תאונות אישיות תלמידים 10% נכות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונות אישיות תלמידים 10% נכות:

תיק זה מעורר תביעתו של מי שהיה תלמיד בית ספר אשר מבוטח בחברת ענבל בביטוח תאונות אישיות. אני קובע כי הביטוח מהווה פוליסה כדין על פי חוק חוזה הביטוח וזאת על סמך הראיות שנשמעו בענין זה ואני מקבל את דבריה של גב' ערן כי אגרת החינוך כוללת בתוכה גם תשלום פרמיה עבור ביטוח זה.
העובדה כי הביטוח אינו קשור בגובה הנזק אלא קשור אך ורק בשיעור הנכות לפי טבלה הקבועה בפוליסה היא אפשרות מפורשת לביטוח המוכרת בחוק חוזה הביטוח.
חוק חוזה הביטוח מבחין כידוע בין שני סוגי ביטוח תאונות אישיות, האחד, ללא תלות בגובה הנזק והאחר קשור לגובה הנזק ולפיכך אין לדעתי ספק שלפנינו פוליסת ביטוח תקפה.

לפי תנאי הפוליסה זכאי התובע לפיצוי בסך 10,000 דולר עבור הנכות בסך 10 אחוז שנגרמה לו. מדובר בנכות לצמיתות כפי שטען בצדק עו"ד קפשוק והעובדה כי ניתן על ידי ניתוח להקטין אותה או לסלק אותה אינה הופכת אותה לנכות זמנית.

בהעדר פסיקה נוגדת דעתי היא, כי נכות הנמשכת לתמיד באופן טבעי היא נכות לצמיתות. בביטוי נכות זמנית מתכוונים לנכות אשר מעצמה וללא כל טיפול רפואי או אחר פוחתת עם הזמן ובמקרים רבים כך הוא המצב. במקרה הנוכחי קבעו שני מומחים ידועי שם, שניהם מנהלי מחלקות בבתי חולים רציניים, ד"ר רפפורט וד"ר סגל אשר משך שנות דור מייעצים לבתי המשפט בתחומם הרפואי כי לתובע 10 אחוזי נכות לצמיתות וכך אני קובע.

עם זאת, בכך לא מסתיים הענין. על פי סעיף 61(א) לחוק חוזה הביטוח נקבע על ידי המחוקק כי המבוטח חייב להקטין את הנזק. יודעים אנו מאז מאמרו הנודע של פרופ' טדסקי בענין הנטל והחובה להקטין את הנזק כי הקטנת הנזק אינה חובה אלא נטל בלבד. ההבדל הוא ברור. כאשר קיימת חובה ניתן לחייב את נושא החובה לבצע אותה. כאשר מדובר בנטל בלבד כפי המצב במקרה זה לא ניתן לחייב את מר נתנוב לעבור את הניתוח מאחר וזו פגיעה חמורה בגופו וברצונו. עם זאת, רובץ עליו נטל שפירושו המעשי הפחתת הפיצוי המגיע לו בגובה הנטל. גובה הנטל הוא המידה שבה ניתן להקטין את הנזק על ידי פעולה של ניתוח או טיפול אחר. עם זאת, קבעה פסיקת בית המשפט העליון הנכבד בפסק הדין המנחה בענין גולדפרב נ' כלל פ"ד מה(4) 45 בעמ' 51 כי כאשר באים להחליט האם רובץ נטל של הקטנת נזק של המבוטח או על הנפגע מתחשבים במבחן סבירות ההחלטה. אין בודקים האם הנפגע או המבוטח הוא אדם סביר אלא בודקים האם המבוטח או הנפגע החליט החלטה סבירה. סבירות ההחלטה היא מרכז הענין ולא סבירות הנפגע. כאשר באים לבחון סבירות של החלטה מבחן הסבירות אינו אלא בדיקה מהם השיקולים שיש לשקול וכיצד יש לאזן ביניהם. השיקולים הרלוונטים במקרה זה על פי הפסיקה הם שלושה:ו
א. שיקול הסיכון.
ב. שיקול הסיכוי.
ג. שיקול הכאבים.

א. בשאלת הסיכון אין מטילים על אדם ליטול על עצמו סיכונים רק כדי שהמזיק או המבטח יחסוך בעלויות כספיות. הגישה כלפי המבוטח היא גישה ליברלית ומקלה. מתחשבים בעמדותיו ברוחב לב ולא בנוקשות. עם זאת, לא כל החלטה של המבוטח תבוא בחשבון ולא כל החלטה ניתן לקבל. במקרה זה קבעו שני רופאים מומחים שציינתי את פרטיהם לעיל כי הסיכון הכרוך בניתוח הוא סיכון קטן ביותר. הניתוח נערך בהרדמה מקומית בלבד וד"ר סגל ציין כי ביצע במו ידיו אלפי ניתוחים כאלה ללא כל סיבוכים. לדבריו, מתוך הספרות המקצועית ידועים סיבוכים המביאים בסופו של דבר לתוצאה לא חמורה למטופל כגון למשל, דימום מוגבר. דבריו של ד"ר סגל עמדו במבחן חקירה נגדית ולא הוצגה לו ספרות מקצועית רפואית היכולה לשלול את דבריו. בנסיבות אלה, אני מקבל את דבריו כנכונים וקובע כי על פי מבחן הסיכון החלטת המבוטח לא היתה סבירה.
ב. שאלת הסיכוי - השאלה השניה היא האם הניתוח המוצע בכוחו אומנם לסלק את הבעיה הרפואית ממנה סובל המבוטח. אין מכריחים אדם לעבור ניתוח או טיפול רפואי מקום שהסיכויים להצלחת הטיפול ולסילוק הבעיה אינם גבוהים במיוחד.
במקרה זה, שני הרופאים ד"ר רפפורט וד"ר סגל הצביעו בחוות דעתם על סיכויי הצלחה גבוהים במיוחד.
ד"ר רפפורט ציין בחוות דעתו כי סיכויי ההצלחה גדולים. גם ד"ר סגל נקט בעמדה דומה. למעשה בין שני המומחים לא היתה כל מחלוקת בשאלות הרפואיות כאשר ד"ר סגל הפנה לספרות מקצועית ענפה התומכת בחוות דעתו ומנגד לא הוצגה ספרות מקצועית היכולה לשלול את דעתו של ד"ר סגל.
ג. השאלה האחרונה היא שאלת הכאבים הכרוכים בניתוח. בענין זה ציין ד"ר סגל שיש לו נסיון רב בביצוע מעשי של ניתוחים אלו כי מדובר בכאבים קלים אם בכלל. ההחלמה נמשכת מס' ימים בלבד. ההזהרה היחידה היא שלאחר הניתוח יש להימנע מהרכבת משקפיים משך חודשיים, יש להימנע משהות בשמש ויש להיזהר מחבלה חוזרת באותו מקום, דהיינו באף. כמובן שאלה סיכונים קלים מאוד ואדם סביר היה מסכים בחפץ לב ליטול אותם כדי להימנע מבעייתו הרפואית.

לפי שלושת השיקולים ולפי הראיות שבאו בפני הגעתי למסקנה כי על המבוטח רובץ נטל לעבור את הניתוח. אינני מטיל ספק בעמדתו של המבוטח ובתום ליבו. אני מאמין לו כי הוא חושש ואני יכול מבחינה סוביקטיבית גם להבין לליבו. עם זאת, החוק אינו תומך בעמדתו אלא החוק קובע כי קיימים איזונים בין שני הצדדים והאיזון הוא כי מקום שמבחן הסבירות מורה על נטל רשאי המבוטח לא לעבור את הניתוח ואיש לא יכריח אותו לעבור אותו אולם מצוות החוק היא כי הפיצוי המשולם יופחת.

לסיום נושא זה יש להזכיר עוד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אשר נחקק בשנת 1992 וקובע כי אין פוגעים בגופו של אדם למעט במידה ראויה ומינימלית המתיישבת עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הקשר בין זכויות היסוד של כל אזרח ובין שאלת הקטנת הנזק נידון בפסיקה בענין אליהו נ' בורבה פ"ד מט(2) 257 אך בית המשפט העליון הנכבד ציין כי גם לאחר חקיקת חוק היסוד נותר עדיין מבחן אוביקטיבי ונאמר שם במפורש כי נדרש בסיס אוביקטיבי להחלטת הנפגע. לפיכך, נשמרה הפסיקה שקדמה לחוק על שיקוליה השונים שצויינו על ידי לעיל.

השאלה האחרונה היא השאלה האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם למבוטח את עלות ביצוע הניתוח בסך 3,000 דולר. בענין זה טענה ב"כ חברת הביטוח כי המבוטח חייב לפנות לקופת חולים ולקבל שם חינם את ביצוע הניתוח. בענין זה נפסקה רק לאחרונה הלכה חשובה בבית המשפט העליון. הכוונה היא לפרשת אלחדד נ' סהר שם קבע כב' השופט אור כי מאז חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1994 חל חידוש בענייני תשלום הוצאות רפואיות לנפגעים בתאונות. על פי חידוש זה חייב כל נפגע גם אם קיים מזיק החייב לו פיצויים לפנות לקופת החולים בה הוא חבר ולקבל שם חינם כל טיפול רפואי הדרוש לו. עם זאת, עדיין הדבר תלוי בסל הבריאות כפי שניתן על ידי כל קופה למבוטחיה. נקבע באותו ענין במפורש כי כאשר צד למשפט טוען שהצד האחר חייב לפנות לקופת חולים ולקבל שם חינם את הטיפול הדרוש חובתו של אותו צד היא לטעון ולהוכיח בראיות כי הטיפול הדרוש אכן ינתן חינם לאותו מבוטח. במקרה הנוכחי גב' ערן בשם ענבל בע"מ לא טענה וגם לא הוכיחה כי טיפול זה ינתן למר נתנוב חינם על ידי קופת החולים בה הוא חבר. שנית, ניתן גם לעורר שאלה נוספת בדבר תכולת הילכת אלחדד בתיקי ביטוח להבדיל מתיקי נזיקין. שאלה שניה זו היא שאלה מסובכת שאין ברצוני לדון בה גם בהעדר טיעון מצד הפרקליטים וגם משום שבהעדר הוכחה כפי שציינתי ממילא לא ניתן להפעיל הלכה זו לטובת הנתבעת.

לפיכך התוצאה היא כי חל במקרה זה סעיף 61 לחוק חוזה הביטוח הקובע במפורש כי כאשר מטילים על מבוטח להקטין את הנזק חייבת חברת הביטוח לשאת בהוצאות הקטנת הנזק. במילים אחרות, מכוח חוק זה קיימת חובה על חברת ענבל לשלם לתובע סך 3,000 דולר עלות הניתוח. לפי דעתי וענין זה אינו קבוע בסעיף ובחוק קיימת חובה לשלם סכום זה גם אם המבוטח לא יעבור את הניתוח. במילים אחרות, אין לדרוש ממנו לעבור את הניתוח ואז להחזיר לו את התשלום אלא יש לשלם לו סכום זה כדי שהוא יוכל כפי שטען עו"ד קפשוק בצדק לבחור לעצמו את המועד הנוח לו כדי לעבור את הניתוח. סכום זה הדרוש לשם ביצוע הניתוח הוא סכום אשר המבוטח זכאי לו על פי החוק, עליו לקבלו לידיו ושאלת המימוש היא עניינו של המבוטח. גם במקרים אחרים בהם התרחש נזק אחר ולאו דווקא נזק גוף מפצים את המבוטח ולא בודקים האם אומנם הוא רוכש בכסף נכס חילופי לנכס האחר. עצם קרות התאונה מזכה אותו בקבלת המגיע לו על פי החוק. שתי שאלות אחרונות בהחלט הן מהו שיעור הריבית וממתי תחול והאם יש לפסוק הוצאות.

בשאלה האחרונה של ההוצאות מאחר והתובע זכה בפיצוי בסך 3,000 דולר הוא זכאי גם לפסיקת הוצאות לטובתו המביאה בחשבון את הסכום שנפסק לבסוף. לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות התובע במשפט זה בסך 1,750 ש"ח בצירוף מע"מ בערכם להיום.
לשאלה השניה האם זכאי התובע לריבית - נפסק בבית המשפט העליון בפרשת פריבס כי כאשר חיוב נקוב בדולרים הוא נושא ריבית של 11 אחוז מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל. ריבית זו מחושבת בחישוב שנתי ומצטרפת לקרן מדי שנה עד לביצוע התשלום בפועל. לפיכך, אותו סכום הנפסק על ידי בסך 3,000 דולר יישא ריבית של 11 אחוז לשנה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל כאשר הריבית היא ריבית שנתית ומצטרפת לקרן וביום התשלום לאחר חישוב הסכום המגיע בדולרים יש לתרגם אותו לערכו השיקלי לפי שער יציג של הדולר ביום התשלום בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין תאונות אישיות

  2. התקף לב ביטוח תאונות אישיות

  3. התיישנות ביטוח תאונות אישיות

  4. התיישנות פוליסת תאונות אישיות

  5. תאונות אישיות תלמידים 10% נכות

  6. ביטוח תאונות אישיות תאונת דרכים

  7. ירידה בשמיעה - ביטוח תאונות אישיות

  8. מתי מתחילה התיישנות ביטוח תאונות אישיות

  9. התיישנות ביטוח תאונות אישיות עקב תאונת דרכים

  10. תקנה 15 ביטוח לאומי - פוליסת ביטוח תאונות אישיות

  11. פוליסת תאונות אישיות לתלמידים מחריגה תאונת דרכים

  12. הגדרת ''אירוע תאונתי' בפוליסת ביטוח תאונות אישיות

  13. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון