קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין אספקת שתילים מזן אחר: 1. התובעים הגישו תביעתם נשוא תיק זה ועתרו לחיוב הנתבע בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו, לטענתם, עקב אספקת שתילי גפנים השונים מהזן שביקשו התובעים לרכוש. 2. העובדות הצריכות לענייננו: א. ביום 29.1.91 רכשו התובעים מאת הנתבע 400 שתילי גפן (לגבי סוגם קיימת מחלוקת בין הצדדים) במחיר של 1,600.- ש"ח. ב. בחודש פברואר נטעו התובעים את השתילים, המספיקים לשתילת שני דונם, בחלקה השייכת להם. ג. כעבור זמן, עפ"י כתב התביעה, לאחר "שחלפו למעלה משנתיים", כאשר הניבו השתילים פרי, התברר לתובעים כי שתילי הגפן הינם מסוג סופריור ולא מסוג פרלט אותו הזמינו. ד. התובעים הקליטו שיחה עם הנתבע, לפיה לא התכחש הנתבע לחבותו לפצות את התובעים בגין נזקיהם, והוא אף התחייב למסור להם 250 שתילי גפן מסוג פרלט, אך הוא לא עשה כן וגם לא באמצעות אדם שלישי בשם אוזן, אשר לא הובא לעדות, שהובטח כי באמצעותו יועברו השתילים. 3. טענות התובעים: א. כתוצאה מהחלפת הזנים - סופק להם זן שמחירו בשוק נמוך ממחיר הזן שהזמינו, וזאת משום שהוא מבשיל מוקדם יותר - נגרמו להם נזקים כפי שפורטו בסעיף 11 לכתב התביעה. ב. הראייה לכך, לטענת התובעים, שאכן סופק להם זן אחר, היא הסכמתו של הנתבע בהקלטת שיחה שנעכה בינו ובין התובע, מר צמח ישי, לפצותו ב250- שתילי פרלט, ובעובדה שבהקלטה לא התכחש הנתבע לכך שהוא חייב לפצותם. 4. טענות הנתבע: א. הנתבע טוען כי הוא סיפק לתובעים את הזן שביקשו, והסכמתו לפצות את התובעים אינה מתייחסת לאותה רכישה בשנת 1991 אלא להזמנה מאוחרת יותר בה ביקשו התובעים לקנות שתילי גפן מסוג פרלט, ומאחר והוא לא יכול לספק להם את השתילים הנ"ל לשתילת הקייץ, הסכים לתת להם בחורף 250 שתילי פרלט נוספים על ההזמנה. ב. אין זה נכון שהתובעים ידעו על החלפת הזנים לאחר שנתיים ויותר, אלא לכל היותר בקייץ אותה שנה, דהיינו - בחודשים יוני-יולי 1991, והם אף לא עקרו את הכרם. אם אכן לא היתה כוונתם לנטוע גפנים מסוג סופריור יכלו להקטין את נזקם ע"י עקירת הכרם, ואם נגרם להם נזק כלשהו הרי שהוא היה עבור עונה אחת בלבד. 5. דיון - א. חלק גדול מסיכומיהם של התובעים מתייחס להודאת הנתבע בקלטת ובתמליל שנערך לאחר מכן, ובו הוא מודה כאילו שהוא מוכן לפצות את התובעים בגין נזקיהם, ומכך מסיקים הם כי אם הוא הסכים לפצותם סימן שהוא הודה בכך שהוא גרם נזק במעשיו. סבורני, כי עיון בתמליל הקלטת מגלה כי הנתבע עמד על כך שלפי רישומיו לא רשום שהתובעים הזמינו שתילים מזן פרלט (ראה סעיף 6 לסיכומי התובעים), והוא עומד על כך שבחשבונית לא רשום שם הזן שהוזמן. התובעים מייחסים חשיבות רבה לדברי הנתבע כשאמר שהוא "לא מתכחש לזה", אך עיון בכל הדברים שנאמרו ע"י הנתבע (בעמ' 2 לתמליל) מגלה כי התייחסותו של הנתבע היא להזמנה שנייה, דבר התומך בגירסתו כפי שהעיד עליה בביהמ"ש בעמ' 23 לפרטיכל, ש. 2 ואילך. העולה מן השיחה הנ"ל, כי כל אשר ביקשו התובעים מהנתבע הוא שייתן להם 500 שתילים לשתילת החורף ועוד 250 שתילים יקבלו בקייץ. השאלה - האם השתילים הנ"ל הם פיצוי על הנזק שנגרם כתוצאה מהשתילים הראשונים (כפי שטוענים התובעים), או שאכן מדובר בהזמנה חדשה?? הנתבע אומר מפורשות, בעמ' הראשון בתמליל, כאשר הוא מבטיח לתובע 1 כי ייתן לו את השתילים בקייץ, שאם הוא (התובע 1) ירצה יותר הרי שהוא (הנתבע) ייתן לו עוד יותר פיצויים. השאלה - פיצויים עבור מה?? האם עבור כך שהנתבע לא יכול לתת לתובעים את ההזמנה השנייה בחורף, או האם מדובר בפיצוי עבור השתילים הראשונים שהוחלפו ואשר לפיהם נתן הנתבע לתובעים גפנים מזן סופריור ולא מזן פרלט?? לגירסתם של התובעים יש תמיכה בעובדה שגם לדברי הנתבע, ועל אף שלא נהוג לציין בחשובנית את סוג הזן, הרי בתעודות המשלוח מציין הוא את שם הזן שסופק. אומנם, טענתו כי ייתכן ותעודות המשלוח המתייחסות לאותה שנה נגנבו מתוך רכבו אינה פוטרת אותו מחובתו לבדוק - אם לדבריו חלק מאותן תעודות משלוח נמצאות אצל רוה"ח שלו או אצל עורך דינו לשעבר - אך ההלכה היא שראייה הנמצאת בידי בעל-דין והוא נמנע מהגשתה, עשוייה העבודה של אי הבאת הראייה לפעול נגדו. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי אכן סיפק הנתבע לתובעים שתילים מזן סופריור במקום שתילים מזן פרלט, שהוזמנו. ב. עפ"י כתב התביעה (סעיף 5) ועפ"י תצהיר העדות הראשית מטעם התובעים (סעיף 5 ל-ת/1) סופקו להם גפנים מזנים שונים, וכך גם נקבע בחוות הדעת (ת/6). במהלך שמיעת הראיות ובסיכומי התובעים נטען כאילו סופקו להם גפנים מסוג סופריור, וכל הראיות היו לצורך ההוכחה של הבדל בין הזן פרלט וסופריור, ואני יוצא מנקודת הנחה שגם תכונותיהם של הזנים האחרים דומים לסופריור, משום, שכאמור, לא הובאה כל ראייה שהזנים האחרים מניבים פחות או מבשילים לפני או אחרי הפרלט. 6. לפני שאדון בגובה הנזק שנגרם לתובעים כתוצאה מאספקת זן שונה מהזן שהזמינו, מן הדין לקבוע מתי נודע להם (לתובעים) שאכן סופק להם זן מסוג סופריור. עפ"י חומר הראיות, קיימות סתירות מהותיות באשר למועד שנודע להם על כך. עפ"י חוות דעתו של המומחה (ת/6), רן הימן, נקבע: "לאחר כשנתיים שבה הכרם טופל בצורה הנכונה והמתאימה לזן פרלט, התברר לי, לפי צורת העלים, כי הכרם הנטוע הינו מסוג סופריור" (פיסקה ראשונה בעמ' 2 לחוות הדעת - ת/6) לעומת קביעתו ההחלטית של העד המומחה, העיד התובע 1 בעצמו ואמר: "המדריך הוא זה שהודיע לי על הטעות בסוג השתילים" (עמ' 16 לפרטיכל, ש. 12) לאחר מכן הוא העיד: "אם אתה אומר שהמדריכים ידעו זאת בקייץ הקודם, בשלב הראשון נודע לי ע"י הודעת המדריכים על הטעות ולא לפי הפרי או העלים" (עמ' 16 לפרטיכל, ש. 5 ואילך) הכוונה לקייץ של שנת 1991, דהיינו - כשישה חודשים לאחר נטיעת הגפנים, וכל כך למה?? התובע 1 העיד כי השיחה נשוא הקלטת היתה בחורף 1992, ובעדותו הוא אומר: "אם אתה מפנה אותי ל-ת/4 ואומר כי השיחה היתה בחורף, ובשיחה אני טוען שכבר בקייץ שעבר ידעתי שיש טעות לטענתי בזן - אני משיב, כי לפני השיחה ידעתי על הטעות בזן" (עמ' 15 לפרטיכל, ש. 3 ואילך) התובע 1 אישר גם שהוא ידע על החלפת הזנים מספר חודשים לפני השיחה. התובע 1 המשיך בדבריו כשאמר שכאשר שלח את מכתב ההתראה (ת/4) ביום 26.7.92, מאשר הוא כי שישה חודשים לפני שליחת המכתב ידע על החלפת הזנים, דהיינו - בחורף של שנת 1992. מעדותו המבולבלת של התובע, ברור כי לכל המאוחר ידע התובע על החלפת הזנים פחות משנה לאחר הנטיעה, ואם נאמין לאותו חלק של עדותו שהוא ידע על החלפת הזנים בחודש יוני-יולי 1991, יצא שהוא ידע על ההחלפה כשישה חודשים לאחר הנטיעה. יוצא שישנה סתירה מהותית בין עדותו של התובע מצד אחד, ובין עדותו של המומחה, מצד שני, אשר כאמור העיד כי גילה את החלפת הזנים כעבור כשנתיים. לא רק זאת, אלא שישנה סתירה בין עדותו של התובע כאשר הוא אומר: "אם מר היימן כותב בחוו"ד (עמ' 2 ש. 1) כי רק לאחר שנתיים גילינו את הטעות בסוג השתיל, אני משיב כי הוא צודק" (עמ' 16 לפרטיכל, ש. 28 ואילך) ומאוחר יותר הוא מעיד: "אני טוען כי לפחות שנה לאחר הזריעה ידענו על ההפרש בין הזנים" (עמ' 17 לפרטיכל, ש. 5 ואילך) לאור הסתירות הנ"ל, בין עדויות עדי התביעה, נראה לי כי סביר מאוד שהתובע ידע על החלפת הזנים מספר חודשים לאחר הנטיעה. מסקנתי זו מתחזקת לאור קביעתו של המומחה בחוות דעתו, כאשר אמר כי ידע על החלפת הזנים לפי צורת העלים, ואם לאחר שנתיים ניתן להבחין בהחלפת הזנים עפ"י צורת העלים, מדוע לא ניתן להבחין בכך בשנה הראשונה, כשהגפנים הוציאו את עליהם באביב הראשון לאחר הנטיעה?? לא ייתכן שצורת העלים של גפן מסויימת תשתנה משנה לשנה. אם ניתן ע"י צורת העלים להבחין בהחלפת הזנים כקביעת המומחה, ואם המומחה הוא המדריך החקלאי שנתן את הדרכתו גם לתובע והוא ביקר בכרם מספר פעמים ולפי חוות דעתו ממועד הנטיעה ובמשך שלוש שנים, מדוע לא הבחין בהחלפת הזנים עוד בעונה הראשונה?? חיזוק למסקנה זו נמצא גם בעובדה שבחורף של שנת 1992, דהיינו - שנה לאחר הנטיעה, התקשר התובע לנתבע והקליט את השיחה ועמד על כך שיסופקו לו שתילים בחורף, הרי סביר להניח שהוא עשה זאת לאחר שהבחין בהחלפת הזנים. לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעים ידעו, או היה עליהם לדעת, על החלפת הזנים בקיץ 1991, דהיינו - כמה חודשים לאחר הנטיעה. 7. גובה הנזק - התובעים תובעים תשלום סכומים שונים, וכפי שפורטו בסעיף 11 לתצהיר העדות הראשית מטעמם (ת/1). לאחר שקבעתי את המועד שהיו התובעים אמורים לדעת על החלפת הזנים, נשאלת השאלה - איזה נזק נגרם להם עד לאותו זמן?? א. אין מחלוקת, כי התובעים לא עקרו את מטע הגפנים שניטע בזן המוחלף, והם ממשיכים להחזיקו עד היום. אם כך, מדוע הם תובעים את מחירי השתילים, כאשר הם ממשיכים להנות מאותו זן מוחלף, וכפי שאראה מאוחר יותר הם אף מרוויחים מכך שהזן הוחלף?? מהאמור לעיל יוצא, כי אין התובעים זכאים לפיצוי בגין מחיר השתילים משום שכאמור הם לא עקרו את השתילים שקנו ולא רכשו שתילים אחרים במקומם, ולאור זאת אני דוחה את תביעתם בראש נזק זה. ב. ראש הנזק השני, סעיף 11(ב) ל-ת/1, שתבעו התובעים הינו הפסד ואובדן השקעות בפיתוח והכנת הקרקע, לרבות השקעות באינסטלציה, מערכת מיים, עיבודים, זבלים וקורדונים, כאשר סכום הנזק שנגרם להם, לטענתם, הינו בסך 13,600.- ש"ח. סבורני, כי דין תביעת התובעים בראש נזק זה להידחות מהנימוקים הבאים: (1) כל ההשקעות המפורטות בסעיף 11(ב) נעשו לצורך הכשרת המטע לנטיעת זן פרלט, והן שימשו כהשקעה במטע לנטיעת זן סופריור, מטע אותו הם ממשיכים לעבד וליהנות מפירותיו. לא נטען ע"י התובעים שהשקעות אלה ירדו לטמיון משום שנאלצו לעקור את זן הסופריור ולהכין את הקרקע מחדש ולהשקיע את ההשקעות עבור זן פרלט. אם אותן השקעות שימשו את שני הזנים, אינני מבין מדוע חייב הנתבע לפצותם בגין נזקים אלה. (2) עפ"י עדותו של המומחה מטעם התובעים, אכן יש הוצאות גבוהות יותר לזן הפרלט מאשר לזן הסופריור, אך ההפרש מתבטא בארבעה ימי עבודה לדונם. (3) מדובר בנזקים מיוחדים שנטל הוכחתם רובץ על התובעים, והם, מלבד הצהרתו הסתמית של התובע בתצהירו, לא הביאו כל ראייה לתמיכה בטענתם זו, וגם מסיבה זו דין התביעה בראש נזק זה להידחות. ג. ראש הנזק השלישי, סעיף 11(ד) ל-ת/1, שתבעו התובעים מתייחס לנזק למוניטין והפסד לקוחות כתוצאה ממחדלי הנתבע, כאשר התביעה בראש נזק זה מסתכמת בסכום של 50,000.- ש"ח. להוכחת נזקיהם בראש נזק זה, הצהיר התובע (סעיף 12 ל-ת/1) כי כבר בשנת 1990 היה ידוע כמשווק מצטיין והיה משווק את תוצרתו לחברת מרקס-אנד-ספנסר בלונדון. עד תביעה 2, מר סלאמה איבן, שליוה את החקלאים באמצעות תחנת כרמי יוסף, מעיד ביום 19.9.96 כי: "התובע בכל שנה נקשר מחדש באמצעות המועצה לעסקאות ייצוא, אבל ידוע לי על עיסקה ייחודית לפני שלוש שנים (דהיינו - בשנת 1993) שהיתה עם מרקס-אנד-ספנסר שצמח נבחר לשווק להם את תוצרתו בזכות האיכויות שהוא מצליח להגיע אליהם" (עמ' 10 לפרטיכל, ש. 18 ואילך) בחקירתו הנגדית ציין העד, כי בחירתו של צמח לשווק לאנגליה היתה לפני 3-4 שנים. אם כך, בשנת 1993, דהיינו - לאחר החלפת הזנים ולאחר שכביכול נגרם לו נזק, עדיין בחרו בתובע 1 לשווק למרקס-אנד-ספנסר. כיצד, אם כן, על אף שלפי טענתו המוניטין שלו ירד, בחרו בו לאחר האירוע נשוא כתב התביעה?? זאת ועוד, אם התובעים מגדלים כרם בשטח של 18 דונם, כאשר לפי חוות-דעתו של המומחה מטעמם שישה דונם הם מסוג פרלט ו12- דונם מזן סופריור, האם המוניטין שלהם נפגע כל כך קשה מנטיעת שני דונם מזן סופריור במקום פרלט?? נראה לי, כי לאור האמור לעיל, אין זה נכון שנגרם נזק למוניטין התובעים והם אף לא הוכיחו מי הם הלקוחות אותם הפסידו כתוצאה מהחלפת הזנים בשני דונם, ומשום כך אני דוחה את תביעתם בראש נזק זה. ד. ראש הנזק הרביעי, סעיף 11(ד) ל-ת/1, שתבעו התובעים הינו בגין אובדן הכנסה שהיתה צפויה ממכירת פרי הגפנים למשך שלוש שנים. בסעיף 13 לתצהירו (ת/1) טען התובע 1 כי אם היה מוכר את סחורת הגפן מסוג פרלט לייצוא היה מקבל בגין הסחורה 6,500.- ש"ח עבור כל דונם, ולשלוש שנים עבור שני דונם הגיע לסכום של 40,000.- ש"ח. נראה לי, כי התובע 1 הגזים בהערכת נזקיו בראש נזק זה, לאור הנימוקים הבאים: (1) מהסכום שהוא העריך שיקבל באם ישווק את תוצרתו לחו"ל, לא הוריד את ההוצאות שהוציא בגין אותה תוצרת וכן לא הוריד מסכום הנזק את הסכום שמכר לשוק המקומי, לטענתו בסכום של 1,500.- ש"ח מדי שנה. (2) הסיבה שבגללה שילמו מחיר גבוה יותר עבור ענבים מסוג פרלט, הינה היותו מבשיל לפני הזנים האחרים, כאשר ההבשלה המוקדמת מתבטאת בתקופה של 15-20 יום בלבד. עפ"י עדותו של מר סלאמה איבן, עד תביעה 2:     "אם שני הזנים (פרלט וסופריור - ס.מ.) מגיעים באותו    יום, הם יקבלו אותו מחיר" (עמ' 11 לפרטיכל, ש. 14 ואילך) מהאמור לעיל עולה, כי ההפרש במחיר הוא לגבי השבועיים שבהם מקדים הפרלט את הזנים האחרים, ואם כטענת התובעים שיווק כל התוצרת במשך כל השנה לחנות היוקרתית מרקס-אנד-ספנסר הוא 6,500.- ש"ח לדונם לשנה, ובהנחה שתקופת השיווק משתרעת על חודש ימים בלבד, הרי שגם אם במשך השבועיים הראשונים ימכור התובע מחצית מיבולו, דהיינו - 3,000 ש"ח, ומאחר ועפ"י עדויות עד התביעה 2 (עמ' 11 לפרטיכל, ש. 13) הפרש המחירים בשבועיים אלה הוא 50%, הרי שהנזק שנגרם לתובע הוא 1,500.- ש"ח לדונם לעונה, ולשני דונם סך של 3,000.- ש"ח. מאחר וקבעתי כי לכל המאוחר היה צריך התובע 1 לדעת שהזנים הוחלפו תוך שנה מיום הנטיעה, ומאחר והוא לא עקר את המטע והמשיך ליהנות מזן סופריור, הרי שהיה לו הפסד של עונה אחת, דהיינו - סך של 3,000.- ש"ח בלבד. זאת ועוד, המומחה מטעם התובעים העיד, כי עד לפני שנתיים הכניס הזן פרלט יותר מאשר סופריור, אך מזה שנתיים התהפך הגלגל כך שמזה שנתיים (דהיינו - משנת 1996) נהנים התובעים מהכנסה יותר גבוהה. מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה שכיום, באיזורם של התובעים, יש פי שלושה כרמים מזן סופריור מאשר פרלט. לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעים זכאים לפיצוי בסך 3,000.- ש"ח בגין ראש נזק זה. 8. לסיכום - א. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסך של 3,000.- ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.7.92 ועד התשלום המלא בפועל. ב. כן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים אגרת בימ"ש באופן יחסי לסכום הפיצוי שקבעתי לעיל, דהיינו - עבור 3,000.- ש"ח בלבד, כאשר אגרה זו נושאת ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלום האגרה ע"י התובעים ועד לתשלומה בפועל לתובעים. ג. לאור התוצאה אליה הגעתי, ולאור העובדה שהתביעה נופחה מעל ומעבר לכל פרופורציה, דבר שגרם לנתבע לשכור את שירותיו של עו"ד אשר השתחרר מייצוגו, אינני פוסק כל סכום בגין שכ"ט עו"ד לתובעים. שתיליםאספקה