שיקום מקצועי לנכה בביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיקום מקצועי לנכה בביטוח לאומי:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט הראשי גרוס; נציגי ציבור - ה"ה גרוס ומוסקוביץ; תב"ע מא/584-0) התבררה תובענתו של המערער (להלן הנכה) נגד המוסד לביטוח לאומי בעתירה לשיקום מקצועי, כך שיתאפשר לו לרכוש סירת מנוע ורשתות כדי שיעשה בדיג.
התביעה נדחתה ומכאן הערעור בבית-דין זה.
.2העובדות הצריכות לערעור הן:נ
א) לנכה משתלמת קצבת נכות לפי פרק ו 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק); ב) הנכה פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש לממש את זכותו ל"שיקום מקצועי" לפי סימן ד' שבפרק ו 2לחוק. את השיקום המקצועי ביקש הנכה לראות בכך שהמוסד לביטוח לאומי יתן לו סכום כסף הדרוש לרכישת סירת מנוע ורשתות, על מנת שיעשה בדיג;
ג) המוסד לביטוח לאומי דחה את הבקשה, ובמכתב שבו הודיעו לנכה על כך נאמר:ב
"על-פי התקנות בדבר שיקום מקצועי של המוסד לביטוח לאומי יינתן שיקום מקצועי במסגרת ביטוח נכות רק בדרך של הכשרה מקצועית (תקנה 3(א)), לא ניתן לסייע לנכה במסגרת חוק ביטוח נכות בשיקום כלכלי עצמאי"; ד) הנכה עמד על כך ששיקום מקצועי יינתן לו על-ידי כך שיתאפשר לו לרכוש ציוד דיג כאמור, ולא בדרך אחרת; ה) במכתבו לבית-הדין האזורי - מכתב שבית-הדין, אשר אינו עומד על פורמליות, ראה בו כתב תביעה - חזר הנכה על בקשתו והוסיף:ו "יש לי בן אדם שמוכן לעבוד בשבילי".
.3בדחותו את התביעה אומר בית-הדין האזורי:נ "דחיית הנתבע את תביעת התובע בדין יסודה. במסגרת שיקום מקצועי של נכה זכאי הנכה להכשרה מקצועית בלבד ואינו זכאי לקבל מהנתבע, בדרך שיקום, אפשרות לרכישת סירה ורשתות.
.4במכתבו לבית-הדין הארצי - מכתב שבית-הדין ראה בו הודעת ערעור ונימוקי ערעור - חוזר הנכה על בקשתו המקורית ומוסיף בקשה ל"איזה שהוא דוכן להעסק בו ולהתפרנס מזה".
.Iiפסק-דין
.1עצם הזכות לשיקום מקצועי קמה מסעיף 127מ לחוק. החוק אינו מגדיר את המונח "שיקום מקצועי", ועל-כן על בית-הדין להגדירו. יחד עם זאת קובע החוק מסגרת או סייגים לזכות. זאת עשה המחוקק בסעיף 127מא לחוק עת אמר, כי "שיקום מקצועי יינתן לפי אותם העקרונות והכללים ובאותן הדרכים החלים לגבי נפגע לפי פרק ג'" (ביטוח נפגעי עבודה). פרק ג' לחוק - סעיף 44קובע, כי "שיקום... מקצועי יינתן(נו) במידה ובאופן שנקבעו בתקנות ובהוראות המוסד שניתנו במסגרת התקנות". מכאן אתה למד על שלושה מעגלים לסימון הזכות. המעגל האחד - בא מהמחוקק עצמו - זכות ל"שיקום מקצועי" כפי שיפרשו בית-הדין; המעגל השני - בא מתקנות הקובעות את "המידה ואת אופן הנתינה", בתנאי שלא יפגעו בעצם הזכות שקמה מהחוק; המעגל השלישי - בא מ"הוראות המוסד", בתנאי שלא יגרעו ממה שמבטיחים החוק או התקנות.
.2ענייננו אינו מחייב להגדיר הגדרה כוללת את המושג "שיקום מקצועי". די שנקבע את הקטבים:ב הקוטב האחד - שיקום מקצועי אינו כולל "שיקום כלכלי". לו לשיקום כלכלי התכוון המחוקק - היה אומר זאת במפורש, והוא לא אמר. "שיקום מקצועי" אינו הבטחת "פרנסה" בדרך כלשהי. הקוטב השני - שיקום מקצועי אינו מוגבל ל"הכשרה מקצועית" במשמעות הצרה, היינו הקניית ידע ומיומנות לפעילות במקצוע מסוים, כפי שיכול ויימצא מאן דהוא שיפרש את האמור בתקנה 3(א) לתקנות בדבר שיקום מקצועי "שיקום מקצועי יינתן בדרך הכשרה מקצועית". פירוש זה לחוק נתנה ועדת השיקום במכתב המובא בסעיף
2, פסקה ג', שבחלק iלעיל, ובמידה שמודגשת בו הבלעדיות של הכשרה מקצועית ("רק בדרך של הכשרה מקצועית"), אפשר להטיל בספק את נכונות הפירוש. אף כי ייתכן והוא מתיישב עם התקנות, ספק אם הוא מתיישב עם החוק, וטוב שהדבר יישאר בצריך עיון.
.3הדברים תופסים במיוחד עת מדובר בנכה הזכאי לשיקום מקצועי מכוח פרק ו 2לחוק. סעיף 127מא מפנה אמנם לעקרונות ולכללים החלים על נפגעי עבודה, אך בדין נאמר, כי כך יהיה ב"שינויים המחויבים". עת באים להשיב על השאלה, "השינויים המחויבים" מה הם, יש לתת את הדעת לכך, שבפרק ג' - נפגעי עבודה, מדובר בבני אדם שעובר לאירוע המזכה עבדו, ועבדו לרוב במקצוע מסוים, בעוד שבפרק ו 2מדובר, במקרים רבים, במי שכל חייו עד לנכות כלל לא עבד, אך גם לו מקנה החוק זכות ל"שיקום מקצועי". מן ההכרח שלגביו יינתן פירוש מיוחד למושג "שיקום מקצועי", שהוא זכאי לו. אין זה ברור כלל, שבהקשר זה אין ללמוד, מהשיקום שעל-פי חוק הנכים (שיקום ותגמולים), עם כל הסייגים המתחייבים מהיחס המועדף לנכים שעליהם חל אותו חוק.
.4גורלו של ערעור זה ייחתך על-פי הקוטב הקובע מהו מעבר ל"שיקום מקצועי":ו מה שמעבר לשיקום מקצועי הוא "שיקום כלכלי", היינו אותה פעולה שיקומית שבה ההשקעה הכספית תהווה גורם מכריע בהכנסה הצפויה. בענייננו ברור שב"שיקום כלכלי" מדובר. מדובר בהשקעה הדרושה לרכישת סירת מנוע ורשתות, שהם בבחינת מלוא הציוד שיכול לשמש לפעולה כלכלית מבלי שה"משוקם" עצמו יעבוד בה, מה עוד שהנכה עצמו אמר כי "יש לו בן אדם שמוכן לעבוד בשבילו" (סעיף 2, פסקה ה', שבחלק iלעיל).

.5מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות.
.6משנדחה הערעור וברור לנכה שהדרך לשיקום אשר ביקש להכתיב למוסד לביטוח לאומי אינה פתוחה לפניו, ומשטוען הנכה כי הינו מעוניין בשיקום - יש להניח כי מעתה ישתף פעולה עם המוסד לביטוח לאומי כדי לאפשר שיקומו במסגרת הזכויות שאכן החוק מעניק לו.
אין צו להוצאות.

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון