האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית בגין השתלת שיער ? השתלת שיער היא טיפול רפואי, על כל המשתמע מכך, בו נותן המטופל אמון מלא במטפל. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי בגין השתלת שיער:## 1. בבסיס תובענה זו שני הסכמים אותם כרתו הצדדים. 2. התובע עבר השתלת שיער באמצעות הנתבעת ביום 28/07/1996. בהתאם לסיכום שהושג, אמורה היתה הנתבעת להשתיל בראשו של התובע 1,000 שתלים, שתמורתם שילם האחרון סך של 17,900 ש"ח (ראה נספחים ב' ו- ד' לכתב ההגנה, להלן - "ההסכם הראשון"). בנוסף, הסכימו הצדדים, כי התובע יפעל לטובתה של הנתבעת וכי ישיג עבורה לקוחות חדשים בהיותו ספר במקצועו. בהתאם להסכם זה (להלן: "ההסכם השני"), אמור היה התובע לזכות בעמלה בגובה 10% מעלות כל עסקה, אשר תיסגר בין הנתבעת לבין לקוח שנשלח אליה מטעמו (ראה נספח לכתב התביעה). 3. לעניין ההסכם הראשון, טוען התובע, כי הנתבעת לא מילאה אחר התחיבויותיה כלפיו במלואן. לדבריו, מתוך 1,000 השתלים שהובטחו לו, על פי ההסכם הנ"ל, הושתלו קרוב ל- 700 שתלים בלבד. עוד טוען התובע, בהקשר להסכם השני, כי הנתבעת מסרבת לשלם לו את העמלה שהובטחה לו בגין לקוח, אשר נשלח אליה וביצע באמצעותה השתלת שיער (ראה מסמך מיום 08/02/1999 על שמו של אורי רחמים המצורף לכתב התביעה). תחילה, בהתאם לאמור בכתב הגנתה, הכחישה הנתבעת את טענות התובע מכל וכל. יחד עם זאת, לאחר בדיקה שערכה הנתבעת בעניינו של התובע ביום 20/07/1999, בעקבות החלטת בית המשפט, בחרה הנתבעת לשנות את טעמה. על פי האמור בהמלצתו של ד"ר מ. פרסון, אשר בדק את התובע מטעם הנתבעת, מקובל עליו, כי כמות השתלים, שהושתלו בפועל בראשו של האחרון הינו בקרבת 700 במספר. בכך מאשר הלה את טענות התובע לעניין זה. עוד התברר במסגרת הבדיקה הנ"ל, כי מר רחמים לעיל אכן נשלח מטעמו של התובע ועל כן הסכימה הנתבעת אף בדבר זכאות התובע לעמלה דנן (ראה המלצת הרופא ד"ר פרסון, המצורפת למכתבו של התובע מיום 22/07/1999). התוצאה, בסופו של יום, היא, שהנתבעת מסכימה למעשה עם טענותיו העובדתיות של התובע ואף הודיעה על נכונותה לשלם לתובע את סכום העמלה לעיל (ראה מכתב הנתבעת מיום 25/07/1999). 4. דא עקא, חלוקים הצדדים ביניהם באשר לשאלת גובה הפיצוי לו זכאי התובע בגין יתרת 300 השתלים הנ"ל. בעוד שהתובע דורש את עלות השתלתם של אלו כאילו נועדה זו להתבצע לבדה, מלכתחילה ובאופן נפרד, בבחינת תיקון התנהגותה של הנתבעת, מציעה האחרונה החזר בגובה ההפרש שבין עלות ההשתלה המקורית בגין 1,000 שתלים עבורה שילם התובע, לבין מחיר ההשתלה של 700 שתלים כפי שבוצע בפועל בלבד. 5. עיון בראיות ובחינת נסיבות המקרה שבפני הביאוני לכלל מסקנה, כי יש להעדיף את עמדת התובע. לאורך כל הדרך נהגה הנתבעת שלא כראוי. בעוד שבדיקתה הנ"ל של הנתבעת אישרה את טענות התובע, כי הושתלו בראשו 700 שתלים בלבד, מצהיר המנתח ד"ר ברגר, מבצע ההשתלה בראשו של התובע, וזאת על גבי גיליון הניתוח הרפואי (נספח ב' לכתב ההגנה), כי הושלמה השתלתם של לא פחות מ- 1,321 שתלים. התייחסותה של הנתבעת בביטול לטענותיו של התובע והכחשתן הנמרצת פסקה רק בעקבות הבדיקה עליה הוריתי. מה טעם ראתה הנתבעת להימנע מהתייחסות הולמת לתלונותיו של התובע באמצעות עריכת בדיקה כזו ביוזמתה קודם לכן? מה גם, שבכך עשויה היתה התובענה שלא לבוא כלל לאויר העולם. לכאורה, עולה מממצאי הבדיקה, אליבא דד"ר פרסון, כי מטעמה של הנתבעת הוצהרו בכתב, במסגרת מסמך רפואי, נתונים שאינם אמת אודות הפעולות שביצעה ביחס לתובע. יתר דגש יש לייחס לעניין זה היות ומדובר בטיפול רפואי, על כל המשתמע מכך, בו נותן המטופל אמון מלא במטפל. התובע ניזון מפיה של הנתבעת, שילם לה את מלוא התמורה לפי החוזה המוסכם ובכל זאת בחרה האחרונה למעול באמונו ואף לא לשעות לתלונותיו. נזקו הישיר של התובע, להבדיל מן הפגיעה באמון שרחש כלפי הנתבעת, נובע מן הצורך לכתת רגליו לקראת עריכת השתלה נוספת, אשר יהא בה כדי לספק לו את התמורה אותה ציפה לקבל מן הנתבעת מלכתחילה במסגרת ההסכם הראשון הנ"ל. ההחזר שאותו מציעה הנתבעת לא יביא, לגופו של עניין, להטבת נזקו של התובע בנסיבות אלה. הלה לא יכסה את עלות השתלתם של 300 שתלים נוספים, כעיסקה נפרדת, במקום אחר, הוצאה, אשר בפניה עומד התובע כעת. נראה לי, איפוא, כי במקרה דנן יש להורות לנתבעת על תשלום פיצוי לצורך קיומו של החוזה כלשונו, כפי שציפה התובע לקבל במעמד כריתת ההסכם הראשון. זכותו של הנפגע מהפרת החוזה לפיצויים עוגנה במסגרת סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א - 1970. בהקשר עסקינן אומר לעניין זה כב' השופט חשין במסגרת ע"א 4012/90 עיריית נתניה נ' מלון צוקים בע"מ, פ"ד מו (4), 45: "מקובל לומר כי מטרת הפיצויים בדיני חוזים היא להעמיד את הנפגע באותו מקום שהיה עומד בו אילו קוים החוזה כהילכתו ("אינטרס הקיום" או "אינטרס הציפייה")". (כן ראה ע"א 8729/96 כאכון בע"מ נ' "עמידר", דינים עליון, כרך נה', 59; ע"א 5610/93 זלסקי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פ"ד נא (1), 68). 6. בהתאם למחירון הנתבעת, המעודכן לאוקטובר 1995 (מצורף למכתב הנתבעת מיום 25/07/1999) עלות השתלתם של 300 שתלים הינה 13,923 ש"ח. העמלה המגיעה לתובע כבונוס בגין השגת הלקוח עסקינן עומדת על 1,790 ש"ח נכון לפברואר 1999. (ואיני לוקח בחשבון "הנחת ספר", שאין כל וודאות שהתובע יקבלה בהשתלה נוספת). בחישוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק עומד הפיצוי בגין הפרת ההסכם הראשון על 18,405 ש"ח. בגין העמלה דנן, הנעוצה בהפרת ההסכם השני אמור התובע לקבל, נכון להיום, 1,819 ש"ח. ביחד, חורג הסכום הנתבע מגדר סמכותו של בית משפט זה ביושבו כבית משפט לתביעות קטנות. (גם אם נלקחת בחשבון "הנחת ספר") עם זאת, נאות התובע והביע הסכמתו להעמיד את סכום תביעתו על גבול סמכותו העניינית של בית משפט זה (ראה מכתביו מיום 22/07/1999 וכן 30/08/1999). 7. סוף דבר, הנני מקבל את התובענה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 16,300 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה עד ליום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 1,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.רשלנות רפואית (השתלת שיער)פיצוייםרפואהתביעות רשלנות רפואיתרשלנות