קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לעבודה בלשכת התעסוקה: .Iההליך .1בפנינו שני ערעורים על פסקי-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט רוזנויין; תב"ע מא/3-91) אשר דחו ערעור על החלטה של ועדת ערר הפועלת מכוח סעיף 43לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, בקשר לסירוב ליתן אישורים לעניין סעיף 127ו (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק). .2(א) המערער הינו מנהל חשבונות, לשעבר עובד מדינה, והשתתף בקורס מפקחי מס הכנסה; (ב) .1 ביום 15.7.1980 נשלח המערער לעבודה, בתור מנהל חשבונות, לחברה בשם "פרי-ירק" בע"מ, העושה בשיווק ירקות ופירות, בעכו. .2 המערער התייצב במקום העבודה, "שוחח עם אחד ממנהלי החברה ולאחר מכן הודיע לפקיד ההשמה בלשכת העבודה, שהוא אינו מקבל את העבודה ובפועל לא התחיל לעבוד". .3 בפני ועדת הערר ובפני בית-הדין האזורי טען המערער, כי משהתייצב במקום העבודה התברר שהעבודה שאותה נדרש לבצע היתה עבודת פקיד, קופאי וזבן ולא עבודת מנהל חשבונות, ועבודות אלה אינן מתיישבות עם תפקידו של מנהל חשבונות ואף יש ניגוד מקצועי בין השניים. הוא טען שהיה אמנם צורך במנהל חשבונות, אך לא היו תנאים להתחלת העבודה: רואה החשבונות של החברה "שהה אותם ימים בחו"ל ואין לקבל מנהל חשבונות בלי מבחן ובלי הסכמת רואה החשבונות". הוא טען שהמסמכים-החשבונות של החברה נמצאו אצל יועץ המס של החברה לא במשרד, וללא אלה - לא יכול היה להתחיל בעבודה. .4 בית-הדין האזורי העדיף עדותו של מנהל החברה על פני עדותו של המערער. את עדותו של מנהל החברה מסכם בית-הדין האזורי, במלים אלה - "החברה היתה מעוניינת בכך שהמערער יתחיל לעבוד בח חשבונות מייד עם התייצבותו בחברה. הוא סיכם את תנאי השכר עם המערער והסכים לתנאיו וכן הסכים עם המערער, לפי בקשת המערער, שהוא יתחיל לעבוד ביום א' הקרוב, בהתאם ללוח ביום .21.7.1980אבל, המערער הופיע ביום ב' במקום ביום א' וביקש לדחות מטעמים אישיים את התחלת העבודה ל- .1.8.1980העד הודיע למערער שהוא איננו מסכים לדחיה נוספת של כ- 10ימים, לכן פנה לשירות התעסוקה לשם קבלת מנהל חשבונות חדש". .5 בפסק-הדין שבערעור אומר בית-הדין האזורי: "ייתכן שהמערער באמת האמין שהנימוקים אותם העלה אמנם מצדיקים דחיית קבלת העבודה והדבר לא נבע מתוך רצון שלא לעבוד ולקבל דמי אבטלה, כטענת המשיבה. ברם, המשמעות האמיתית של התנהגותו היא סירוב לקבל את העבודה שהוצעה לו..."; (ג) .1 ביום 8.10.1980נשלח המערער לעבודה במקצועות ב"היפר שוק". .2 המערער הציג כתנאי לקבלת אותה עבודה שפקיד ההשמה יתן לו אישור על רישום בלשכת העבודה כמובטל בימים מסוימים בחודש ספטמבר ופקיד ההשמה דחה את התנאי. .3(א) בקשר להצעת העבודה בפרי-ירק בע"מ חזר המערער על טענותיו בבית- הדין האזורי והוסיף שבאותם הימים היה פיצוץ בקרבת החנות, אשתו פחדה מכך שיעבוד בעיר העתיקה שבעכו, על-כן נשאר ימים מספר בבית וביקש מאחד ממנהלי החברה להודיע שיתחיל לעבוד בעוד יום-יומיים; וכאשר התייצב - סירבו לקבלו. אשר להצעת העבודה ב"היפר שוק" טען המערער, כי מרוב התרגזות על היחס אליו בעבר, "התפרץ" ועל כן לא מסרו לידיו מכתב הפניה; (ב) הפרקליטה אשר ייצגה את שירות התעסוקה טענה, בקשר לפרי- ירק, שהמערער נתבקש להתחיל בעבודתו ביום 20.7.1980ובא לעבודה רק למחרת היום. באותו יום ביקש לדחות תחילת העבודה לסוף החודש ולזאת לא הסכימה החברה שהיתה זקוקה לעובד. אשר ל"היפר שוק" טענה הפרקליטה, כי התנאי שהציג המערער כמוהו כסירוב לקבל עבודה. .Iiפסק-דין .1מפסק-הדין שבערעור עולה, שאין בפנינו עניינו של אדם אשר פעל מתוך רצון שלא לעבוד ולקבל "דמי אבטלה" כפי שטענו מטעם שירות התעסוקה בבית-הדין האזורי (קביעת בית-הדין האזורי כמובא בסעיף 2(ב) (5) שבחלק iדלעיל). על רצונו של המערער לעבוד תעיד גם העובדה, שעובר לתאריכים שבהם מדובר, חיפש המערער בעצמו עבוה ומצאה, ועבד בעבודה זמנית עד 15.6.1980, ואז פנה ללשכה. המצב שמוצא את ביטויו בערעור זה הוא תוצאה של הנהגת ביטוח אבטלה במסגרת חוק הביטוח הלאומי, ולא יכול היה לבוא, על תוצאותיו, קודם לכן. עד להנהגת ביטוח אבטלה היה הדורש עבודה פונה ללשכה, מקבל הצעה והפניה לעבודה. אם מסיבה זאת או אחרת "סירב" לקבל אותה עבודה, היה זה עניינו הוא ורק במסגרת "תור" שליחה לעבודה - שיטה שאינה נחלת הכל - היה יוצא נפסד מבחינת "התור" לעבודה. עם הנהגת ביטוח אבטלה, חל שינוי מהותי. מצד אחד קמה לאדם זכות לדמי אבטלה זכות מביטוח ובעקבות תשלום דמי ביטוח ולא קבלת כספים מחסד הפוגע בכבודו של אדם, ומצד שני תוצאות חמורות לסירוב לקבל עבודה מתאימה במשמעות החוק. .2ביישום החוק תמיד תתעורר השאלה "עבודה מתאימה" (סעיף 127ז לחוק) מהי? ו"סירוב" (סעיף 127ח (ב) לחוק) מהו? השאלות הן מתחום המשפט והתשובה להן תינתן, בשלב ראשון, על-ידי ועדת ערר הפועלת מכוח סעיף 43לחוק שירות התעסוקה ובחשבון סופי על-ידי בית-הדין לעבודה. בשלב זה של הפסיקה בנושא, שלב התחלתי בלבד, יימנע בית-הדין מליתן תשובה כוללת וענייננו גם אינו מהמציגים שאלת גבול. די שייאמר, כי לא כל תשובה שלילית היא "סירוב" ולא כל אמירת "הן", בבחינת מס שפתיים, שוללת סירוב. הכל תלוי בנסיבות והתשובה הכללית האפשרית, כדי להנחות ולהנחות בלבד, היא שיש להציג את השאלה, אם עת ברור שבעבודה שהוצעה מתקיימים התנאים להיותה "עבודה מתאימה", מי שבו מדובר אכן נהג כאדם המחפש עבודה, ולא כמי שסומך על כך שבאין עבודה - יקבל דמי אבטלה. .3יישום האמור מאפשר תשובה קלה ופשוטה לעניין הצעת העבודה ב"היפר שוק". לא חלקו על כך שבעבודה אשר הוצעה התקיים כל הדרוש להיות "עבודה מתאימה" לעניין סעיף 127ז לחוק. אלא מאי? טען המערער שהתנהגותו של פקיד ההשמה גרמה לכך שהוא יתרגז ונוסף לכך קופח בעבר בשלילת מתן אישור לימי אבטלה ועל כן הציג את התנאי שהציג. בין שהיה יסוד לאותו רוגז ובין שלא היה - ל"תנאי" לא היה מקום, ואי-קיום התנאי לא הוציא את ה"סירוב" מגדר פשוטו. .4בעניין "פרי-ירק" לא היה סירוב מפורש והשאלה היא, אם למעשה לא היה "סירוב", בגדר "סירוב" מהיקש - ,constructive refusalשלומדים מהתנהגותו של אדם. .5המערער ייחס משקל לעובדה שימים ספורים, ימי מעבר, היה עליו לבצע פעולות שאינן מתיישבות עם עבודתו של מנהל החשבונות (סעיף (ב) (3) שבחלק iדלעיל). ברור היה לכל שמדובר בימי מעבר ועל כן לא היה בכך כדי לשלול מהעבודה שהוצעה את הדרוש ל"עבודה מתאימה". מי שמחפש עבודה תוך התעלמות מקיומו של ביטוח אבטלה, לא היה מייחס לנתון זה חשיבות מכרעת. ואשר לדחיית מועד תחילת העבודה - אין זה מן הנמנע שבנסיבות מסוימות ובהתקיים תנאים מסוימים לא יוכל אדם להתחיל בעבודה מייד עם קבלת "ההפניה" מידי פקיד ההשמה. ענייננו אינו מאלה. פחד של בן-הזוג מהסכנה הטמונה, לדעתו, בעבודה בעיר העתיקה שבעכו בעקבות פיצוץ שהיה שם באחד הימים הקרובים, ודאי שאינו מאלה שיביאו לכך שדחיה חד-צדדית של תאריך תחילת עבודה לא תהיה בגדר "סירוב" לקבל עבודה מתאימה. שוב - אדם המחפש עבודה תוך התעלמות מקיומו של ביטוח אבטלה, היה מתגבר על המכשול ומתייצב לעבודה. .6מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות. בית-הדין רואה לציין שבסיומו של הדיון בערעור, הפנה את תשומת הלב של הפרקליטה אשר ייצגה את שירות התעסוקה לצורך לטפל טיפול מיוחד במערער במסגרת השירותים המקצועיים אשר לשירות התעסוקה בכדי לכוונו לדרך הנכונה ולמנוע התדרדרותו של אדם, בעל מקצוע, הרוצה לעבוד אך הזקוק להדרכה נאותה.סירוב עבודהדמי אבטלה