נפסק כי התוצאה היא שהערעור מתקבל כך, מבית-הדין מצהיר בזה שבפיטורי העובד הפרה האגודה את חוזה העבודה שבינה לבין העובד. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסק דין הצהרתי פיטורים שלא כדין: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופט גוטמן; נציגי ציבור - ה"ה קרני ופינס; תב"ע לט/1425-3) התבררה תובענה של המערער (להלן - העובד) נגד המשיבה (להלן - האגודה השיתופית) בעתירה לפסק-דין המצהיר "כי אין תוקף לפיטורי התובע". בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן ערעורו של העובד לבית-דין זה. .2העובדות הצריכות לערעור הן: א) בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעביד מכוח חוזר מיום 1.1.1979; ב) החוזר - טופס מודפס - נושא את הכותרת "חוזה מיוחד להעסקת עובד" ומיועד לרשויות מקומיות; בשם הרשות המקומית אמור לחתום "ראש המועצה", העתקים הימנו אמורים להישלח "לרשות המקומית", למינהל שירות העובדים (במשרד הפנים) ול"ממונה על המחוז"; ג) בסעיף 2לחוזר נאמר, בדפוס: "העובד יועסק ברשות המקומית בתפקיד של", ובכתב יד נאמר "עובד אחזקה"; ד) בסעיף 4שבחוזר, בדפוס; נאמר "תקופת חוזה מיוחד זה הוא מיום... עד יום" ובכתב "1.1.1980 ...1.1.1979, ראה סעיף 10: 3חודשים ניסיון. באם אין הודעה מאחד הצדדים החוזה יתחדש אוטומטית". בסעיף 6שבחוזה, בדפוס, נאמר: "על אף האמור בסעיף 4לעיל, רשאית הרשות המקומית להפסיק את שירותו של העובד בכל עת על-ידי מתן הודעה מוקדמת בכתב חודש אחד מראש או על-ידי תשלום משכורת של חודש אחד, לפי בחירת הרשות המקומית. כן רשאית הרשות המקומית להפסיק את שירותו של העובד בכל עת, ללא הודעה מוקדמת או לל תשלום, אם העובד עבר על המשמעת או התנהג בצורה בלתי-הוגנת או כשהוא מתבקש לעמוד בבדיקה רפואית - נמצא בלתי-כשיר מבחינה רפואית לשרת בתפקיד הנזכר בסעיף 2"; ה) במכתב מיום 9.5.1979מאת האגודה השיתופית אל העובד (להלן - מכתב הפיטורים) נאמר: "בהמשך לשיחתנו ועל דעת הנהלת המנהל, הננו מודיעים לך בזה, על הפסקת עבודתך במינהל, במחלקת האחזקה החל מהתאריך .10.6.1979 אנו מודים לך על התקופה בה עבדת במינהל כשאנו יודעים את הקשיים שליוו את ההקמה". .3בכתב התביעה נאמר, כי התובע עבר בהצלחה תקופת הנסיון של 3 החודשים "וכי ביום 9.5.1979, ללא כל הנמקה, שלחה הנתבעת לתובע" את מכתב הפיטורים. בכתב ההגנה טענה האגודה השיתופית, "כי התובע לא עמד בהצלחה בתקופת הניסיון, וכי הוזהר פעמיים בעל-פה". כן טענה "מאחר והתובע לא עמד בתקופת הניסיון, הוחלט לפטרו. המכתב מיום 1979קובע זאת מפורשות". בנוסף לאלה טענה האגודה השיתופית בכתב ההגנה, כי על-פי סעיף 6להסכם רשאית היתה הנתבעת להפסיק את עבודתו של התובע והנתבעת אכן פעלה על-פי סעיף 6להסכם". .4בעדות הראשית אמר העובד. " .4בין מושב אוגדה (אחד המושבים החברים באגודה השיתופית) לביני נתקיים דיון משפטי אשר נמשך מאז אירוע בפברואר-מארס 1978ועד סיום הפרשה ביולי .1979על רקע הסכסוך פעלו גורמים שונים אשר פעלו הן כבודדים והן בשם מושב אוגדה, על-מנת להביא להרחקתי מעבודתי במינהל. מטרת אותם גורמים היתה להביא לסילוקי ממושב אוגדה. אותם גורמים אף יזמו בשעתו פניה לסוכנות היהודית ותנועת המושבים על מנת שיפעלו לסילוקי ממושב אוגדה. .5יש לזכור כי מושב אוגדה הינו אחד ממרכיבי איתם ומכאן גודל ההשפעה של אותם גורמים. .6ואכן, למרות שעברתי תקופת הניסיון במינהל איתם בהצלתה, עלה בידי הגורמים העוינים אותי להביא לפיטורי ממינהל איתם. הודעת הפיטורים, המצויה בתיק בית-המשפט, תאריכה 9.5.1979והיא נכנסה לתוקף ביום .10.6.1979 הנני מעיד בזה לאור כל הידוע לי, כי לפיטורי לא היה כל נימוק ענייני וכי רק בשל הלחצים מאוגדה פוטרתי ממינהל איתם. .7ביום 6.7.1979הושגה פשרה בענייני בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב. רצ"ב נוסח הפשרה שבין מושב אוגדה לביני. הנני מדגיש את סעיף 10לאותו הסכם פשרה: 'האגודה תודיע למינהל איתם שאין לה ולחבריה התנגדות כי התובע מס' 1יועסק במינהל איתם'. זוהי הודאה מטעם אוגדה - המהווה מרכיב ממרכיבי מינהל איתם - בדבר התנגדות שהיתה קיימת בעבר". גרסתו עמדה בחקירה נגדית ולעניין אזהרה בכתב שנשלחה לעובד הצביע העובד על כך, שאותו מכתב נושא תאריך מאוחר בהרבה מתאריך מכתב הפיטורים (המכתב הוא מיום 24.5.1979בעוד שמכתב הפיטורים הוא מיום 9.5.1979). .5בעדותו הראשית של האחראי "על טיפול בנושא עובדים" באגודה השיתופית. העד היחיד מטעם האגודה השיתופית, נאמר: "אליהו חג'ג' החל לעבוד באיתם כעובד אחזקה מיום 1.1.1979מתוך כוונה שבבוא העת, אם יוכיח את עצמו, יהיה רכז מחלקת האחזקה. עד מועד הפיטורים ב- 10.6.1979הנ"ל לא מונה לרכז המחלקה אלא נשאר עובד המחלקה; מבחינת מסירותו ונכונותו לעבוד לא היו כל טענות כלפי חג'ג' ולם מבחינה מקצועית לא היו לו הידע והכישורים המתאימים לתפקיד רכז מחלקת האחזקה. תוך כדי גיבוש נוהלי עבודה ותקנים לקראת ההפעלה העצמאית בספטמבר 1979הסתבר, כי לא ניתן לשלב את חג'ג' מבחינה מקצועית במחלקת האחזקה ולכן נאלצנו לפטר את חג'ג'". בחקירה נגדית אומר העד, כי פעם בשיחה עובר למכתב הפיטורים דובר על כך שאין לעובד כישורים להיות רכז התחזוקה, ופעם "כי לא ניתן לשלב את חג'ג' מבחינה מקצועית במחלקת האחזקה ולכן נאלצנו לפטר את חג'ג'". .6בסיכומיו בבית-הדין האזורי טען פרקליטו של העובד, בין השאר: " .9אך גם ללא טענה זו עומדים לתובע שני כללים לפירוש מסמך: א) כל סתירה בחוזה תפורש נגד המנסח; ב) חוזה מודפס אשר בו תוספת בכתב יד - גוברת התוספת על החלק המודפס. משנכתב בחוזה כי התובע עובד תחילה 3חודשי ניסיון, ברור כי משך 3החודשים האלה זכאית המעבידה לפטרו כל רגע. אך משעבר תקופת הניסיון אין לפטרו עד סיום השנה (אלא אם 'עבר על המשמעת או התנהג בצורה בלתי-הוגנת') החוזה הוא חוזה לשנה שלמה (בכתב יד) לאחר תקופת ניסיון של 3חודשים. כל ניסיון להיבנות על אותיותיו הקטנות והמודפסות של סעיף 6- דינו להידחות". .7אחרי פירוט העובדות בא בפסק-הדין של בית-הדין האזורי הקטע שלהלן: " .3ייאמר מייד, כי מקבלים אנו את טענת התובע, כי פיטוריו באו עקב 'לחצים ממושב אוגדה להפסיק את עבודתו של התובע', דברי עד הנתבעת יוסף שושני, האחראי על טיפול בנושא עובדים בנתבעת, בע' 12, שורה 28לפרוטוקול. ואין אנו מקבלים דברי העד שושני בהמשך עדותו, כי הנתבעת החליטה 'ששוב אינו יכול להכתיב למינהל את מי יעסיק המינהל'. מקרהו של התובע מוכיח כי ארע ההיפך, ואנו קובעים, כי פיטוריו של התובע באו עקב דרישת המושב אוגדה וזאת על רקע של סכסוך בין המושב אוגדה לתובע שנסתיים בפשרה ת/1". ובסעיף 4לפסק-הדין נאמר: "אמנם המלים ' 3חודשים נסיון' פתחו פתח בפני בא-כוח התובע להביא ראיות מה היתה כוונת הצדדים בהוסיפם את המלים הנ"ל, אך לא שמענו מפי התובע או מפי העד מטעמו כי כוונת הצדדים היתה, כי לאחר שלושת חודשי הניסיון לא תהיה הנתבעת רשאית לפטר את התובע על-פי הקבוע בסעיף 4(צ"ל, כנראה, 6) לנ/1, יהיו מניעי הפיטורים אשר יהיו". .8בנימוקי הערעור חזר וטען הפרקליט אשר ייצג את העובד על עדיפות האמור בחוזר העבודה בכתב על-פני המודפס. הפרקליט הדגיש, כי "הנתבעת ניסתה לאורך כל ראיותיה וטיעוניה לשכנע בכך שנימוקי הפיטורים היו ענייניים... ומשנפסק, כי הנתבעת פיטרה התובע מנימוקים שאינם ענייניים - הפרה הנתבעת את החוזה...". בעתירתו לערעור ביקש הפרקליט לחייב את האגודה השיתופית "לשלם לתובע שכרו משך 6חודשים ועשרים יום בצירוף הפרשי הצמדה וריבית...". בטיעונו ביקש הפרקליט לסמוך, בין היתר, על חוק החוזים וגם טען "שתוספת בכתב-יד גוברת על תנאי סטנדרטי מודפס". .9עם ראשית הדיון בערעור, הוחלט לחלק את הדיון לשני שלבים: "תחילה דיון מהנחה שסעיף 6(לחוזה העבודה) אינו פגום, ואם על בסיס זה יידחה הערעור יעברו לשלב שני שבו יתעורר כל העקרוני הקשור בנוסח החוזה". בית-הדין נעתר לבקשת פרקליטו של העובד להוסיף נימוק ערעור, והוא: "המשיבה פיטרה את העובד, תוך מתן סיבה. אף אם נניח שלא היתה חייבת לתת סיבה משנפלה הסיבה, לא תופסים הפיטורים". משנוסף נימוק הערעור כאמור, ביקש בא-כוח האגודה השיתופית שיתאפשר לצדדים לטעון בכתב לנימוק כפי שנוסף. בית-הדין נעתר לבקשה. והצדדים הגישו טענותיהם בכתב. .10בעקבות ההחלטה האמורה טען פרקליטו של המערער. א) במכתב הפיטורים לא ניתנה אמנם סיבה, אך נאמר בו "בהמשך לשיחתנו"; ב) מעדותו של מר שושני, מרכז כוח-אדם באגודה השיתופית עולה ברורות, כי הנימוק שנתנו היה אי-התאמתו של העובד לתפקיד רכז מחלקת האחזקה וכי בשיחה עם העובד "ניסה לרמוז לתובע שימשיך לעבוד כעובד אחזקה ולא כמנהל מחלקה". העד אמר, בתשובה לשאלת בית-הדין האזורי "שהתובע נפגע מכך שלא הוא יקבל את המחלקה ומכאן הסקנו, שלא כדאי שהוא ימשיך לעבוד בכלל"; ג) הסיבה שניתנה לעובד לפיטוריו היתה חוסר כישורים לשמש כמנהל מחלקת האחזקה; ד) אף