קצבה מחו''ל דמי ביטוח לאומי

האם קצבה מחו"ל משפיעה על דמי ביטוח לאומי ?

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבה מחו"ל דמי ביטוח לאומי:

.Iההליך
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בירושלים (אב-בית-הדין - השופט אדלר; נציגי ציבור - ה"ה דסקל ושושני; תב"ע שם/94-0) אשר דחה את עתירת המערער להצהיר כי אין לראות בקצבה המשתלמת לו, "הכנסה", לצורך קביעת דמי הביטוח בהם הוא חייב.
.2והרי העובדות כפי שקבען בית-הדין האזורי:נ

"א) התובע נולד בשנת 1917 ועלה לישראל ביום .28.7.1975 הוא מקבל קצבה מצרפת עקב עבודתו שם, לפני שעלה ארצה; ב) מאז עלייתו לישראל, עובד התובע כעובד עצמאי. לפי דיווחו לנתבע, עולה הכנסתו מהקצבה, בהרבה, על הכנסותיו כעובד עצמאי (בשנת 1978/79, היתה הכנסתו מהקצבה:ב 422, 102ל"י ומעבודתו כעובד עצמאי:ו 240, 10ל"י)".
.3המחלוקת נסבה כל כולה על הפירוש שיש לתת להוראות מסוימות שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק) ולתקנות שהותקנו לפיו. הוראות החוק מצויות בפרק ח' לחוק שעניינו "דמי-ביטוח". בסעיף 163נקבע כיצד תחושב "הכנסתו החודשית של עובד" ובסעיף 164כיצד תחושב "הכנסתו של מבוטח אחר" ובכלל זה - הכנסתו של עובד עצמאי, היינו "הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיפים 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש]" (הכנסה מ"עסק ומשלח-יד" ומ"חקלאות"). לשאלה, כיצד לחשב את הכנסותיו של מבוטח הפוסח - מבחינת הסיווגעל שני סעיפים, באות ההוראות שבסעיף 186לחוק (בסימן ה':נ "הוראות מיוחדות") וקובעות, כי -
"השר רשאי לקבוע בתקנות, הן בדרך כלל והן לסוגים, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של המבוטחים המנויים להלן, וכוחן יפה על אף האמור בפרק זה, ובלבד שלא יחויבו בתקנות לשלם דמי ביטוח מסכום העולה על מקסימום ההכנסה שלפיה משתלמים דמי ביטוח; ואלה הם המבוטחי:ב" בהמשך באה רשימה של כעשרים וחמישה סוגי מבוטחים וביניהם -
"(3) עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו".
מכוח סעיף 186הנ"ל הותקנו תקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א- .1971תקנה 14דנה ב"עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו", כלומר ש"לפחות % 50מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-(8) לפקודה". עובד עצמאי כזה ישלם דמי ביטוח בשיעור החל עליו מהכנסתו מעסקו ומשלח ידו ומחקלאות - ובשיעור החל על מי שאינו עובד ולא עובד עצמאי מ"הכנסתו מהמקורות המפורטים בסעיף 2(3) עד (7) לפקודה". מהפסקות (2) עד (7), הנוגעות לענייננו היא פסקה (5) "קצבה, מלוג או אנונה" שכן הכנסותיו של המערער דנן הן, כאמור, מקצבה בנוסף על הכנסה מעיסוק במשלח יד (סעיף 2(ב) דלעיל).
.4טענתו העיקרית של התובע (המערער דנן) היתה, ששר העבודה חרג מן הסמכות המוענקת לו מכוח סעיף 186לחוק. עובד עצמאי חייב על-פי הוראות סעיף 164לחוק, לשלם דמי ביטוח מהכנסתו לפי סעיף 2(1) ו-(8) לפקודת מס הכנסה. הא ותו לא. לא ניתן לחייבו, בתקנות, לשלם דמי ביטוח מהכנסתו לפי סעיף 2(5). טענה אחרת היתה,
שדברי הסיום שברישא לסעיף 186(ובלבד שלא יחויבו... שלפיה משתלמים דמי ביטוח") קובעים, כי אין לגבות דמי ביטוח מעבר למתחייב מההכנסה ממנה משלם עובד עצמאי דמי ביטוח (הכנסה לפי סעיף 2(1) ו(8) לפקודה) ואין להוסיף מקור הכנסה נוסף.
.5בית-הדין האזורי דחה את טענות התובע בקובעו, כי סעיף 186בא לאפשר התקנת תקנות לגבי מבוטח המשתייך "ליותר מסוג אחד של מקבלי הכנסה" ואילו הסייג שבסוף המבוא, נועד למנוע תשלום דמי ביטוח בשיעור העולה על מה שעשוי מבוטח לשלם מכוח הוראות החוק. אין זה סביר שעובד עצמאי יחויב לשלם דמי ביטוח מהכנסתו כעובד עצמאי או פנסיונר מהכנסתו כמקבל קצבה, אך מבוטח - דוגמת המערער דנן - יהיה פטור מתשלום על הכנסה מקצבה המהווה % 90מכלל הכנסתו. ממשיך בית-הדין האזורי ואומר, כי הסמכות של השר להתקין תקנות לפי סעיף 186אינה מוגבלת על-ידי הוראות מטריאליות הקבועות בסעיפים הענייניים השונים, שכן כוחו של השר "יפה על אף האמור בפרק זה". על אופיה של הסמכות הזאת עמד בית-דין זה בדב"ע לא/20-0, [1], וכפי שנאמר בקטע שצוטט בפסק-הדין שבערעור:ו
"הסמכות הנתונה בסעיף 40א ( 186בנוסח המשולב), היא רחבה ביותר...
באשר היא מאפשרת חקיקת משנה שיש בה כדי לשנות חקיקה ראשית...
באיזה נושא מותר להתקין תקנות לפי אותו סעיף?... מותר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות, 'בדבר תשלום דמי ביטוח)..." (שם, [1], בע' 42).
מסקנתו של בית-הדין קמא היתה, כי תקנה 14הותקנה בלא חריגה מן הסמכות המוקנית לשר מכוח סעיף 186לחוק, הוראותיה תקפות ומחייבות וצדק המוסד לביטוח לאומי בראותו לחייב את המערער בדמי ביטוח הן מהכנסתו כעובד עצמאי והן מהכנסתו כפנסיונר בר-קצבה.
.6בערעורה חזרה באת-כוח המערער והטעימה, כי תקנה 14(א) הינה מעשה של חריגה מהסמכות הנתונה לשר על-פי סעיף 186(ד) לחוק והתקנה היא "אולטרה ויירס". טיעונה היה רובו ככולו חזרה על הדברים שנאמרו בסיכומיה בבית-הדין האזורי וצוטטו בפסק-הדין שבערעור.
בא-כוח המוסד תמך בפסק-הדין שבערעור.
.Iiפסק-הדין
.1בפי המערער טענה פשוטה:נ משקבע המחוקק, בסעיף 164(א), כי הכנסתו של עובד עצמאי לעניין דמי ביטוח היא "הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-2(8) לפקודת מס הכנסה..." לא יה בכוחו של מחוקק המשנה לחייב עובד עצמאי לשלם דמי ביטוח מהכנסה הבאה ממקור נוסף (הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה). ואם התיימר בהתקינו תקנה 14(א) לתקנות - לפעול במסגרת הסמכות המוקנית לו על-ידי סעיף 186לחוק, הרי שטעות בידו והתקנה היא בבחינת "אולטרה ויירס".

.2סעיף 186(3) לא ייפה את כוחו של השר לקבוע, בתקנות, הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח של עובד עצמאי, כי אם של "עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו ממשלח ידו". בד בבד הוסמך השר להתקין תקנות כאמור בקשר ל"עובד שאיש עובד עצמאי ואין עיקר הכנסתו מעבודה שכירה" (סעיף 186(1)(יב)) ובקשר למבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי (סעיף 186(2)) המשותף לשלושת המקרים הוא, שכל אחד ממבוטחים אלה משתייך, בעת ובעונה אחת, לשתיים מתוך שלוש הקבוצות העיקריות של מבוטחים, שהן:ב עובדים, עובדים עצמאיים ומבוטחים שאינם לא עובדים ולא עובדים עצמאיים.
.3נניח למבוטח שהוא גם עובד וגם עובד עצמאי, ונתייחס ל"עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו..." ול"עובד...(ש)אין עיקר הכנסתו...". בולט לעין כי שניהם, למרות סיווגם "המעמדי", אין עיקר הכנסתם מהמקורות מהם חייבים (בגין עובד או עובד עצמאי), לשלם דמי ביטוח, ולמעשה עיקר הכנסותיהם הם ממקורות המחייבים לגבי מבוטחים שאינם לא עובדים ולא עובדים עצמאים.
.4ענייננו בערעור זה ב"עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו וכו'...". השאלה היא, כיצד יתחלק בינו לבין עצמו, עול דמי הביטוח המוטל עליו בתור "מבוטח מעורב", ועל שאלה זו עונה תקנה .14עניינה עובד עצמאי שטרם מלאו לו 65( 60באשה), שאינו "עובד", "ולפחות % 50מהכנסתו אינם מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1) ו-2(8) לפקודה". מהכנסותיו ממקורות אלה (עד למקסימום הנקוב בפרט 3של לוח י"א לחוק) - ישלם דמי ביטוח כעובד עצמאי, ומשאר הכנסותיו, שמקורם מהכנסות לפי סעיף 2(3) עד (7) לפקודה, ישלם דמי ביטוח בשיעור החל על מבוטח שאינו עובד ולא עובד עצמאי.
.5בתקנה 14אין כל חריגה מהסמכות. סעיף 186, ממנו ינק השר את סמכותו להתקין את התקנות, נועד לתת פיתרון לשאלה, כיצד לחשב את דמי הביטוח המגיעים בגין מבוטחים "פרובלמטיים" שונים. המחוקק היה מודע לכך שחלק מהפתרונות יתיישבו בקושי, אם בכלל, עם ההוראות ההולמות מקרים "רגילים" ולכן התור, מראש, סטיה מהוראות אלה. במקרה כגון דא ("עובד עצמאי שאין עיקר הכנסתו...") לא היתה סטיה מהוראות סעיף I/) 1(א) לחוק, אלא קביעת נורמה מתואמת, כמתחייב ממעמדו "הכפול" של המבוטח. כזאת נעשה בתקנה 14, ותו לא.
.6סוף דבר, הערעור נדחה.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי ביטוח לאומי עקר בית

  2. פטור מדמי ביטוח לאומי נכה

  3. קצבה מחו''ל דמי ביטוח לאומי

  4. החזר דמי ביטוח לאומי סטודנט

  5. תשלום דמי ביטוח לאומי בטעות

  6. דמי ביטוח לאומי עובדת משק בית

  7. גביית דמי ביטוח לאחר מקרה ביטוח

  8. תביעה לתשלום דמי ביטוח בגין מכונית

  9. פטור לנכי צה''ל מתשלום דמי ביטוח לאומי

  10. תשלום דמי ביטוח לקרן הביטוח לפועלי בניין

  11. תשלום דמי ביטוח לאומי ישראלי השוהה בחו''ל

  12. פטור מדמי ביטוח לאומי על תגמולי מילואים לעובדים

  13. גמלת שמירת הריון לעובדת עצמאית שלא שילמה דמי ביטוח בזמן

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון