קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דרגת נכות מעבודה: .Iההליך .1ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.11.1979, אשר קבעה שדרגת נכותו של המערער - כתוצאה מתאונת עבודה שארעה לו ביום 5.2.1978- היא % .41לטענת המערער דרגת הנכות התואמת את מצבו היא %.44 .2בתאונה הנ"ל נפגע המערער בידו השמאלית. בהחלטתה נשוא הערעור, קבעה הוועדה הרפואית לעררים את נכותו כלהלן - " .1עבור הצלקות הנרחבות הן ביד והן באזור האגן, לפי סעיף 75(1)ג %20 .2עבור הגבלה באגודל, לפי סעיף 43(1)ד %8 .3עבור אצבע ii %0 .4עבור אצבע ,iiiלפי סעיף 44(4) %5 .5אצבע ,ivלפי סעיף 43(4)ב %8 .6אצבע ,vלפי סעיף 43(4)ב %8 ----%40.80 .3בדיון המקדמי סוכם, כי המחלוקת היא סביב הפירוש שיש לתת לפריט 45, סיפא, בדבר חישוב דרגת נכות בשל פגימות באצבעות: חיבור אריתמטי או חישוב "פונקציונלי". בהסכמת הצדדים החליט הרשם על הגשת סיכומי טענות בכתב וכך נעשה. .4בא-כוח המערער טען, כי הוועדה הרפואית לעררים שגתה בכך שקבעה למרשו - על דרך השקלול - נכות של % 26.02בגין הפגיעות באצבעות, ולא %.29 הפרקליט המלומד אינו חולק על כך, שהכלל הוא שאין מחברים אחוזי נכות חיבור אריתמטי, אלא שמשקללים אותם בהתאם לאמור בסעיף 1שבחלק ג ("מבחנים בנסיבות מיוחדות") של התוספת לתקנות, אלא שיש יוצא מן הכלל, בסיפא לפריט 45, וזו לשונו: "בפגימות מרובות של אצבעות הידיים: קטיעות, קשיון בפרקי האצבעות או פגיעות אחרות וכן בשילוב פגימות שונות, ייקבעו אחוזי הנכות לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה בהתאם לסעיפים 43, 44, 45". ואם תאמר, המשיך בא-כוח המערער וטען, שפריט 45, סיפא, בא לשלול לא פעולות שקלול, מכוח סעיף 1לחלק ג', כי אם את תחולת סעיף 2לחלק ג', הדן אף הוא במספר פגימות באבר אחד. התשובה היא - א) כאשר רצה מתקין התקנות שהכלל המחייב שקלול יחול במקרה של מספר פגימות אמר זאת במפורש בסעיף 2(ג) לחלק ג' הנ"ל: "דרגת נכות של נפגע שנפגם כמה פגימות בזרוע הימנית, תחושב לפי סעיף 1לחלק זה, ובלבד..."; ב) בפריט 45סיפא טרח מתקין התקנות להטעים שסיכום אחוזי הנכות ייעשה "לכל פגימה ופגימה", משמע חיבור של אחוזי הנכות כעולה מכל פגימה לפי הפריטים 43, 44ו-.45 .5בסיכומיו טוען בא-כוח המוסד, כי אין כל רבותא בדיבור "סיכום אחוזי הנכות" שבפריט 45סיפא. דיבור זה אין בו כל רמז לדרך בה ייעשה הסיכום, אם סיכום אריתמטי ואם חישוב פונקציונלי משוקלל. ראיה לכך העובדה, שבסעיף 1לחלק ג' - הוא הסעיף המסדיר כיצד ישקללו - מצוי אותו דיבור ממש "הסכום של אחוזי הנכות". אין לעלות על הדעת שלביטוי מסוים תהיינה שתי משמעויות שונות ואף מנוגדות, באותו גוף של תקנות. פשיטא, שהמלים "סיכום אחוזי הנכות" שבפריט 45סיפא, מפנות לדרך הסיכום שנקבעה בסעיף 1שבחלק ג', היא דרך החישוב המורכבת. מן העובדה שלא הוזכרה בפריט 45שיטת החישוב, אין ללמוד אלא זאת, שיש להחיל את העיקרון הכללי של דרך חישוב מורכבת. כאשר רצה מחוקק המשנה לחייב צירוף האחוזים צירוף אריתמטי עשה זאת במפורש, למשל בפריט 74(1) (ה): "באבדן מספר שיניים - אחוזי הנכות ייקבעו על-ידי צירוף אריתמטי של אחוזי הנכות לפי סעיף-קטן (1) (ד)". טענה אחרת של בא-כוח המוסד היתה, כי אין הצדקה להחיל צירוף אריתמטי לגבי פגימות מרובות ב"אצבעות הידיים"; (א) מדוע יהיה דינן של האצבעות שונה מדינם של חלקי גוף אחרים? (ב) אם תתקבל טענת המערער, יחייב הדבר, למשל, לצרף נכות בגין קטיעת גליל סופי בזרת שמאל לקשיון נוח באצבע קמוצה ביד ימין - צירוף אריתמטי. מה ההיגיון שבדבר? מכאן הינך בא לשאלה, מה אם כן ההיגיון ומה התועלת - אם בכלל - בהוראה שבפריט 45סיפא. והתשובה היא, שהדיבור "לכל פגימה ופגימה" מחייב דרך חישוב - נוחה יותר למבוטח - מזו העולה מסעיף 2לחלק ג' ("דרגת נכות בקשיון ובשיתוק"). .Iiפסק-דין .1שני הפרקליטים הסתמכו בסיכומיהם על פסק-הדין האחד של בית-דין זה הדן במישרין בפירושו של פריט 45סיפא, דב"ע לו/226-01, [1] (לא פורסם בפד"ע; הופיע בלקט פסקי-דין של המוסד לביטוח לאומי, ע' 198). טען שם בא-כוח המערער, כי ההוראה המיוחדת שבפריט 45סיפא "יוצרת חריג מההוראה הכללית הקובעת 'שיטת ההפחתה' (סעיפים 1ו- 2לחלק ג' "מבחנים בנסיבות מיוחדות", מקודם תקנות 12ו- 13לתקנות הנכות)... (לפי המלים) 'לאחר סיכום אחוזי הנכות לכל פגימה ופגימה'... יש לחבר, חיבור אריתמטי, את אחוזי הנכות בגין כל פגימה ופגימה ולא חיבור שבהפחתה לפי הכלל הנהוג ב'דרגת נכות מורכבת"' (ההדגשה במקור). על כך אמר בית-הדין: " .7נראה כי נכונה הטענה (...) לפיה מהווה ההוראה המיוחדת' שיטת חישוב מיוחדת במינה. לפי שיטה זו, אין פגימה אחת ממוזגת או מובלעת ברעותה. כל אחת עומדת בפני עצמה, אפילו ישנן פגימות אחדות באצבע אחת. 'ההוראה המיוחדת' מורה כמו כן, כפי שמדגיש זאת בא-כוח המערער, שיש לקבוע את אחוזי הנכות 'לאחר סיכום אחוזי הנכות של כל פגימה ופגימה'. אך אין במלים אלה משום רמז שהסיכום צריך שייעשה בצירוף אריתמטי, כטענתו". .2טענתו העיקרית של בא-כוח המערער היתה, כי בפסק-הדין הנ"ל לא נקבע "באופן פוזיטיבי שיש לעשות חיבור אריתמטי", אך גם לא נקבעה "הלכה השוללת חיבור אריתמטי". .3בא-כוח המוסד גרס לעומתו כי בפסוק האחרון ("... אין במלים אלה משום רמז...") דחה בית-הדין את טענת הצירוף האריתמטי. הפרקליט המלומד מצא סיוע לטענתו בפסק-דין אחר של בית-דין זה, בעניין חיים אשרף, דב"ע לח/843-01, [2] (לא פורסם בפד"ע; הופיע בלקט פסקי-דין של המוסד לביטוח לאומי, ע' 213), שם נתקבלה טענת המוסד בזו הלשון: "לנכה שנפגע בתאונה אחת במספר פגימות יש רק דרגת נכות אחת: זו שמגיעים אליה על-ידי חיבור, לפי שיטת החישוב הפונקציונלית של אחוזי הנכות הנקבעים בגין כל פגימה ופגימה (...) היה צורך בפריט 45סיפא מן הטעמים שבית-דין זה ציין בפסק-דינו בתיק דב"ע לו/226-01, [1]". .4נראה לנו כי אין אלא לחזור ולאשר את שאמרנו בדב"ע לו/226-01, [1], היינו שהאמור כפריט 45סיפא מהווה "שיטת חישוב מיוחדת במינה", המתייחסת בלעדית לפגימות מרובות באצבעות הידיים. התועלת שאדם מפיק מאצבעות ידיו, על כל פרקיהן, היא כה רבה ומגוונת, שמחוקק המשנה סבר שאין לדלג על אף פגימה, מאף סוג, ויש להביאן כולן בחשבון. לא כן באצבעות הרגל (פריט 50) ולא כן בפרק גדול שבגוף (סעיף 2לחלק ג'). כאשר באצבעות הידיים המדובר, כל פגיעה בגיד, בעצב, בשריר או בעצם, כל קשיון או קטיעה מובא בחשבון לשם עשיית "סיכום אחוזי הנכות". בשאלה, כיצד ייעשה הסיכום, לפי שיטה אריתמטית או לפי שיטה "משולבת" (או משוקללת) אין למצוא מלה או חצי מלה בסיפא של פריט .45אין ספק שאילו היתה הכוונה לצירוף אריתמטי - היה הדבר בא לידי ביטוי. שהרי בסיפא הנ"ל לא חסכו במלים, לא נרתעו מלהדגיש את הטעון הדגשה ("לכל פגימה..."), אך בעניין דרך חישוב הסיכום נמנעו מלחדש חידוש, והדבר מדבר בעדו. בהעדר יוצא מן הכלל, הכלל הוא הקובע, והכלל הוא זה שבסעיף 1לחלק ג'. .5סוף דבר: הערעור בסוגיה שלפנינו - פירוש פריט 45סיפא - נדחה. אין צו להוצאות.נכות מעבודהערעורנכות