זכויות אלמנה נכה ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות אלמנה נכה ביטוח לאומי:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת פורת - דן יחיד תב"ע שם/377-0) התבררה תובענה של המשיבה (להלן - הנכה) נגד המערער (להלן - המוסד לביטוח לאומי) בעתירה לפסק-דין אשר יצהיר על זכאותה של הנכה ל"תגמול" לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל- 1970(להלן - חוק פעולו איבה), בנוסף לתגמולים המשתלמים לה, בתור אלמנה מכוח חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י- 1950(להלן - חוק משפחות החיילים).
בית-הדין האזורי פסק כפי שעתרו ממנו, ומכאן ערעורו של המוסד לביטוח לאומי לבית-דין זה.
.2העובדות הרלבנטיות הן:ב
א) ביום 19.11.1978נסעו הנכה ובעלה באוטובוס ובמהלך הנסיעה התפוצץ באוטובוס מטען חבלה שהונח על-ידי מחבלים (להלן - האירוע); ב) כתוצאה מההתפוצצות נהרג הבעל והאשה היתה לנכה;
ג) בעת האירוע היה המנוח בשירות מילואים פעיל, וקצין תגמולים הפועל לפי חוק משפחות החיילים הכיר בזכאותה של האלמנה לתגמול לפי אותו חוק, ואכן משתלם לה אותו תגמול; ד) המוסד לביטוח לאומי דחה בקשתה של הנכה לתגמול מכוח חוק פעולות איבה, בסוכמו על סעיף 17שבחוק.
.3להלן הנוסח של סעיף 17לחוק פעולות איבה:ו
"סעיף 17(א):נ הזכאי לתגמול לפי חוק זה מכוח כמה עילות או לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה - הברירה בידו לבחור באחד התגמולים, הוראה זו אינה גורעת מן האמור בסעיף 34(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970, ובסעיף 30(ג) לחוק שירות הקבע בצבא-ההגנה לישראל (גמלאות), תשי"ד-1954" (ההדגשה לא במקור).
.4במרכז הדיון בבית-הדין האזורי עמד פירושו של סעיף 17לחוק פעולות איבה וליתר דיוק פירושו של הסעיף עת מודגשות המלים "או לפי חוק זה ולפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה - הברירה בידו לבחור באחד התגמולים".
.5א) את גרסת פרקליטה של הנכה מסכם בית-הדין האזורי כך:ב
"לפי גרסת התובעת יש לפרש את ההוראה כך שתאפשר קבלת שני סוגי התגמולים כמצטבר, שהרי נועד כל תגמול על צורך אחר:ו האחד עונה על צורך הנובע מהתאלמנותה והשני על הצורך הנובע ממצב נכותה.
מוסיפה וטוענת התובעת כי יישום הפירוש השולל את קצבתה עקב נכותה יוביל להפליית אלמנת חלל צה"ל שאין בה נכות לעומת אלמנה נכה, וכי זוהי הפליה שאין הדעת סובלתה.
בסיכומיו מציע בא-כוח התובעת ליתן להוראה הרלבנטית את הפירוש הבא:נ צבירת תגמולים מכוח "חוק זה וחוק אחר" אסורה, רק כל אימת שנובעת הזכאות לפי שני החוקים מכוח עילה אחת. אולם אם קמה הזכאות מכוח כמה עילות תותר קבלת התגמולים במצטבר הן לפי 'חוק זה' והן לפי ה'חוק האחר'.
במקרה העומד לדיון - טוען בא-כוח התובעת - נוצרה הזכאות לתגמולים לפי שני החוקים עקב עילות שונות, שהרי העילה המזכה בתגמול אלמנות הושלמה בעובדה כי נפטר בעלה של התובעת ואילו העילה המזכה בתגמול נכות הושלמה בעובדה כי הוטלה בתובעת נכות. ובהיות העובדות הדרושות לשכלול (?) ולהשלמת העילה שונות זו מזו, אף העילות שונות הן, ויש לזכות התובעת בתגמולים לפי שני החוקים גם יחד";
ב) את גרסת הפרקליטה שייצגה את המוסד לביטוח לאומי מסכם בית-הדין האזורי כך:ב
"ההוראה הרלבנטית בסעיף 1(א) הנ"ל ברורה היא, וחד-משמעית.
על כן יש לפרשה ככתבה וכלשונה על מה שיש בה ועל מה שאין בה:ו אין בה כל תנאי, סייג או אבחנה; לא לעניין אחדות או ריבוי האירועים שהולידו את הזכאות, לא לעניין אחדות או ריבוי העילות, אף אין אבחנה לעניין טיב התגמול, או לעניין הצורך שעליו נועד התגמול להשיב".
.6א) את פסק-הדין, את החלק האופרטיבי שבו, פותח בית-הדין האזורי באומרו:נ
"אכן, לכאורה יש ממש בטענת באת-כוח הנתבע. על-פי המקרא כפשוטו נטולה ההוראה הרלבנטית כל סייג ותנאי, ולשונה הדווקנית אינה מאפשרת יישום הפירוש המוצע על-ידי התובעת. במיוחד בולט אופיה הגורף של ההוראה נוכח הוראות אחרות הדנות בכפל תגמול או בכפל תגמול ופיצוי, כגון:ב סעיף 145(ג) לחוק הביטוח הלאומי, סעיף 34לחוק שירות המדינה (גמלאות), סעיף 30לחוק שירות הקבע, או אפילו בחוק נפגעי איבה גופו, סעיף 16(א) וסעיף 17(ב), ועוד כהנה וכהנה. בכל אלה תמצא אבחנה מפורשת מפי המחוקק בין זכאות כפולה מכוח 'מאורע אחד' לבין זכאות כאמור מכוח - מאורעות שונים (יושם לב כי האבחנה בדברי החוק הנזכרים היא, בין אחדות או ריבוי 'המאורע' ולא ה'עילה'). בחוקים הנזכרים קשר המחוקק לאבחנה האמורה תוצאות משפטיות מפליגות:ו על-פי-רוב נוטה הוא לקפוץ ידו, למנוע כפל תגמול כולו או מקצתו, עת באירוע אחד מדובר, אך ידו נדיבה שעה שאירועים שונים הולידו את הזכאות, ואז מתיר הוא צבירת התגמולים"; ב) ממשיך בית-הדין האזורי ואומר:נ
"האין שתיקתו אומרת 'דרשני' ?,
וכלום ייפלא כי ממאן הנתבע לראות במה שאין בהוראה, כאילו יש בהוראה? על כן, לו היתה ההוראה הרלבנטית בסעיף 17(א) לחוק בגדר דבר חוק עצמאי, ונטול זיקה והתייחסות לחוקים אחרים, לא הייתי מהססת ליישם עליו הפירוש, לו טוענת באת-כוח הנתבע; אולם סעיף 17(א), מעצם תוכנו, עומד בזיקה הדוקה לחוקים אחרים, שהרי הוא דן בגורל תגמול מכוחו של אימת שמגיע במצטבר עם חוק אחר המזכה בתגמולים מאוצר המדינה.

לפיכך שומה על המפרש שלא להביא, על-ידי פרשנותו, לידי סתירת ההוראות הכלולות בחוקים, בעיקר עת עומדים הם בזיקה הדוקה זה אל זה, וכוללים בהוראותיהם התייחסות זה אל זה, כבמקרה הנדון בפנינו"; ג) בהמשך פסק-הדין שבערעור מוצא בית-הדין האזורי שלוש סתירות בין סעיף 17לחוק פעולות איבה, בפירוש שלו טוען המוסד לביטוח לאומי לבין שלושה חוקים אחרים, שלדעת בית-הדין יש לו "זיקה והתייחסות" אליהם. שלשת החוקים הם:ב חוק שירות המדינה (גמלאות) - סעיף 34(ד), לפיו זכאות "שלא עקב מאורע אחד" אינה מונעת כפל גמלאות; חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) - סעיף 30(ד), שאף לפיו זכאות "שלא עקב מאורע אחד" אינה מונעת כפל גמלאות; חוק נכי רדיפות הנאצים - סעיף 3(ב); והסתירה היא בכך, ש"אם יפורש סעיף 17(א) לחוק פעולות איבה, כפשוטו, תתגלע סתירה בין הוראתו האוסרת צבירת גמלאות לבין הסעיף הנ"ל שבחוק נכי רדיפות הנאצים; ד) בית-הדין האזורי אומר, כי "אחדות המאורע" נבחנת "בגורם ובתוצאה גם יחד:ו על מנת שיראו ב'פגיעה', 'מאורע אחד' לא די שהתרחשות אחת גרמה לפגיעה, גם הפגיעה - עצמה צריך שתהא אחת". מכאן מסקנתו שהזכאות על-פי שני החוקים היא "שלא עקב מאורע אחד", התוצאה סתירה לחוקים אחרים, ו"די ב'סתירות' שנמנו עד הלום, על מנת שתתבקש המסקנה, כי אך בשגגה הושמטו מההוראה הרלבנטית בסעיף 17
(א) לחוק (חוק פעולות איבה) המלים:נ 'עקב מאורע אחד' - שהרי לא ניתן לייחס למחוקק כוונה להעמיד הוראתו הנדונה בסתירה ישירה להוראות מפורשות של חוקים בני זיקה אליו, זיקה הנובעת מעצם ההתייחסות אליהם בתוך גוף ההוראה".
.Iiפסק-דין
.1פסק-הדין שבערעור, החלק האופרטיבי, פותח בקביעה חד-משמעית שלשון החוק אינה מאפשרת פירוש שיביא לקבלת התביעה (סעיף 6, פסקה א, שבחלק iדלעיל). בכך צדק בית-הדין האזורי. השאלה היא, אם ניתן היה להגיע לתוצאה שאליה הגיעו - כפל גמלאות - בדרך שבה הלכו:ב "יישור הדורים" עם חוקים אחרים ובחשבון סופי - הוספת המלים "עקב מאורע אחד" אחרי המלים "לפי חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה". לשון אחר, ובשלב זה מבלי להתייחס כלל לשאלה, אם מבחינת הגיונם של דברים - האם ניתן בדרך פירוש להפוך הוראה כללית, המונעת גמלאות הן מכוח חוק פעולות איבה והן מכוח חוק אחר שלפיו משתלם התגמול מאוצר המדינה, להוראה מסויגת רק לזכאות "עקב מאורע אחד".
.2עד שנעמוד על המתחייב מכללי פרשנות נבחן, אם מניעת עוול והגיונם של דברים מחייבים לזנוח את דרך הפשט ליישום ההוראה הרלבנטית שבחוק.
.3במערכת החוקים בתחום הבטחון הסוציאלי במשמעות הרחבה ביותר, ובחוקים

"רב-ענפיים" - אף במסגרת אותו חוק, מן ההכרח שתתעורר שאלת יחס הגומלין בין זכאות לגמלה מכוח חוקים שונים וכן יחס הגומלין בין זכאות לגמלאות שונות, אף במסגרת אותו חוק. הסדר מפורט לסוגיה זאת ניתן לראשונה בחוק שבו הוא התעורר לראשונה בהיקף רחב - חוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953, וככל שרבו החוקים ומערכת הגמלאות היתה למורכבת יותר - הפיתרון שניתן היה למורכב יותר. התשובות שניתנו בחוקים השונים לא היו אחידות, ואף במסגרת אותו חוק - ניתנו תשובות שונות למצבים שונים. אחד ההסברים לשוני הוא בשוני שבמהות הגמלאות שבהן מדובר, במקורות המימון, בתפקיד שהגמלה באה למלא, ובעיקר - למהות הזכות במסגרת הסיווג של זכויות מביטחון סוציאלי. כך, למשל, תמצא בחוק הביטוח הלאומי, בנוסח דעכשיו, גם התייחסות לזכאות "עקב מאורע אחד" מכוח ענפי ביטוח שונים לפי אותו חוק (סעיף 143(ב) (2), וגם התייחסות לזכאות "לפי חוק זה" (היינו ללא קשר לזהות "המאורע"), "בעד פרק זמן אחד" (סעיף 143(ב) (1)); ומשבאותו סעיף מצוי הבדל כה בסיסי, ודאי יש טעם בדבר. בענייננו לא קשה לגלותו (צ. בר-ניב, [3], חוק הביטוח הלאומי, ע' 84), ובית-משפט אינו רשאי להתעלם מהשוני. לעניין גמלאות כפל, במשמעות אחרת, רלבנטי סעיף 150לחוק הביטוח הלאומי, שבו נקט המחוקק לשון "מקרה" שחייב את המוסד לשלם גמלה, ואותו מקרה "משמש עילה".
ככל שמערכת החוקים נעשית ענפה יותר, כן נעשה הנושא מורכב יותר, ושוני הפתרונות והניסוחים מתחייב משוני מהותי שבחוקים. לענייננו מדובר, מצד אחד, בחוק, או לתר דיוק בזכאות מכוח ענף ביטוח, שלעניינה של הנכה (נכה חדשה) כל כולו "ביטוח" סוציאלי, ומצד שני - בזכאות מכוח חוק שכל כולו "שירות" סוציאלי.
הגישה השונה המתחייבת משוני שבחוקים שבהם מדובר, תביא לכך ש"הסתירות" שעליהן מצביע פסק-הדין שבערעור (סעיף 6(ג) שבחלק iדלעיל) אינן סתירות כלל. חוק שירות המדינה (גמלאות) הוא חוק פנסיוני המחייב מעביד - המדינה כמעביד בתשלום פנסיה לעובדיו וזה מצדיק פיתרון משלו לזכאות במקביל מחוק אחד ואף אם התשלום הוא מאוצר המדינה, באשר "אוצר המדינה" פועל בשני המקרים מטעמים אחרים. חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) בא להבטיח פנסיית פרישה ושאירים, בדומה לזאת של המדינה כמעביד לעובדיה, והאמור על הראשון חל גם על זה. ואשר לחוק נכי רדיפות הנאצים, הרי הסעיף שלו מתייחס בית-הדין האזורי בוטל, ובכל אופן מהותו, מטרתו וכל הקשור במימון תשלומים לפיו, הם כה שונים ומיוחדים שאין להקיש ממנו.
.4קיים קושי רב באחדיות הפירוש של חוק אשר גדל ענפים ענפים והתפתח שכבות שכבות, כך שלכל מונח באחד משלבי התפתחות החוק תינתן אותה משמעות בסעיף שבא בשלב מאוחר יותר. משמדובר לא בפירוש מונח אלא ב"פיתרון" לסוגיות שונות במצבים שונים - ספק רב אם חייב השופט לחפש פיתרון שונה מהעולה ברורות מנוסח החוק ולהחליט על "יישור הקו" - "יישור הדורים".
אמנם קיימת זיקה בין חוק פעולות איבה לבין החוקים האחרים שאליהם מפנה
פסק-הדין שבערעור, אך זיקה זאת מתמצית במגמה למנוע, כפל גמלאות. על הפיתרון הדרוש ליישום חוק פעולות איבה - יש ללמוד מאותו חוק.
.5כל אשר נאמר בפסק-הדין שבערעור לעניין הפגם בסעיף 17שבחוק פעולות איבה, פגם שמהעדר המלים "עקב מאורע אחד" וההכרח להוסיף מלים אלה, לא בא אלא משום שבית-הדין האזורי סבר, ש"אחדות המאורע" נבחנת "בגורם ובתוצאה", כך שלשוני המאורע "לא די שהתרחשות אחת גרמה לפגיעה; גם הפגיעה עצמה צריך שתהא אחת" (סעיף 6(ד) שבחלק iדלעיל). עם כל הכבוד, עמדה זאת אינה נראית לבית-דין זה. יש להבחין בין "פגיעה" לבין "המאורע" או האירוע שגורם לפגיעה. הפגיעה היא תוצאה, המאורע הוא הסיבה (דב"ע, שם/96-0, [1]). יכול ויהא מאורע, ללא פגיעה, אך אין פגיעה ללא "מאורע"; נפילת האבן היא "מאורע" החבלה שנגרמה עקב אותה נפילה היא ה"פגיעה"; יכול ויכול שמאורע אחד יגרום ל"פגיעה" לאדם ולא לשני, ויכול שאותו מאורע יגרום תחילה לפגיעה אחת חסרת משמעות ומקץ שנים לפגיעה חמורה ביותר או אף למוות (דב"ע, לג/157-0, [2]). בענייננו, ה"מאורע" היתה התפוצצות מטען חבלה, אותו מאורע גרם למותו של הבעל, לנכות של האשה ובוודאי לתוצאות שונות באחרים.
האמור בסעיף זה לא בא אלא להבהיר, שאף לו היו בסעיף 17(א) לחוק המלים שמבקשים להוסיף - לא היתה קמה זכאות לכפל גמלאות.
.6מהאמור עד כאן עולה הגיונו של סעיף 17(א) לחוק פעולות איבה, כלשונו, וכן עולה מהאמור שאף הוספת המלים שביקשו להוסיף - לא היתה מביאה לכפל גמלאות כפי שביקשו.
מכאן שקל להשיב על השאלה שהוצגה בסעיף 1דלעיל, היינו גבול המותר לבית-משפט כפרשן של חוק. אל לו לבית-דין זה להיכנס בפסק-דין זה לעובי הקורה של הסוגיה הסבוכה של "הוספת מלים" לנוסח החוק, כדי להגיע לתוצאה ראויה. הכלל ידוע:ו פירוש הוא פירוש הקיים ולא כתיבה מחדש. אף אם נהיה עם הגורסים, שכאשר פירוש מילולי מרוקן חוק מתוכנו, מותר להוסיף על הכתוב,ענייננו אינו מחייב זאת.

הוספת המלים בענייטננו, כמוה כניסוח מחדש של החוק, ולפי הפירוש של בית-הדין האזורי למלים שביקשו להוסיף - שינוי יסודי של החוק ושל התוצאה, ולא מתן משמעות לחוק כפי שהינו. הרי גם לפי החוק כלשונו, זכאית הנכה לגמלה, אך משיקוליה היא - ואלה היו ודאי שיקולים נכונים של כדאיות - העדיפה לבחור בתגמול לפי חוק אחר, עת המחוקק קבע במפורש שמאוצר המדינה לא ישלמו פעמיים. כאשר המחוקק רצה להביא לתוצאה שונה, עת מדובר במדינה כמעביד או במדינה ביחסיה עם המשרתים בצבא הקבע, עשה זאת במפורש ובכך העמיד את אלה באותו מצב שבו נתונים המקבלים קצבת פרישה ושאירים שלא מאוצר המדינה, וייאמר שטעם רב בהוראה זאת שבסופו של סעיף 17(א) לחוק פעולות איבה.
.7בסיכום: דין הערעור להתקבל; אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קצבה לאלמן

  2. מזונות אלמנה

  3. קצבת שאירים לאלמן

  4. אלמנה שמתחתנת מחדש

  5. זכויות אלמנה מתאונה

  6. תאונת דרכים - תביעה של אלמנה

  7. מענק נישואין לאלמנה

  8. זכויות אלמנת עובד זר

  9. זכויות אלמנת עובד אגד

  10. אלמנת פנסיונר קרן מקפת

  11. קצבה לאלמנת עובד עירייה

  12. תאונת דרכים אלמנה מבוגרת

  13. התנגדות האלמנה לקיום צוואה

  14. זכויות אלמנה נכה ביטוח לאומי

  15. קצבת תלויים לאלמנת נפגע עבודה

  16. אלמנה שנישאה בשנית ביטוח לאומי

  17. זכויות פנסיה לאלמנים שגרו בנפרד

  18. קצבת תלויים לאלמנה ידועה בציבור

  19. ניכוי קצבת אלמנה מקצבת הבעל שנפטר

  20. דחיית גמלת תלויים לאלמנה בביטוח לאומי

  21. מחלה קשה פטירה של בן הזוג של הרוג בתאונת דרכים

  22. קצבת תלויים לאלמנה שהפכה לידועה בציבור

  23. שינוי של אלמן/ה במקום עבודה-השכלה-הכשרה מקצועית

  24. צמצום היקף משרה של אלמן/ה עקב הצורך לטפל בילדים

  25. הכרה כאלמן בביטוח לאומי של ידוע בציבור

  26. זכויות ידועה בציבור לפנסיה בתור אלמנה

  27. פיצויים לאלמנה של הרוג בתאונת דרכים שהפסיקה לעבוד

  28. קצבת שאירים לאלמנה שהתחתנה מחדש והתגרשה

  29. זכאות אלמנה לקצבת תלויים בגין פטירת הבעל

  30. הגדרת "אלמנת פנסיונר" בתקנון האחיד של מבטחים

  31. נישואים של אלמן/ה לאחר תאונת דרכים – השפעה על פיצויים

  32. זכויות אלמנה מכוח חוזה מכר שחתם בעלה עם המינהל

  33. קצבת שאירים לאלמנה מתחת לגיל 40 שאין עמה ילדים

  34. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון