תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

בבקשה שבפני, עותר המבקש כי אורה ששבעה עשר שיקים, אשר סורבו על ידי בנק המזרחי, לא יובאו במנין, שכן לטענתו היה לו יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על המשיב לפרוע שיקים אלה.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים:

א. מ ב ו א :ו

1. בפני בקשתו של המבקש לפי סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981, אשר ניהל חשבון שיקים אצל המשיב.

2. בתקופה שבין החודשים אוגוסט 1997 ועד ספטמבר 1997, סירב המשיב מעל 10 שיקים שנמשכו על חשבונו של המבקש, דבר שהביא להגבלת החשבון.

3. בבקשה שבפני, עותר המבקש כי אורה ששבעה עשר שיקים, אשר סורבו על ידי המשיב, לא יובאו במנין, שכן לטענתו היה לו יסוד סביר להניח, שהיתה חובה על המשיב לפרוע שיקים אלה.

4. לאחר שהוגשה הבקשה והתגובה לה, הסכימו הצדדים כי הדיון יערך על דרך של טיעונים בעל-פה, מבלי שישמעו עדים מטעם הצדדים. לפיכך ניתנת החלטתי זו בהסתמך על טיעוני הצדדים בלבד מבלי ששמעתי ראיות.

ב. העובדות כפי שהן נראות בעיני הצדדים:נ

5. כעולה מטיעוני שני הצדדים, אין חולק על כך כי נקבעה למבקש מסגרת
אשראי מוסכמת בסך 50,000 ש"ח אצל המשיב.


הוברר כי המבקש נהג לחרוג דרך קבע ממסגרת האשראי שהוקצתה לו וכי המשיב נהג לכבד שיקים של המבקש, כאשר כעולה מדפי החשבון, לא עלו המשיכות על כ- 100,000 ש"ח מעל המסגרת.

6. המבקש אף טען כי העמיד לרשות המשיב בטחונות נאים והזרים לחשבונותיו סכומי כסף נכבדים, כאשר נפח פעילותו היה גדול ביותר, בהיקף של כ- 400,000 ש"ח לחודש. על כן לגרסתו, "בהתאם לסיכום עם המשיב היתרי המשיכה הכספיים היו צריכים להיות פונקציה של הפעילות הכספית".

7. הוצגו בפני דפי חשבון לתקופה שמיום 97/8/5 ועד ליום 97/9/25. בדפים אלה רואים אנו כי המשיב כיבד שיקים שנמשכו על החשבון עת חרג המבקש ממסגרת האשראי המאושרת שעמדה על סך 50,000 ש"ח בלבד.

8. המשיב סירב לכבד את השיקים נשוא הבקשה דנן, כאשר חשבונו של המבקש עמד ביתרות חובה העולות בסביבות כ- 100,000 ש"ח מעל המסגרת המאושרת.

ג. דיון:ב

9. כמפורט לעיל, עניין לנו במסגרת אשראי, אשר כל צד מפרשה כפי הנוח לו. בעוד הבנק שטען כי המדובר במסגרת שאין לחרוג ממנה אלא בהסכמתו, ראה המבקש במסגרת מעין "המלצה" בלבד, תוך שבפועל איפשר לו הבנק דרך קבע לחרוג ממנה.

10. המבקש אף מוסיף וזוקף לזכותו כי הינו קבלן לעבודות תשתית, מבין הגדולים בארץ, אשר היקף עסקיו ומחזורו הכספי גדול ביותר, וכי עת משך את השיקים, היה לו יסוד סביר להאמין, בהתבסס על חשבוניות שהוציא, כי יקבל כספים שיהיה בהם כדי לשכנע את המשיב לכבד את השיקים.
בכך אין כדי להצביע על חובה נגדית של המשיב לכבד שיקים כנגד ציפיותיו של המבקש.

11. המבקש לא דק ולא ציין מהו הסכום, אשר הוסכם לגביו, אליבא דדעתו, כי יוכל לחרוג בו מן המסגרת שהוקצתה לו. אם אכן היה סכום מוסכם כאמור.

אין ספק כי עובדה זו תעמוד למבקש לרועץ בבואי להכריע בבקשתו דנן.

12. בסיסה המשפטי של הבקשה דנן מצוי בסעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א1981-, הקובע בזו הלשון:ו

"ללקוח היה יסוד סביר להניח כי היתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכח הסכם איתו".
הואיל ובמקרה דנן היה חשבונו של המבקש מצוי ביתרת חובה, הרי ממילא נותרה רק החלופה השניה שבסעיף, דהיינו היות הבנק מחוייב לפרוע את השיקים נשוא הבקשה מכח הסכם.

13. במקרה דנן, טוען הבנק כי ההסכם היחיד שהיה קיים, היה תנאי מסגרת האשראי שנקבעה לסך 50,000 ש"ח.

לטענת הבנק, משנקבעה מסגרת האשראי הרי היא-היא ההסכם שבין הצדדים, אליו נתכוון סעיף 10 (א) לחוק.

14. בהמרצה 92/7288 (י-ם) פולק ספיר נ. בנק דיסקונט (לא פורסם) עמד כב' השופט משה גל, על משמעות הסכמתו של בנק לסטייה מעבר למסגרת אשראי מוסכמת:נ

"העובדה שהמשיב כבנק מסחרי מסכים לסטייה מעבר לאשראי המאושר, אינה מלמדת כשלעצמה על חובה להמשיך ולעשות זאת בעתיד ולתמיד."
ואילו בהמשך נקבע:ב

"היסוד הסביר של הלקוח צריך להניח שהיתה חובה
מצד הבנק. תקוה, ציפיה, מחשבה או סברה אינן מספיקות לשם כך."
במקרה דנן, לא הצליח המבקש להצביע מקור החובה של הבנק, אלא רק על הסכמה כללית בעל-פה או "מכללא", מבלי שפירט מהי אותה הסכמה בעל-פה, ומאין הסיק קיומה של הסכמה מכללא.


15. בפסיקתו של בית המשפט העליון אנו מוצאים את ההלכה כי, אין הבנק חייב להסכים לכבד משיכות יתר.

בע"א 80/323, אלתית נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד לז' (2) 673 אנו מוצאים:ו

"דווקא אותה זכות לבנק להכריע לגבי כל משיכת יתר אם לכבדה, אם לאו, מחייבת את המסקנה שאישור משיכות יתר מסויימות, אפילו כל משיכת יתר, אין בה כדי לגרוע מזכות הבנק, שלא להסכים למתן אשראי על פי משיכת יתר פלונית".
בהסתמך על האמור, קבע בית המשפט המחוזי בתל-אביב בת.א. 89/428, בנק המזרחי נגד סוליאתן, תקדין מחוזי כרך 97 (ו) 2173 כדלקמן:נ

"ע"י הקצאת מסגרת אשראי מאושר מסכים הבנק מראש לסכום האשראי שיועמד ללקוח. כאשר מעמיד הבנק ללקוח אשראי חריג שומר הוא לעצמו את הזכות אם להעמיד אשראי חריג מסויים המתבקש, אם לאו."

משמעות הדברים הינה ברורה:ב

חובתו של הבנק הינה לכבד משיכות כספים מחשבון הלקוח, כל עוד עומד החשבון במסגרת האשראי שהוקצתה. כאשר הלקוח חורג ממסגרת האשראי, שמור לבנק שיקול הדעת האם לאשר משיכה זו אם לאו. כל עוד לא עשה הבנק שימוש בשיקול הדעת הנתון לו - אין לומר כי היה מחוייב לכבד את השיק שנמשך על ידי המבקש.

16. לאור האמור, ברור כי לא היתה חובה על הבנק לכבד שיקים החורגים מן המסגרת. עם זאת, טוען המבקש כי עובדה שהבנק אפשר לו לעשות כן, ובכך יצר כלפיו מצגים, כביכול.

על כך אומר כב' השופט ביין בע"א 93/215 אגבריה נגד בנק ערבי ישראלי בע"מ, (לא פורסם):ו

"גם הטענה כי הבנק אפשר חריגות מהמסגרת, אין בה כל מאומה, שהרי סעיף 10 (א)(3) מדבר על יסוד סביר להניח שהבנק היה חייב לפרוע השיק מכח הסכם.
...
התעלמות מחריגה אין פירושה בהכרח שבבסיס התעלמות כזאת עמד הסכם".
לאורן של הלכות אלה, לא אטעה אם אומר כי המבקש לא היה זכאי לסמוך על תקוותיו וציפיותיו, כי הבנק ינהג לאורך זמן, כפי שנהג עמו בעבר ויאפשר לו לחרוג ממסגרת האשראי המאושר. אין במעשיו אלה של הבנק כדי להצביע על קיומה של חובה מצידו לנהוג כן.

17. לאור האמור, לא מצאתי בבקשה ובתצהיר לה כל נימוק שיניעני לקבל את הטענה כי הבנק היה מחוייב לפרוע שיקים מחשבונו של המבקש, שעה שחשבון זה עמד ביתרת חובה, העולה על המסגרת המאושרת. העובדה כי המבקש קווה, ציפה או חשב כי הבנק ינהג כך, אינה יוצרת מנגד חובה של הבנק לנהוג כך.

18. לפיכך החלטתי לדחות את הבקשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוזה בנקאי

  2. חוזה עם הבנק

  3. משכון בנקאי

  4. ארנונה - בנקים

  5. ארנונה על בנק

  6. חוב לבנק לאומי

  7. עורך דין בנקאות

  8. תרגיל עוקץ בבנק

  9. עורך דין בנקים

  10. התחזות לפקיד בנק

  11. אחריות בנק מלווה

  12. חשבון משותף בבנק

  13. הפרת הסדר עם הבנק

  14. התיישנות חוב לבנק

  15. ציפיות הלקוח בבנק

  16. חובת האמון הבנקאית

  17. עורך דין חשבון בנק

  18. התיישנות תביעת בנק

  19. חובת האמון של הבנק

  20. מניעת פעולות בנקאיות

  21. הפרת החוק מצד הבנק

  22. חוזה בין הבנק ללקוח

  23. עורך דין דיני בנקאות

  24. בונוסים למנהלי בנקים

  25. גביית יתר עמלות בנק

  26. יציבות כלכלית של בנק

  27. תביעה נגד בנק החקלאות

  28. ביטול סגירת חשבון בנק

  29. עמלת שורה בנק הפועלים

  30. תביעה של בנק נגד ערב

  31. ערעור על תביעה של בנק

  32. מענק יובל לעובדי בנק

  33. טעות בהסדר חוב עם הבנק

  34. תביעה נגד בנק דיסקונט

  35. גביית תוספת סיכון בבנק

  36. בקשה לביטול הגבלה בבנק

  37. תעריף הארנונה של בנקים

  38. קניית רכב משועבד לבנק

  39. מימוש שעבוד לבנק מלווה

  40. תביעת בנק להחזרת כספים

  41. עמלות אופציות מעוף בבנק

  42. חתימה על טופס ריק בבנק

  43. "מכתב העברה" לעובד בנק

  44. שביתת עובדי בנק דיסקונט

  45. תביעה נגד לקוח בנק לאומי

  46. פיצוי על סגירת חשבון בנק

  47. אחריות הבנק כיועץ השקעות

  48. חובת הבנק לעדכן את הערב

  49. תביעה נגד הבנק הבינלאומי

  50. אי עמידה בהסדר חוב עם הבנק

  51. גביה בלתי חוקית בחשבון בנק

  52. עורך דין תביעות נגד בנקים

  53. תביעת בנק נגד לקוח על חוב

  54. עמלת פירעון מוקדם בנק לאומי

  55. תביעה נגד בנק על הפסד במכרז

  56. תביעה נגד בנק לאומי לישראל

  57. תיאום גובה עמלות בין הבנקים

  58. רישום הסדר מחיקת חובות בבנק

  59. פעולות בחשבון בנק ללא הרשאה

  60. חובת הקטנת הנזק של לקוח בנק

  61. עבירות כלכליות מנהל סניף בנק

  62. זכות עכבון רכב מול שעבוד לבנק

  63. תביעה של בנק המזרחי נגד לקוח

  64. תביעה של בנק דיסקונט נגד ערב

  65. תביעה נגד בנק בגין הגבלת חשבון

  66. ייצוג עובדי בנק ע''י ההסתדרות

  67. חיוב לפתוח תוכניות חיסכון בבנק

  68. התנהגות בנק ברגעי משבר חריגים

  69. תביעה בגין הפרת יחסי בנק לקוח

  70. צ'קים חוזרים של לקוח בבנק לאומי

  71. תביעה על זכויות בכסף בחשבון בנק

  72. בעלות על רכב מעוקל על ידי הבנק

  73. הגבלת חשבון בנק בגלל סירוב צ'קים

  74. תביעת בנק נגד מורשה חתימה בחשבון

  75. תביעה נגד הבנק הבינלאומי הראשון

  76. אחריות בנק מלווה כלפי רוכשי דירות

  77. תביעה של בנק המזרחי על חוב בחשבון

  78. מעבר בנקים לשבוע עבודה של 5 ימים

  79. תביעה של בנק הפועלים נגד לקוחותיו

  80. סגירת חשבון בנק עקב חשד להלבנת הון

  81. תביעה להחזר כסף שהופקד בבנק הדואר

  82. משיכת כסף מכספומט - תביעה נגד הבנק

  83. אי ביצוע הוראת תשלום של הלקוח בבנק

  84. אישור הסדר נושים למרות התנגדות הבנק

  85. תביעה נגד בנק המזרחי לחייב כיבוד צ'קים

  86. אחריות בנק מלווה על איחור במסירת דירות

  87. חובת הבנק למסור מידע לערבים על הסדר חוב

  88. אחריות הבנק כלפי לקוח שאינו דובר עברית

  89. הסרת הגבלה על חשבון בנק דיסקונט בירושלים

  90. פתיחת חשבון חיסכון בבנק כתנאי להגדלת מסגרת

  91. תביעה נגד בנק לאומי בגין ניהול חשבונות לקוי

  92. מששילם הבנק לעובדו הוא זכאי כמיטיב להטבת נזקיו

  93. ויתור על דיור חלופי - חובת הסבר ע''י פקיד הבנק

  94. הגבלת אחריות בגין שירותים בנקאיים של דואר ישראל

  95. החתמת עולים חדשים שלא יודעים עברית על הסכם בבנק

  96. תביעה נגד בנק מזרחי טפחות – טעות בהוראה טלפונית

  97. נטען כי הבנק ידע אשת הנתבע "אשת קש" בלבד ללא שליטה אמיתית בחברה

  98. האם הבנק חייב כספים וזאת מכוח יישומו של "היתר עסקה" שנכרת בין הצדדים ?

  99. תביעה בשל נזקים כספיים שנגרמו (כביכול) עקב התנהלות רשלנית של הבנק ופקידיו

  100. משנקלעה החברה לחדלות פירעון הגיש הבנק את התביעה בטענה לחתימה על כתב ערבות

  101. בעסקאות ניכיון נוהג הבנק לעיתים ליצור קשר עם הסניף הנמשך על מנת לקבל אינפורמציה בדבר יכולת כלכלית

  102. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון