קצבה מיוחדת לנכה מביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבה מיוחדת לנכה מביטוח לאומי:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (אב-בית-הדין - השופט נויגבורן; נציגי ציבור - ה"ה פרץ וסטויצקי; תב"ע מא/135-0) התבררה תובענה של המשיב (להלן הנכה) נגד המוסד לביטוח לאומי, בעתירה לחייב את המוסד לביטוח לאומי ליתן לנכה "קצבה מיוחדת" על-פי תקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט- 1978(להלן - התקנות).
בית-הדין פסק כפי שעתר ממנו הנכה, ובבית-דין זה ערעור של המוסד לביטוח לאומי על החיוב.
.2העובדות הצריכות לערעור, כפי שקבען בית-הדין האזורי וכעולה מחומר הראיות:ו
א) הנכה הוא עיוור, דרגת נכותו עולה על %75, והוא מקבל קצבת נכות בהתאם לדרגת נכותו; ב) הנכה גר יחד עם בני משפחתו:נ אשה, בן ובת; ג) בעקבות בקשתו של הנכה, כי תינתן לו 'קצבה מיוחדת', הפנה המוסד לביטוח לאומי את אחת מעובדות המוסד, 'אחות בריאות הציבור' במקצועה (להלן - הבודקת), לשם הערכת כושר התפקוד של הנכה; ד) "הבודקת" הגישה דין-וחשבון, ועל סמך אותו דין-וחשבון, דחה פקיד התביעות - נכות כללית, את הבקשה ל"קצבה מיוחדת", בנימוק ש"אין הוא תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב פעולות יומיום ברוב שעות היממה"; ה) "הבודקת" העידה בבית-הדין האזורי, מטעם המוסד לביטוח לאומי, ובעדותה הסבירה כי עד הגיעה למסקנה שבדין-וחשבון אשר הגישה למוסד לביטוח לאומי ועל-פיו נדחתה הבקשה.
.3התקנות הותקנו מכוח סעיף 127כה (א) (3) לחוק הביטוח הלאומי וההוראות הרלבנטיות שבהן הן:ב
"'פעולות יומיום' - פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, וניידות עצמית בבית והקשור בהן";
"'שירותים מיוחדים' - שירותים הניתנים לטיפול אישי בנכה ולעזרת בית לשירותו האישי ולמשק ביתו לביצוע פעולות יומיום ולהשגחה";
" 3(א) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה או הזקוק להשגחה מתמדת, זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה ל-% 50מקצבת יחיד מלאה.

(ב) נכה התלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע כל פעולות היומיום ברוב שעות היממה, זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה לקצבת יחיד מלאה.
(ג) נכה התלוי לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע כל פעולות היומיום בכל שעות היממה, זכאי לקצבה מיוחדת בסכום השווה ל-%150
מקצבת יחיד מלאה" (ההדגשות לא במקור).
.4בפסק-הדין שבערעור נאמר:ו
" .7לאחר ששמענו את התובע ואת האחות של משרד הבריאות שביקרה בבית מטעם המוסד לביטוח לאומי, הגענו למסקנות אלו:נ
א) בקשר לניידות עצמית בתוך הבית, אין התובע תלוי בעזרה רבה מהזולת. מקובל עלינו כי הנכה יכול להסתובב בביתו, מקום שהוא מוכר לו, בעזרת עצמים, שהם אינם כלולים במושג 'זולת'. הפעולה הינה ניידות בתוך הבית ועל-כן אין לקחת בחשבון אפשרות הניידות מחוץ לבית.
ב) בקשר לפעולת הרחצה והגיינה אישית, התרשמנו כי התובע אינו זקוק לעזרה רבה מהזולת. הוא מסוגל להגיע לשירותים לבד, וכן לרחוץ את כל גופו לבד. כך אמר לאחות, וכך מקובל עלינו. אמנם התרשמנו כי בנוגע לגילוח - לתובע, שהוא איש דתי ומתגלח רק במספריים, זקנקן בסנטר וזיפים בפניו - הוא זקוק לעזרת בנו, אולם לדעתנו אין זו עזרה רבה כאשר לוקחים בחשבון את מכלול הפעולה של רחצה והגיינה אישית, וייתכן שהיא רק 'עזרה' אולם לא 'רבה'.
ג) באשר לפעולת האכילה, התרשמנו כי התובע יכול להאכיל את עצמו, אולם רק אם מכינים לו את האוכל. הוא אינו מסוגל לבשל לבד, ואינו יכול לבצע פעולות הכנה. כך גם עולה מ-נ/1, דו"ח האחות שציינה כי לעניין אכילה - התובע 'זקוק לעזרה בבית בהכנת האוכל... אוכל בעצמו אך זקוק לעזרה בחיתוך האוכל'. בהגדרת פעולות יומיום מובאת לא רק הפעולה, אלא גם המלים 'והקשור בהן', ללמדנו שלא רק לפעולה הצרה יש לתת את הדעת אלא גם לפעולות הכנה שבלעדיהן אין אפשרות לבצע את הפעולה. נראה לנו, כי בנוגע לאכילה, העדר אפשרות להכין אוכל מצביע על תלות בעזרה רבה מהזולת בפעולות האכילה, וזאת על אף שהפעולה המכנית של הגשת האוכל לפה, אין התובע זקוק לעזרה כלל.
ד) באשר לפעולות הלבישה, התובע מסוגל להלביש את הבגדים לעצמו. אולם יש לנו ספק אם התובע יכול לבצע את פעולות ההכנה ללבישה, שהן מציאת הבגדים וזהותם, וזאת בהתחשב בנכות המיוחדת שלו, העיוורון. בלי עזרה הכנת הביגוד לא יוכל התובע להבחין, אם הבגדים הם קרועים או שלמים, אם הם מלוכלכים או נקיים, אם הם בצד ימין או שמאל, ואם הם מתאימים מבחינת הצבע. כמו כן, לא יוכל למצוא את הבגדים אם לא הונחו במקום שלהם. על כן נראה לנו, שגם פעולת הכנה זו נכנסת למסגרת דבר הקשור בלבישה ושהתובע, במצבו המיוחד, תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע אותה פעולה.

.8מסקנתנו היא איפוא, כי התובע תלוי בעזרה רבה מהזולת בביצוע שתיים מפעולות היומיום. ואילו בביצוע שתי הפעולות הנוספות, אינו תלוי בעזרה רבה מהזולת. די בכך לקבוע, כי התובע אינו זכאי לקצבה על-פי תקנה 3(ב) (בביצוע כל פעולות היומיום). אולם, כאשר המצב הוא שקול, האם יש לומר כי התובע תלוי בעזרה כאמור בביצוע 'רוב' הפעולות.
.9דעתנו היא, שאין להתייחס למלה 'רוב' מבחינה מספרית - כמותית גרידא, אלא שבשיקול ה'רוב' יש לקחת בחשבון את השאלה האיכותית וזו, איזו מהפעולות יש להן השפעה רבה יותר על חיי היומיום של התובע".
.5בהודעת הערעור שהוגשה מטעם המוסד לביטוח לאומי נאמר:ב
" .2שגה כבוד בית-הדין בפרשו את סעיף 3(א) לתקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט-1978, ובקובעו כי המונח 'רוב פעולות היומיום' יפורש מבחינה איכותית ולא כמותית.
.3שגה כבוד בית-הדין בקבעו כי בביצוע רוב פעולות היומיום תלוי המשיב בעזרה רבה מן הזולת' (ההדגשה לא במקור).
.6על-פי בקשת הנכה התקיים הדיון בערעור בהעדרו.
.7בטיעון בעל-פה חזר הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי על נימוקי הערעור שבהודעת הערעור והוסיף טענה. הטענה שהוסיף היא, שאין הנכה גר לבדו אלא יחד עם בני משפחתו - אשתו וילדיו.
.Iiפסק-הדין
.1בערעור זה נדרש בית-הדין, לראשונה, לתקנות הביטוח הלאומי (מתן שירותים מיוחדים לנכים), תשל"ט-1978, ועליו לפרשן. בפסק-הדין שבערעור, אכן מציין ביתהדין האזורי את העובדה שאין לפניו פסיקה להנחותו. לכן לא יהיה זה מיותר שבהזדמנות זאת, ועד שיידרש לעובדות הצריכות לענייננו, יתייחס בית-הדין למהותן ומטרתן של התקנות - במידה הדרושה להבטיח פירוש ויישום שלא בתלוש מהמטרות ומהמהות.
.2התקנות הותקנו מכוח סעיף 127כה (א) (3) וסעיף 12ב לחוק. סעיף 127כה (א) קובע כי "נכה זכאי ל..." השתתפות המוסד בכסף או בעין - לפי כללים ובשיעורים שקבע השר בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת... - במתן שירותים אלה (להלן - שירותים מיוחדים):ו (א) טיפול אישי בנכה; (ב) עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו; (ג)...".
כללי הפרשנות מחייבים ליתן משקל להוראה שבסעיף האמור כל אימת שבאים לפרש את התקנות, ופירוש מילולי לא יביא לקידום מטרת הסעיף בחוק שמכוחו הן הותקנו, או שיביא ליישום שאינו סביר.

.3מסעיף 127כה (א) לחוק עולה, כי המחוקק עצמו הקנה לנכה זכות להשתתפות המוסד, בכסף או בעין, במתן "שירותים מיוחדים" כנקוב באותו סעיף, היינו "טיפול אישי" ו"עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו". לשון אחר-החוק העניק לנכה זכות לגמלה המיועדת למטרה מוגדרת, בבחינת "earmarked benefits", שהמחוקק ראה צורך להשיגה ולהבטיח קיומה. בניגוד ל"גמלאות מיועדות" על-פי סימן ג' לפרק ג' - ביטוח נפגעי עבודה. יכול שהגמלה על-פי סעיף 127כה (א) לחוק תהיה "בכסף או בעין", ובניגוד לגמלאות על-פיסימן ג' שבפרק ג', שצריך כי תהיינה במלא, הגמלה שעל-פי סעיף 127כה (א) אינה אלא בגדר "השתתפות". בשני אלה אין כדי לשנות את אופיה ומהותה של הגמלה - "גמלה מיועדת".
.4מאחר ומדובר ב"השתתפות", ולא נקבעה כחוק מידת ה"השתתפות", ומאחר ומתן הגמלה "בעין או בכסף" מעורר בעיות רבות מתחום היישום והביצוע, על כן בא המחוקק והקנה סמכות לשר לקבוע בתקנות את ה"שיעורים" של ה"השתתפות" וכללים למתן הגמלה, אף מעבר למותר ב"תקנות ביצוע" על-פי סעיף 242לחוק, סעיף שגם מכוחו הותקנו התקנות שעומדות לדיון.
.5בבוא בית-הדין לפרש את התקנות ולבחון אם נשמרה המסגרת שהמחוקק הועיד להסדר בתקנות, אם אין הן פגומות בשל "אי-סבירות", ובבואו לפרש את התקנות על-פי המבחן הכפול - פירוש המתיישב עם מטרת המחוקק מצד אחד, ופירוש במגמה ליתן תוקף לתקנות ולא לפוסלן, מצד שני - תהיה לנגד בית-הדין מטרתה של הגמלה, מהותה והיקפה כעולה מהחוק עצמו.
.6כלל הוא שבית-משפט נעזר בכלים העומדים לרשותו לפירוש חוק, רק עת לשון החוק, כפשוטה, אינה ברורה וחד-משמעית או שפירוש מילולי יביא להחטאת המטרה, ועת מדובר בדבר חקיקת משנה - יביא תוצאה בלתי-סבירה מבחינת הנורמות שהמחוקק עצמו קבע.
ענייננו הוא מהסוג השני - הסוג המחייב פירוש תוך הזדקקות לכלי עזר. כל כך למה? אם תפרש ותיישם את התקנות פירוש מילולי ותייחס משמעות מילולית לאמור בתקנה 2(א), כי אז רק מי שתלוי "בעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיום ברוב שעות היום" - זכאי ל"קצבה מיוחדת". לפי הגדרת "פעולות יומיום" בתקנה 1, "אכילה" היא בגדר "פעולת יומיום" אך ודאי שאין היא פעולה "ברוב שעות היממה", הוא הדין ב"לבישה" והוא הדין ב"היגיינה אישית ורחצה". כן מתעוררת שאלה, אם הפירוש שבהגדרת "פעולות יומיום" שבתקנה 1הוא ממצה, כך מכל אשר אינו במסגרת הפעולות המפורטות, אינו בגדר "טיפול אישי בנכה" כגון עזרה בהחלפת "פרוטזה" פעמיים ביום, פעולה שיימצא מי שיטען כי אינה "פעולת לבישה". פירוש מילוני ודווקני יביא אף לכך שייחסו משקל שווה לכל אחת מארבע הפעולות המנויות בהגדרת "פעולות יומיום", כך שנכה הרתוק למיטתו והלובש כל היום פיג'מה וכל דירתו חדר אחד ובו הוא "פותר" את בעיית ה"ניידות העצמית", אך אינו מסוגל לעשות דבר להכנת האוכל ולאכילה ללא עזרת הזולת, ייחשב לנכה שאינו תלוי בעזרת הזולת
לביצוע "רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה" ועל כן לא יהא זכאי כלל ל"קצבה מיוחדת".
.7ברור שלא לכך התכוון המחוקק ולא כך יש לפרש את התקנות, אלא אם מבקשים להביא לכך שהתקנות נגועות ב"חריגה מסמכות" וב"אי-סבירות". בדין דחה, איפוא, בית-הדין האזורי את הטענה כי לעניין תקנה 3(א) יש להתייחס למלים "רוב פעולות היומיום" כך שצריך להידרש לארבע הפעולות שבהגדרה "פעולות יומיום" כשוות ערך ושוות משקל, ורק "תלות בזולת" בביצוע שלוש מארבע הפעולות, ו"ברוב שעות היממה" תביא לזכאות ל"קצבה מיוחדת" בשיעור המינימלי. טענה זאת לא קיבל בית-הדין האזורי וטענה זאת שחזרו עליה בהודעת הערעור ("שגה כבוד בית-הדין בפרשו את סעיף 3(א) לתקנות ובקובעו כי המונח 'רוב פעולות היומיום' יפורש מבחינה איכותית ולא מבחינה כמותית"), לא היינו מקבלים, לו עמד על כך הפרקליט שייצג את המוסד לביטוח לאומי, עת טען לערעור.
.8משפוסלים פירוש מילולי ודווקני ולענייננו - משמקבלים את עמדת בית-הדין האזורי, שאת הדיבור "רוב פעולות" אין לפרש כך, שרק שלוש מארבע הפעולות המנויות בהדרת "פעולות יומיום" יביאו לזכאות, ולו גם בשיעור מינימלי - עולה השאלה מהו הפירוש הנכון, מהי דרך היישום הנכונה.
.9לענייננו, די כי ייאמר שהפירוש הנכון ודרך היישום הנכונה הם אלה המתיישבים עם מטרתה ומהותה של הגמלה מכוח סעיף 127מה(א) (3) ו-(ב) - מתן
"שירותים מיוחדים", בכסף או בעין. האמור מחייב שמצד אחד יתן בית-הדין את הדעת לשאלה, אם הגמלה הנתבעת, משיפסוק לתיתה, אכן תשמש את ייעודה, כי לא לשיפור רמת החיים היא מיועדת, לא למזון, לא לביגוד ולא לצרכים חיוניים אחרים, אלא ל"טיפול אישי בנכה" ול"עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו", ובעקבות זאת בא הצד השני, המחייב שידונו בתביעה עת לעיני בית-הדין לא סתם נכה בדרגת נכות מסוימת ומוגבלת המצריכה "טיפול אישי" ו"עזרת בית לשירותו האישי של הנכה ולמשק ביתו"- אלא מצבו ומידת ההזדקקות של הנכה שבו מדובר בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. דרך זאת מחייבת, כמובן, שבית-הדין יעשה את אשר כל בית-משפט היה עושה בנסיבות דומות:נ לא לסמוך רק על עדות של צד אחד, אלא על עדות שני הצדדים. ומה שעדיף, ועולה בדרכם של בתי-הדין לעבודה:ב לבקש עדות מומחה מטעם בית-הדין, כגון עדות של עובד סוציאלי שלא מעובדי המוסד לביטוח לאומי.
.10טוב עשה בענייננו הפרקליט אשר ייצג את המוסד לביטוח לאומי, שבטיעונו לערעור לא השליך את כל יהבו על הטענה, שהקובע לעניין זכאות לגמלה לפי סעיף 127כה(א) (3) הוא המבחן "הכמותי" של רכיבי "פעולות יומיום", והפנה את תשומת הלב לעובדה שהנכה - המערער אינו בודד בביתו, אלא שגר הוא יחד עם אשתו ושני ילדיו (סעיף 2, פסקה ב', שבחלק iדלעיל). בטענתו זאת הביא הפרקליט המלומד את נשוא הערעור למסגרת האמורה בסעיף 9לעיל - הסביבה ומכלול התנאים שבהם חי הנכה.

.11משמביאים בחשבון את אותם הנתונים, מצד אחד, ומצד שני את המגבלות בפעולות יומיום, מגיעים למסקנה ש"השתתפות" המוסד לביטוח לאומי "בכסף" לדוגמה השתתפות בשכר עוזרת משק בית, אינה דרושה לניטרול המוגבלות, מאחר ורק טבעי הדבר שאשתו תכין את הארוחות, בנו יעזור לו להתגלח ובתו תענה על הצורך "לעזרה בחיתוך האוכל". לעניין תקנה 3לתקנות, אין לראות את העזרה הדרושה בהיקף ובמידה שבהם מדובר - כ"תלות בעזרת הזולת".

.12בסיכום:ו טוב עשה בית-הדין משקבע, ש"אין להתייחס למלה 'רוב' מבחינה מספרית-כמותית גרידא, אלא שבשיקול ה'רוב' יש לקחת בחשבון את השאלה האיכותית וזו:נ איזו מהפעולות יש להן השפעה רבה יותר על חיי היומיום של התובע", ונדחתה טענת חישוב "אריתמטי". באמור לא די, אך טענה אחרת, פחות קיצונית, לא העלו בבית-הדין האזורי מטעם המוסד לביטוח לאומי. משנוספה בערעור טענה המבוססת על תנאי המגורים של הנכה, מגורים בחוג המשפחה ולא בבדידות - מצב העולה הן מהראיות שהיו בפני בית-הדין האזורי והן מפסק-הדין - משתנה המסקנה המתחייבת לענייננו. המסקנה היא זאת שבסעיף 11לעיל, כך שבמצב כפי שהיה בפני בית-הדין, לא קמה לנכה זכות לגמלה מכוח סעיף 127כה (א) (3) לחוק הביטוח הלאומי.
התוצאה היא, שדין הערעור להתקבל.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קצבת יוצאי צבא

  2. קצבת נכות למפרע

  3. ערעור קצבת נכות

  4. קצבה מיוחדת 150%

  5. השלמה לקצבת נכות

  6. עורך דין קצבת נכות

  7. קצבת נכות מחלת עור

  8. הלנת קצבה לפנסיונר

  9. משכורת 13 קצבת נכות

  10. קצבת נכות לתושב חוזר

  11. תוספת ילדים בקצבת נכות

  12. הצמדת קצבה לשכר בכירים

  13. ניכוי מענק מקצבת נכות

  14. הגדלת קצבה מיוחדת לנכים

  15. קצבת נכות מעל 100 אחוז

  16. שיטת חישוב של קצבת נכות

  17. זיכיון עסק - קצבת נכות

  18. קצבה מביטוח לאומי לעיוור

  19. קצבת נכה - הוצאות אשפוז

  20. קצבת נכות לחולי אפילפסיה

  21. ניכוי הכנסות מקצבת נכות

  22. קצבה מיוחדת לנפגע בעבודה

  23. פיצוי על איחור בקבלת קצבה

  24. הפחתת קצבה בשל שיפור במצב

  25. שלילת קצבת שירותי מיוחדים

  26. הפחתת קצבת שירותים מיוחדים

  27. תביעה לקצבת שירותים מיוחדים

  28. תשלום קצבת נכות רטרואקטיבית

  29. קצבת נכות מעבודה שנה אחורה

  30. קצבת נכות מעבודה לאדם שנפטר

  31. קצבת שירותים מיוחדים לעיוורים

  32. תביעה נבלעת 25% קצבאות המל''ל

  33. קצבה מיוחדת לנכה מביטוח לאומי

  34. איחור בתשלום קצבה מביטוח לאומי

  35. התנאים לזכאות מענק נכות או קצבת נכות

  36. קצבה מביטוח לאומי 3 שנים אחורה

  37. הצעת עבודה לנכה המקבל קצבת נכות

  38. תוספת לקצבת נכות על ילד של הגרוש

  39. האם מקבלים קצבת נכות רטרואקטיבית

  40. ירידה בהכנסה - קצבת נכות מעבודה

  41. תשלום מופחת קצבת אובדן כושר עבודה

  42. קצבה מיוחדת לנכה 75% מביטוח לאומי

  43. קצבת שירותים מיוחדים מביטוח לאומי

  44. קצבה מביטוח לאומי לחולי מחלה ממארת

  45. שלילת קצבה בגין מעבר מגורים לשטחים

  46. קצבת יוצאי צבא למשרתים בארגון ההגנה

  47. קצבת שירותים מיוחדים לחולה אפילפסיה

  48. פיצויי הלנה בגין עיכובים בתשלום קצבה

  49. אי ידיעה על זכאות לקצבה מביטוח לאומי

  50. המועד הקובע לתשלום קצבת נכות מעבודה

  51. תביעה להפרשי קצבת נכות מביטוח לאומי

  52. ערעור זכאות לקצבת נכות לתקופה מסוימת

  53. ניכוי קצבאות ביטוח לאומי בתאונת דרכים

  54. קצבת שירותים מיוחדים לחולי טרשת נפוצה

  55. הפסקת קצבת נכות - מגורים מחוץ לישראל

  56. תביעה להפרשי קצבה לפי חוק שירות המדינה

  57. אי ידיעה על הזכות לקבלת קצבה רטרואקטיבית

  58. קצבת נכות מביטוח לאומי לכיסוי הוצאות הורים

  59. הפסקת קצבה מביטוח לאומי בגין פיצויים מגרמניה

  60. מעמד תושב ישראל בביטוח לאומי לצורך קצבת נכות

  61. מועד חישוב הכנסה לצורך חישוב קצבה בביטוח לאומי

  62. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון