תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי:

.Iההליך
.1ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט כנפי; נציגי הציבור:ו ה"ה גרשון והייטנר; תב"ע שם/451-0) שדחה את עתירת המערערת לחייב את המוסד לביטוח לאומי לשלם לשניים מילדיה תוספת סוציאלית החל מנובמבר .1975
.2העובדות הצריכות לעניין לא היו שנויות במחלוקת, והן:נ
א) המערערת היתה נשואה ליוסף אטיאס, שנפטר ביום 9.2.1973(להלן המנוח); ב) אחרי מות המנוח קיבלה המערערת קצבת שאירים עם תוספת עבור ארבעת ילדיה וכן תוספת סוציאלית; ג) המערערת נישאה בשנית ביום .4.8.1975ילדיה מתגוררים עמה ועם בעלה, שהוא עובד עצמאי (להלן - החוק); ד) עם נישואיה פקעה זכותה של המערערת לקצבת שאירים בגין המנוח ולהטבה סוציאלית והיא קיבלה מענק מכוח סעיף 23(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק); ה) משפקעה זכותה של המערערת לקצבת שאירים, קמה זכותם של שני ילדיה הראשונים לקבל קצבת שאירים מכוח עצמם. (סעיף 21(א2) (1) לחוק); ו) המוסד שילם לילדי המנוח הטבה סוציאלית, בנוף לקצבת שאירים, עד ליום 15.9.1978; ז) ביום הנ"ל (15.9.1978) הפסיק המוסד לשלם לילדים אלה את ההטבה הסוציאלית, כי התשלום הנ"ל נעשה, לדעתו, שלא כין מאז נישאה המערערת מחדש (4.8.1975):ב הכנסות בעלה עלו על ההכנסה המירבית המותרת המזכה בהטבה סוציאלית. המוסד גם קיזז, לשיעורין, את סך כל התשלומים ששילם במשך 3שנים (מ- 4.8.1975עד 15.9.1978).
.3בית-הדין האזורי קבע בפסק-דין חלקי, כי מאחר שהפסקת תשלום ההטבה הסוציאלית באה "עקב הכנסותיו של האב החורג" - השאלה "בשלב זה של הדיון" היא, ה"אם אב חורג כמוהו כהורה לעניין הנדון"? בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי מוגדר "ילד" ככולל ילד חורג. מהוראה זו מתחייבת, כגזירה שווה, המסקנה כי כנגד זכות המוענקת לילד חורג קיימת
חובה המוטלת על אב חורג, וצדק המוסד בהביאו בחשבון לעניין דידן את הכנסות האב החורג. בית-הדין החליט שהשאלה הנותרת - אם הכנסות האב החורג מצדיקות את הפסקת ההטבה הסוציאלית - תידון, אם בכלל, לאחר שיוחלט בערעור על פסק-הדין החלקי.
.4בהיפתח הדיון בערעור הצהירה באת-כוח המוסד, כי "ההסכם" החל, הוא ההסכם משנת 1975, ואילו פסק-הדין שבערעור בנוי על "ההסכם" משנת 1977(להלן -
הסכם 1977). בית-הדין החליט, שאין לדון על-פי הסכם שאינו לפני הצדדים ולפני בית-הדין וכי כדי לא להטריח את הצדדים שנית לירושלים, יידון הערעור על-פי סיכומי טענות בכתב.
לאחר שבאת-כוח המערערת הגישה את סיכומיה, הודיעה פרקליטת המוסד שהצדדים סיכמו ביניהם, כי עד ה- 1.7.1977- מועד תחילתו של הסכם 1977- זכאים הילדים לתוספת הסוציאלית, כך שהמחלוקת מצטמצמת לתקופה שמ- 1.7.1977ואילך. הוגשו סיכומים משלימים ותשובה לסיכומים.
.5עיקר טענותיה של פרקליטת המערערת היו, כי לפי כל ההסכמים שקדמו להסכם 1977לא היתה זכאותם של ילדים (להטבה סוציאלית) תלויה בהכנסות ההורה הטבעי שנשאר בחיים. בא סעיף 7להסכם 1977וקבע כי -
" .7נמצא ילד המקבל קצבת שאירים או תלויים עם הורהו, יחולו לגביו הוראות אלה:ו
(1) הכנסת ההורה תובא בחשבון ההכנסה הקובעת".
זכותם של הילדים לקצבת שאירים מכוח האב המנוח, נוצרת וקיימת כל עוד ישנם הורה טבעי (האם) והורה חורג. בסעיף 7הנ"ל מדובר בהורה ולא בהורים, שכן לצורך הסכם 1977הילד הזכאי הוא ילדם של המבוטח המנוח ושל ההורה הטבעי הנותר (עמו הוא נמצא) ולכן ההכנסה שיש להביא בחשבון היא הכנסתו של ההורה הטבעי ואין לשלול הטבה סוציאלית בגלל הכנסתו של האב החורג. מהוראות סעיף 4להסכם 1977למדים, שההסכם אינו בנוי על חישוב הכנסות המשפחה כולה.
ולבסוף:נ אין בחוק הביטוח הלאומי הגדרה של "הורה" ואילו "ילד" מוגדר בסעיף 1(ככולל ילד חורג) וגם בסעיף 5, בצורה רחבה יותר, כדי להיטיב גם עם נכד, בתנאים מסוימים, לצורך ביטוח זקנה ושאירים. ההגדרה באה כדי לתת ולא לקחת מילד חורג. מתן הטבה סוציאלית לילד חורג מסייע להישארות הילד במסגרת המשפחה החדשה שנוצרה עם נישואיו החדשים של ההורה הטבעי הנותר.
.6באת-כוח המוסד טענה, כי מאחר שהמונח "ילד" כולל ילד חורג, הרי שבעלה (השני) של האם הוא בבחינת הורה של הילד. בהיות הילדים עם המערערת ועם בעלה שהוא "הורה" שלהם - חל סעיף 7להסכם המחייב להביא "בחשבון ההכנסה הקובעת" את הכנסת "ההורה". יש לזכור שמעמדו של ילד חורג כילד לכל דבר, מזכה אותו לגמלאות
כילדו של אב חורג, לצורך כל גמלה המשתלמת מכוח החוק. על כן יש לפרש "הורה" בסעיף 7של הסכם 1977"במשמעות שבחוק, דהיינו כולל גם הורה חורג". מטרת ההסכם, כעולה מן האמור במבוא, הוא לשלים לקבוצות מסוימות באוכלוסיה גמלה לכדי מינימום מסוים, ובהיות הילדים עם אמם ועם אביהם החורג וסמוכים על שולחנו, יש להביא בחשבון את הכנסתו כמפרנס.
סעיף 25(ד) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, קובע כי סעיפים מסוימים לפקודת הפרשנות - ובכלל זה סעיף 2, יחולו, בשינויים המחוייבים, על פירושו של חוזה. בסעיף 2לפקודה הנ"ל נאמר, כי "כל האמור בחיקוק בלשון יחיד, אף הרבים במשמע וכן להיפך". מכאן ש"הורה" כולל גם אב וגם אם.
.7על טענה זו השיבה באת-כוח המערערת, כי המקרה דנן מחייב את יישום הסיפא שבסעיף 2לפקודת הפרשנות:ב "... והוא כשאין באותו חיקוק הוראה מפורשת אחרת ואין בגוף העניין, או בהקשר, דבר שאינו מתיישב עם משמעות זו".
עוד טענה הפרקליטה המלומדת, כי אין ללמוד מהגדרת "ילד" כיצד להגדיר "הורה" וכי אפשרי אמנם שבעתיד תשולם גמלה לילדי המערער בשל היותם ילדיו ("החורגים") של בעלה, אך אין בכך כדי לשלול בהווה זכות המגעת לילד חורג.
.Iiפסק-דין
.1את השאלה, אם הכנסתו של אב חורג שוקלת לעניין זכאותו של "ילד" להטבה סוציאלית, אין לפתור על דרך פרשנות "סימטרית" (אם ילד חורג הינו "ילד" - משמע שאביו החורג הינו "הורה") או לפי כלל של "הצד השני של המטבע" (מחד גיסא זכאותו של ילד (חורג), מאידך גיסא - חבותו של הילד).
.2נקודת המוצא היא במשמעותה הרגילה והמקובלת של המלה "הורה", בלשון בני אדם, כהורה "טבעי", ובלשון המלון כי:ו "אב, מוליד" או "אם, יולדת" (אבן-שושן, המלון החדש) ; וכנאמר בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים" (סעיף 14לחוק). ממשמעות זו "הורים" כהורים "טבעיים":נ האב המוליד, האם היולדת - אין למוש ואין לסטות, אלא אם כן הרחיב המחוקק עצמו את משמעות המלה לצורך חוק מסוים.
.3סעיף 2להסכם 1977(סעיף ההגדרות) מפנה, לעניין משמעות המונחים שלא הוגדרו בו, למשמעות "הנודעת להם בחוק אם אין כוונה אחרת משתמעת". בסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי תמצא הגדרת "ילד", ככוללת ילד חורג וילד מאומץ, הגדרה שכוחה יפה לצורך החוק כולו ("בחוק זה"), אך אין, במקביל, הגדרה של "הורה".
יש והמחוקק הרחיב את הגדרת "ילד" לצורך ענף ביטוח מסוים, מעבר למשמעות שבסעיף 1, ובמקביל החיל את ההרחבה על "הורה":ב בביטוח זקנה ושאירים (סעיף 5), בביטוח נפגעי עבודה (סעיף 74) או בביטוח ילדים (סעיף 104(א)).

.4לעניין הסכם 1977מחייבות ההגדרות שבסעיף 1לחוק הביטוח הלאומי. באין הגדרה, יש לפרש את המונח "הורה" פשוטו כמשמעו, כהורה "טבעי". כאשר אומרים שה"ילד" הזכאי להטבה סוציאלית (מכוח סעיף 7) הוא זה אשר "נמצא... עם הורהו", משמע שנמצא עם ההורה "הטבעי" שנותר לו וזאת אמו ("האלמנה שחזרה ונישאה"). נתון נוסף לזכאותו של ה"ילד" להטבה סוציאלית הוא בכך ש"הכנסת ההורה תובא בחשבון ההכנסה הקובעת". לא יכול להיות ספק שההורה שבו מדובר הוא ההורה הטבעי.
.5הניסיון להיתלות בסעיף 2לפקודת הפרשנות (סעיף 6להליך) נדון מראש לכשלון. צדקה באת-כוח המערערת בטענתה, כי המקרה דנן מחייב ליישם את הסיפא של סעיף 2הנ"ל, מאחר שישנו רק הורה "טבעי" אחד ואין בכוחה של הוראת פרשנות ("אף הרבים במשמע") להפוך את בן זוגה של האם להורה "טבעי" של הילד.

.6סוף דבר -אין בגוף הסכם 1977- כלשונו, או בהקשר הדברים - משהו שיחייב או יאפשר לכלול במונח "הורה" גם בעלה של "הורהו" - בעניין שלנינו, האב החורג. מכאן שדין הערעור להתקבל.
.7הערעור מתקבל.
המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט בסך 000, 1שקל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ביטוח לאומי טפסים

  2. הגדרת תאונת עבודה

  3. ביטוח לאומי תאונות עבודה

  4. pdd ביטוח לאומי

  5. תאונת דרכים ביטוח לאומי

  6. rsd ביטוח לאומי

  7. מטרת חוק הביטוח הלאומי

  8. הרניה ביטוח לאומי

  9. תקנה 15 ביטוח לאומי

  10. חתך ביד ביטוח לאומי

  11. על מי חל חוק הביטוח הלאומי

  12. ביטוח לאומי - טופס בל 250

  13. בית הדין לביטוח לאומי

  14. תקנות הביטוח הלאומי מתנדבים

  15. "חוק לרון" ביטוח לאומי

  16. דמי תאונה ביטוח לאומי

  17. תאונה בבית ביטוח לאומי

  18. מענק פטירה ביטוח לאומי

  19. פיגור שכלי ביטוח לאומי

  20. קוצר נשימה ביטוח לאומי

  21. בקע מפשעתי ביטוח לאומי

  22. ביטוח לאומי פגיעה בבית

  23. רישום עובד ביטוח לאומי

  24. הכנסה מנכס ביטוח לאומי

  25. פסילת מכרז ביטוח לאומי

  26. פגיעה מוחית ביטוח לאומי

  27. ביטול שביתה בביטוח לאומי

  28. סטייה מקביעת ביטוח לאומי

  29. מחלה klippel ביטוח לאומי

  30. פיגור בתשלום ביטוח לאומי

  31. צירוף נכויות ביטוח לאומי

  32. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  33. תביעת שיבוב ביטוח לאומי

  34. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  35. יובש בעיניים ביטוח לאומי

  36. זכויות נפגעי עבודה בביטוח לאומי

  37. מימון לימודים ביטוח לאומי

  38. הכרה באסטמה בביטוח לאומי

  39. תשלום ביטוח לאומי על בונוס

  40. זכויות העיוור בביטוח לאומי

  41. פגם טכני בטופס ביטוח לאומי

  42. הגדרת "תושב ישראל" בביטוח לאומי

  43. ילד עם אסטמה - ביטוח לאומי

  44. סירוב להזדהות בביטוח לאומי

  45. שבר בכף הרגל - ביטוח לאומי

  46. בקע אפיגסטרי - ביטוח לאומי

  47. הגדרת ''תושב'' ביטוח לאומי

  48. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  49. הצטרפות ביטוח לאומי לתביעה

  50. ערעור - תאונות עבודה ביטוח לאומי

  51. גרסאות סותרות בביטוח לאומי

  52. משק בית משותף - ביטוח לאומי

  53. הענקה מטעמי צדק ביטוח לאומי

  54. בורסיטיס בכתף - ביטוח לאומי

  55. טעות בגובה החוב לביטוח לאומי

  56. סעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי

  57. תאונה בדרך לעבודה או בחזרה מהעבודה

  58. רישום כ''שכיר'' בביטוח לאומי

  59. תקנה 37 לתקנות הביטוח הלאומי

  60. הערכת תלות חדשה לביטוח לאומי

  61. מענק מביטוח לאומי לרכישת מזגן

  62. ניכוי תשלום יתר מביטוח לאומי

  63. הסרת גידול במוח - ביטוח לאומי

  64. ביזיון בית המשפט ביטוח לאומי

  65. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  66. עורכי דין מתמחים בביטוח לאומי

  67. שוהה בלתי חוקי - ביטוח לאומי

  68. תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי

  69. "הכנסת בני זוג" - ביטוח לאומי

  70. קטרקט כמחלת מקצוע בביטוח לאומי

  71. צרידות אצל מורים - ביטוח לאומי

  72. הכנסה מעסק משותף - ביטוח לאומי

  73. איחור בהגשת תביעה לביטוח לאומי

  74. השתתפות ביטוח לאומי בשכר לימוד

  75. מאמץ יתר בעבודה - ביטוח לאומי

  76. מחלת עור בידיים - ביטוח לאומי

  77. החזר ניכוי ביטוח לאומי ממשכורת

  78. איחור בתשלום מענק מביטוח לאומי

  79. סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי

  80. תלות בעזרת הזולת - ביטוח לאומי

  81. ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי

  82. תרגיל עוקץ של עובד ביטוח לאומי

  83. פגיעת ירי בעבודה - ביטוח לאומי

  84. נפיחות קבועה בשוק (ביטוח לאומי)

  85. שיתוף פעולה עם חוקר ביטוח לאומי

  86. פיצויים על טעות של ביטוח לאומי

  87. בעיות עור בידיים - ביטוח לאומי

  88. תאונת עבודה בחו''ל ביטוח לאומי

  89. רופא משפחה מול רופא ביטוח לאומי

  90. זכויות הורים שכולים ביטוח לאומי

  91. הסתמכות על עצת פקיד ביטוח לאומי

  92. הכשלת תביעת ביטוח לאומי במתכוון

  93. תקנה 18(א) לתקנות הביטוח הלאומי

  94. תביעה לביטוח לאומי אחרי 6 חודשים

  95. מחלת קינבוק KIENBOCK ביטוח לאומי

  96. דרמטו פיברו סרקומה - ביטוח לאומי

  97. טופס תביעה לביטוח לאומי ללא חתימה

  98. פציעה באימון כדורסל - ביטוח לאומי

  99. ניכוי תגמולי ביטוח לאומי מפיצויים

  100. בעיות גב בגלל עבודה - ביטוח לאומי

  101. הכרה בבן של אדם שנפטר בביטוח לאומי

  102. הכרה כ''תושב ישראל'' בביטוח לאומי

  103. תוספת סוציאלית לילדים בביטוח לאומי

  104. תלוש משכורת פיקטיבי - ביטוח לאומי

  105. כסף מביטוח לאומי על כאבי גב בעבודה

  106. ביטוח לאומי - זכויות משפחה הרוג תאונת דרכים

  107. ילד שעבר תאונת דרכים - ביטוח לאומי

  108. פיגור שכלי קל אצל ילדים ביטוח לאומי

  109. הפרעות פסיכונוירוטיות - ביטוח לאומי

  110. איך מקבלים עזרה בבית מביטוח לאומי ?

  111. דמי מחיה מביטוח לאומי לנערות נשואות

  112. בקשה להביא ראיות לסתור את קביעת ביטוח לאומי

  113. ערעור על תביעה שהתקבלה בביטוח לאומי

  114. מעקב סמוי אחרי מבוטחים בביטוח לאומי

  115. הפרעה טורדנית כפייתית - ביטוח לאומי

  116. הפסקת עזרה בבית מביטוח לאומי - ערעור

  117. תביעה נגד חברת הביטוח הלאומית בע''מ

  118. ערעור לפי סעיף 10 לחוק הביטוח הלאומי

  119. הכרה במחלת פיברומיאלגיה בביטוח לאומי

  120. בעיות נשימה עקב העבודה - ביטוח לאומי

  121. החלפת גלגל - תאונת עבודה ביטוח לאומי

  122. החזר הוצאות מביטוח לאומי על רופא פרטי

  123. פיצויים לפני תחולת חוק הביטוח הלאומי

  124. שימור זכויות תאונת עבודה בביטוח לאומי

  125. חישוב מענק מביטוח לאומי על מחלת מקצוע

  126. רישום אישה עובדת אצל הבעל בביטוח לאומי

  127. תביעה נגד ביטוח לאומי - סמכות עניינית

  128. אנמיה כרונית - אחוזי נכות (ביטוח לאומי)

  129. זכות הזקיפה - ויתור על גמלת ביטוח לאומי

  130. כריתת גנגליון - אחוזי נכות -ביטוח לאומי

  131. עזרה בבית מביטוח לאומי לאישה בכסא גלגלים

  132. פגיעה בכף היד בתאונת עבודה – ביטוח לאומי

  133. bmi עודף משקל – אחוזי נכות - ביטוח לאומי

  134. אי קבלת תשלום מביטוח לאומי מכוח פסק דין

  135. עבודה פיקטיבית – הבטחת בכנסה מביטוח לאומי

  136. תנאי עבודה של עורכי דין מטעם ביטוח לאומי

  137. מימון הוצאות רפואיות בחו''ל - ביטוח לאומי

  138. הכרה בפגיעות גב כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  139. פגיעה בידיים - מלטש יהלומים - ביטוח לאומי

  140. תוך כמה זמן אפשר להגיש תביעה לביטוח לאומי

  141. פציעה במהלך הפגנה כתאונת עבודה בביטוח לאומי

  142. פגיעה בעבודה או מחלה ''טבעית''- ביטוח לאומי

  143. זכויות שוהים בלתי חוקיים לתגמולי ביטוח לאומי

  144. עלייה בתדירות התקפים אפילפטיים - ביטוח לאומי

  145. ביטוח לאומי: שלפוחית שתן נוירוגנית צנתור עצמי

  146. ביטוח לאומי: אחוזי נכות לגננת בגלל הרמת ילדים

  147. קדחת ים תיכונית FMF - אחוזי נכות בביטוח לאומי

  148. נשמת בינונית לאחר מאמץ: אחוזי נכות בביטוח לאומי

  149. תביעה למוסד לביטוח לאומי לתשלום גמלת הכנסה כנפרדת

  150. קבלת קלטת וידאו לא ערוכה שצילמה על ידי ביטוח לאומי

  151. מועד הגשת תביעה לבית דין לעבודה בנושא ביטוח לאומי

  152. פיצויים מחברת הביטוח וגם מביטוח לאומי על תאונת דרכים

  153. התיישנות תביעה לבית הדין לעבודה על החלטת ביטוח לאומי

  154. כתיבה בעבודה במשך שנים רבות - פגיעה ביד - ביטוח לאומי

  155. עליית מקטע st בדופן התחתונה של שריר הלב (ביטוח לאומי)

  156. נגעים בעור בעקבות חשיפה ממושכת לשמש בעבודה - ביטוח לאומי

  157. האם אדם שנורה מחוץ לעסק יוכר כנפגע עבודה בביטוח לאומי ?

  158. עזרה בבית מביטוח לאומי בגלל סחרחורות ואיבוד שיווי משקל ?

  159. האם ביטוח לאומי משלם עבור שירותי קבורה למי שאינו יהודי ?

  160. תביעה לפי חוק פלת"ד בתאונה שגם הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי

  161. נכות 25% לפי פריט ליקוי 9(1)(ג) II לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  162. ביטוח לאומי: נכות על זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות

  163. בקשה להבאת ראיות לסתור את החלטות הביטוח הלאומי בתביעת תאונת דרכים

  164. נכות יציבה בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35(1)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  165. נכות יציבה 5% בגין הפרעת הסתגלות לפי סעיף 34 מותאם שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי

  166. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון