האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מוכרת כתאונת עבודה בביטוח לאומי ? קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת עבודה בזמן הכשרה מקצועית: I ההליך .1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופט מורל - דן יחיד; תב"ע שם/556-0) שדחה את עתירת המערער להצהיר שתאונה שארעה לו ביום 4.2.1979היתה תאונת עבודה במשמעות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי). .2הרקע העובדתי הצריך לעניין מתמצה בעובדות ספורות שאין עליהן חולקין: המערער, תלמיד במגמת מחשבים בבית-הספר המקצועי "אורט טכניקום" בגבעתיים, נפגע ביום 4.2.1979 בחצר בית-הספר, בעת הפסקה בין השיעור הרביעי - שיעור בספרות, לבין השיעור החמישי - שיעור במבוא למחשבים. .3סעיף 31(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי מכליל בין "המבוטחים לפי פרק זה" (פרק ג' - ביטוח נפגעי עבודה) - "אדם המצוי בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי, במקום או אצל אדם שאושרו לכך בתקנות". תקנה 25א לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, קובעת כי: "אדם המצוי בהכשרה מקצועית יהיה מבוטח לפי פרק ג' לחוק... תוך כדי עיסוקו בהכשרה מקצועית ועקב עיסוקו בהכשרה מעשית, להוציא לימוד עיוני; ואולם אם עסק המבוטח במשך שנות לימודים פלונית בהכשרה מעשית לפחות % 75מכל זמן ההכשרה המקצועית באותה שנת לימודים, יהיה מבוטח לפי פרק ג' לחוק... אף בלימודיו העיוניים ובכל זמן שהותו במקום שבו ניתנה ההכשרה המקצועית בקשר לאותה הכשרה...". .4שתי טענות הועלו על-ידי בא-כוח המערער: א) התאונה ארעה "בזמן ועקב עיסוקו" של המערער בהכשרה מעשית, אף כי ארעה בעת הפסקה בין שני שיעורים. ההפסקה חיונית ואי-אפשר בלעדיה במסגרת מערכת לימודים בבית-ספר; ב) המערער עסק בהכשרה מעשית לפחות % 75מכל זמן ההכרה המקצועית במשך שנת הלימודים, ולפיכך היה מבוטח "בכל זמן שהותו במקום". בהקשר לכך, סמך בא-כוח המערער על האמור בדב"ע לו/69-0, [1], היינו "שלא רק שעות של עבודה מעשית הן בגדר 'הכשרה מעשית'; בגדר 'הכשרה מעשית' באות גם השעות שבהן לומד המבוטח את החומר העיוני, הדרוש במיוחד להכשרתו המקצועית" (שם, [1], בע' 313, סעיף 7). להוכחה מהם המקצועות המהווים חומר לימודי עיוני או מקצועי "הדרוש במיוחד" כאמור בפסק-הדין הנ"ל, הסתמך הפרקליט המלומד על חוות-דעת של מומחה, ד"ר טופ, בעל תואר שני ושלישי בפיסיקה כימית שעיקר מומחיותו, לענייננו, הוא בכך שבמשך 10שנים השתמש במחשב למטרות שונות וקיים מגעים "עם אנשים מדיסציפלינות שונות בקשר למחשבים". ד"ר טופ היה בדעה, ש- 28מתוך 35שעות הוראה שבועיות (היינו %80) היו בגדר חומר עיוני "הדרוש במיוחד", כאמור. ואלה הם (המספר שלצד כל מקצוע, הוא מספר השעות לשבוע): מעבדה - 3 לוגיקה - 3 פיסיקה - 3 מבוא למחשבים - 2 טריגונומטריה - 1 אנגלית - 4 אנגלית טכנית - 2 מתמטיקה - 4 שפת תכנית - 2 ספרות - 3 לשון - 1 המקצועות שהושארו מחוץ לתחום האמור הם: תנ"ך - 2 היסטוריה - 2 התעמלות - 2 חינוך - 1 מאחר שיותר מ-% 75"מכל זמן ההכשרה המקצועית" הוקדשו "להכשרה מעשית" - משמע שהמערער היה מבוטח "בכל זמן שהותו במקום שבו ניתנה ההכשרה המקצועית", והתאונה ארעה "תוך כדי" עבודה. .5בית-הדין האזורי דחה את התביעה על שתי חלופותיה: היותו של זמן ההפסקה, ביחד עם השיעור העיוני שלפניה והשיעור העיוני שלאחריה, רצף אחד של "תוך כדי" הכשרה מקצועית; וכן - היות % 75"מכל זמן ההכשרה המקצועית" בבחינת הכשרה מעשית, לפי סיווגו של המומחה ד"ר טופ. .6עיקר נימוקי הערעור היו, כי בית-הדין האזורי שגה בכך שלא קבע "כי הלימודים הקשורים בהכשרתו המעשית של המערער - כולל החומר העיוני הדרוש במיוחד להכשרתו המעשית - היוו לפחות % 75מכל זמן הלימודים באותה שנה". בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח המערער וטען, כי שומה היה לייחס למומחיותו של ד"ר טופ את המשקל הראוי, בשים לב לכך שהוא איננו "צרכן גרידא" של מחשב, אלא הוא בעצמו "המתכנת"; מן הדין היה לקבל את דעתו לגבי חשיבותם המעשית של מקצועות אנגלית, ספרות ולשון. .7בא-כוח המשיב הפנהאת תשומת הלב לחקירתו הנגדית של ד"ר טופ, בה נסוג מן האמור בחוות-דעתו בכתב - לפיו המקצועות שצוינו על-ידו ( 28השעות) דרושים במיוחד "להכשרתו המקצועית של הלומד במגמת מחשבים". בחקירה נגדית הודה ד"ר טופ, כי אשר כתב שם "אינו ספציפי ללימודי מחשב" וכי הרחבת ההשכלה הכללית, טובה לכל מקצוע. המוסד לביטוח לאומי היה מוכן להכיר ב- 20שעות בלבד - היינו להוציא אנגלית (4), ספרות (3) ולשון (1) - ודי שיתקבל כי ספרות איננו מן המקצועות "הדרושים במיוחד", כדי שהתנאי של % 75לא יתקיים. .Iiפסק-דין .1גורלו של ערעור זה תלוי בסיווגם של המקצועות "השנויים במחלוקת". %75 מכלל שעות ההוראה (35) הם 26 1/4שעות. שנויים במחלוקת הם שיעורי אנגלית (4) - להבדיל מ"אנגלית טכנית" - שיעורי ספרות (3) ושיעורי לשון (1). טען בא-כוח המוסד, שדי לו כי שיעורי הספרות (3) לא ייכללו באותן שעות המהוות את היקף "ההכשרה המעשית" לצורכי תקנה 25א הנ"ל - כדי שהתביעה תסוכל. .2בטרם נחליט בשאלת "האחוזים", מן הראוי להביא, לקריאה חוזרת, שורות מספר מאותו פסק-דין - דב"ע לו/069, [1] שעמד במרכז הדיונים והטיעונים בבית-הדין האזורי ובשלב הערעור: "... היחס של 3/4ו- 1/4שנקבע בתקנה 25א אינו בין 'הכשרה מעשית' ו'לימוד עיוני' אלא בין 'זמן הכשרה מעשית' וזמן 'ההכשרה המקצועית'. לכאורה, ולפי ההגיון של הכללת תלמידים במסגרת ביטוח נפגעי ביטוח עבודה, יש לראות כ'הכשרה מעשית' רק אותן פעולות שיש בהן הצד היישומי של המקצוע - פעולות מעשיות כנגד פעולות עיוניות. עיון בשנית בתקנות מלמדך שפירוש זה אינו הנכון. מהעובדה שהתקנות רואות במפורש כ'הכשרה מעשית' גם שיעורי מקצוע לפי חוק החניכות... ושיעורי מקצוע לפי חוק עבודת הנוער..., הינך למד שלא רק שעות של עבודה מעשית הן בגדר 'הכשרה מעשית'; בגדר 'הכשרה מעשית' באות גם השעות שבהן לומד המבוטח את החומר העיוני הדרוש במיוחד להכשרתו המקצועית" (שם, [1], בע' 313). .3ארבע המלים שהודגשו, בסוף הציטוט, מסמנות את תרומת הפרשנות השיפוטית להיקפה המירבי של ההגנה שהמחוקק ומחוקק המשנה אמורים להעניק לתלמיד בית-ספר מקצועי, נגד "פגיעה בעבודה". השאלה, העומדת לבירור בערעור זה, מצומצמת בהיקפה, והיא: ספרות, אנגלית ולשון, הדרושות הן במיוחד, להכשרתו המקצועית של תלמיד במגמת מחשבים? .4ניתן את דעתנו תחילה לאותו פריט (ספרות (3)) אשר די בו - או ליתר דיוק: די בפסילתו - כדי לסכל את הערעור. אין צורך להיות מומחה להכשרה מקצועית במחשבים כדי להגיע לכלל דעה שהוראת ספרות איננה מהמרכיבים הדרושים ובוודאי לא הדרושים במיוחד ללימוד מקצוע המחשב. בא-כוח המערער ניסה לטוען, כי בזמן האחרון הולך ורב שיתוף הפעולה בין חוקר הספרות לבין המחשב, אך הפעלתו של המחשב היא לתועלתם של מספר רב של מקצועות, שאותם אין מלמדים במסגרת ההוראה בבית-הספר המקצועי "אורט טכניקום". לימוד הספרות, במסגרת ההכשרה המקצועית, נועד בעליל להרחיב את אופקם של בוגרי הקורס כדי לעשותם למשכילים יותר ופתוחים לעולם של יצירות רוח שלא הזדמן להם אולי להכירן קודם. .5משסבורים אנו שמקצוע "ספרות" אין מקומו במסגרת המקצועות "הדרושים במיוחד" כאמור לעיל, פטורים אנו מלדון במקומן של "שפה אנגלית" (לא טכנית) ול "לשון". רק זאת ייאמר - ברמז - שאין זה כלל בטוח אם שני מקצועות אלה עשויים היו להצטבר למצבור %.75 .6מן האמור לעיל עולה, כי דין הערעור להידחות. אין צו להוצאות.הכשרה מקצועיתתאונת עבודה