תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף:

נתוני רקע

1. בתאריך 93/10/3 בשעות הלילה עבד התובע, בשירות מעבידתו הנתבעת, בעבודות קידוח במתקן של חברת החשמל ליד אור-עקיבא. במסגרת עבודתו אמור היה התובע לבצע יציקות בטון המתבצעות באמצעות משפך. המשפך עצמו היה מועבר ממקום למקום באמצעות מנוף נייח כאשר השרשרת של המנוף מתחברת ללולאה אשר נמצאת בראש המשפך.

2. על פי חומר הראיות שבפניי מקובל עלי תאורו העובדתי של ב"כ התובע, בעמ' 4-3 לסיכום טענותיו מיום 98/8/2, לעניין המנוף:ב

"א. המנוף בנוי משרשראות ומזרוע טלסקופית
המופעלת בכוח הידראולי. המרכב והזרוע
מהווים מכלול אחד ואינם ניתנים להפרדה
זה מזה.

ב. המנוף מיועד להרמת מטענים והעתקתם ממקום
למקום. בשעת הפעלת המנוף למטרתו האמורה,
נותר המרכב במצב נייח ורק הזרוע נעה ממקום
למקום.

ג. המנוף בעל כושר ניידות מוגבל מאוד ומסוגל
לנוע ממקום למקום רק באותו אתר ולמטרים
ספורים בלבד".

3. במהלך עבודת יציקות הבטון האמורות ארעה לתובע תאונה. בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כי "התובע התבקש לקשור לולאה למשפך ומנופאי היה צריך להרים את המשפך. במהלך העבודה המנופאי הפעיל את המנוף הרים את המשפך והמשפך נפל על רגלו של התובע".

4. התובע סבר כי התאונה האמורה איננה בבחינת "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן-"חוק הפיצויים"). הוא הגיש את התביעה כנגד מעבידתו, היא הנתבעת, בגין עילת רשלנות בהתאם לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

5. הנתבעת התגוננה בפני התביעה. לשיטתה התאונה שארעה לתובע היא בבחינת "תאונת דרכים" כמשמעותה בחוק הפיצויים. הנתבעת הגישה הודעה לצד ג' כנגד צדדי ג'. בגדר ההודעה טענה הנתבעת כי המנוף שגרם לתאונה בוטח אצל צדדי ג' בביטוח חובה, כי התאונה האמורה מהווה "תאונת דרכים" עקב "שימוש" ב"רכב מנועי" כמשמעותם בחוק הפיצויים וכי צדדי ג', לנוכח הנפקת פוליסת ביטוח חובה, מושתקים מלטעון כלפיה טענות הכרוכות בהתנערות מהכיסוי הביטוחי.

6. צדדי ג' התגוננו בפני ההודעה. לטענתם, ומכל מקום, אין לנתבעת- המודיעה כל עילה כנגדם שהרי אם ייקבע כי התאונה אינה "תאונת דרכים" הרי אין בסיס להודעה ואם ייקבע כי התאונה הינה "תאונת דרכים" כי אז תידחה התביעה המושתתת על פקודת הנזיקין כנגד הנתבעת באופן שממילא תקרוס ההודעה לצד ג'.

7. החלטתי, איפוא, לפצל את הדיון על מנת להכריע, ראש לכל, אם התאונה האמורה היא "תאונת דרכים", אם לאו. נשמעו עדויות בפרשה האמורה וב"כ הצדדים הגישו סיכומי טענות.

אופן התרחשות התאונה

8. מחומר הראיות ניתן לטעון, כנגד התובע, כי נסיבותיה המדוייקות של התאונה לא הובהרו באשר לעניין קשירת המשפך למנוף. קיימת טענה שמא התאונה ארעה בזמן קשירת המשפך למנוף ולפני הזזת השרשרת ע"י המנופאי. קיימת טענה כי התאונה ארעה שעה שהמנופאי הפעיל את המנוף והרים את המשפך וכתוצאה מכך קרתה התאונה.

9. ככל שהתאונה ארעה בזמן קשירת המשפך למנוף ולפני הפעלת המנוף ע"י המנופאי ניתן לטעון כי, מכל מקום, ברי כי התאונה אינה "תאונת דרכים". אם תאמר, במצב זה, כי התאונה ארעה שעה שהתובע עסק בפעולת "טעינה" הרי מורה אותנו ההגדרה של "שימוש ברכב מנועי" בסעיף 1 לחוק הפיצויים כי היא מוציאה מגדרה "טעינתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד". אם תאמר כי התובע לא עסק בפעולת "טעינה" הרי מכל מקום לא היתה התאונה "תאונת דרכים".

10. בשלב זה אין בדעתי להכריע ולדייק בגרסאות האמורות. אניח, לצורך דיוננו, את ההנחה הנוחה לנתבעת על פיה התאונה ארעה שעה שהמנופאי הפעיל את המנוף והרים את המשפך וכתוצאה מכך קרתה התאונה.

התשתית הנורמטיבית

11. בתחילה, ושעה שנחקק חוק הפיצויים, הגדרותיו היו רחבות וכוללניות. בגדר חוק הפיצויים נתפסו ארועים ומצבים שגרמו להתפרסותו של החוק במימדים שלא נראו למחוקק כראויים.

במסגרת התיקונים לחוק הפיצויים ראה המחוקק להביא לצמצום ניכר במגוון הכלים ובמגוון הארועים החוסים תחת ההגדרות של חוק הפיצויים. השינויים האמורים באו לידי ביטוי בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 4), התשמ"ג1983- (להלן-"תיקון מס' 4") ובחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תיקון מס' 8), התשנ"א1990- (להלן-"תיקון מס' 8").

12. התיקונים האמורים הכניסו שינויים מרחיקי-לכת בסעיף 1 לחוק הפיצויים, הוא סעיף ההגדרות. לענייננו יש מקום ליתן את הדעת לרישא להגדרת "תאונת דרכים" ובעיקר להגדרת ה"רכב מנועי".

הרישא להגדרת "תאונת דרכים" מורה אותנו כי היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".

"רכב מנועי" או "רכב" הם "רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש, ורכב נגרר או נתמך ע"י רכב מנועי ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

המחלוקת הניצבת בפניי בתיק זה היא האם המנוף שגרם לתאונה הוא בבחינת "רכב מנועי", כמשמעותו בהגדרה האמורה.

13. פסיקתו של ביהמ"ש העליון, בהקשר להגדרה האמורה, מורה אותנו כי תהליך הפרשנות הוא תלת-שלבי. ראשית עלינו למקד מבטנו להגדרה הבסיסית, ברישא לסעיף, ולבחון האם עסקינן ב"רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית". ככל שהרכב הנטען עומד במבחני ההגדרה הבסיסית מגיע התהליך הפרשני לסיומו. ככל שהרכב הנטען אינו עומד במבחני ההגדרה הבסיסית שומה עלינו לבחון "מצבי ריבוי" ו"מצבי מיעוט" כעולה מהמשך ההגדרה.

14. כבר כאן נוכל להקדים את המאוחר למוקדם. שומה יהא עלינו להיזקק ל"מצבי הריבוי". לא יהא עלינו להיזקק ל"מצבי המיעוט". ברי כי המנוף אינו בבחינת "כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות". אשר למצבי הריבוי הוא אינו "רכבת", "טרקטור" ו"רכב נגרר או נתמך ע"י רכב מנועי" ואולם יהא עלינו לבחון האם הוא בבחינת "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש".

15. ואולם לפני שנגיע למאוחר נבחן, ראש לכל, את המוקדם. נתחיל בהגדרה
הבסיסית.

"רכב הנע בכוח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית"

16. מן התאור המכני של המנוף ברי כי הוא בבחינת "רכב הנע בכוח מכני על
פני הקרקע". עלינו לבחון האם הוא משמש "לתחבורה יבשתית". לא נסתפק בכך. יהא עלינו לבחון, ככל שהוא משמש "לתחבורה יבשתית", האם "עיקר יעודו" הוא "לשמש לתחבורה יבשתית".

17. אשר ל"תחבורה יבשתית" קבע כב' הנשיא ברק ב-ע"א 96/5847, חברה
ישראלית לקירור ואספקה בע"מ נ' סובאח ואח', פ"ד נ'(3) עמ' 819 כי "תחבורה היא יבשתית כאשר עניינה הובלת אנשים או מטען ("תחבורה") ממקום "יבשתי" אחד למקום "יבשתי" אחר... בהקשר זה ניתן לטעון כי הובלת אנשים או מטען בחלקיו השונים של מקום אחד - כגון העברת מטען מחלק אחד של מבנה תעשייתי לחלקו האחר של אותו מבנה - אינו "לתחבורה יבשתית"... עניין לנו בשני מקומות גאוגרפיים רק כאשר המעבר מהאחד לשני יוצר סיכון תעבורתי. סיכון כזה אינו קיים במסגרתו של מקום גאוגרפי אחד" (שם, עמ' 831).

בנדוננו, כמבואר, מדובר במנוף נייח שיכולתו לנוע מוגבלת. הוא אינו יכול לנוע למרחקים ארוכים ואינו יכול לנוע על פני כביש. ככל שהוא נע על שרשראות הוא עושה זאת למטרים ספורים במסגרת אתר עבודה אחד. מכאן, איפוא, כי המנוף אינו משמש "לתחבורה יבשתית".

18. בהנחה ששגיתי בקביעתי האמורה שומה לבחון, ככל שהמנוף משמש ל"תחבורה יבשתית", האם "עיקר יעודו" הוא לשם כך.

בנדון זה אין לי אלא להפנות לפסק דינו של כב' השופט ברלינר ב-ת.א. (חיפה) 95/574, סנדיד נ' רשות הנמלים והרכבות ואח', תקדין מחוזי כרך 97(3) עמ' 582, שאף הוא דן בתאונה שהתרחשה ע"י מנוף, ושקבע כי "עיקר יעודו הוא הנפה של מטען והעברתו בעזרת המנוף ממקום אחד למקום קרוב אחר" (שם, עמ' 584). מכאן, ככל שמעת לעת משמש המנוף ל"תחבורה יבשתית", הרי אין זה "עיקר יעודו" אלא חלק טפל ומשני ליעודו לשינוע של מטענים והזזתם בעזרת זרוע המנוף.

עוד הורה אותנו ביהמ"ש העליון ב-רע"א 95/613 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' עופר נחום ואח', תקדין עליון כרך 97(3) עמ' 647, לבחון את סוגית "הסיכון הדומיננטי". על פי הגדרה זו כאשר הסיכון התעבורתי הוא "הסיכון הדומיננטי" בכלי הרכב הנטען אות וסימן הוא כי עסקינן ב"רכב מנועי". כב' השופט ברלינר, על יסוד המבחן האמור, מצא כי "כאשר המנוף נע על המסילה הוא יוצר אומנם סיכון תעבורתי אך, בהבדל ממלגזה, סיכון תעבורתי זה הטמון במנוף, הוא סיכון משני. אין הוא עיקרי ובוודאי איננו דומיננטי" (שם, עמ' 585).

19. הנה כי כן, ככל שעסקינן בשלב הראשון של התהליך הפרשני, הוא השלב
הבוחן האם המנוף עונה על ההגדרה הבסיסית, תשובתנו היא שלילית. המנוף אינו "רכב מנועי" במשמעות ההגדרה הבסיסית האמורה.

"מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש"

20. לנוכח העובדה כי המנוף אינו עונה על הגדרת "רכב מנועי" כמשמעות ההגדרה הבסיסית שומה עלינו לפנות ל"מצב הריבוי" הרלוונטי ולבחון שמא המנוף הוא בבחינת "מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מכני בכביש".

21. כשאנו מתבוננים במנוף שלפנינו דומה שניתן להגדירו כ"מכונה ניידת" והשאלה המרכזית היא האם הוא "כשיר לנוע בכוח מכני בכביש". בעניינה של "הכשירות" האמורה קיימת מחלוקת פוסקים חריפה שטרם הוכרעה בין אלו הסבורים כי "הכשירות" האמורה היא "כשירות פיזית" דהיינו יכולת פיזית-טכנית של הכלי הנטען לנוע בכבישים לבין אלו הסבורים כי "הכשירות" האמורה היא "כשירות נורמטיבית" הסומכת עצמה על היתר שניתן, או לא ניתן, לכלי הנטען לנוע בכבישים.

22. המלומד פרופ' אנגלנדר בספרו "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים" סבור כי "המבחן החילופי של אפשרות פיסית היה מרוקן כמעט לחלוטין את היסוד היעודי שבראשית ההגדרה. כי הרוב המכריע של מכונות ניידות מסוגלות לנוע גם על כביש מעצם היותן ניידות. יתירה מזו, בניגוד לכוונה המפורשת של המחוקק, מתן משמעות פיסית לכשירות התנועה היה מכניס לגדר תאונת דרכים גם תאונות הנגרמות ע"י אווירונים, שעה שהם נעים על הקרקע בזמן נחיתה או המראה" (שם, עמ' 18).

דעתו של המחבר המלומד היא כי המבחן הראוי הוא המבחן הנורמטיבי דהיינו "קיומו של היתר חוקי לנוע בכביש. מכאן כי מכונה ניידת, שאין לה היתר לנוע בכביש, אינה בבחינת רכב מנועי כמשמעו בחוק" (שם, עמ' 18).

כאמור, הסוגיה האמורה טרם זכתה להכרעה מחייבת של בית המשפט העליון. מרבית הפוסקים סבורים כי "הכשירות" האמורה היא "כשירות נורמטיבית". אף כב' השופט אור ב - רע"א 95/613, קרנית נ' עופר נחום ואח' הנ"ל מציין כי "גם דעתי נוטה לכך שהכשירות בה דן מצב הריבוי בו עסקינן הינה כשירות נורמטיבית" (שם, עמ' 653).

23. כשלעצמי, ובכל הכבוד, אני מצרף קולי למרבית הפוסקים. אף לשיטתי הכשירות האמורה היא "כשירות נורמטיבית". להערכתי ביקש המחוקק בתיקונים לחוק הפיצויים לצמצם את חוג המקרים שיבואו בגדרו של חוק הפיצויים. הפרשנות על פיה עסקינן ב"כשירות נורמטיבית" עולה בקנה אחד עם מגמה זו של חוק הפיצויים.

24. הנה כי כן, הפועל היוצא של ניתוחנו עד הנה מעלה כי התאונה שארעה לתובע אינה בבחינת "תאונת דרכים". במחלוקת האמורה הדין הוא עם התובע.

נעבור, איפוא, לדון בהודעת צד ג' של הנתבעת כנגד צדדי ג'.

הודעה לצד שלישי

25. אין חולקין כי צד ג' 1 (להלן-"מגדל") הנפיקה בגין המנוף תעודת ביטוח בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל - 1970 (ראה מוצגים נ/2 ו-נ/3). כבר עמדנו על שורשי המחלוקת בין הנתבעת לבין צדדי ג' בסעיפים 5 ו6- להלן. זו השעה לשוב ולהתעמק בסוגיה הנדונה.

26. הגנתם של צדדי ג' סומכת עצמה על שני נדבכי טענות, דיונית ומהותית.

צדדי ג' סבורים, דיונית, כי אין תקומה להודעת צד ג' כנגדם. ככל שביהמ"ש יקבע כי התאונה האמורה אינה "תאונת דרכים" ממילא נושאת הנתבעת באחריות כמעבידה עפ"י פקודת הנזיקין. ממילא, במצב דברים זה, יש לדחות את ההודעה לצד ג' כנגדם. ככל שביהמ"ש יקבע כי התאונה האמורה הינה "תאונת דרכים" ממילא דין התביעה כנגד הנתבעת יהא להידחות. בנפול התביעה כנגד הנתבעת תתחייב, בהכרח, דחיית ההודעה לצד ג' כנגדם.

ככל שעסקינן ברובד המהותי סבורים צדדי ג' כי השאלה אם כלי פלוני הוא בבחינת "רכב מנועי" אם לאו עניין הוא לביהמ"ש לענות בו. ובלשונו של ב"כ צדדי ג' "צד ג' יכולה היתה, למשל, לקרוא למנוף בענייננו "גמל" ולהתייחס אליו ככזה ואף להיות מנועה מלטעון אחרת, אך הדבר לא היה הופך את "המנוף" ל"גמל". אם התובע היה טוען שהוא נפגע ע"י מנוף ולא ע"י פגיעה מ"גמל" (סעיף 2.1.2 לסיכומיו).

27. הנתבעת טוענת, וזה לב טענתה בעניין הודעת צד ג', כי מכל מקום, ולאחר שמגדל ראתה, מיוזמתה ובטובתה, להגדיר את המנוף בענייננו כ"רכב מנועי" היא מושתקת מלטעון ההיפך וחלה מניעות מבחינתה לנהוג כן.

צדדי ג' סבורים כי מניעות אינה ברת-נפקות בנדוננו. כזכור התובע ראה לתבוע אך את הנתבעת. הוא ראה לסבור כי התאונה האמורה אינה "תאונת דרכים". מכאן, כך טענתם, יכולה היתה להישמע טענת מניעות כנגדם רק ככל שהתובע היה רואה להגיש תביעה כנגדם. הואיל והתובע לא ראה לתבוע את צדדי ג', כפועל יוצא מהשקפתו כי התאונה אינה "תאונת

דרכים", נסתם הגולל על האפשרות להשמיע טענת מניעות כנגדם ע"י "זר". צדדי ג', לשיטתם, הם "זר" כאמור.

28. ככל שעסקינן בשאלה אם המבטחת יכולה להתנות על הוראות הדין באופן שכלי פלוני יוגדר "רכב מנועי" בפוליסה קיימת מחלוקת פוסקים. בעוד אשר כב' השופט גינת ב - ת"א (נצ') 90/663, שמעון יפרח נ' יינות אשקלון קרני ציון בע"מ ואח' (צלטנר, עמ' 2539) סבור כי עסקינן בשאלת חוק מהותית ולא יתכן כי השאלה האמורה תעבור "מכותלי ביהמ"ש, שאמור להכריע בה, אל חדרו של סוכן הביטוח, אשר בהנפיקו תעודת ביטוח לרכב מנועי יקבע למעשה את הדין החל על אותו כלי רכב" (שם, עמ' 2543-2542) סבור כב' השופט ד"ר ביין ב-ת"א (חיפה) 92/937, עופר דהאן נ' צבי כהן ואח' (תקדין מחוזי, כרך 96 (2), עמ' 756) כי ניתן גם ניתן להחיל את המניעות כנגד המבטחת בנסיבות כאמור.

דעתי, בכל הכבוד, היא כדעתו של כב' השופט ביין.

חדשות לבקרים, ובמסגרת "חופש החוזים" עליו אנו אמונים, רואים צדדים, מרצונם ובטובתם, ליצור לעצמם "מציאות משפטית" נשוא חוזה פלוני או אלמוני.

טול, לדוגמא, חוזה בין שניים בו הם רואים לקבוע כי הודעות עפ"י החוזה תימסרנה אך בדואר רשום עם אישור מסירה. מקום שכך יקבעו השניים לא תעלה ולא תוריד העובדה כי הודעה נמסרה, ולו אפקטיבית, בדואר רשום או בדואר רגיל. רצונם של השניים היה כי הודעה תיחשב כנמסרת אך בדואר רשום עם אישור מסירה. זה רצונם והוא יכובד.

לא אחת, בחוזה כאמור, מתנים השניים כי הודעה תיחשב כאילו הגיעה לנמען 72 שעות לאחר מסירתה לבית דואר בישראל. יכול, בדוגמא שלפנינו, כי ההודעה, אפקטיבית, נמסרה לאחר 22 שעות; יכול שנמסרה לאחר 122 שעות; אין בכך ולא כלום ככל שביקשו הצדדים, פיקטיבית, להתנות כי ההודעה תיחשב כנמסרת לנמען לאחר 72 שעות, לא פחות ולא יותר. ככל שהנמען, איפוא, אמור היה לנקוט בצעד זה או אחר במועד פלוני ירוץ המועד מתום 72 השעות. זה רצונם של הצדדים. רצון זה יכובד.

29. מכאן, איפוא, כי ככל שעסקינן בשאלה המהותית הדין עם הנתבעת. אכן
קבעתי לעיל כי המנוף אינו בבחינת "רכב מנועי". קבעתי כך דרך מהות.

קביעה מהותית זו אין לה ולא כלום ככל שעסקינן במסגרת היחסים שבין הנתבעת לבין מגדל. הנתבעת ומגדל רשאיות היו להתנות כי המנוף הוא בבחינת "רכב מנועי". ככל שהתנו כך יש לכבד תניה זו.

30. אף בסוגיה הדיונית אין בדעתי לקבל את השקפת צדדי ג'. הודעה לצד ג' דינה כדין תביעה. נשווה בנפשנו כי הנתבעת לא היתה מגישה הודעת צד ג' כנגד צדדי ג'. נניח כי לאחר חיובה בדין לזכות התובע היתה מגישה תביעה נפרדת כנגד צדדי ג'. דומני כי לא נתקשה לקבוע כי לא היה ניתן לחסום את דרכה להגיש תביעה כאמור כנגד צדדי ג' ולהשמיע את טענת המניעות אותה היא מבקשת לטעון כנגד צדדי ג'. העובדה שהנתבעת בחרה להגיש הודעת צד ג' ולא להגיש תביעה נפרדת אינה יכולה לעמוד לה לרועץ. נהפוך הוא:ו על מנת למנוע טענות צפויות של צדדי ג', ככל שעסקינן במסכת היחסים בין הנתבעת לבין התובע, נהגה הנתבעת כהלכה בכך שבחרה להגיש הודעת צד ג' ולא תביעה נפרדת לאחר חיובה בדין כלפי התובע, ככל שתחוייב. הליך זה מאפשר לצדדי ג', אגב שמירת האינטרסים שלהם, ליטול חלק בהליכים שבין התובע לנתבעת.

31. בפס"ד שניתן לאחרונה ע"י כב' השופטת ד"ר פלפל בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב (ע"א 97/507, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' דולב חברה לביטוח בע"מ ואח'; לא פורסם) ראתה כב' השופטת לקבוע כי התכחשותה של מבטחת למצג בפוליסת ביטוח כאמור גובל בחוסר תום לב. אין בדעתי להצטרף לעמדתה זו של כב' השופטת, כל עוד לא שמעתי ראיות וטענות בעניין ההודעה לצדדי ג'. אף אין בדעתי לקבוע כי דרכה של הנתבעת סלולה לזכות בהודעה לצדדי ג' המונחת לנגד עיני.

הנתבעת, ככל שעסקינן בהודעה לצדדי ג', היא בבחינת "תובעת" שעליה מוטל הנטל לשכנע בצדקת ההודעה. לא זו אף זו:נ שומה עליה לשכנע במכלול רכיביה העובדתיים והמשפטיים של טענת המניעות. עליה מוטל לשכנע כי צדדי ג' יצרו מצג שווא וכי הנתבעת שינתה מצבה לרעה. אני מניח כי שני הצדדים יבקשו להביא ראיות ולהשמיע טענות בנדון זה בהקשר לחוזה הביטוח הנטען ולמשא ומתן שקדם לו. יכול, איפוא, כי ההודעה לצד ג' תיענה. יכול כי ההודעה לצד ג' תידחה. יכולני להעלות על דעתי שיקולים ונתונים לרוב הן לכאן והן לכאן. דייני, בשלב זה, בקביעה כי שומה עלי לדון, לגופה, בהודעה לצדדי ג'. ההודעה מזקיקה חקירה ודרישה, ליבון ועיון. האפשרות שמא ההודעה תיענה מחייבת, מיניה וביה, שלא לחסום את דרכה של הנתבעת, כעתירת צדדי ג'.

סוף דבר - הוראות דיוניות

32. לפיכך, הנני קובע כי התאונה שארעה לתובע איננה "תאונת דרכים". בדעתי, איפוא, לדון בשאלת החבות ושאלת גובה הנזק במסכת היחסים שבין התובע לבין הנתבעת לאור קביעה זו.

33. ההודעה לצדדי ג' תישמע לגופה. בישיבת ק"מ הבאה אשקול, לאור טענות ב"כ הצדדים, את אופן הבאת הראיות וסדרן לעניין זה.

34. התובע צירף לכתב התביעה חוו"ד רפואית מטעמו. הנני מורה לנתבעת ולצדדי ג' להמציא חוו"ד רפואית מטעמם, בכפוף לשיתוף פעולה של התובע ופרקליטו, תוך 90 יום מיום המצאת החלטתי זו.

35. בגין ההליכים עד הנה הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 8,000 ש"ח בצירוף מע"מ. הנני מחייב את צדדי ג', ביחד ולחוד, לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ. ההוצאות האמורות ישולמו תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד חלקי זה אחרת ישאו ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. דמי תאונה

  2. תאונה במקלחת

  3. עורך דין תאונת פגע וברח

  4. תאונות במתקני שעשועים

  5. תאונה מבויימת

  6. תאונת טרמפולינה

  7. תאונה ללא פגיעה

  8. תאונה בבית אבות

  9. תאונה במוזיאון

  10. תאונה במעון יום

  11. תאונה קטלנית בים

  12. תאונה בבית קברות

  13. תאונה מחוץ לרכב

  14. תאונה בלתי נמנעת

  15. תאונה עם רכב צבאי

  16. תאונת שרשרת תביעה

  17. תאונה באיילון צפון

  18. תאונה בירידה מהרכבת

  19. תאונה עם עגלת סופר

  20. תאונה עם מכונת דפוס

  21. תאונה בזמן תדלוק רכב

  22. תאונה בשטח בית הספר

  23. עורך דין תאונות קשות

  24. תאונות עקב צעצועים מסוכנים

  25. תאונה בהליכה על מדרכה

  26. נוזל בברך לאחר תאונה

  27. תאונה עצירה בצד - את מי תובעים

  28. תאונה בזמן ביעור חמץ

  29. תאונה במסיבה לעובדים

  30. שינוי גירסה לאחר תאונה

  31. תאונה לאחר שייט קייקים

  32. תאונה במהלך החלפת גלגל

  33. תאונה עם מכסה תא מטען

  34. תאונה בטיול במדבר יהודה

  35. תאונה בכביש אשדוד יבנה

  36. פיצוי בגין תאונת דרגנוע

  37. תאונה במהלך טיול מהעבודה

  38. תאונה במשחק כדורסל בעבודה

  39. תאונה במהלך בדיקת חומר נפץ

  40. תאונה בזמן חיבור כבל גרירה

  41. תאונה ליד גשר ראשון לציון

  42. פינוי באמבולנס ממקום התאונה

  43. אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

  44. התהפכות רכב - פציעה מזכוכיות

  45. הסתרת תאונה קודמת בעסקת רכב

  46. העדר רישום רפואי אחרי תאונה

  47. חבלה אקסונלית מפושטת בתאונה

  48. גרסה ראשונית לתאונה בזמן אמת

  49. תאונות במהלך טיול שנתי מטעם בית הספר

  50. הגשת תביעה לדמי תאונה באיחור

  51. החמרה בענישה בתאונת פגע וברח

  52. חתך עמוק בכף היד לאחר תאונה

  53. תאונה עם רכב חונה בצד הכביש

  54. אי מסירת פרטים לאחר תאונה קלה

  55. קשר בין תאונה לבין טרשת נפוצה

  56. אי שמירת מרחק או בלימה פתאומית

  57. תאונה במהלך יציקת בטון עם מנוף

  58. תאונה בניסיון להוציא חפץ מהרכב

  59. תאונה בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  60. עיוורון מוחלט בעין אחת לאחר תאונה

  61. חבלת ראש וחתך עמוק בקרקפת בגין תאונה

  62. תאונה עקב אי שמירת מרחק - נסיעה בעליה

  63. שינוי מספר רישוי בגלל תאונה שגרמה לנזק

  64. אי פניה לקבלת טיפול רפואי מיידי לאחר תאונה

  65. "תאונת שרשרת" בה היו מעורבים שלושה כלי רכב

  66. פגיעה ברכב עומד עקב תאונה בין שני כלי רכב אחרים

  67. איבוד שליטה על הרכב במחלף שדרות רוקח בנתיבי איילון

  68. תאונה: הרגל נתקלה במרצפת בולטת, אשר יצרה הפרש גבהים בשביל

  69. חבלות בפנים, בפה, שבר באף ופגיעה בערובות העין בעקבות תאונה

  70. טוען כי נפגע בתאונה בהיותו כבן 17.5 שנים, על ידי רכב לא ידוע

  71. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון