קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצויי פיטורים לנהג אוטובוס דן: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופטת הרדוף;נציגי הציבור - ה"ה בר-שירה ואלוני; תב"ע לח/1315-3) התבררה תובענה שלהמערער נגד המשיבה (להלן - האגודה) בעתירה לפיצויי פיטורים ויתרת שכר עבודה ("דמי מחלה"). בית-הדין האזורי פסק לתובע כעתירתו, ומכאן ערעורה של האגודה לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור, כפי שקבע בית-הדין האזורי הן: א) המערער - נהג לפי מקצועו - עבד אצל האגודה, כעובד שכיר זמני, כחודש ימים; ב) "סמוך לאחר יום 5.3.1975 התקבל התובע כמועמד לחברות באגודה, והפקיד סכום כסף מסוים בידי האגודה, על חשבון המניה באגודה שאמור היה לרכוש"; ג) "ביום 31.5.1977הפסיקה האגודה את מועמדות התובע להתקבל כחבר בה"; ד) "בעצם הפסקת המועמדות הושם קץ לתעסוקת התובע במסגרת האגודה". .3בשם האגודה טענו, כי היחסים בין התובע לבין האגודה לא היו יחסי עובד - מעביד, ועל כן אין לבית-דין לעבודה סמכות לדון בתובענה. את היחסים ביקשו לראות כיחסים מיוחדים במינם, בדומה ליחסים שבין אגודה שיתופית לבין חבריה. בפני בית-הדין היתה עדות, כי במסגרת האגודה ישנם "שכירים", "חברים" ו"מועמדים" לחברות. ה"מועמד", כך העידו, "הוא כמו חבר לכל דבר, מלבד זה שאין לו זכות הצבעה, ויש שוני בזכויות סוציאליות". .4בית-הדין האזורי דחה את טענת האגודה לעניין מהות היחסים שבין הצדדים וקבע, כי היחסים היו יחסי עובד-מעביד. בית-הדין האזורי קבע, "כי במועמד לחברות מתקיימת אותה כפיפות (subordination) המאפיינת יחסי עובד ומעביד... די בסימני היכר כפיפות אלה (שפורטו) כדי לקבוע, שהיחסים בין האגודה ובין המועמד לחברות בה - יחסים בין מעביד ובין עובד הם" (בית-הדין סמך לעניין זה, בין השאר, על פסק-דין בדב"ע לט/114-3, [1], בע' 152- מול האות ד). .5במרכז הטענות שהעלה פרקליטה של האגודה, במסגרת הערעור, היתה הטענה, ש"מועמד" אמנם אינו חבר וקיים שוני בין השניים, אך מכך אין להסיק שהינו "עובד"; "אמת המידה של כפיפות המקובלת ביחסי עובד ומעביד, אין לה מקום ביחסים המיוחדים המתקיימים בין מועמד לחברות לבין אגודה שיתופית". .6כנגד זה טען פרקליטו של המשיב, כי מאחר וברור שהמערער לא היה חבר האגודה, ו"אין מצב מיוחד של מועמד לחבר" - קיימים, למעשה, יחסי עובד-מעביד, והצד השני אינו רשאי להכתיב מהות היחסים (דב"ע לא/27-3, [2]). .7א) בתקנות האגודה - חלק ב', מצוי סעיף שעניינו "קבלת חברים". מאותו סעיף - 3(ב) - עולה ברורות שאין אדם מתקבל, מיידית, לחבר. בקשה להתקבל כחבר מוגשת "לאסיפת ועד ההנהלה", הרשאי להחליט "לקבל את המבקש בתור מועמד לחברות, או לדחותו...", ומי שבקשתו נדחתה רשאי לערער בפני האסיפה הכללית; ב) סעיף 3שבחלק ב' לתקנות קובע "שלוש תקופות", שהן שלבים למעבר ממעמד של מועמד למעמד של חבר, ואת הזכויות בכל אחד מהשלבים; ג) "כל בקשה של מועמד העומד להתקבל כחבר האגודה חייבים להעביר למרכז הקואופרציה" והמועמד "זקוק לאישור בכתב מאת המרכז על המועמדות"; ד) סעיף 2שבחלק ד' לתקנות האגודה, שעניינו "משכורת ותשלומים לחברים ולמועמדים", אינו מבחין בין חברים למועמדים, אך סעיף 3(ד) שבחלק ב' קובע, שבששה החודשים למועמדות אין המועמד "משתתף ברווחי האגודה שנצטברו בתקופת הניסיון הראשונה שלו (היינו 6חודשים) והוא יהיה זכאי לקבל רק מחצית המשכורת והשכר המשתלמים לחבר באותו זמן. .8א) בכתב ההגנה טענו, כי "עובר להתקבלו כמועמד לחברות התפטר התובע מעבודתו כשכיר של הנתבעים והתפטרותו הוגשה בכתב"; ב) ביום 5במרץ 1975חתם המשיב על הצהרה כנדרש על-פי התקנות מכל מבקש להיות חבר באגודה. .Iiפסק-דין .1צדק פרקליטו של המשיב בטענתו, שלא הסיווג שהצדדים נותנים ליחסים הוא הקובע, בהסתמכו על פסיקת בית-דין זה, ובין השאר במובא מפסק-הדין בדב"ע לא/27-3, [2] (בע' 190- מול האותיות ד-ז). הוא גם צדק בטענתו, שהקובע היא מערכת עובדות מסוימות. .2יש, אפוא, לעמוד על טיבן של אותן עובדות שלא היו שנויות במחוקת, ולא באו אלא לשקף מציאות ואמת, ולא לשם מתן "כיסוי" של בריחה מ"מעמד" של "עובד". מאותן עובדות עולה, כי (א) ביום 5.3.1975חל שינוי במהות היחסים שבין האגודה לבין המשיב; (ב) באותו יום חדל הבסיס הקודם וקם בסיס חדש שכולו מתקנות האגודה, שהיא אגודה שיתופית; (ג) מכוח אותו בסיס חדש היה המשיב ל"מועמד" לחברות על כל העולה מכך; (ד) הזכויות והחובות אשר ל"מועמד" מכוח התקנות השתקפו במציאות, ולא טענו כי יצרו פיקציה; (ה) מטרת ההתקשרות החדשה, בעקבות הבקשה להתקבל כחבר באגודה - המטרה העיקרית אם לא הבלעדית - היתה להיות חבר באגודה. .3הלכה פסוקה היא, שהיחסים שבין אגודה שיתופית יצרנית או אגודה שיתופית לשירותים לבין חבריה אינם יחסי עובד-מעביד. לעניין זה נאמר בדב"ע לו/70-0, [3], כי "היחס שבין חבר אגודה שיתופית יצרנית או אגודה שיתופית לשירותים... אינו יחס כפול בדומה ליחס שבין בעל מניות בחברה, שהוא גם 'עובד' כמנהל, לבין החברה. במקרה השני קיימת דו-מישוריות של יחסים, במקרה הראשון - לא. מי שבו מדובר עובד משום שהוא חבר, והוא חבר משום שהוא עובד - הדבר עולה מיסודות הקואופרציה היצרנית והקואופרציה לשירותים" (שם, [3], בע' 374). הדברים נאמרו בהקשר שונה, אך העיקרון ברור. עיקרון זה עולה מעצם היסוד של מהות הקשר החוזי שבין עובד למעביד, או ליתר דיוק מנשוא הקשר האובליגטורי שבין הצדדים. כל הצידוק של משפט עבודה הוא בכך, שבנשוא ההתקשרות הוא העבודה של אדם. אותה עבודה צריך שתהא העיקר, ולא דבר משני או נלווה. תופס לענייננו האמור בפסק-הדין שבדב"ע לח/20-3, [4], אם גם נאמר בהקשר לאגודה עותומנית. וכך נאמר שם: "מן האמור אין ללמוד, כי לא יכול ויתקיימו יחסי עובד-מעביד בין חברה לבין מי שהינו בין בעל מניות בה; בין אגודה שיתופית לבין חבריה או בין אגודה עותומנית לבין חבריה. יחסים במקביל - יחסים שבין תאגיד וחבר תאגיד בתור כאלה, ובמקביל יחסי עובד-מעביד - יכול ויתקיימו. תנאי לכך הוא, שהעבודה אותה עושה החבר אינה פועל-יוצא של החברות, אלא נשוא התקשרות נפרדת העומדת בפני עצמה. כך יכול ובין חברה לבין 'מנהל' שהוא גם בעל מניות יתקיימו יחסי עובד-מעביד; כך יכול שבין חבר אגודה שיתופית (מושב עובדים) לבין חבר, העובד במועדון נוער של המושב או כמנהל חשבונות בצרכניה של המושב, יתקיימו, במקביל לחברות, יחסי עובד-מעביד, וכן יכול שבין אגודה עותומנית לבין חבר באגודה יתקיימו גם יחסי עובד-מעביד, אם העבודה היא נשוא התקשרות נפרדת מזאת העולה מהחברות" (שם, [4], בע' 113). .4השאלה היא, אם שונה הדין עת מדובר במועמד לחברות. התשובה היא - לא. גם יחסים אלה - יחסים שבן אגודה לבין מועמד לחברות - מושתתים כל כולם על פקודת האגודות ועל תקנות האגודה. ל"מועמד" מעמד מוכר בתקנות האגודה. ההתקשרות החוזית מוצאת את ביטויה בתקנות האגודה וב"בקשה" - "הצהרה" - המבוססת על תקנות האגודה, ובעיקר - מטרת ההתקשרות אינה עבודה ו"מקום עבודה", אלא חברות באגודה, ע עבודה היא פועל יוצא מהמועמדות. .5פסק-הדין שבערעור מייחס משקל מירבי לעובדה, שהמשיב היה כפוף למרות האגודה והתקיים מבחן המרות - "סובורדינציה". ברור שמבחן זה הוא הקובע עת לדיון עומדת השאלה, אם פלוני הוא עובד. אלא מאי? מבחן זה קובע באותם המקרים שיש להבחין בין "עצמאי" לבין "שכיר", ולא באותם המקרים שבהם יש לקבוע, אם פלוני נתון למרות במסגרת יחסים שבמישור שונה לחלוטין. לפני שבאים לבחון אם מתקיים מבחן "המרות" יש לבחון את מטרת ההתקשרות - את נשוא ההתקשרות. "המרות", כמוה כ"השתלבות", רלבנטית אם באים להבחין בין "עובד" ל"עצמאי". להבחנה בין יחסי עובד-מעביד לבין יחסים משותפים, יחסים מחברות בתאגיד, יחסים מכוח כפיה ויחסים משפחתיים, אין צורך באותם מבחנים, והם גם לא יועילו. .6מכל האמור עולה, כי דין הערעור להתקבל. אין צו להוצאות.פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםאוטובוסנהג אוטובוס