אם ניתן היה לפטר ללא סיבה, ובכך כפר הטוען, משניתנה סיבה ולא עמדה במבחן, "נופלת ההגנה", כך שקמה זכות לפיצויים בגין הפרת חוזה". .11כנגד אלה טען פרקליטה של האגודה השיתופית, כי "המקום היחיד שבו ניתן לבחון את הנימוק של התובע הינו המסמך ת/ 3(מכתב הפיטורים) שבו ניתנה סיבת הפיטורים. במסמך ת/ 3לא נאמר דבר וחצי דבר על סיבת הפיטורים. מכיוון שכך לא ניתן לומר שהיתה סיבה ספציפית". .12ערעור זה העלה מצב המחייב שהנוגעים בדבר - מרכז השלטון המקומי ונציבות שירות המדינה מצד אחד והסתדרות הפקידים והסתדרות עובדי המדינה, מצד שני - יתנו עליו את דעתם. בשימוש נמצא נוסח של חוזה מודפס אשר לפיו נערך חוזה לתקופה קצובה - שנה אחת - נקבעת תקופת ניסיון ובמקביל כלולה הוראה שלמרות ההתקשרות לשנה, בכפוף לחודשי ניסיון, רשאי צד אחד - המעביד - להביא את החוזה לידי סיים - לפטר את העובד בכל עת, תוך תקופת החוזה וללא כל סיבה. מודגש שהמדובר בחוזה לתקופה קצובה, ולא בחוזה "זמני" שאין בו קביעת משך תוקפו של החוזה וגם לא בחוזה לפרק זמן "שלא יעלה" על תקופה קצובה. .Iiפסק-דין (חלקי) .1בית-הדין האזורי דחה את התביעה משום שדחה טענה, כי סעיף 6לחוזה העבודה אינו מאפשר לאגודה השיתופית לפטר את העובד לאחר שלושה חודשי ניסיון, "ויהיו מניעי ההתפטרות אשר יהיו". בית-הדין פסק כך, משום שלא שמע "מפי התובע או מפי העד מטעמו, כי כוונת הצדדים היתה, כי לאחר שלושה חודשי הניסיון לא תהיה הנתבעת רשאית לפטר את התובע על-פי הקבוע בסעיף 4(כנראה צ"ל סעיף 6) לנ/ 1ויהיו מניעי הפיטורים אשר יהיו". מסעיף 4לחוזה עולה ברורות, שהחוזה הוא לשנה, בכפוף לשלושה חודשי ניסיון, פשיטא, שאין לסיים חד-צדדית את החוזה ללא סיבה לפני תום שנה. עובדתית, תופנה תשומת הלב לסיכומי התובע בבית-הדין האזורי, כמובא בסעיף 6שבחלק iדלעיל. דברים אלה של התובע מדברים בעד עצמם. ואם לסעיף 4שבחוזה העבודה מכוון האמור בסופו של סעיף 4לפסק-הדין, כמובא בסעיף 7שבחלק iדלעיל, הרי לשונו של סעיף 4לחוזה ברורה: החוזה הוא לשנה אחת ומכוח סעיף 10לחוזה, שאליו מפנה סעיף 4לחוזה, 3חודשים ראשונים הם חודשי ניסיון. יתירה מזאת מכוח אותו סעיף, באין הודעה מאחד הצדדים "החוזה מתחדש אוטומטית", היינו "אם אין הודעה" (הודעה על סיום החוזה) מאת אחד הצדדים עובר לתום שלושה חודשים "החוזה יתחדש אוטומטית" עד לסוף התקופה הקצוה, יהא פירוש הדיבור "יתחדש אוטומטית" והצורך בו אשר יהיה. .2לא הקשור בסעיף 6לחוזה העבודה יקבע גורלו של הערעור. קשה מאוד ליישב את סעיף 6בחוזה - חוזה הערוך בטופס מודפס, הערוך בהתאם לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשי"ז-1957, החתום "בשם הרשות המקומית.. והעתק ממנו אמור להישלח למינהל שירות העובדים (במשרד הפנים?) ולממונה על המחוז (איזה מחוז?) עת מדובר באגודה שיתופית שלא הוכח ולא טענו שהיא פועלת מכוח דין בסמכות של "רשות מקומית" - עם אותו חלק שבחוזה הערוך בכתב-יד ובו נאמר במפורש שהחוזה הוא לתקופה קצובה של שנה אחת, בסייג של 3חודשים ניסיון. אף אם תימצא הדרך ליישב את השניים, ואין זה בגדר הוודאי שהדרך תימצא, עדיין עומדת השאלה, אם בפיטורי העובד באמצע תקופת החוזה לא היתה הפרתו של החוזה. .3העוברה שתקבע את התשובה לשאלה זאת היא, האם פוטר העובד "ללא כל סיבה ספציפית" כדברי פרקליטה של האגודה השיתופית בעקבות שאלה מפורשת שהועמדה לדיון במסגרת הערעור (סעיף 9וסעיף 11שבחלק iדלעיל), או שמא פוטר מטעם מוגדר. .4לעניין סיבת הפיטורים טען הפרקליט המלומד, שייצג את האגודה, דבר והיפוכו. הוא טען שעל הסיבה יש לעמוד ממכתב הפיטורים "שבו ניתנה סיבת הפיטורים" וגם טען שבמכתב הפיטורים "לא נאמר דבר וחצי דבר על סיבת הפיטורים, ומכיוון שכך לא ניתן לומר שהיתה סיבה ספציפית" (סעיף 11שבחלק iדלעיל). האמת היא שבמכתב הפיטורים לא ניתנה סיבה לפיטורים, אך אין להסיק מכך שלא ניתנה סיבה כלל. באותו מכתב נאמר במפורש שהפיטורים הם "בהמשך לשיחתנו" (שיחה בין העובד ובין מר שושני מנהל אגף מינהל האגודה השיתופית) (הנוסח בסעיף 2, פסקה ה', שבחלק iדלעיל). על תוכנה של אותה שיחה אפשר לעמוד הן מעדות העובד והן מעדות מר שושני (דברי העדים כמובא בסעיף 4וסעיף 5שבחלק iדלעיל). מאלה ברור שהסיבה היתה אי-התאמתו של העובד לתפקיד מנהל או מרכז האחזקה. תשובה לשאלה, אם העובד פוטר מסיבה מוגדרת או ללא כל סיבה, תמצא גם בכתב ההגנה שבו טענו "כי התובע לא עמד בהצלחה בתקופת הניסיון..." (סעיף 3, קטע שני, שבחלק iדלעיל) והרי טענה זאת לא היתה באה עת הפיטורים היו "ללא כל סיבה ספיציפית". .5בפסק-הדין שבערעור קובע בית-הדין האזורי מפורמות, שלמעשה לא בשל הסיבה שניתנה פוטר העובד. הוא פוטר עקב לחצים ממושב אגודה להפסיק את עבודתו של התובע (סעיף 3לפסק-הדין כמובא בסעיף 7שבחלק iדלעיל). לאותו מושב היה דין ודברים עם העובד ורק בסיום של הליכים משפטיים, בהסכם פשרה מיום 6.7.1979שניתן לו תוקף של פסק-דין, התחייב מושב "אוגדה" להודיע לאגודה השיתופית "שאין לה ולחבריה התנגדות כי התובע מס' 1יועסק במינהל איתם" (האגודה השיתופית). לפיטורים על-פי דרישת המושב "אוגדה" לא טענה האגודה השיתופית ומשבית-הדין קבע שזאת היתה הסיבה, דחה בכך טענת פיטורים בשל אי-התאמה לתפקיד, בתקופת הניסיון. מכאן שהטענה, כי "התובע לא עמד בהצלחה בתקופת הניסיון" לא היתה אלא אמתלה. זאת, ואף זאת: כל הטענה היתה שהעובד לא התאים "לתפקיד רכז מחלקת האחזקה" (סעיף 4בתצהיר שושני). ולו גם נניח שכך היה, מה הקשר בין אותה קביעה לבין הטענה שהעובד "לא עמד בהצלחה בתקופת הניסיון"? בחוזה שבין העובד לבין האגודה השיתופית נאמר במפורש שהוא מתקבל לעבודה בתפקיד של "עובד אחזקה" ולתפקיד זה נתקבל לשנה אחת. כל שאלת התאמה או אי-התאמה לתפקיד מנהל או מרכז מחלקה אינה רלבנטית לתקופת החזה. .6ברור, אפוא, שהסיבה או הטעם ששימשו פורמאלית לפיטורים לא היה להם כל יסוד במציאות ולא אלה שימשו למעשה הסיבה לפיטורים. טענו בכתב ההגנה ובמהלך הדיון בבית-הדין האזורי, כי הפיטורים באו מכוח סעיף 6לחוזה העבודה. טענה זאת הועלתה לראשונה בכתב ההגנה, ומכל חומר הראיות ברור שלא סעיף 6לחוזה העבודה פיטורים ללא "כל סיבה ספיציפית" - שימש יסוד לפיטורים. גם בעדות הראשית של מר שושני אין רמז לכך שהעובד פוטר מסיבה כלשהי זולת זאת שהוא עצמו העלה בעדותו. יתירה מזאת, בתצהיר נאמר "מבחינת מסירותו ונכונותו לעבוד, לא היו כל טענות כלפי חג'ג'". .7עולה השאלה, מה הדין עת מפטרים עובד מסיבה מסוימת ומתברר כי אותה סיבה לא תפסה כלל או ששימשה אמתלה גרידא, אך יחד עם זאת היתה אפשרות לפטר מסיבה אחרת או ללא כל סיבה. השאלה תתעורר במקביל עת בהתפטרות מדובר. שאלה זאת או בדומה לה התעוררה לראשונה בדב"ע לג/8-3, [1], ומהאמור שם כבר עולה, שאם פלוני מתפטר מהעבודה מסיבה שאינה מזכה בפיצויי פיטורים, אם כי היו תנאים להתפטרות מסיבה שהיתה מזכה בפיצויי פיטורים, אך אלה לא הועלו ולא ניתנו כסיבה - לא יזכה בפיצויי פיטורים. גם בדב"ע לז/93-3, [2], עלתה השאלה, מה הדין אם עובד מפוטר ובתור סיבה מביאים עבירת משמעת ומתברר כי עבירת משמעת כלל לא בוצעה, אך היו מספיק נתונים שיצדיקו פיטורי העובד, ללא קשר לעבירת המשמעת. פסק בית-הדין ואמר: "העובדה שאפשר להשיג תוצאה משפטית בדרך מסוימת אינה אומרת שישיגוה אף אם ילכו בדרך אחרת..." (שם, [2], ע' 23). .8חוזה העבודה נערך בשנת 1979, היינו עת חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, היה כבר בתוקף. נחזק, אפוא, את האמור בסעיף הקודם בהתייחסות לסעיף 39לאותו חוק המחייב "קיום בתום לב". יחסי עובד-מעביד, ממהותם, מחייבים מידה רבה של ביצוע "בתום לב" ו"נאמנות". מידות אלה נדרשות לא רק מאחד הצדדים ליחסים החוזיים, אלא מהשניים - הכל, כמובן, כמתחייב מהשוני שבתפקידים ובמעמד. גמר חוזה העבודה - פיטורים - מסיבה מוצהרת שמברר כי כלל לא היה יסוד לה ושימשה מסווה לסיבה אחרת שלא ראו לנכון לגלות, אינו מתיישב עם "תום לב" המתחייב מחוק החוזים ובמיוחד מיחסי עובד-מעביד. .9התוצאה היא שהערעור מתקבל כך, מבית-הדין מצהיר בזה שבפיטורי העובד במכתב מיום 9.5.1979 הפרה האגודה השיתופית את חוזה העבודה שבינה לבין העובד. בכתב התביעה עתר העובד לחייב את האגודה השיתופית בתשלום "שכרו משך השנה בהתאם להסכם". בערעור עתר העובד לחייב את האגודה השיתופית לשלם סכום נקוב. העתירה לא נדונה בבית-הדין האזורי, בשל התוצאה שאליה הגיע בית-הדין והיא גם לא נדונה במסגרת הערעור. לכן יוזמנו באי-כוח הצדדים לטעון לאותה עתירה ואזי תידון גם שאלת החיוב בהוצאות. .10לאור האמור בסעיף 12שבהליך יישלח העתק ממנו למינהל שירות העובדים במשרד הפנים, למרכז השלטון המקומי (לידי הסמנכ"ל מר לב), להסתדרות הפקידים (לידי מר רייף) ומאחר וייתכן שנוסח החוזה שבו מדובר משמש גם בשירות המדינה לנציב שירות המדינה ולמזכיר איגוד עובדי המדינה.פיטוריםפסק דין הצהרתי