זכאות לרכיב שכר שעות נוספות למפרע

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לרכיב שכר שעות נוספות למפרע: .Iההליך .1המשיב (להלן - העובד) הגיש תביעה נגד המערערת (להלן - המעבידה) בבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה גרינוולד ואייזנברג; תב"ע לט/1447-3) בעתירה ליתן פסק-דין המצהיר שהעובד "זכאי כי בחישוב הגמלה שלו שהינו מקבל ייכלל רכיב השכר של השעות הנוספות הגלובליות וזה למפרע מתאריך 1.1.1979". בית-הדין האזורי נעתר לתביעה, ומכאן הערעור של המעבידה. .2א) בדיון המוקדם שהתקיים בבית-הדין האזורי בעניין הנדון, הסכימו הצדדים על שלוש עובדות: (1) "התובע עובד של הנתבעת כ- 29שנה עד שפרש לגמלאות"; (2) "התובע קיבל בתקופת עבודתו שעות נוספות גלובליות"; (3) "חל ההסכם המיוחד לעובדי רשות הנמלים" (הסכם קיבוצי מיוחד לעובדי רשות הנמלים, בין רשות הנמלים בישראל לבין הוועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ-ישראל; להלן ההסכם הקיבוצי); ב) באות דיון מוקדם נקבעו פלוגתות אלה: (1) "האם התשלום בגין שעות נוספות גלובליות היה כנגד עבודה בשעות אלו"? (2) "הזכאי התובע, כי בחישוב הגמלה ייכלל הרכיב של שעות נוספות"? .3בית-הדין האזורי קבע עובדות כדלקמן: "בתקופת עבודתו עבד התובע בשעות נוספות הכל על-פי צורכי העבודה. בזמן שמנכ"ל הנתבעת היה מר לסקוב היה התובע מחתים כרטיס נוכחות, והתשלום בעד שעות נוספות נעשה בעד שעות עבודה בפועל. בתקופה מאוחרת יותר שולם לתובע בעד שעות נוספות על-פי הצהרתו, נ/4, והתובע עבד באותן שעות נוספות כנקוב בהצהרותיו נ/ .4החל בחודש אוגוסט 1977שוחרר התובע, בין שאר העובדים הבכירים בנתבעת, מהגשת דו"ח שעות נוספות, ומאותו מועד שולם לתובע 'סכום חודשי קבוע עבור אותן שעות נוספות המבוצעות על-ידם בתוקף תפקידם, כהערכה התואמת את תעסוקתם מעל לשעות הרגילות' (ע' 9לפרוטוקול). התוספת האמורה היתה משתלמת גם לעובד שנעדר מעבודה לתקופה שאיננה עולה על 'חודשיים ימים"' (סעיף 2לפסק-הדין). .4על העובדות האמורות בפסקות-המשנה 2(א) ו- 3לעיל, יש להוסיף: א) העובד היה היועץ המשפטי של רשות הנמלים מיום כינונה ועד לפרישתו לגמלאות ביום 1.1.1979(פסקה 1לכתב התביעה ופסקות 2(א) ו-(5) לכתב ההגנה); ב) ביום 29.7.1977כתב הממונה על שירותי הרווחה אצל המעבידה מכתב אל חשב המעבידה, שהעתקים ממנו נשלחו, ככתוב בו, לסמנכ"ל למינהל וכוח אדם וליועץ המשפטי של הרשות (המכתב הוגש בבית-הדין קמא - מוצג ת/1). כותרת המכתב "הנדון: משכורת קובעת - מר שיבק מאיר", ונאמר בו כך: "(1) החל מ- 1.8.1977יש לשלם משכורתו של מר שיבק בהתאם למרכיבים הבאים: (א) יסוד דרגה ח' בכירים (דרגה אישית) 325, 3ל"י. (ב) ותק 20שנה לפי משפטנים 805ל"י. (ג) תוספת בכירים 690, 1ל"י. (ד) תוספת אשה (לפי הודעתו לא עובדת) 10ל"י. (ה) תוספת יוקר כמקובל. (ו) 60שעות נוספות גלובליות ( 50שעות לתשלום). (ז) תוספת % 4.75- מרכיבי משכורת חודש ינואר .1977 (2) נא לשלם לו המגיע בהתאם". .5בסעיף 202(א) להסכם הקיבוצי נאמר: "חוק שירות המדינה (גמלאות), תשט"ו-1955, יהיה בתוקף לגבי יציאתם לקצבה של עובדי רשות הנמלים במעמד קבוע חודשי ויבוצע בדרך שנקבעה לכך בחוק האמור ובתקנות על-פיו, בשינויים שהעניין מחייבם" (בנוסח ההסכם מלפנינו מופיעים שני כוכבים ליד סעיף 202(א), ולפי סעיף 2(לא) פירוש הדבר הוא כי הסעיף בתוקף מיום 1.4.1966ואילך). .6בסעיף 8לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות), נאמר בין השאר: "'משכורת קובעת', לגבי אדם פלוני בזמן פלוני - שיעור המשכורת, לרבות התוספות הקבועות, המגיע, באחד לחודש שבו חל אותו זמן, לעובד שדרגתו כדרגה שהיתה לפלוני ערב פרישתו מהשירות... 'תוספת קבועה' - תוספת המשתלמת על משכורתו היסודית של עובד ושהוכרה על-ידי הממשלה כתוספת קבועה לעניין חוק זה" (ההדגשות - לא במקור). .7א) בבית-הדין האזורי טען בא-כוח העובד בכתב התביעה ובסיכומיו שבכתב (פסקה 14(ד)), כטענה עיקרית, כי "תשלום המשתלם לעובד תמורת עבודתו מבלי שהזכאות לו תהא מותנית בקיום תנאים או גורמים בנוסף לאלה המחויבים לעצם התמורה, אינו 'תוספת' אלא חלק מהשכר היסודי", ולכן התשלום שמדובר בו הוא חלק מ"המשכורת הקובעת" לעניין תשלום הגמלה. ב) ואילו טענתו העיקרית של בא-כוח המעבידה, בכתב ההגנה ובסיכומיו, היתה כי התשלום בעד שעות נוספות גלובליות "בא בתמורה לשעות נוספות שבוצעו בפועל על-ידי הבכירים", ולכן הוא תוספת, ומאחר שזו "לא הוכרה לעניין גמלאות" - הרי איננה "תוספת קבועה" של העובד לעניין גמלאות (פסקה 6בסיכומיו). .8כאמור בפסקה 1לעיל, נעתר בית-הדין האזורי לתביעה. נימוקיו היו: " .3השאלה הניצבת בפנינו, במקרה זה, היא אחת: האם התשלום הקבוע בעד שעות נוספות ששולם לתובע, מאז שוחרר מההצהרה על עבודה בשעות נוספות, שולם לו 'באמת ובתמים למי שמתקיים בו התנאי או הגורם' הדרושים למתן התשלום (דב"ע לט/56-3, [1], בע' 49). דהיינו האם חייב היה לעבוד בשעות נוספות כתנאי לקבלת התשלום האמור אם לאו. לפי התשובה לשאלה האמורה ייחתך גורל תביעת התובע. אם תהא התשובה חיובית דין התביעה להיות נדחית. ואם התשובה שלילית דין התביעה להתקבל, הכל בעקבות מה שנפסק בדב"ע לט/56-3, [1], מקרה הדומה, דמיון רב, למקרה שלפנינו. .4מצויה בפנינו עדותו של התובע המגולל את הנסיבות שהביאו לביטול הצורך במתן ההצהרות נ/4, ובדבריו של התובע: 'הגיע הדבר לידי כך שהעליתי עניין ההצהרות נ/ 4העשויות להיות לא-נכונות בשים לב לכך שהיקף העבודה הצטמצם' (ע' 7, שורה 30, לפרוטוקול), ובע' 8, שורה 16, לפרוטוקול, אומר התובע 'מאותה תקופה, ספטמבר 1977, חדלתי לעבוד בשעות נוספות בפועל. פשוט לא היה מה לעשות פרט לחריגים'. מול עדותו של התובע מצויה בפנינו עדותו של אברהם פרידמן, סמנכ"ל למינהל אצל הנתבעת (ע' 9לפרוטוקול), האומר בע' 10לפרוטוקול; ' .16התוספת של שעות נוספות גלובליות הוענקה לעובדים הבכירים רק בגין תקופת עבודה בפועל... .18גם התובע עבד בפועל שעות נוספות. בחקירה נגדית מגלה העד פרידמן, מניין ידוע לו דבר עבודת התובע בשעות נוספות באמרו: 'מינואר 1977ידוע לי שהתובע עבד שעות נוספות מתוך כך שהיינו יחד בעבודה... קשה לי להביע עתה דעה על דברי התובע כי מינואר 1977היה עובד בשעות נוספות רק אחת לחודש בזמן ישיבות הרשות וכן במקרים חריגים' (ע' 11לפרוטוקול). לעומת הברי שבדברי התובע מצוי השמא בדברי העד פרידמן ומעדיפים אנו את הברי על השמא, מה עוד שהעד פרידמן 'מכיר את התובע כאדם דובר אמת' (שם, בשורה 24). משכך, תשובתנו לשאלה הנזכרת בסעיף 3לעיל הינה שלילית". .9בכתב הערעור ובעיקרי הטיעון העלה בא-כוח המעבידה טענה לאמור, כי "טעה בית-הדין קמא בכך שלא קיים התייעצות בהרכב מלא של המותב אשר ישב בדין, טרם נתן את פסק-דינו" (סעיף 3לכתב הערעור), וכמובן חזר על טענותיו שבבית-הדין קמא. הטענה שצוטטה לעיל הביאה להחלטה של בית-דין זה, לאמור: "על מנת שבית-דין זה יוכל לפסוק על-פי עובדות ברורות וחד-משמעיות, ישלים אב-בית-הדין האזורי את החלטת מיום 8.7.1981על-ידי התייחסות לשאלה, אם ביום .8.7.1981או עובר לאותו תאריך, התקיימה 'התייעצות' שבעקבותיה חתם נציג הציבור מר גרינוולד על פסק-הדין". הדיון בערעור נדחה עד לאחר השלמת ההחלטה כאמור. אב-בית-הדין האזורי פעל כמבוקש. בישיבה שנועדה להמשך שמיעת הערעור הודיע בא-כוח המעבידה, כי אינו טוען עוד את הטענה המצוטטת לעיל. .10הערעור נשמע לגופו במותב של ארבעה (בהעדר נציג ציבור ללא מתן סיבה), ובהסכמת הצדדים - בהרכב שונה מן ההרכב שהחל בדיון בערעור. .11בעת שמיעת הערעור לגופו, הוסיפו באי-כוח הצדדים על טענותיהם בבית- הדין קמא, לאמור: א) בא-כוח המעבידה טען, כי "המשכורת הקובעת" לעניין סעיף 8לחוק הגמלאות (ציטוט - בפסקה 6לעיל) אין פירושה "שכר רגיל" בצירוף התוספות המוכרות: שיעור הגמלה תלוי בדרגתו של העובד היוצא לגמלה, והשיטה היא עשיית חישוב לפי הדרגה והשכר הצמוד לדרגה. לכך מוסיפים "תוספת קבועה", דהיינו תוספת שהוכרה על-ידי מי שמוסמך לכך. כל תשלום אחר שאיננו תוספת מוכרת, יכול שייכלל ב"שכר הרגיל" לעניין חוקים אחרים, אך איננו נכלל ב"משכורת הקובעת" לעניין תשלום גמלאות לפי חוק הגמלאות (טענה זאת לא נטענה בבית-הדין קמא); ב) בא-כוח העובד טען: (1) הגמלה איננה פונקציה של השכר הנקוב בצד דרגה פלונית, אלא של המשכורת, לפיכך אם מסתבר שתשלומים מסוימים אינם "תוספת", אלא חלק מהשכר, צריך העובד לזכות בתביעתו. (2) המעבידה עצמה ראתה בתשלום בעד "שעות נוספות גלובליות" חלק מהשכר לכל דבר ועניין, כולל גם הגמלה: מוצג ח/ 1(מצוטט בפסקה 4(ב) לעיל); ג) בא-כוח המעבידה השיב, כי מוצג ת/ 1איננו מוכיח דבר לגבי הגמלה "עשו הסכם אישי לגבי השכר, אבל לא עשינו הסכם אישי לגבי הפנסיה". .Iiפסק-הדין .1הערעור נסב על שאלה עיקרית אחת: אם - לעניין חישוב גמלתו של העובד שלפנינו - יש לכלול במשכורת, המשמשת בסיס לעריכת החישוב האמור, גם את התשלום שקיבל מדי חודש בחודשו בעד " 50שעות נוספות גלובליות". .2כנקודת מוצא משמשת ההוראה שבסעיף 202(א) להסכם הקיבוצי, ה"מאמצת" את חוק הגמלאות. הווה אומר: לא בהוראות חוק עסקינן, אלא בהוראה שבהסכם קיבוצי, עת במקום להעתיק אל תוך ההסכם את ההוראות האופרטיביות, נעשה הדבר על-ידי "הפנייה" (reference). אין צורך להדגיש, כי מבחינה נורמטיבית, דין ההוראות המאומצות כדין הוראות בהסכם קיבוצי. אין מחלוקת שההוראות בדבר חישוב שיעור הגמלה, שהפכו, בשל "ההפניה", להוראות שבהסכם הקיבוצי, הן "הוראות אישיות" (סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957) ולפיכך, "הוראה בחוזה עבודה" השונה מהוראה אישית בהסכם קיבוצי, והיא לטובת העובד - "עדיפה ההוראה בחוזה העבודה, אם אין בהסכם הקיבוצי דבר המונע במפורש אותו שינוי" (סעיף 22לחוק הסכמים קיבוציים). .3א) טען לפנינו בא-כוח העובד (פסקה 11(ב) (2) בחלק I) - כפי שטען בבית-הדין האזורי מכתב התביעה עד לסיכומים, ועד בכלל - כי נעשה הסכם אישי בין המעבידה לבין העובד, שלפיו יהיה התשלום בעד שעות נוספות "גלובליות" חלק ממשכורתו "לכל דבר ועניין", כולל ה"בסיס" לחישוב הגמלה. ומוסיף וטוען בא-כוח העוב, כי המסמך ת/ 1(פסקה 4(ב) בחלק I) משקף הסכם זה, ועולה ממנו ומתוכו, חד-משמעית, כי דובר בו במשכורת לעניין חישוב הגמלה; כ) מנגד, הודה בא-כוח המעבידה (פסקה 11(ג) בחלק I), כי אכן נעשה הסכם אישי לגבי תשלום בעד שעות נוספות ללא דיווח, אך הסכם זה מדבר רק בהכללת התשלום במשכורת המשולמת לעובד, מדי חודש בחודשו, כל עוד הוא עובד. לטענתו לא נעשה הסכם אישי עם העובד לעניין הכללת התשלום בעד השעות הנוספות ה"גלובליות" ב"בסיס" לחישוב הפנסיה, ואין ללמוד מן המסמך ת/ 1שהוא בא להוסיף על זכויות העובד המוגדרות בסעיף 8לחוק הגמלאות (לפי הפירושים החלופיים שבא-כוח המעבידה נותן לסעיף זה). .4א) המסמך ת/ 1נכתב על-ידי מי שמוסמך לנושא זה אצל המעבידה, ועיון בו מגלה כי "פנים" אחרות לו: הוא מכיל הסדר מהותי מפורט; הוא מהווה הוראת-ביצוע למי שמופקד על התשלומים אצל המעבידה(חשב הרשות); הוא מציין כנמענים גם את העובד ואת הדרג המינהלי הבכיר (סמנכ"ל למינהל וכוח אדם) ובתורת שכזה - הוא גם הודעה על עצם ההסדר ועל ביצועו. בכותרת של המסמך כתוב "הנדון: משכורת קובעת מר שיבק מאיר" (ההדגשה במקור). עינינו הרואות כי לא ב"משכורת" סתם מדבר הכתוב, אלא ב"משכורת קובעת". דיבור זה איננו "לשון בני-אדם", אלא מונח טכני-משפטי; מן הראוי להתחקות אחרי מוצאו ושימושיו, וליתר דיוק: באיזה הקשר דברים הוא משמש, ובאיזה הקשר אינו משמש; ב) המונח "המשכורת הקובעת" מופיע לראשונה בסעיף 10שבנוסח המקורי של חוק הגמלאות, דהיינו בחוק שירות המדינה (גמלאות), תשט"ו-1955; ההגדרה הכתובה בצידו משמשת לחישוב "קצבת הפרישה" (ראה שם, סעיף 17ואילך). המונח "השכר הקובע" מופיע לראשונה בסעיף 1לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון), תשט"ו-1955; בהגדרה הכתובה בצידו מדובר על "משכורת", וההגדרה משמשת לחישוב "תגמולים" המשולמים מדי חודש בחודשו ו"דמי נכות חודשיים לכיסוי הוצאות מיוחדות" (ראה שם, סעיפים 3, 4, 5). יצוין, כי שני החוקים האלה פורסמו באותו גליון של ספר חוקים (ס"ח תש"י, מס' 188). המונח "השכר הקובע" מופיע גם בהוראות החוק שלהלן, בהגדרה שבצידו מדובר על "משכורת", וההגדרה משמשת לחישוב "תגמולים": סעיף 1(2) לחוק נכי המלחמה בנאצים (תיקון), תשי"ז-1957; סעיף 1(3) לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון), תשי"ח-1958; סעיף 1לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- 1970; סעיף 2(א) (2) לחוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 4), תשל"ז-1976; ג) ומהו המונח המשמש לעניין חישוב תשלומים בגין זכויות של עובד, שאינן זכות ל"פנסיה" ? המונחים המצויים בחקיקה מזה שנים הרבה הם שניים: "שכר רגיל" - סעיף 18לחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי"א-1951; סעיף 10לחוק חופשה שנתית, תשי"א-1951; ו"שכר עבודה" - סעיף 1לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; סעיף 13לוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, ותקנה 1לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים, תשכ"ד-1964; סעיף 5(א) לחוק דמי מחלה, תשל"ו-1976; ד) העולה מן המקובץ בפסקות המשנה (ב) ו-(ג) לעיל הוא, כי המונח "המשכורת הקובעת" (או "השכר הקובע") הוא המונח שמשמש לעניין חישוב "פנסיה" (בין "קצבת פרישה" ובין קצבה חודשית לנכים), ואין משתמשים בהקשר דברים זה במונחים כגון "שכר רגיל" או "שכר עבודה". לא זאת בלבד, אלא שהמונח "המשכורת הקובעת" או "השכר הקובע" איננו משמש לעניין זכויות אחרות, זולת "פנסיה"; לגבי אלה האחרונות משמשים המונחים "שכר רגיל" או "שכר עבודה". קיצורו של דבר - "אין מלכות נוגעת בחברתה", המונח "משכורת קובעת" משמש במשפט העבודה, בהקשר דברים ייחודי - בסיס לחישוב השיעור של "פנסיה"; ה) חוזרים אנו למסמך ת/ .1זהו מכתב בעל תוכן טכני-מקצועי מובהק: כל שבעת הפריטים הנקובים בו הם מונחים טכניים-מקצועיים-משפטיים מתחום יחסי עבודה ומשפט העבודה (ראה בפסקה 4(ב) בחלק iודוק). משהודה בא-כוח המעבידה כי המסמך ת/ 1משקף הסכם אישי, אלא חלק רק על היקפו של ההסכם (דהיינו - טען שמדובר במשכורת "שוטפת" בלבד ואין מדובר במסמך הזה ב"משכורת קובעת" לעניין פנסיה), ומשקבענו כי המונח "משכורת קובעת" משמש בהקשר של פנסיה ובהקשר זה בלבד, הרי תיתכן רק תוצאה אחת: הוכח - מבחינת היקפו של ההסכם האישי - כי המסמך ת/1, מבחינת הרכיבים הנקובים בו, משקף הסכם על "משכורת קובעת" לצורך חישוב שיעור הפנסיה, וכי המעבידה רואה את כל הפריטים הנקובים במסמך ת/ 1ככלולים במשכורת הקובעת לעניין האמור; ו) חוזרים אנו אל מה שהדגשנו בפסקה 2לעיל; ההוראות החלות לגבי נושא הפנסיה ביחסים שבין המעבידה ועובדיה הן הוראות שבהסכם קיבוצי. מותר למעבידה להוסיף על הוראות אלה, לטובת העובד, הוראות בהסכם אישי. משקבעה המעבידה - בהסכם אישי - כי ב"משכורת הקובעת" של העובד שלפנינו ייכלל רכיב של "שעות נוספות גלובליות ( 50שעות לתשלום)", התוצאה היא כי המעבידה קיבלה עליה לשלם לעובד קצבת פרישה שרכיב זה מובא בה בחשבון. זו, למעשה, היתה טענתו העיקרית של בא-כוח העובד, בבית-הדין האזורי ולפנינו, ובדין יסודה. .5לאור התוצאה האמורה בפסקות 4(ה) ו-(ו) לעיל, אין צורר לבדוק אם רכיב "השעות הנוספות הגלובליות" הוא חלק מן השכר, או שמא הוא "תוספת", וממילא אין מתעוררת השאלה, אם הרכיב הזה הוא "תוספת קבועה". פטורים אנו גם מלפסוק בטענה שהעלה בא-כוח המעבידה (לפנינו - בפעם הראשונה) בעניין פירושו של סעיף 8לחוק הגמלאות (פסקה 11(א) בחלק I), ונותיר אותה בצריך עיון. .6אשר על כן, דין הערעור להידחות, לאו דווקא מטעמיו של בית-הדין האזורי. .7המערערת תשלם למשיב הוצאות המשפט (שתי ישיבות בבית-דין זה) ושכר-טרחת עורך-דין בסך 500, 1שקל + מע"מ.שעות נוספות