מוגבל בניידות משתכר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מוגבל בניידות משתכר:

.Iפסק-דין
.1בבית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט אדלר; נציגי ציבור -
ה"ה ברוש ודסקל; תב"ע מב/90-0) הוגשה תובענה בעתירה כמובא בסעיף 2שלהלן. במקביל הוגשה בקשה לסעד ביניים במעמד צד אחד - בעתירה להורות למשיב לשלם גמלה חודשית למבקש כ"מוגבל בניידות משתכר" לשנת 1981/82, וכן להורות למשיב להפסיק לקזז החובות הנדרשים מהמבקש על-ידי המשיב באמצעות הגמלה החודשית שהוא מקבל מהמשיב, עד לבירור התביעה העיקרית.
.2העתירה שבתובענה היא:נ
" .11אשר על כן מתבקש כבוד בית-הדין להעתר לתביעה ו-
א) לראות בתובע כ'מוגבל בניידות משתכר' לשנת המס 1981/82
בהתבסס על העבר ועל תצהירו, כל עוד לא הוכח אחרת בשומה סופית שתועבר למוסד על-ידי שלטונות מס הכנסה; ב) להחזיר לתובע הסכומים שקוזזו ממנו שלא כדין בתוספת ריבית והצמדה כחוק; ג) לקבוע שפעולות המוסד סותרות את הוראות ההסכם ובניגוד לו; ד) לחייב המוסד בהוצאות, שכר טרחת עורך-דין ומע"מ".
.3הבקשה לסעד ביניים הוגשה ביום 17.2.1982והשופט קבע שהדיון בה יתקיים ביום 23.2.1982, במעמד שני הצדדים. עם ראשית הדיון בבקשה הודיע פרקליטו של המוסד לביטוח לאומי, כי לא יקזזו את החוב, עד שיינתן פסק-דין בתביעה, ו"ימשיכו לשלם גמלה של מי שלא משתכר עד לסכום המינימלי", היינו, גמלת ניידות מופחתת. כנגד זה ביקש פרקלטיו של התובע, שהמוסד לא יפחית את הקצבה כפי ששולמה בעבר. פרקליטו של המשיב טען, כי אין לבית-הדין סמכות ליתן סעד ביניים; פרקליטו של התובע טען שהזכות היא חוזית, ועל כן נתונה לבית-הדין הסמכות ליתן סעד ביניים ו"מאזן הנוחיות" מצדיק מתן הסעד.
.4ביום הדיון בבקשה נתן בית-הדין האזורי את ההחלטה נשוא הערעור, כמובא להלן:ב
" .2לא הובאה פסיקה או דין שלפיהם ניתן סעד ביניים במשפטים נגד המוסד לביטוח לאומי. במקרה והיינו נותנים סעד ביניים בתיקים אלה, סביר שמספר גדול של תובעים היו מבקשים סעד ביניים ואין לבית-הדין הכלים לשמוע בקשות כאלה.
אם המחוקק היה רוצה לאפשר לתובע נגד הביטוח הלאומי לבקש סעד ביניים, היה מגדיר בחוק את הזכות ונותן לבתי-הדין לעבודה את הכלים לשמוע מספר גדול של בקשות כאלה.
מה שנאמר לעיל חל גם לגבי נכים המגישים תביעות נגד הנתבע בדבר קצבת ניידות. לפיכך אנו דוחים את הבקשה.
.3רשמתי את הצהרת בא-כוח הנתבע, עורך-דין אביאור, שעד למתן פסק-
דין בתובענה זו לא יקזז הנתבע מקצבתו של התובע החוב הנטען והוא ימשיך לקבל גמלת ניידות של מוגבל בניידות לא משתכר".

.5בפני בית-דין זה ערעור ברשות על ההחלטה הנ"ל.
.6עיקר הטענות שהוצלו בערעור בשם המוסד לביטוח לאומי הן:ו
א) לו היה המחוקק סבור שיש ליתן סעד ביניים בתביעה לגמלה מהמוסד לביטוח לאומי - היה קובע זאת במפורש, כדוגמת הקביעה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975; ב) עת רצו לפתוח דרך לסעד ביניים, עשו זאת בסעיף 134א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי) ובתקנות לפיו; ג) סעד הביניים המבוקש זהה עם הסעד הסופי; ד) עצם הזכאות שנוי במחלוקת; ה) התובע אינו מציע ערובה להבטחת פיצוי המשיב על נזק שעלול להיגרם לו אם המערער לא יזכה בתביעה, באשר ייתכן מצב שלא יאפשר "קיזוז" מגמלה שתשתלם.
.7כנגד אלה טען פרקליטו של המשיב:נ
א) לדיון בערעור עומדת עצם סמכותו של בית-הדין האזורי ליתן סעד ביניים בתובענה נגד המוסד לביטוח לאומי; ב) סמכותו של בית-הדין האזורי ליתן סעד ביניים, בכל הליך, קמה מחוק ביתהדין לעבודה, תשכ"ט- 1969(סעיף 29) ומחוק בתי-המשפט, תשי"ז- 1957(סעיף 34); ג) סעיף 134א לחוק הביטוח הלאומי אינו פוגע בסמכות הכללית אשר לבית-הדין; ד) בערעור אין לדון בטענת "זהות הסעדים" וטענות אחרות שאינן קשורות בעצם סמכותו של בית-הדין ליתן סעד ביניים.
.Iiפסק-דין
.1עיון בהחלטה נשוא הערעור מעלה ברורות, כי הבקשה לסעד ביניים נדונה ונדחתה מטעם אחד בלבד. הטעם הוא, שאין לבית-הדין הסמכות או הכוח ליתן סעד ביניים נגד המוסד לביטוח לאומי, ובין השאר, מאחר ו"אין לבית-הדין הכלים לשמוע בקשות כאלה" ו"אם המחוקק היה רוצה לאפשר לתובע נגד המוסד לביטוח לאומי לבקש סעד ביניים, היה מגדיר בחוק את הזכות ונותן לבית-הדין לעבודה את הכלים לשמוע בקשות כאלה".
.2ההחלטה כפי שניתנה ונימוקיה, מכתיבים את השאלה שלה יידרש בית-הדין בערעור זה, והיא - עצם "כוחו" של בית-דין אזורי לעבודה ליתן סעד ביניים בתובענה נגד
המוסד לביטוח לאומי, בהליך שעניינו 'גמלה' כמוגדר בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי.
.3סעד ביניים הוא אחת "התרופות" שבכוחו של בית-משפט לית, וכל הקשיים בכך שייכים לתחום "הפרוצידורה" במשמעות הרחבה. את הכוח ליתן סעד ביניים אין לחפש בכל אחד מהדינים שמכוחם קמה עילת תביעה, כי לרוב לא תמצאוהו שם, אם בכלל תמצאוהו.
.4החובה והזכות שמסעיף 5לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים,
תשל"ה-1975, והתקנות לפיו מהוות עילה בפני עצמה (סעיף 5(ב) לחוק) ואינן רק בגדר "תרופה" פרוצידורלית. הוא הדין לעניין סעיף 134א לחוק הביטוח הלאומי, המקנה, בתנאים מסוימים, זכות ל"מקדמה" על חשבון גמלה. מסעיף זה קמה זכות העומדת בפני עצמה, כעילת תביעה. אין בזכות זאת כדי לפגוע בכוח שבשיקול דעתו של בית-הדין ליתן סעד ביניים.

.5לעניין מתן סעד הביניים, לא הרי סעד ביניים שבעקבותיו יופסק "קיזוז" מכוח סעיף 139לחוק הביטוח הלאומי כהרי סעד ביניים שבעקבותיו יחויב המוסד לביטוח לאומי ליתן גמלה שהיא נשוא ההליך העיקרי. אשר לסעד ביניים שבעקבותיו יחויב המוסד לביטוח לאומי ליתן גמלה שהיא נשוא ההתדיינות - ודאי ישקול בית-דין זה את כל השוקל לעניין סעד ביניים בהליך שעניינו חיוב בסכום כסף נקוב, לרבות העיקרון הקשור ב"זהות הסעדים", וכן יביא בחשבון את השלב שבו עליו להחליט ומה שנוי במחלוקת אותה עת:ב עצם הזכאות או סכום הגמלה. כן ישקול בית-הדין אם, מעשית, ניתן יהיה לקזז את התשלומים כ"מפרעות', מכוח סעיף 139לחוק הביטוח הלאומי.
.6מאחר וביסודה של ההחלטה נשוא הערעור, ההנחה, שלבית-דין האזורי כלל לא היה "הכוח" או הסמכות ליתן סעד ביניים, מתקבל הערעור כך, שהעניין מוחזר לביתהדין האזורי על מנת שימשיך לדון בבקשה לסעד ביניים, אם המבקש יעמוד על כך, לאור העובדה שפעולות הקיזוז הופסקו. ברור שבקביעת המועד לדיון יביא בית-הדין בחשבון את מהות הבקשה, את השאלות שתתעוררנה וכפילות הדיון, ובמקביל את יחסיות הדחיפות לעניינים אחרים התלויים ועומדים בבית-הדין.
בנסיבות המקרה - אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם הניידות

  2. פרשנות הסכם הניידות

  3. תוספת לקצבת ניידות

  4. דחיית תביעת ניידות

  5. ביטול קצבת ניידות

  6. רמת ניידות ד'

  7. מוגבל בניידות משתכר

  8. הגדרת מוגבל בניידות

  9. מוגבלות בניידות 70%

  10. 60 אחוזי נכות ניידות

  11. הלוואה עומדת ניידות

  12. חישוב מוגבלות בניידות

  13. תוספת א' להסכם הניידות

  14. ערעור על זכאות לניידות

  15. קצבת ניידות רטרואקטיבית

  16. מחלת ורידים גמלת ניידות

  17. ממתי מקבלים קצבת ניידות

  18. רשימת הליקויים בניידות

  19. מוגבלות בניידות 50 אחוז

  20. גמלת ניידות לאחר גיל 65

  21. קצבת ניידות לאישה בדואית

  22. איך מגישים תביעה לגמלת ניידות

  23. ניכוי קצבת ניידות מפיצויים

  24. מחלת שרירים - קצבת ניידות

  25. גמלת ניידות בגין מחלת פרקים

  26. גודל הרכב למוגבלים בניידות

  27. גמלת ניידות - נכות משוקללת

  28. קרוב משפחה של מוגבל בניידות

  29. מפרקים מדומים - גמלת ניידות

  30. ערעור ניידות בית הדין לעבודה

  31. שלילת קצבת ניידות בגלל הלוואה

  32. גמלת ניידות עקב טיפולי הקרנות

  33. הפסקת קצבת ניידות מביטוח לאומי

  34. מועד תחילת הזכאות לקצבת ניידות

  35. ביטול קצבת ניידות מביטוח לאומי

  36. מורשה נהיגה ברכב מוגבל בניידות

  37. ערעור החלטת ועדת העררים ניידות

  38. ערעור על החלטת ועדה לגמלת ניידות

  39. שלילת רישיון לנכה מוגבל בניידות

  40. ערעור על החלטת ועדה רפואית ניידות

  41. הפסקת קצבת ניידות עקב שהות בחו''ל

  42. גמלת ניידות ערעור על החלטת ועדה רפואית

  43. הסעת מוגבל בניידות ע''י קרוב משפחה

  44. ערעור על החלטת ועדה לעררים בניידות

  45. גמלת ניידות – ערעור על החלטת ביטוח לאומ

  46. ערעור גמלת ניידות בשאלה משפטית בלבד

  47. החזר קצבת ניידות ממוגבל בניידות שעובד

  48. נכות לא מתאימה לרשימת הליקויים בניידות

  49. הפסקת קצבת ניידות לנפגעי תאונות דרכים

  50. הלוואה נוספת לרכישת רכב למוגבל בניידות

  51. גמלת ניידות מביטוח לאומי עקב השתלת כליה

  52. חישוב גמלת ניידות לפי אביזרי ניידות לנכים

  53. מרחק מהבית לעבודה לצורך זכאות לקצבת ניידות

  54. הגבלה בניידות על פי סעיף ו-א-1 לרשימת הליקויים

  55. ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לעניין ניידות

  56. הלוואה עומדת ניידות רכב נפח מנוע למעלה מ- 2000 סמ''ק

  57. קביעת ועדת ניידות כי סוג הליקוי אינו נכלל ברשימת הליקויים

  58. עתירה לבג"ץ על הסכם הניידות: החלפת מפרקים בירך או בברך

  59. האם הועדה צריכה "להזהיר" נכה לפני הפחתת שיעור מוגבלות בניידות

  60. חובת ההנמקה של הוועדה בדבר היזקקות לסיוע מועט בניידות בתוך הבית

  61. מגבלות מוטוריות הניתנות ליישום ברשימת הליקויים המנויים בהסכם הניידות

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון