קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד התזמורת הקאמרית הישראלית: ההליך 1. בבית-הדין האזורי בתל-אביב (השופט ירושלמי - דן יחיד; תב"ע לח/1292-3) התבררה תביעתה של נגנת (להלן - הנגנת) נגד התזמורת הקאמרית הישראלית (להלן - התזמורת) בעתירה לחייב את התזמורת לשלם לנגנת: א) שכר עבודה בגין החודשים נובמבר 1977- אוקטובר 1978; ב) פיצויי הלנת שכר בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1977; ג) יתרת פיצויי פיטורים; ד) פיצויים בגין הפרת חוזה העבודה; ה) פיצוי על נזק בעקבות אי-העברת דמי גמולים לקופת גמל, במועד ובמלא; ו) תשלום בגין שעות נוספות, עבודה בלילות, שבתות וחגים. בית-הדין האזורי חייב את התזמורת בתשלומים אלה: א) שכר עבודה ("השלמת שכר") בעד פרק הזמן נובמבר 1977. אוקטובר 1978 בסך 786, 159 ל"י, צמוד למדד לפי מועדי החבות; ב) יתרת פיצויי פיטורים לפי ותק של 8 שנים ו- 5 חודשים, על בסיס שכר יסוד ותוספת ותק - תוך דחיית טענה להכללת רכיבים אחרים של השכר (טלפון, רכב, ביגוד, דמי הבראה, ביטוח כלים והוצאות נסיעה); ג) פיצוי על הנזק בעקבות אי-העברת דמי גמולים במועד ובמלא, היינו: בסכום של 731, 10 ל"י במקום 732, 11 ל"י. בית-הדין האזורי דחה את התביעה לפיצויי הלנת שכר החודשים ספטמבר ואוקטובר 1977, לפיצויים בגין "הפרת החוזה", לתשלום בעד "שעות עבודה נוספות, עבודה בלילות, שבתות וחגים". בפנינו ערעור של התזמורת והן של הנגנת. 2. העובדות הצריכות לערעור, כפי שנקבעו על-ידי בית-הדין האזורי הן: א) הנגנת היא נגנת אבוב, ועבדה בשירותה של התזמורת (בגלגולה הקודם - "האנסמבל הקאמרי") משנת 1965 ועד ל-1.11.1977, עת פוטרה מעבודתה; ב) הנגנת עבדה "עבודה מלאה" ושעות העבודה היו כמקובל מעת לעת על נגנים בשירות התזמורת; ג) את השנים 1966- 1968עשתה הנגנת בהשתלמות בחו"ל; ד) בשנת 1968 נחתם עמה חוזה עבודה לשנה אחת, מיום .1.9.1969 בחוזה נקבעה דרך הארכתו לפרקי זמן קצובים; ה) על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד, מיום 14.11.1971(להלן - ההסכם הקיבוצי), שהוראותיו הרלבנטיות מובאות בסעיף 3שלהלן; ו) ביום 2.7.1974 הודיעה התזמורת לנגנת, "כי נתקבלה כנגן קבוע בה"; והנגנת "התריעה על כך, כי טיב עבודתה כנגן אבוב ראשון... מחייב מינוי אבובן נוסף. הובטח לתובעת כי יובא אבובן נוסף שישמש אבובן-משנה לתובעת, אך הבטחה זו לא מומשה"; ז) בשנת 1976 מונה מנצח חדש לתזמורת ובראשית פעילותו הסכים "ועד הנגנים" להתיר למנצח "לפטר או להחליף נגנים"; ח) הנגנת חזרה בפני המנצח החדש על בקשותיה שנבעו מעומס העבודה המוטל עליה כאבובן ראשון. היא לא נענתה וכנגד זה נדרשה, בספטמבר 1977, להוסיף על נגינתה כאבובן ראשון ניגון באבוב אהב. היא סירבה בנימוק שהדרישה היא בניגוד לחוזה המחייב אותה; ט) עם ראשית העונה 1977/78 המשיכה הננת בפעילותה בתזמורת (חזרות). ב- 2.10.1977 קראו לנגנת למשרד התזמורת, ובנוכחות המנצח הודיעו לה, כי הינה מפוטרת פיטורים מיידיים, אף שלפי המכתב אשר נמסר לה באותו מעמד הם מיום .31.10.1977 הנימוק שניתן לפיטורים היה "ירידה ברמת נגינתה"; י) במכתבה מיום 24.10.1977 הציעה התזמורת לנגנת "להשתתף בהופעות התזמורת מפעם לפעם במידת הצורך" וכנגד זה - תשולם משכורת עד ליום 31.8.1978 (לפי קביעת בית-הדין האזורי כנגנת שניה; סעיף 4, קטע שני, שבפסק-הדין שבערעור); יא) התזמורת לא העבירה במועד ובמלא לקופת הגמל סכומים שנוכו משכרה של הנגנת וסכומים המגיעים מהתזמורת וכתוצאה מכך עמד לזכותה של הנגנת סכום קטן ב-732, 10 ל"י מהסכום שהיה עומד לרשותה לוא הועברו לקופת הגמל הסכומים המלאים במועדם. 3. הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי החל הם: סעיף 2א) "הנהלת האגודה רשאית להתקשר עם כל נגן על-פי חוזה תקופתי או להגיע להסדרים מיוחדים עם נגן או סוגי נגנים, הן לעניין התקופה והן לעניין התשלום. ג) על חידושם של החוזים האישיים תחולנה ההוראות הבאות: (אא) לאגודה תהיה הזכות לחדש את ההסכם האישי בהתאם לאמור להלן בס"ק (ג) וזאת במקרה ולא ניתנה על-ידי הנגן הודעת ההפסקה כאמור להלן בס"ק (ב). (בב) הנגן יהיה זכאי להודיע לאגודה על כוונתו שלא לחדש את החוזה האישי לתקופה נוספת, ובלבד שההודעה האמורה (להלן - 'הודעת הפסקה') תינתן לאגודה בכתב חמישה חודשים לפחות מראש לפני תום תקופת העבודה המקורית או הנוספת הכל לפי העניין. (גג) לא נתן הנגן לאגודה הודעת הפסקה תוך המועד הנקוב לעיל, אזי תהיה לאגודה הזכות להודיע בכתב לנגן 4חודשים לפחות מראש לפני תום תקופת העבודה המקורית על הפסקת העסקתו על ידי האגודה ואי-חידושו של החוזה האישי לתקופה נוספת. לא ניתנה הודעה כנ"ל, אזי ימשיך לחול החוזה האישי לתקופה נוספת של שנה או לכל תקופה אחרת שיסוכם עליה בינה לבין הנגן. סעיף 14א) האגודה תהיה זכאית להפסיק את עבודתו של נגן, במקרה ויתברר כי אין הוא עומד על רמת נגינה נאותה לפי שיקול דעתו של המנהל האמנותי. ב) כמו כן תהיה האגודה רשאית להפסיק את עבודתו של נגן אם זה האחרון אינו ממלא את תפקיו כיאות או אינו ממלא אחר הוראות המנהל האמנותי". 4. פרקליטה של התזמורת העלה בערעור, בעיקר, טענות אלה: א) בפיטורי הנגנת לא היה משום הפרת חוזה העבודה, מאחר והיא פוטרה מכוח סעיף 14 להסכם הקיבוצי, בשל רמת נגינתה; ב) אך אם היתה בפיטורים הפרת החוזה לא היה מקום לפסוק פיצויים כפי שפסקו, וזה מהטעם שהנגנת לא עשתה להקטנת הנזק ובמיוחד דחתה הצעה שישולם לה שכר עד ליום 31.8.1978, אם תמשיך לנגן, כאמור בסעיף 2, פסקה י', לעיל; ג) בית-הדין האזורי פסק פיצויים ("השלמת שכר") בסכום העולה מהנקוב בכתב התביעה; ד) בית-הדין טעה בקביעת הסכום המגיע בשל נזק פיגור בהעברת הכספים לקרן הגמלאות; ה) אין להוסיף על רכיבי השכר ששימשו לבית-הדין האזורי בחישוב סכום פיצויי הפיטורים. 5. פרקליטה של הנגנת העלה בערעורו, בעיקר, טענות אלה: א) עת נקבו בכתב התביעה בסכום של 130.000 ל"י לעניין פיצויי פיטורים סייגו את הסכום, בשמירת זכות לשנות לאור הנתונים שיוכחו, ואמנם הוכח שהסכום הנכון הוא 000, 159 ל"י - כפי שפסק בית-הדין האזורי; ב) בית-הדין האזורי טעה בכך שלעניין חישוב פיצויי פיטורים לא הביא בחשבון את רכיבי השכר שלפי הנטען "נכללים בשכר הבסיסי"; ג) בית-הדין האזורי טעה בכך שלא חייב את התזמורת בפיצויים על הפרת חוזה, תוך כדי פגיעה ביוקרתה המקצועית של הנגנת. פסק-דין 1. השאלה הראשונה שעליה יש להשיב בערעור זה היא, אם צודק פרקליטה של התזמורת בטענתו שבפיטורי הנגנת לא היה משום הפרת חוזה, טענה שבית-הדין האזורי לא קיבל. 2. תשובה לשאלה זו תבוא מהעובדות שקבע בית-הדין האזורי ויישומן על חוזה העבודה החל על הצדדים. ראשית ההתקשרות בין הצדדים היא בחוזה אינדיבידואלי משנת 1968, אשר בהתאם לתנאים הקבועים בו ניתן לחידוש מזמן לזמן לשנים עשר חודשים החל מ- 1לספטמבר של כל שנה (סעיף 2, פסקה ד', שבחלק iלעיל), מאחר ובשנת 1971 נחתם ההסכם הקיבוצי החל על הצדדים. הרי הוראותיו בדבר תנאי עבודה, כולל "סיום עבודה", מהוות את חוזה העבודה בין התזמורת לבין הנגנת (סעיף 19לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957), מה גם שבהסכם הקיבוצי נאמר במפורש כי הוא חל "על כל הנגנים שהתקשרו עם האגודה (התזמורת) בחוזים אישיים, בין אם נחתמו פני חתימת הסכם זה ובין אם לאחריו". ההסכם הקיבוצי קובע, כי חוזה לתקופה קצובה (לשון ההסכם: "חוזה תקופתי") רשאי הנגן שלא לחדשו אם מסר חמישה חודשים מראש הודעה על כך וכי התזמורת רשאית לפעול לאי-הארכתו על-ידי מתן הודעה מוקדמת של 4 חודשים. אם לא נמסרה הודעה כאמור "ימשיך לחול החוזה האישי לתקופה נוספת של שנה". סעיף 14(ג) שבהסכם הקיבוצי - במינוח המקובל ביחסי עבודה, אלה הם "עובדים זמניים". לפי ההסכם הקיבוצי, תחילת עבודתו של כל נגן היא ב"חוזה עבודה אישי", שאף בו אסורים "סעיפים העומדים בניגוד להסכם הקיבוצי". כל נגן מתקבל לתקופת ניסיון של חצי שנה, "ושכרו לפי סיווג מועמד". נגן הממשיך בעבודתו לאחר תקופת הניסיון, נהיה ל"נגן הזכאי לכל הזכויות המגיעות לנגן קבוע בהתאם להסכם זה" (ההסכם הקיבוצי). הנגנת היתה "נגן קבוע" (בסעיף 2, פסקה ו', שבחלק iדלעיל). 3. בהסכם הקיבוצי עצמו לא תמצא מה הן אותן "זכויות המגיעות לנגן קבוע", כאמור; מאידך ברור שהצדדים התכוונו לכך שלמעמד של "נגן קבוע" תהיה משמעות. אותה משמעות יש ללמוד מן "הקשר התעשייתי". מהמשמעות למונח זה ביחסי עבודה בישראל. לענייננו די שייאמר, כי "הקביעות" מקנה זכויות בכל הנוגע לפיטורים ובין השאר שהעובד לא יפוטר אלא "מטעם סביר" - for good cause- ובדרך שנקבעה לכך בהסכם, אם נקבעה הדרך. 4. בענייננו עולה מהסכם הקיבוצי כולו, כי במסגרת ההתקשרות לתקופה בלתי-קצובה ועד לפיטורים אפשריים של עובד קבוע, קיימים פרקים של זמן "ודאי" - כל אחד של 12חודשים (מ- 1בספטמבר עד 31באוקטובר של כל שנה) - כמתחייב מארגון עבודתה של התזמורת לפי "עונות" ומ"שוק העבודה" של נגנים שאף הוא - לפי עונות. פרק זמן זה של שנים-עשר חודשים קיים מכוח ההוראות המפורשות האמורות בסעיף 3דלעיל לגבי נגן לתקופה קצובה של שנים-עשר חודשים, אלא אם הודיעו 4חודשים מראש על אי-חידוש החוזה, ומקל וחומר קיים הוא עת מדובר בעובד קבוע. למעשה גם לא טענו אחרת. 5. נאמר לעיל שאין בהסכם הקיבוצי פירוט הזכויות העולות מהיותו של נגן - "נגן קבוע". אך לענייננו - מהן למד אתה לאו. מסעיף 14 להסכם הקיבוצי ניתן ללמוד שאין לפטר נגן קבוע, אלא בהתקיים התנאים שבאותו סעיף ; הכל לתאריך של גמר "פרק הזמן הוודאי" - ראשית עונה חדשה. אין אמנם בהסכם הקיבוצי פרק מפורט על אמצעי משמעת, כולל פיטורים באמצע פרק הזמן כאמצעי משמעת, אך כנראה שהצדדים הסתפקו ב"תקנון" הרצוף להסכם הקיבוצי, וסביר כי לעולם האמנות זהו הנסבל וזהו המקובל. 6. סעיף 14 להסכם הקיבוצי, שעליו סמכה התזמורת, עניינו - "הפסקת עבודת הנגן". לא במקרה הזדקקו הצדדים להסכם הקיבוצי לדיבור "הפסקת עבודה" ולא "פיטורים", במובן של אמצעי משמעתי. הכוונה היא, במסגרת חוזה לתקופה בלתי-קצובה ומעמד "קביעות" לעובד - לקביעת נסיבות שבהן, על אף ה"קביעות", ניתן להביא את החוזה לידי גמר בסוף עונה, כעולה מסעיף 2להסכם הקיבוצי. לא יעלה על הדעת שנגן, אשר אתו התקשרו לתקופה קצובה, החוזה אתו יחודש מעצמו לתקופה נוספת, אלא אם נמסרה הודעה מראש על אי-חידוש ואילו נגן קבוע ניתן יהיה לפטר בתוקף מיידי או בהודעה של חודש אחד. 7. אין להתעלם מכך, שמדובר במפעל אמנותי המתכנן פעולתו לעונה שלמה ובמקביל מתכננים גם הנגנים את פעולתם במסגרת זאת או אחרת לעונה שלמה. המצב אינו שונה ביסודו מהמצב בהוראה. גם שם ההתארגנות היא לעונה - "שנת לימודים", ופיטורים והתפטרות של עובדים קבועים הם לקראת תום שנת לימודים. 8. גרסת התזמורת היתה, שהנגנת פוטרה מטעם ענייני שנקבע בהסכם הקיבוצי - "ירידה ברמת נגינתה". בית-הדין האזורי קבע, כי לא זאת היתה הסיבה לפיטוריהנגנת ובקביעה זאת, שביסודה ראיות אשר שכנוע את בית הדין האזורי, לא נתערב. נוסיף רק זאת: תמוה הדבר כיצד אפשר להעלות בשנת 1977 טענה של "ירידה" ברמת הנגינה, עם מדובר בנגנת ששנים ספורות לפני כן חזרה מהשתלמות ממושכת, כולל השתלמות באקדמיה המלכותית בלונדון, ורק לאחר מכן ניתנה לה "קביעות". ייתכן שהאמת בפיטורים היא רצונו של מנצח חדש לשנות הרכב נגנים. גם זה יכול להיות לגיטימי, אך בתנאי שישמרו על "כללי משחק" ובכך ידובר בסעיף הבא. 9. טענו שעם בואו של המנצח החדש, בשנת 1976, הסכים ועד הנגנים להתיר למנצח לפטר או להחליף נגנים. עובדתית נתקבלה טענה זאת על-ידי בית-הדין האזורי (סעיף 2, פסקה ז', שבחלק iדלעיל). ושוב אפשר להבין, שאם מדובר בתזמורת - טוב ומקובל הדבר שמאפשרים למנצח עליה להתאים רמת הנגנים לדרישותיו כמנצח ולא להקפיא את הרמה בשל זכויות "קביעות" של נגנים. במה דברים אמורים? בפעולה תוך שמירת ההסכם הקיבוצי לעניין המבנה העונתי של ההתקשרויות, ולא בפעולה בהולה מהיום למחר כעולה מפסק-הדין שבערעור. 10. משקבע בית-הדין האזורי כי הנגנת לא פוטרה מהטעם שנתנו לפיטורים - "ירידה ברמת הנגינה" ומשהפיטורים היו בחודש אוקטובר 1977, היינו לאחר שהחלה עונת 1977/78, ברור שבפיטורים היתה הפרת חוזה העבודה בין התזמורת לבין הנגנת. 11. מי שמפר חוזה עבודה חייב בפיצויים לצד השני, כשם שחייב בפיצויים כל המפר חוזה אחר. לעניין נקודת המוצא אשר צריך שתשמש בסיס לחישוב הפיצוי על הפרת החוזה, נצא מההנחה שבמסגרת ה"קביעות" קמה, מזמן לזמן, התקשרות חוזית לשנה אחת לפחות. הנזק שנגרם לנגנת הוא איפוא הפסד שכר עד ליום 31.8.1978. בית-הדין האזורי הלך בדרך זאת ופסק את הסכום שפסק בסעיף 5(ב) שבפסק-הדין שבערעור. בפסק הדין בא אותו חיוב תחת השם "השלמת שכר עד 31.8.1978". אין המדובר "בהשלמת שכר", אלא בפיצוי על בסיס הפסד שכר, אך השם אינו קובע. 12. טענו בשם התזמורת, הן בבית-הדין האזורי והן בבית-דין זה, כי היה מקום להפחית, מהסכום המתקבל מהפסד השכר, סכום ראוי בשל כך שהנגנת לא עשתה ל"הפחתת הנזק". בית-הדין האזורי דחה, עובדתית, טענה זאת וקבע, כי הנגנת אכן עשתה להפחתת הנזק, ולא שוכנענו כי לא כן היה. אחת הטענות נגד הנגנת היתה שדחתה את הצעת התזמורת, הצעה שבאה לאחר הפיטורים, להמשיך לנגן "מפעם לפעם במידת הצורך" עד סוף העונה (סעיף 2, פסקה י', שבחלק iכדלעיל). בית-הדין האזורי דחה טענת זו. לנימוקיו נוסיף: ספק רב אם עובד חייב במסגרת "הפחתת הנזק" לקבל הצעת עבודה ממעביד שפיטר אותו בנסיבות ותוך טענות שבהן פוטרה הנגנת, כל זאת לשם "הפחתת הנזק" והקלת עול הפיצויים אשר על המעביד. כל זה בעיקר עת מדובר בנגנת במעמדה של הגב' סמדר שזר, שנגינה זמנית - "לעת מצוא", ולאו דווקא כאבובן ראשון היתה מסיבה לה נזק גדול פי כמה. 13. טען פרקליטה של התזמורת, כי הסכום שפסקו על בסיס הפסד שכר - 786, 159 ל"י, עולה על הסכום שתבעו - 000, 130 ל"י (סעיף 4, פסקה ג', שבחלק iדלעיל). תשובתו של פרקליטת הנגנת ניתנת בסעיף 5, פסקה א, שבחלק iדלעיל, והיא מתקבלת. 14. בערעורו טען פרקליטה של הנגנת, כי שגה בית-הדין האזורי עת ביסס את חישוב הפיצויים על הנחה "שלתובעת לא היתה זכות קנויה לעבודה מעבר לאותה שנת קונצרטים" (סעיף 5, פסקה ג', בחלק iדלעיל) והתעלם "ממכתב הקביעות שניתן למערערת". עקרונית ייתכן וייתכן שבקביעת הבסיס לחישוב פיצויים בשל פיטורים שיש בהם הפרת חוזה העבודה יובא בחשבון נזק שהוא מעבר להפסד שכר בעד מספר חודשים נקוב. במה דברים אמורים? עת בהתחשב בכל הנתונים - כולל הוראות ההסכם הקיבוצי לעניין מניעת פיטורים, מחזור כוח האדם במפעל, כך שאפשר להסיק על הסיכוי למעשה להמשיך שנים רבות בעבודה, מקצועו של האיש מבחנית סיכוי למצוע עבודה והפסד הקשור בהחלפת מקום עבודה, גילו של העובד והשלכת הדבר על הסיכוי לקבל עבודה - ברור שהנזק שנגרם גדול מהפסד שכר מספר חודשים נקוב. כל אלה לא הוכחו. בקשר לאחד הגורמים שיכול וישקלו מן הראוי לציין את דברי פרקליטה של הנגנת. בסיכומיו בבית-הדין האזורי, "בתוך השנתיים האחרונות" התחלפו כ- 30 נגנים מתוך התקן הקבוע של 45 נגנים, וזה עקב האווירה הקשה שהשתררה מאז כניסת מר... (המנצח החדש) לתפקידו". מכאן, שהסיכוי הממשי לעבוד שנים רבות בתזמורת, ממילא היה קטן ביותר. בדין לא הביא, אפוא, בית-הדין האזורי בחשבון הפסדים מעבר לשכר עבודה עד סוף העונה 1977/78, אם כי לאו דווקא מהטעם שנתן. 15. מכאן לפיצויי פיטורים. אשר לפרק הזמן ששימש בסיס לחישוב הסכום, טען פרקליטה של הנגנת, כי בית-הדין האזורי טעה בקביעה שפרק הזמן לחישוב פיצויי פיטורים הוא 8 שנים ו- 5 חודשים, במקום 8 שנים ו- 7 חודשים, וכתוצאה מכך יש להוסיף פיצויי פיטורים בסך 889, 1 ל"י לסכום של 030, 38 ל"י (ליום פסק-הדין) שפסק בית-הדין האזורי בסעיף 7(ב) לפסק-הדין. במהלך הדיון בערעור הסכים פרקליטה של התזמורת, כי אכן נפלה טעות. ברשות בית-הדין הגיש פרקליטה של הנגנת "הודעה" ובה החישוב הנכון של פיצויי הפיטורים על בסיס פרק זמן של 8שנים ו- 7חודשים. אשר למשמעות החישובית של אותה טעות, פרקליטה של התזמורת לא הגיב. על כן פוסקים אנו שסעיף 7(ב) שבפסק-הדין שבערעור, יתוכן כך שבמקום 030, 38 ל"י יבוא 919, 39 ל"י. 16. אשר לטענת פרקליטה של הנגנת, כי בית-הדין האזורי חייב היה להביא בחשבון רכיבי שכר נוספים, קבע בית-הדין האזורי כי "התשלומים" בגין טלפון, רכב, ביגוד, דמי הבראה, ביטוח כלים והוצאות נסיעה, אינם בגדר רכיבי שכר שנקבעו בתקנה 1(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964), ובדין קבע כך. רכיבים אלה של השכר אינם בגדר "שכר יסוד", אלא בגדר "תוספות" שאינן בגדר אחת התוספות כמפורט באותה תקנה - אין להביאם בחשבון לעניין חישוב פיצויי פיטורים. טענו שיש לראות ברכיבים אלה "תוספות מחלקתית או תוספת מקצועית", אך ברור שאין הדבר כך. 17. נותרה טענתו של פרקליט התזמורת, כי נפלה טעות בקביעת הסכום המגיע בעקבות פיגור בהעברת הכסף לקרן הגמלאות (סעיף 4, פסקה ה', שבחלק iדלעיל). הטעות שלה טוענים היא בסך 940, 1 ל"י. כדי לקבל טענה זו צריך בית-הדין להידרש לאישור של רואה חשבון שצורף ל"הודעה מטעם המערערת" (התזמורת) במהלך הדיון בערעור וליתר דיוק לאחר שבאי-כוח הצדדים סיימו לטעון. בא-כוח הנגנת התנגד לכך שבית-דין זה יפעל על פי אותו אישור. בעובדה - סכומים שצריך היה להכניס לקופת התגמולים ולא הוכנסו במועד - וטעות, אף אם נפלה טעות, אינה מאלה שנעשה לתיקונן בשלב זה. 18. התוצאה היא, שבכפוף לשינוי סכום פיצויי הפיטורים בסעיף 15 דלעיל, דין שני הערעורים להידחות. אין צו להוצאות.פיטורים