קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזרה לעבודה לאחר פרישה מוקדמת של מורה: .1להלן העובדות הצריכות לענייננו, כפי שהן עולות מהמוסכמות ומהמסמכים שצורפו: - א) התובע הועסק על-ידי הנתבעת כמורה מאוקטובר 1962; ב) בשנים 1978- 1983(שנות הלימודים תשל"ח-תשמ"ג) היה התובע בחופשה ללא תשלום, ובתקופה זו הועסק כמורה על-ידי עירית תל-אביב; ג) ב- 24.3.1983הגיש התובע בקשה לסיים את החופשה ללא תשלום (נ/21), והודיע שיחזור לעבודה ב-1.9.1983; ד) ב- 19.5.1983הגיש התובע מועמדותו במכרז לתפקיד של מנהל חטיבת ביניים בבית הספר "במעלה" בפתח תקוה (להלן - המכרז); ה) התובע לא זכה במכרז, ובמגעים שהיו איתו הוצע לו לפרוש לגמלאות (פרישה מוקדמת). ביום 16.10.1983הגיש בקשה לפרוש (נ/22). בשנת הלימודים תשמ"ד התובע לא שובץ בעבודה ולא עבד למעשה; ו) ביום 18.1.1984כתב לו זבולון אורלב, מנהל אגף כח אדם בהוראה את המכתב הבא (נ/27) - "הריני להודיעך, כי שר החינוך והתרבות נענה לבקשתך והחליט על סיום שירותך במוסדות חינוך רשמיים ביום כ"ו באדר א' התשמ"ד (29.2.1984). הואיל/י נא לגשת ללשכת מחוז המרכז, כדי למלא טופס תביעה לגמלה, אשר יועבר אל החשב הכללי, הממונה על תשלום הגמלאות, לשם קביעת זכוך לגמלה ושיעורה. כמו כן, אנא סורי/י לסניף המוסד לביטוח לאומי באזור מגוריך, על מנת להסדיר זכויותיך על פי חוק הביטוח הלאומי. אני מאחל לך בריאות טובה והצלחה בכל מעשי ידיך"; ז) ביום 22.2.1984הגיש התובע טופס תביעה לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב] תש"ל- 1970(להלן - חוק הגמלאות); ח) ביום 4.4.1984הוצא מכתב לתובע, על-ידי מנהל מחלקת הגמלאות במשרד האוצר, לפיו אושרה לו קצבת פרישה מיום 31.3.1984(ת/2), ומאז הוא מקבל קיצבה. ב- 1984פורסם מכרז נוסף על משרה פנויה של מנהל חטיבת ביניים בבי"ס "במעלה" בפתח תקוה. למכרז זה התובע לא ניגש. .2התובע הגיש תביעה לבית-הדין ביום 10.6.1984(מד/522-3), ולאחר מספר ישיבות (דיונים מוקדמים), כשדרש שתידון שאלת החזרתו לעבודה, הורתה הרשמת לתובע להגיש תביעה מפורטת. ביום 29.5.1985הגיש התובע "כתב תביעה מתוקן ומובהר", ואחריו עוד מסמך (ביום 18.6.1985) הקרוי "הבהרת כתב תביעה", ונפתח תיק חדש (מה/2687-3). .3עיקר טענות התובע ועתירותיו (בשני התיקים כאחד): - א) לאור נתוניו האישיים היה זכאי להתקבל למשרה אליה הגיש מעומדותו במכרז, לפיכך יש להחזירו לעבודה. ועוד - מעולם לא קיבל תשובה רשמית שמועמדותו נדחתה, והוא זכאי לקבלה; ב) הוא היה מוכן לעבוד בשנת הלימודים תשמ"ד (החל ב-1.9.1983), וכיוון שלא שובץ - הוא זכאי לתשלום משכורותיו לכל החודשים בתקופת תשמ"ד. עתירתו - לחייב את הנתבעת בתשלום המשכורות כתוספת פיצויי הלנת שכר; ג) כמורה הוא זכאי לחופשה שנתית בתשלום של חודשיים, בעד תקופת תשמ"ד (ששה חודשים) זכותו לקבל חודש אחד. הוא תובע תשלום בעד חודש אחד; ד) הובטח לו, כי חמש שנות החל"ת יילקחו בחשבון בוותק לעניין קביעת שיעור קצבת הפרישה, והוא עותר לבית-הדין כי יצהיר על זכותו זו. .4את עתירתו הראשונה של התובע (סעיף 3(א) לעיל) אנו דוחים מיד. אכן, אי-מתן תשובה לתובע על תוצאות המכרז יש בה טעם לפגם, ומן הראוי שהנתבעת תנקוט בצעדים מתאימים שמקרים כאלה לא יישנו. אולם לאור השתלשלות העניינים לאחר מכן - בקשת התובע לפרוש, החלטת שר החינוך והתרבות, הגשת תביעה לממונה על תשלום גמלאות ואישורה, אי-הצגת מועמדות למכרז ב- 1984(פיסקות (ה) עד (ט) בסעיף 4לעיל) לא נראה לנו שיש עוד מקום לדון בעתירה זו. העניין הפך להיות בלתי מעשי ואקדמי, ואין להחזיר את המצב לאחור. .5אין מחלוקת שהתובע היה מוכן לעבוד החל ב-1.9.1983, ואין גם מחלוקת שלמעשה לא עבד, כי לא שובץ בעבודה. הנתבעת טוענת שבתקופה זו (תקופת תשמ"ד) התנהל משא-ומתן עם התובע על פרישתו לגמלאות, ולאחר שתאריך פרישתו נקבע ל .29.2.1984ניתן לו מענק בגובה הקצבה מ- 1.9.1983ועד .29.2.1984בכך ממשיכה וטוענת הנתבעת - הוסדרו זכויות התובע בצורה הולמת. .6איננו מקבלים את טענת הנתבע. התובע ביקש להשתבץ בעבודה, והיה מוכן לעבוד, ומשלא שיבצה אותו הנתבעת בעבודה - היא חייבת לשלם לו את שכרו כאילו עבד. הפיצוי שניתן לתובע - מענק בשעור הקצבה - איננו מהווה הסדרת זכויות בצורה הולמת. אמנם בהצעתו להסדר פשרה (ת/1) ביקש התובע מענק כזה במקום שכר לתקופה האמורה, אולם הוא הגביל את הצעתו עד 18.5.1984, ומשלא קיבל אישור הנתבעת עד אותו מועד - ואין הנתבעת טוענת אחרת - לא נקשר חוזה בין הצדדים, והצעת הפשרה של התובע איננה קיימת עוד. התובע נקב בסכום של 111.22, 431שקלים כשכרו בעד ששת החודשים בתקופת תשמ"ד. באת-כוח הנתבעת לא חקרה אותו על דרך החישוב, ולא הביאה כל ראיה אחרת. אנו ערים לכך שהתובע נקב בסכום האמור בכתב התביעה, ולא במהלך עדותו בבית-הדין, ובכלל אין האמור בכתב התביעה יכול לשמש ראיה על עובדה שהוכחשה בכתב ההגנה (כפי שהדבר במקרה שלפנינו). אולם, כיוון שהתובע לא היה מיוצג, ודרכי הבאת ראיות ודאי אינם נהירים לו, והוא סבר (כפי שהדבר עולה מסיכומיו), כי די בכך שהזכיר את הסכום בכתב התביעה - נראה לנו ראוי, שנעשה שימוש בסמכות הנתונה לבית-הדין בסעיף 32לחוק בית-הדין לעבודה, התשכ"ט- .1969מה גם שאף בסיכומיה לא ביקשה באת-כוח הנתבעת לדחות התביעה בפריט זה מחוסר הוכחה. לפיכך אנו מקבלים את הסכום, שנקב בו התובע בכתב התביעה, כמוכח. .7מאידך גיסא, נראית לנו טענת הנתבעת שיש לבטל את פיצויי ההלנה מהטעם שהיו חילוקי דעות של ממש בדבר עצם החוב. יותר מזה, נראה לנו שהיתה כאן טעות כנה בכך שהתנהל משא-ומתן לפרישה מוקדמת, והנתבעת היתה סבורה שבאישור תביעתו לפרישה ומתן מענק לתקופת תשמ"ד בגובה הקצבה, יצאה ידי חובתה. אך לא זו בלבד, ספק בלבנו אם מדובר כאן בכלל ב"שכר מולן" (ראה גם דב"ע מז/10-2, סרטי דדש בע"מ נ. אבנר מורי, פד"ע כרך יט, עמ' 85). .8התובע גם זכאי לחופשה שנתית לתקופת תשמ"ד. אולם מאחר שמדובר בחופשה חוזית (חודשיים לשנה לעובדי הוראה), ולא היתה לפנינו כל ראיה שקיימת לו לתובע זכות לפדיון החופשה - אין בידינו לקבל עתירתו זו. אך קיימת לתובע זכות לחופשה שנתית על-פי חוק חופשה שנתית, תשי"א- 1951(להלן - חוק חופשה שנתית), וזו ניתנת לפדיון (סעיף 13לחוק חופשה שנתית). לפי ויתקו של התובע היה זכאי לחופשה בשעור מירבי (עשרים ושמונה ימים), ובאופן יחסי לשבעה עשר ימים (סעיף 3(ג) לחוק חופשה שנתית). בכתב התביעה טען התובע שבעד שלושים ימים הוא זכאי ל-391.10, 98שקלים. מאותם טעמים האמורים בסעיף 6לעיל אנו מקבלים סכום זה כנכון. התובע זכאי, איפוא, לפדיון חופשה בסכום של 55.75ש"ח (391.10, 98שקלים מחולק ב-30, כפול ב-17). .9הגענו לעתירתו האחרונה - הכללת חמש שנות החל"ת בחישוב הוותק לצורך קביעת שעור הקצבה לפי חוק הגמלאות. הנתבעת איננה מכחישה שאמנם כך הובטח לתובע, ובסיכומיה היא אומרת כי תקופת החל"ת "הוכרה לתובע כוותק לעניין הגמלאות, הכל כאמור במוצג ג/32". אם אמנם כך הדבר - הכל שפיר. אולם ממכתב האוצר לתובע בעניין אישור הקצבה ושיעורה (ת/2) עולה, כי שנים אלה לא נלקחו בחשבון כוותק. לא יתה כל ראיה לפנינו אם הדבר תוקן אחר כך, והתובע אמר בעדותו, שאין הוא יודע כיצד מחושבת הפנסיה שהוא מקבל. לפיכך, וכדי לשים קץ לדבר, אנו מצהירים שחמש השנים - מ- 1987עד 1983- שהתובע היה בחל"ת הן חלק מתקופת השירות לפי חוק הגמלאות, לצורך קביעת שעור הקצבה. .10התוצאה מכל האמור לעיל: - א) על הנתבעת לשלם לתובע את הסכום של 370.95ש"ח לפי הפרוט - (1) בעד תקופת תשמ"ד (סעיף 6לעיל) 431.11ש"ח (2) פדיון חופשה (סעיף 8לעיל) - 55.75ש"ח סה"כ 486.86ש"ח נכוי המענק שקיבל (ת/16) 115.91ש"ח לתשלום 370.95ש"ח לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה ורבית לפי חוק פסיקת רבית והצמדה, תשכ"א-1961, מיום הגשת התביעה לראשונה (10.6.1984) ועד יום התשלום בפועל; ב) העתירה להחזרתו לעבודה וקבלת תשובת ועדת המכרז (סעיף 3(א) לעיל) - נדחית. ג) העתירה להצהיר על תקופת החל"ת כתקופת ותק לענין חוק הגמלאות מתקבלת, כאמור בסעיף 9לעיל. .11אין צו להוצאות.דיני חינוךחזרה לעבודהפרישה מוקדמתפרישהמורים