התקף לב בעבודה עקב התרגזות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בעבודה עקב התרגזות: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי; נציגי ציבור - ה"ה פרידמן ורפפורט; תב"ע לח/241-0) התבררה תובענה בעתירה, שאוטם שריר הלב אשר פקד את המערער-התובע, יוכר כפגיעה שהיא תוצאה של תאונת עבודה. בית-הדין האזורי דחה את התביעה, ומכאן הערעור לבית-דין זה. .2א) בהחלטת ביניים קבע בית-הדין האזורי את העובדות הרלבנטיות הקשורות בעבודתו של המערער ביום שבו פקד אותו אוטם שריר הלב; ב) בהתייחסו להתרגזויות הקשורות בעבודתו באותו יום, ובקשר למידת החומרה שבהתרגזויות, אומר בית-הדין: "לענייננו די בקביעה כי בסמוך להופעת האוטם היו אירועים מרגיזים בעבודתו של התובע והשאלה, אם אירועים אלה אחראים להופעת האוטם גם בשים לב לכך שעבודתו הרגילה של התובע היתה מלווה באירועים מרגיזים, היא שאלה שמן הדין שמומחה רפואי ישיב עליה"; ג) בית-הדין האזורי מינה מומחה-יועץ רפואי מטעמו והציג לו את השאלות מהתחום הרפואי, כפי שראה לנכון כדי לפסוק בתביעה; ד) בחוות-דעת אמר המומחה, כי לא מצא בתובע נתונים עובדתיים מוכחים אשר עשוהו חשוף לאוטם שריר הלב, יותר מאדם אחר בגילו ("סיכון נייטרלי"). יחד עם זאת קבע המומחה, כי אין "קשר סיבתי כלשהו בין האירועים בעבודה ובין הופעת האוטם באותו יום ובאותה שעה"; ה) ברשות בית-הדין הוצגו למומחה הרפואי שאלות הבהרה מטעם התובע, והמומחה השיב עליהן בחוות-דעת משלימה; ו) פרקליטו של התובע ביקש שהמומחה ייחקר בבית-הדין על חוות-דעתו, אך בית-הדין סירב לבקשתו ונתן טעמים מפורטים לכך; ז) בהסתמכו על חוות-דעתו של המומחה דחה בית-הדין את התביעה. .3א) במסגרת הדיון בערעור קיבל בית-דין זה החלטת ביניים ובה נאמר בין היתר: " .1לפנינו ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (תב"ע לח/241-0) אשר דחה תובענה בעתירה שאוטם שריר הלב אשר פקד את המערער יוכר כתאונת עבודה. במהלך הדיון נתקבלה החלטה שממנה עולה, כי בית-הדין ראה צורך במינוי מומחה-יועץ רפואי. העתק אותה החלטה נשלח לצדדים. ההחלטה עצמה נשלחה למומחה שמונה. ובהחלטה, סעיף 3, קטע שלישי, אפשר לקרוא תידרוך משפטי למומחה, מממנו יכול הלה ללמוד כי צריך שהאירועים בעבודה יהיו 'אחראים להופעת האוטם'. .2בערעור טען הפרקליט אשר ייצג את המערער, כי אותה הנחה משפטית היה בה כדי להטעות. .3אין כל פסול בכך, שבית-דין אזורי כולל בכתב המינוי למומחה גם הנחיה משפטית ואולי גם טוב כי ייעשה כן. אך ברור שהנחיה זו עומדת לביקורת משפטית, עת יש ליתן את הדעת שההנחיה ניתנת לא למשפטן, כך שלשונה תהיה מכוונת למי שאינו משפטן, הדרך המקובלת היא, שאין מעבירים למומחה כתב שבו כל לבטיו של בית-הדין האזורי, על מערכת העדויות שהיתה לפניו, אלא ממצאים עובדתיים סופיים. זה כמובן בנוסף למסמכים הרפואיים הצריכים לחוות-הרעת המוצגות למומחה.... .5לפנינו שתי דרכים: להחזיר את המניין לבית-הדין האזורי, על מנת שיקבע את העובדות אשר תובאנה בפני המומחה, או שבית-דין זה עצמו יעשה את המלאכה, באשר מהחלטת בית-הדין האזורי עולות העובדות במידה ברורה דיה לניסוחן על-ידי בית-דין זה. מאחר שהתובענה היא משנת 1978, ועל מנת למנוע שיהוי נוסף, ילך בית-הדין בדרך השניה. תוך מגע עם הצדדים ינסח נשיא בית-הדין הארצי את העובדות שתוצגנה בפני המומחה (העובדות שבסעיף 1להחלטה של בית-הדין האזורי), יצרף את המסכים המנויים בסעיף 4ויציג את השאלות המקובלות למקרה של טענת אוטם שריר הלב. המומחה יתבקש לחוות מחדש את דעתו לאור החומר שיובא לפניו והשאלות שתוצגנה לפניו". ב) התשובות שנתן המומחה הרפואי לשאלות בית-דין זה - זהות למעשה לתשובות שהמומחה נתן לבית-הדין האזורי, והן - המערער היווה אמנם "סיכון נייטרלי", אך לאירועים בעבודה לא היתה כל השפעה על בוא האוטם ביום שבא; ג) העתק חוות-הדעת הנוספת של המומחה נשלח לבאי-כוח הצדדים וניתנה להם הזדמנות לבקש להשלים טענות לאור אותה חוות-דעת. בקשה כזאת לא באה ועל כן ניתן פסק-הדין על-פי החומר שבתיק. .Iiפסק-דין .1בהחלטת הביניים המובאת בסעיף 3(א) שבחלק iדלעיל, בסעיפים 3ו- 4שבאותה החלטה, הוסבר כבר מה הביא את בית-הדין לגבש את העובדות הצריכות לעניין ולהציג לפני המומחה את השאלות הצריכות לעניין, כל זה תוך מגע עם באי-כוח הצדדים. עיקר המניע לעצם השלמת הדיון היו: בכך, שאת התידרוך המשפטי שבית-הדין האזורי נתן למומחה-היועץ הרפואי ניתן היה לפרש כך, שתנאי להכרה באירוע כגורם לתאונת עבודה הוא, שאותו אירוע "אחראי להופעת האוטם" (סעיף 1שבהחלטה האמורה), ושאין די בכך שהוא תורם לבוא האוטם במידה המתחייבת מהסיפא לסעיף 39לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-.1968 .2בעקבות החלטת הביניים האמורה ניתנה החלטהשל נשיא בית-הדין, תוך מגע עם באי-כוח הצדדים, ובה נקבעו העובדות ונוסחו השאלות, כך שלא נותר מקום לחשש שהמומחה יבין שלא נכון את ההלכה בשאלת הקשר הסיבתי שצריך כי יתקיים בין העבודה לבין בוא האוטם ביום שבא. .3חוות-הדעת של המומחה בעקבות החלטת בית-דין זה היא ברורה וחד-משמעית: במערער לא היו אמנם נתונים מוכחים להיותו חשוף יותר מאדם אחר בן גילו לאוטם שריר הלב - ומכאן שהיה בגדר "סיכון נייטרלי" - אך האירועים בעבודה ביום הקובע, לא "השפיעו השפעה כל שהיא על בוא האוטם במועד שבא". משכך הדבר, אין כל קשר סיבתי בין העבודה ובין הפגיעה ולא התקיים האמור בסיפא לסעיף 39לחוק ובדין דחה בית-הדין האזורי את התביעה. התוצאה היא שדין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.התקף לב / אוטם שריר הלב