבלה יש ליחס לאירוע פתאומי... ההשפעה החבלתית על גופו של האדם היא התאונה במשמעות הרגילה. ההשפעה החבלתית והנתונים העובדתיים הסביבתיים מתייחסים זה לזה יחס של סיבה ותוצאה. רק כאשר הסיכונים הסובבים הביאו לתוצאה פוגעת - ארעה תאונה" , wagner[5]) .(3-. 2der arbeitsunfall, pp .4מכאן ל"חבלה". אותה חבלה מהי? לעניין זה נאמר "העקרון הכללי, המבוסס על פסיקה מתמדת אומר, כי אין תאונת עבודה אם "העובדה התאונתית" le fait-
- accidentalשבה מדובר לא גררה אחריה כל חבלה באורגניזם של האדם. עת נופל פועל, במהלך עבודתו, מפיגום, וקם מבלי שנחבל - קיימת תאונה במשמעות המקובלת של המונח, אך אין תאונת עבודה; אם הוא נפצע מנפילתו - קיימת תאונת עבודה המוגנת על-ידי החוק. מאידך, אין לפרש את המונח "חבלה" פירוש מצמצם מאוד; למעשה מכסה המונח "מציאות" מגוונת מאוד, כך שגם הפרעות פונקציונליות גרידה ניתן להשוות, על-פי הפסיקה, לפצעים בגופו של אדם, ומאותה סיבה גם מחלות מסוימות" (הכוונה בראש ובראשונה למחלות מקצוע מסוימות) m'elennec[6]) (3-. 22et juttard, traite de la reparation des accidents du travail. Pp המחברים המלומדים כוללים במונח הן חבלות "אנטומיות" - אורגניות והן חבלות שתוצאתן "פונקציונליות", על אף הקושי, לעתים, "לאבחן" הפרעות פונקציונליות. גם גישתו של המחוקק הישראלי למונח "חבלה" היא רחבה ביותר ומוצאת את ביטויה בכך שהוא קושר את מהותה בתוצאה ובסוג הגמלה של הזכאים (הסעיפים 42- 44מצד אחד והסעיפים 48ו- 49מצד שני). מן הראוי להדגיש, שהאמור לעניין "חבלה" אינו מוציא מגדר המושג גם מחלה שנגרמה על-ידי "תאונה", כגון המקרה שבו יחלה אדם במחלת ריאות עקב פגיעה אלימה בבית החזה. מאידך ברור, שכשם שמחלה כשלעצמה אינה "תאונת עבודה", כך גם החמרתה של המחלה, אלא אם זאת באה כתוצאה מ"תאונה" ומוצאת את ביטויה בשינוי - אורגני או פונקציונלי - של האורגניזם, ולא רק בסימפטומים או צורך בהשגחה רפואית.
.5אשר ברור הוא, כי באין "חבלה" אין "תאונת עבודה" ואין זכאות לגמלה מכוח הסעיפים המזכים לגמלה. "החבלה" היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה, וככל עובדה מהמערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיחה.
.6עתה, ליישום האמור לעומד בערעור זה. השאלה הראשונה שעליה יש להשיב בערעור ועליה צריך היה להשיב בית-הדין האזורי היא, אם "תאונה" - היינו אירוע
"פתאומי" שניתן לאתר אותו בזמן ובמקום - הביאה לתוצאה שבגינה תובעים גמלה לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי. כל זה עוד בטרם נדרשים לכל הקשור במושגים "תוך כדי עבודה" ו"עקב העבודה" שבהגדרת "תאונת עבודה" בסעיף 35לחוק כי הרי באין כל "תאונה" - אין "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של המשיב.
.7מהעובדות שקבע בית-הדין האזורי והמובאות בסעיף 2, פסקה א,' שבחלק iדלעיל עולה, כי במשך שלושה ימים 26, 27ו- 28לחודש אוגוסט עבד המשיב תוך לחץ מיוחד, התרגזויות, וביצע "עבודות הכרוכות במאמצים פיסיים קשים, וזאת בנוסף לעבודתו הרגילה...". אין כל ממצא עובדתי האומר, כי ביום 28.8.1974קרה בעבודה דבר יוצא דופן. קבלת התביעה מחייבת לקבל טענה ש"פתאום", פירושו לאו דווקא פתאום, אלא גם תוך פרק זמן של ימים. זאת לא נוכל לקבל, אלא עת מדובר ב"מיקרו-טראומה".
.8השאלה השניה היא, אף אם מתעלמים מכל הקשור בגורם הפתאומיות ומכך שאת "התאונה" ו"החבלה" יש לראות כקשורים קשר של סיבה ותוצאה, כך שבאין סיבה אין תוצאה (סעיף 2דלעיל) - יש למצוא לענייננו, מחומר הראיות, כי אכן התוצאה היתה "חבלה", היינו שמצויה עובדה בסיסית לקיום עילה לזכאות לדמי פגיעה או לטיפול רפואי מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי. הקביעה, אם "תאונה" גרמה ל"חבלה", לאחר שמשמעות המושג "חבלה" היא שאלה שבחוק, צריכה ידע רפואי. אכן מינה בית-הדין האזורי מומחה-יועץ רפואי מטעמו, ולאחר מכן "מומחה נוסף" ומפיהם, מעדותם, עדות מומחה, יש לשאוב תשובה לשאלה העובדתית.
.9עדות השניים מבוססת על כל החומר הרפואי שהובא בפניהם, ולענייננו אין ניגוד במסקנות. בפני המומחים מטעם בית-הדין היתה גם חוות-דעת של מומחה מטעם המשיב, אשר אליה התייחסו במנומק המומחים מטעם בית-הדין. המומחים מטעם בית-הדין דחו אותה חוות-דעת מכל וכל, ובצדק דחו. אותה חוות-דעת ניתנה על-ידי רופא בעל מעמד רב במקצועו לפי הזמנת המשיב, וביסודה קביעה שאין לה כל סימוכין במסמכים הרפואיים, כי המשיב "נתקף באוטם בדופן הקדמי, ההתקף קרה תוך כדי עבודה ובגלל עבודה מאומצת". אמרנו כי לאותה קביעה אין כל סימוכין במסמכים הרפואיים, וחמור הדבר שחוות-דעת כאלה ניתנות על-ידי רופאים בעלי מעמד בכיר במקצועם. ב"גליון קבלת חולה" וב"סיכום מחלה" - מסמכים של בית-החולים האוניברסיטאי רוטשילד שבחיפה - אין זכר ל"אוטם" ומכל שכן לאוטם שקרה "תוך כדי עבודה ובגלל עבודה מאומצת". אחד המומחים מטעם בית-הדין למד מהמסמכים הרפואיים, כי בבית-החולים התרשמו שייתכן ומדובר במאורע איסכמי, אך לא באוטם (לא סבל מאוטם). ה"אבחנה" של בית-החולים אשר בו אושפז המשיב היתה:ב
".observation for chest pain, coronary insufficiency, prob"
.10בכך שאחד המומחים אמר "ייתכן ומדובר במאורע איסכמי", ראה בית-הדין האזורי "ראשית ראיה על האירועים בעבודה", ואמר כל אשר אמר בסעיף 6לפסק-הדין
(מובא בסעיף 4שבחלק iדלעיל). לא נעמוד על כל האמור באותו סעיף שבפסק-הדין, די שנתייחס לקטע האומר "אף-על-פי שלא היה בפני הרופאים חומר עובדתי מספיק כדי לאבחן את אשר ארע לתובע, לא נשללה האפשרות של הופעת הכאבים בחזה, ייתכן על רקע של אי-ספיקה כלילית... ספק זה של הרופאים או חוסר יכולת לקבוע בוודאות ממצאים קליניים מן הדין כי יפעלו לטובת התובע".
.11לא נתייחס לאמור באותו סעיף שבפסק-הדין, שממנו אפשר ללמוד על אי-שמירת הגבול בין "מחלה" ל"תאונה", נתייחס לשאלה, אם הוכח כל הדרוש לעילת התביעה, ולשאלה, אם די ב"ראשית ראיה", ואם ספק בדבר קיום הדרוש לעילה פועל לטובת התובע.
.12מהאמור בסעיפים הקודמים עולה, כי "החבלה" היא רכיב חיוני לעילת התביעה; רכיב שבלעדיו אין. משמדובר ברכיב חיובי לעילה, אין די ב"ראשית ראיה". תורת "ראשית ראיה", יפה לשלב מסוים של הראיות וקביעת העובדות; היא יפה בהקשר לחובת השכנוע. ספק רב אם יש לה משקל כלשהו עת עובדות נקבעות על-פי עדות מומחים מטעם בית-המשפט, וברור שאין לה כל משקל אם בסיום הראיות לא נותרה אלא "ראשית ראיה". לקביעת העובדה שאכן נגרמה חבלה בעקבות התאונה צריך "ראיה", ולא ראשיתה של ראיה. אשר ברור חד-משמעית מחומר הראיות - החל מסיכום המחלה בבית-החולים שבו אושפז המשיב - הוא, כי אושפז לשם "הסתכלות" - observationבשל כאבי חזה, לא נקבע כל שינוי אורגני או פונקציונלי ב"אבחנה", ולא נקבע כ"אבחנה" ארוע איסכמי על רקע מחלה אי-ספיקה, שאף היא לא נקבעה.

.13הקביעה, כי ביום שבו אושפז המשיב הוא "נחבל", יכולה לבוא מפי בית-משפט רק על סמך חומר הראיות אשר לפניו. מאותו חומר ראיות עלה ברורות ש"חבלה" לא אובחנה. מכאן, שאף אם אין מתייחסים לשאלה, אם בכלל ארעה "תאונה" במשמעות העולה מהסעיפים הקודמים, ברור שלא קמה זכאות לדמי פגיעה, מאחר ולא נגרמה כל "חבלה".
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון