מוות מהתקף לב בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מוות מהתקף לב בעבודה:

Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בחיפה התבררה תובענת אלמנתו של המנוח (להלן - המנוח) בעתירה לפסק-דין אשר יצהיר כי מותו של המנוח נגרם על-ידי תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 35לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי).
בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורה של האלמנה לבית-דין זה.
.2להלן העובדות הצריכות לערעור:נ
א) המנוח נפטר ביום 27.10.1978ובתעודת הפטירה נאמר שסיבת המוות היא אוטם שריר הלב; ב) במסגרת הכנת הדיון הוחלט כי עדויות ראשיות תוגשנה בתצהירים; ג) מטעם התובעת-האלמנה הוגש תצהיר של העד בנימין פרידמן, אחיו של המנוח, והוא נחקר חקירה נגדית על תצהירו; ד) בתצהירו אמר העד בנימין פרידמן, בין השאר:ב
"ד. עבדנו בדירה שבמקומה א' בבנין (להלן - 'הדירה'). קומה א' נמצאת מעל קומת העמודים ומובילות אלי, כיום, 15מדרגות. ביום 27.10.1978 טרם הונחו המדרגות והיה קיים משטח בטון משופע שהוביל אל הדירה.
ה. בשלב הראשון המנוח ואנוכי עסקנו ביחד בהרכבת כיור רחצה
בחדר האמבטיה שבדירה.
ו. כשסיימנו את הרכבת הכיור, כמפורט לעיל, ירדנו לקחת את כיור הכביסה ממחסן הקבלן שנמצא במגרש עליו נבנה הבנין.
ז. אחי המנוח לקח את כיור הכביסה ונשא אותו לדירה לבדו.
כיור הכביסה כבד מאד ומשקלו כ- 25ק"ג.
ח. נשיאת הכיור היתה כרוכה במאמץ מיוחד הואיל, וכאמור
לעיל, לא היו מדרגות שהובילו אל הדירה והיה צריך לעלות לאורך משטח הבטון. משטח הבטון היה בזווית של כ-45, על המשטח לא היו תקועים קרשי עץ בצורה שמקובל, דהיינו כל כ- 20ס"מ, ולפיכך היתה נטיה להחליק עליו וקשה היה לעלות בו. עליה ללא משא על משטח כזה מהווה מאמץ, בגלל הנטיה להחליק, ועליה עם משא - קשה בהרבה.
ט. אחי המנוח העלה את הכיור כרבע שעה לפני שצנח פתאום, תוך כדי עבודתו, על הרצפה.

י. לאחר העלאת הכיור, אחי המנוח לקח פטיש ואזמל והתחיל לחצוב בקיר, להכין את המקום להרכבת הכיור. תוך כדי עבודתו זו, בערך בשעה 9.15, צנח אחי על הרצפה.
יא. הקבלן אריה וינגרטן ואנוכי ניסינו להגיש למנוח עזרה ראשונה..."; ה) במסגרת החקירה הנגדית אמר העד פרידמן, בין היתר, שמאז 1974הוא ואחיו המנוח "עסקנו באותן עבודות בהן עסקנו ביום פטירת המנוח... הרכבנו כיורים גם בקומות גבוהות יותר... בדרך כלל יש מדרגות... לא נתקלנו בעבר במקום עבודה שבמקום מדרגות היה משטח בטון. המקרה הנדון היה יוצא דופן... והדבר הפריע. חוץ מהמשטח הזה במקום מדרגות, הייתי מתאר את העבודה ביום הנדון כעבודה רגילה. את הכיור נשא לבדו המנוח... כיור כזה לא יכולים שני אנשים לשאת, כי הוא לא גדול. בדרך כלל המנוח נשא לבדו כיור כזה". במסגרת חקירה חוזרת אומר העד:ו "...הכיור הנדון הוא כיור מטבח, כיור יותר כבד לא נושאים לבד. התשובות שנתתי לחוקר כוונתן לעבודות אינסטלציה ובהקשר זה לא היה כל שוני ביום הנדון לעומת ימי עבודה אחרים. החוקר לא שאל אותי ולא עלה על דעתי לספר לו את הקושי שבעליה על משטח הבטון ללא מדרגות. החוקר שאל אותי מה עשינו באותו יום, מה העבודות שעשינו ואני חשבתי שכוונתו לאינסטלציה. על המשטח לא שאל"; ו) הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי הגיש באמצעות העד בנימין פרידמן "הודעה", ש"גבה" מפיו מר שוורץ, עובד המוסד לביטוח לאומי, והחתומה על-ידי העד. חלקה הראשון של "ההודעה" היא בדרך סיפור מעשה וחלקה השני - שאלות ותשובות. בחלק שהוא שו"ת, רום:נ
"שו"ת:ב באותו יום ב- 27.10.1978בבוקר אחי המנוח עסק בהרכבת כיור מטבח בתוך מרפסת הכביסה בקומה א' ואני הייתי בדיוק לידו ועזרתי לו בעבודה; שו"ת:ו באותו יום בבוקר אחי ואני הגענו לעבודה כרגיל עם המכונית שלנו בשעה .7.30אחי נהג את המכונית עד לעבודה. הוא לא התלונן על שום דבר שמשהו כואב לו. גם בזמן העבודה לא אמר לי שום דבר. וכמה דקות לפני שצנח באופן פתאומי תוך כדי עבודה אני דיברתי אתו. אחי לא התרגז, לא אתי ולא עם אף אחד אחר וכרבע שעה לפני שצנח ומת הוא היה למטה ודיבר עם פועלים והיה במצב רוח טוב והכל היה בסדר; . . .
שו"ת:נ העבודה שעשינו באותו יום ובאותו בנין בכלל היתה עבודה פשוטה ורגילה וללא שום מאמץ מצד אחי או מצדי. וגם בימים שלפני המקרה אחי עבד בעבודה רגילה בבנין שברחוב ויצמן בקרית מוצקין, ולא היה שום דבר מיוחד";
ז) בסיכומים בבית-הדין האזורי ביקשה הפרקליטה אשר ייצגה את המוסד לביטוח לאומי לדחות את התביעה. היא ביקשה לא לקבל את "גרסת אחיו של המנוח כאילו היה דבר מיוחד בעבודת המנוח. בנ/ 1(הכוונה ל"הודעה") אמר שלא היה כל מאמץ או דבר חריג בעבודתו. אין זה סביר שעדותו בבית-הדין לא תבוא לידי ביטוי בפני חוקר הנתבע. מנ/ 1("ההודעה") עולה שלא היה דבר מיוחד ומכאן כי אין ראשית ראיה המצריכה מינוי מומחה רפואי".
.3בפסק-הדין שבערעור מתייחס בית-הדין האזורי למערכת העובדות שב"הודעה" בפני חוקר המוסד ולמערכת העובדות שבעדות בבית-הדין, מפי מר בנימין פרידמן. בדברי העד בבית-הדין רואה בית-הדין האזורי "תפנית חדה ומשמעותית".
התפנית היא בכך שבעדות נאמר ש"המנוח התאמץ אותו יום מאמץ חריג ובלתי-רגיל" (נשא לבדו כיור במשקל 25ק"ג ועלה איתו על משטח משופע ללא מדרגות).
בית-הדין דוחה כליל את דברי העדות בבית-הדין ואומר:ב
"לא יכול להיות ספק שהחוקר התעניין על הסיבות האפשריות להופעת האוטם והוא הציג לעצמו שאלה קונקרטית, אם היתה בעבודה התרגזות או או מאמץ חריג. אלו שאלות שגרתיות המהוות כל תכלית החקירה והעד השיב תשובה ברורה וחד-משמעית, שלא היתה כל התרגזות בעבודה ולא היה כל מאמץ חריג וכי המנוח עסק בשעת מעשה בעבודתו הרגילה...".
בית-הדין האזורי לא ראה צורך למנות מומחה-יועץ רפואי "כדי לשאול אותו אם קיים קשר סיבתי בין דבר שלא ארע ובין פטירת המנוח...", ודחה את התביעה.
.4עיקר הטענות שהעלה בערעור הפרקליט אשר ייצג את המערערת הן:ו
א) בית-הדין האזורי טעה עת ראה את עדות בנימין פרידמן כסותרת את דבריו ב"הודעה" בפני חוקר המוסד לביטוח לאומי. לפי הטענה
- השתיים ניתנות ליישוב והן משלימות ומתיישבות זו עם זו;
ב) בפסק-הדין שבערעור ייחס בית-הדין האזורי משקל מכריע לשאלה, אם המנוח עסק ביום 27.10.1978בעבודתו הרגילה, ובכך חזר למצב שלפני פסק-הדין בדב"ע לא/66-0, [.1
.Iiפסק-דין
.1תחילה למערכת העובדות. לשם קביעת מערכת העובדות היתה בפני בית-הדין האזורי רק עדות אחת - עדותו של מר בנימין פרידמן, אחיו של המנוח, עדות שבמהלך החקירה הנגדית - הוגשה "ההודעה" (האמורה בסעיף 2, פסקה ו', שבחלק iדלעיל). בית-הדין האזורי קבע את מערכת העובדות רק על סמך "ההודעה" ופסל לחלוטין כל אשר נאמר בדרך עדות בבית-הדין.

.2לשאלת היחס בין דברים מפי תובע בפני "חוקר" מטעם המוסד לביטוח לאומי לבין עדות בבית-משפט, נדרש בית-דין זה לראשונה בדב"ע לא/61-0, [2]. בפסק-הדין שניתן שם נאמר:נ
"במידה ובית-הדין האזורי קבע כי 'התרגזותו של התובע ביום התאונה לא חרגה מהתרגזויות אליהן היה רגיל בעבודתו הרגילה', על-סמך דברי התובע מחוץ לבית-הדין, בפני חוקר של המוסד לביטוח לאומי, דברים שהועלו על הכתב והוגשו כמוצג, ותוך התעלמות מעדותו של התובע בבית-הדין - מוטעית הקביעה העובדתית. דברים שאמר התובע בפני חוקר של המוסד לביטוח לאומי, אפשר להביאם לידיעת בית-הדין בדרך שעשו במקרה זה, היינו במסגרת החקירה הנגדית של התובע. דברים אלה, הבאים מפי התובע אגב חקירת חוקר של המוסד לביטוח לאומי, כנראה בדרך של תשובות לשאלות המוצגות על-ידי החוקר, ודאי אינם עדיפים על דברי התובע בעדותו בשבועה בפני בית-הדין. במקרה שלנו אמר התובע בהעידו בשבועה, ובתשובה לשאלה בחקירה הנגדית כי 'אין זה נכון שיש כל יום ויכוחים בחנות והתרגזויות וביום שאין, אומרים תודה לאל', ולדבריו אלה של המערער לא התייחס בית-הדין, כשברור מפסק-הדין, כשלמות, שבית-הדין לא הסתייג ממהימנות עדותו של המערער" (שם, [2], ע' 90).
.3לאחר מכן נדרש בית-הדין לשאלה בפסק-הדין שבדב"ע לא/78-0, [3]. מאותו פסק-דין ניתן ללמוד שבית-דין זה לא ראה פסול בקביעה של בית-דין אזורי שעדי התביעה לא היו מהימנים עליו בשל "הסתירות הרבות בדברי העדים עת העידו בבית-הדין (ובשל) הסתירות בין דבריהם בבית-הדין לבין תשובותיהם לחוקר המוסד בדו"חות שהוגשו לבית-הדין" (שם, [3], ע' 159), ומן הראוי להדגיש את המלה "סתירות".
.4הטעם למשקל המוגבל שבית-הדין נתן לדינים-וחשבונות שעובד המוסד לביטוח לאומי מגיש על "חקירות" שהוא עורך ול"הודעות" שהוא "גובה" במסגרת סעיף 196
לחוק הביטוח הלאומי הוא פשוט. מבלי לעמוד על גלגוליו של הסעיף, על דרך תיקונו והרחבתו, החל מסעיף 55שבחוק המקורי, שעניינו היה רק "פיקוח" בכל הנוגע ל"כספים", מן הדין להדגיש כי לאותו סעיף כפי שהורחב ומופעל אין אח ורע במערכת החקיקה. הסעיף מאפשר לנדרש לתשלום - לנתבע, "לחקור" כל אדם, כולל תובע ועדיו, שלא במעמד התובע "בקשר לתביעה או לתשלום גמלה" והוא רחב בהרבה מהכוח שניתן בסעיף 24לחוק המקורי, שהיה מכוון לביקורת על "קבלת גמלה" ולא לחקירות "בקשר לתביעה". כוח בדומה לזה שבסעיף 196לחוק דעתה לא נתון "לחוקר או לשמאי הפועלים למען חברת ביטוח מסחרית" (דב"ע לא/8-0, [4] (ע' 99). אין כוח כזה נתון למדינה כנתבעת, אף לא כנתבעת על-פי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל- 1970(וגם שם יכול ותתעוררנה שאלות שהמדינה כנתבעת היתה מעדיפה "לחקור" תובע ועדיו לפני המשפט), או בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט- 1959[נוסח משולב] (הסכות שמסעיף 27אינה דומה כלל, כי היא נתונה לגוף שפוסק בתביעות).

.5יחד עם זאת אין "הודעה" שקיבל "מי שהוסמך לכך על-ידי המוסד לביטוח לאומי" במסגרת סעיף 196חסרת תועלת למוסד לביטוח לאומי ואין היא חסרת משקל.
התועלת היא בכך שיש בה כדי לסייע למוסד - לפקיד התביעות - לברר את כל הקשור בדרישה לגמלה ומשקלה הוא בכך, שדברים שנאמרו באותה "הודעה" יכולים לסייע בהתדיינות לעמוד על מהימנות עד, כך שסתירה בין עדות ובין "הודעה" יש להסביר וליישב. שוב ייאמר, כי ב"סתירה" מדובר ולא "בליקוי" המוצא את ביטויו בכך שהגרסה שב"הודעה" אינה מלאה ואין בה כל הדרוש ל"עילה". מכאן, שככל ש"החקירה" מפורטת יותר ומההודעה עולה ברורות מה הן השאלות שהוצגו ומה הן התשובות לשאלות - התועלת ב"הודעה", מבחינת המוסד לביטוח לאומי, רבה יותר.
.6בענייננו אין "סתירות" בין דברים שנאמרו בעדות בבית-הדין לבין מה שנאמר ב"הודעה" שאינה עדות. בעדות בבית-הדין נוספו שני פרטים ושניהם קשורים בכיור המטבח שהתקנתו עשה המנוח ביום 27.10.1978:ב העלאת הכיור מקומת הקרקע לקומה ראשונה, עשייתו זאת לבד ותוך עליה על משטח בטון משופע ולא על מדרגות.
.7מקריאת "ההודעה" כשלמות (סעיף 2, פסקה ו', שבחלק iדלעיל), עולה ברורות כי במרכז "החקירה" עמדה השאלה, אם ביום 27.10.1978עשה המנוח ב"עבודתו הרגילה" וכמופנות להיבט זה יש להבין את כל השאלות ואת כל התשובות. הלכה פסוקה היא שלא היות "העבודה רגילה", לא היות "המאמץ" רגיל, או מיוחד, הם הקובעים, הקובעים הם המבחנים שנקבעו בפסק-הדין שבדב"ע לא/66-0, [1] (ע' 55).
.8מששמו בחקירה את הדגש במקום הלא-נכון, נתקבלו התשובות המקבילות.
מששואלים אינסטלטור-בנין, אם ביום פלוני עשה בעבודתו הרגילה, ובאותו יום הרכיב כיור - ברור שישיב כי עשה בעבודתו הרגילה.
.9למעשה אף בית-הדין פסק כפי שפסק, כי ייחס את כל המשקל לשאלה, אם ביום 27.10.1978עשה המנוח בעבודתו הרגילה (סעיף 3, קטע שני, שבחלק iדלעיל) וצדק הפרקליט שטען בערעור למערערת כי למעשה סטה בית-הדין מההלכה שבכוכבה אשכנזי (דב"ע לא/66-0, [1], הנ"ל).
.10חוזרים לשאלה, מה מערכת העובדות שעולה מהעדות האחת והיחידה שהיתה בפני בית-הדין. מערכת העובדות היא זאת שמובאת בעדותו-תצהירו של מר בנימין פרידמן, עדות שעליה נחקר חקירה נגדית ובה עמד על גרסתו. יודגש שבעדותו הזכיר העד בשמו את הקבלן שהיה נוכח במקום (סעיף י"א שבתצהיר - סעיף 2, פסקה ד', שבחלק iדלעיל), וממנו אפשר היה ודאי לקבל גרסה הנוגדת דברי העד בנימין פרידמן בעניין משטח העליה, אם גרסתו של פרידמן אינה נכונה. אותו קבלן לא נקרא להעיד על-ידי הפרקליטה שייצגה את המוסד לביטוח לאומי, וייתכן שטעמה היה עמה.

.11מהאמור עולה, כי לקביעת מערכת העובדות בכל הקשור לאירועים ביום 27.10.1978צריך לשמש תצהירו של העד בנימין פרידמן שהוגש כעדות ראשית ולא נסתר בחקירה נגדית.
.12התוצאה היא שהערעור מתקבל כך, שהעניין מוחזר לבית-הדין האזורי, על מנת שיקבע את מערכת העובדות בהתאם לסעיף 11דלעיל, ימנה מומחה-יועץ רפואי ויציג בפניו את השאלות המקובלות, היינו:ו
א) האם עולה מנתונים עובדתיים שבחומר הרפואי, שהמערער היה חשוף יותר מאדם אחר בגילו, לאוטם שריר הלב, ואם כן - מהם נתונים אלה; ב) אם התשובה לשאלה ראשונה היא שלילית - האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978, השפעה כל שהיא על בוא האוטים במועד שבא; ג) אם התשובה לשאלה הראשונה היא חיובית - האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978על בוא האוטם במועד שבא, יותר מפעילות שבחיי יום-יום, שאינה קשורה בעבודה; ד) אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית - האם השפיעו האירועים בעבודה ביום 9.2.1978על בוא האוטם במועד שבא, הרבה יותר מהנתונים האישיים שבמערער, כמפורט בתשובה לשאלה הראשונה, ומה מביא למסקנה זאת.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון