קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול בוררות של איגוד הכדורסל: בקשה לביטול פסק בוררות אשר ניתן על-ידי כבוד הבורר עו"ד ח. אלחדיף, בשבתו כבורר מטעם המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל בישראל (סעיף 24 לחוק הבוררות, תשכ"ח1968-). המבקש ומשפחתו עלו ארצה מליטא בשנת 1990 ושוכנו באתר קרוונים בבית חשמונאי, סמוך לעיר רמלה. במהלך שנת 1995, בהיותו כבן 13, הצטרף המבקש לקבוצת הכדורסל של המשיבה, אגודת ספורט הפועלת בעיר רמלה. המבקש שיחק בקבוצת הכדורסל כעונה וחצי, עד יוני 1997, עת עברה המשפחה להתגורר באשדוד. בעקבות המעבר החל המבקש ללמוד בעיר חולון בבית ספר "קרית שרת", אשר שילב בתוכנית הלימודים מגמה ללימודי כדורסל. בית הספר שוכן במרחק חמש דקות נסיעה ממקום עבודתו של אבי המבקש והאב מסיע את בנו מידי יום אל בית הספר. המבקש חפץ לשחק יחד עם חבריו למגמה בקבוצת הפועל חולון, אשר התאמנה בסמוך למקום לימודיו. אי לכך פנה בקיץ 1997 אל המשיבה בבקשה להשתחרר באופן מיידי. פנייתו הושבה ריקם. המשיבה נימקה סירובה בהשקעת משאבים רבים להכשרת המבקש כשחקן בקבוצתה. בשלב זה הופנה המבקש אל המוסד לבוררות שליד אגודת הכדורסל. עו"ד ח' אלחדיף התמנה ב- 19.1.98 לבורר, דן יחיד. בכתב טענות שהוגש מטעם המבקש נתבקש הבורר הנכבד: "לעשות שימוש בסמכותו להזמין את הנתבעת לדין ולחייבה לחתום על טפסי שחרור של התובע על מנת שיוכל לעבור ולשחק בשורות הפועל חולון." פסק בוררות הדוחה את תביעת המבקש ניתן ב- 26.4.98. הבורר הנכבד הגיע למסקנה כי נסיבות המקרה אינן מצדיקות התערבות המוסד לבוררות: "הוא אמנם עבר למקום מגורים חדש (אשדוד) אך הוא מבקש לעבור ולשחק בחולון (מקום בו הוא לומד) ומבחינה זו - רמלה או חולון, שתיהן מחוץ למקום מגוריו." הבורר הפנה את המבקש להוראות סעיף 11א(א) לחוק הספורט, התשמ"ח1988- המורה על תקופת המתנה של עונת ספורט אחת: "ספורטאי שגילו פחות מ- 18 שנה יוכל, באין הסכמה להעברתו, להודיע בפגרה, על רצונו לעבור לאגודה אחרת והוא יוכל לעבור לאותה אגודה בסיומה של עונת ספורט אחת." המבקש לא חידש פנייתו אל המשיבה בפגרה שלאחר מתן פסק הבוררות, דהיינו אוגוסט 1998. התוצאה היתה כי לא שוחרר משורות שחקני המשיבה עד עצם היום הזה. כאן המקום לציין כי למעשה הסכימה המשיבה להשאיל את המבקש להפועל חולון, שם הוא משחק וממשיך בלימודיו התיכוניים בבית הספר "קרית שרת". על פסק הבוררות נסב הדיון בהליך שלפנינו. לטענת המבקש יש לבטל את הפסק על פי סעיף 24(9) לחוק הבוררות, התשכ"ח1968-: "תוכנו של הפסק מנוגד לתקנת הציבור" ב"כ המבקש, עו"ד גייר המלומד, תוקף את החלטת הבורר כי הדרך היחידה להעברתו של ספורטאי קטין מקבוצה לקבוצה עוברת דרך סעיף 11א לחוק הספורט. כמו כן מלין הוא על תוצאת הפסק שמשמעה "הסגר קטין" החל מפגרת קיץ 1998, ולמשך שנה, אלא אם ימשיך המבקש להתאמן בו זמנית, בקבוצה הנוכחית. לדבריו, נוגדת החלטה זו את תקנת הציבור ופוגעת בזכות יסוד של מרשו לחופש עיסוק. המשיבה, באמצעות ב"כ עו"ד נווה המלומד, עומדת על התנגדותה לשחרור המבקש ודורשת כי יחזור לשחק באליצור רמלה. בשם איגוד הכדורסל בישראל טוען עו"ד יפה המלומד, כי אין מקום להתערב בפסק הבוררות, העולה בקנה אחד עם דרישות תקנון איגוד הכדורסל. המבקש לא מילא אחר הוראות התקנון בפגרה (חודש אוגוסט 1998). עתה עליו להמתין עד לפגרה הקרובה (אוגוסט 1999) על מנת להגיש הטפסים והאישורים שנקבעו בתקנון איגוד הכדורסל, לבקשת העברה מקבוצה לקבוצה. הדין: ביסוד הנורמות השולטות במערכות המשפט הפרטי והמינהלי עומדים אותם עקרונות יסוד. קיימת מסגרת משותפת וקיים דמיון רב בין ההגינות המינהלית המתחייבת במשפט הציבורי לבין תום הלב המתחייב במשפט הפרטי. אלה הם פנים שונים של אותו עקרון. עמד על הקירבה בין הנורמות המינהליות לאלה שבמשפט הפרטי, השופט ברק (כתוארו אז) בספר זוסמן, ירושלים, תשמ"ד: "עקרון תום הלב ממלא בדיני החוזים פונקציה שהיא דומה לזו שממלאים עקרון הסבירות וההגינות במשפט המינהלי." מן הערכים אנו מגבשים נורמות ספציפיות אותן יש להחיל על האיגוד, שאינו רשות שלטונית, אך מאידך אינו 'שחקן' טיפוסי של המשפט הפרטי. מגמה זו מסתמנת בפסיקה. נקבע כי חובות אמון נובעות מכח ושליטה. על פי עקרון זה הוחלו על גופים בעלי כח או מעמד מיוחד, חובות מן המשפט המינהלי, בשינויים המחוייבים: "עקרון האמון הוא בעל תחולה רחבה. הוא חל בכל מקום שבו נתונים לאחד כח ושליטה על זולתו...חובת האמון היא חובה כללית, המוטלת על בעל הכח. משמעותה של חובה זו היא כי בעל הכח הייב לפעול בתום לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו. זהו עקרון כללי הטמון בשיטתנו, והפעלתו הלכה למעשה מחייבת קונקרטיזציה" (ע"א 79/817 קוסוי ואח' נ' בנק י.ל. פויכטוינגר ואח' לח(3) 278,253) וכן ראו: ע"א 85/243 עירית ירושלים נ' גורדון פד"י לט(1) 113, 134 ראו גם ע"א 91/294 חברה קדישא גחש"א "קהילת ירושלים" נ' ליונל אריה קסטנבאום פ"ד מו(2) 464, 481). חוק הספורט, התשמ"ח1988-, תוקן בתשנ"א1991- (תיקון מס' 1) במטרה להסדיר ניידות שחקנים מקבוצה לקבוצה ולאפשר מעבר של ספורטאים בין האגודות. בדברי הסבר להצעת החוק נאמר כי המצב הקיים מחייב תיקון: "מעמדם של ספורטאים באגודות במסגרתן הם פעילים הוא חסר תקדים בחברה הישראלית: הספורטאי נעדר זכויות יסודיות והוא נחשב לקניינה המוחלט של האגודה." (הצעות חוק 2060, י"ב בתמוז התשנ"א, 24.6.1991, 251). המחוקק, בתיקון תשנ"א1991-, הגביל את הפררוגטיבה של אגודות הספורט ופתח את שערי בית המשפט בנושאים של ניידות שחקנים. אולם שחקנים, בהם קטינים, פונים אל מוסד הבוררות, שהוא אחד ממוסדות השיפוט הפנימיים של איגוד הכדורסל בישראל. מינוי חברי המוסד, משך כהונתם ושכרם המירבי נקבעים על ידי נשיאות בית הדין העליון של איגוד הכדורסל בישראל (סעיף 1 לתקנון המוסד לבוררות שליד איגוד הכדורסל). הנה כי כן לפנינו ערכאה מעין שיפוטית הדנה בכל סכסוך בין קבוצה לשחקן, או בין שחקן לקבוצה, המתייחס לרישום, העברות, השאלות, הסגרים, יחסים חוזיים בין יחידים וקבוצות (סעיף 2 לתקנון). היועץ המשפטי של האיגוד רשאי להצטרף כצד ישיר לבוררות, לפי שיקול דעתו. חובה על הבוררים להודיע ליועץ המשפטי של האיגוד בדבר עבירה שעבר צד לבוררות על הוראה מהוראות תקנוני האיגוד. ככלל עומדת ביסוד מוסד הבוררות הסכמה לגבי אישיות הבורר, אשר הצדדים רשאים לבחור לפי מיטב הבנתם. בהעדר הסכמה מתמנה הבורר על ידי בית משפט או על ידי גוף שהצדדים הסכימו עליו (סעיף 8 לחוק הבוררות, התשכ"ח1968-). בנסיבות שבהן מתמנים הבוררים על ידי מוסד של האיגוד, הממומן על ידי האיגוד, וכאשר הבוררות מתנהלת בהשתתפות פעילה של היועץ המשפטי של אותו איגוד, דומה יותר ההליך להתדיינות בפני בית דין מינהלי. לאור האמור חלה חובה לשמור בקפידה על כללי הצדק הטבעי ומראית פני הצדק. כך נאמר לענין בתי דין מינהליים: "בימינו הוסט הדגש מעקרון הפרדת הרשויות לדרישת קיומם של עקרונות הצדק הטבעי בשיפוט המינהלי. עקרונות אלה, שהתפתחו בבתי המשפט הרגילים, נועדו להבטיח מינימום של הגינות משפטית בכל הליך שיפוטי." (פרופ' אמנון רובינשטיין, המשפט הקונסטיטוציוני של מדינת ישראל, הוצאת שוקן, 1991, כרך א', בעמ' 354. עיינו גם בהוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב1992-). לסיכום יאמר כי על איגוד הכדורסל בישראל חלות נורמות משפטיות של הגינות ותום לב בהתאם לכוחו ומעמדו הציבורי. נורמות אלה נגזרות מהמשפט הפרטי ומן המשפט הציבורי, ככל שהוא ישים ורלבנטי לנושא הדיון. ביטול פסק הבוררות: בקשה לביטול פסק בוררות אינה ערעור על הפסק. כדי לשמור על ייחודו ויעילותו של הליך הבוררות, הוגבלו העילות לביטולו לרשימת עשר העילות המפורטות בסעיף 24 לחוק. האם נוגד הפסק את תקנת הציבור (סעיף 24(9) לחוק הבוררות). על המושג "תקנת הציבור" נכתבו דברים הרבה. המושג הושווה ל"סוס פרוע שאין לרכב עליו, באשר הוא עשוי להביא את השופט לדרך ללא מוצא". (ע"א 76/625, 76/614 פלמונית ואח' נ' אלמוני, פד"י לא(3) 85, 98 כפי שצוטט בע"א 91/294, שם בעמ' 535). המשמעת בענף הספורט כמוה כחמצן לגוף האדם וחשוב לכבד את שיקול הדעת והסדרים שהנהיגו וגיבשו ארגוני ספורט במשך השנים (ע"א 93/835, רע"א 92/2835 איגנט נ' אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ; אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' איגנט, פד"י מט(2) 793, 826). כנגד השיקולים המעוגנים בטובת הקטין וזכויות חוקתיות של חופש עיסוק וכבוד האדם, עומדים אינטרסים כבדי משקל, בהם כיבוד אוטונומיה של ארגוני הספורט והענין הציבורי לעודד פעילות ספורטיבית מאורגנת ויציבה (ע"א 88/496 נדב הנפלד נ' אגודת ספורט רמת השרון, פד"י מב(3) 717, 721). דחיית התביעה על ידי הבורר הנכבד אינה מנוגדת לתקנת הציבור. הבקשה לביטול נדחית. הנני קובעת כי מניין עונת הספורט שעל המבקש להמתין עד לשחרורו יחל בפגרת 1998, כפי שיבואר: בסיפא לפסק הבוררות, ציין הבורר הנכבד כי המבקש זכאי להכנס ל'הסגר קטין' בפגרת 1998 "ולעבור לקבוצתו החדשה בתום השנה". בדיון שנתקיים בפני, אחר סיומה של פגרת 1998, טענו המשיבות כי המבקש לא מימש את זכותו ועליו להמתין עונת ספורט נוספת. טענה זו אינה יכולה להשמע. משהגיש המבקש כנגד המשיבה תביעה לשחרור, הרי שהביע בדרך מפורשת שאינה משתמעת לשתי פנים על רצונו לפרוש משורותיה של אליצור רמלה. לא פעם נפסק כי הגשתה של תובענה מהווה הודעת ביטול ובמקרה שבפנינו לא ניתן היה להסיק על כל כוונה אחרת (ע"א 89/81 זאב גולן נ' מדינת ישראל, פד"י מה(3) 824, 829; ע"א 88/661 פיסאר חיימוב נ' פארס חמיד, פד"י מד(1) 75, 83). מסקנה זו עולה בקנה אחד עם חובות ההגינות ותום הלב המוטלות על המשיבות, מתוקף מעמדן. בנסיבות המקרה לא יהא זה הוגן להעניק לדרישות פורמליות שבתקנון משקל כה רב. הבורר הנכבד לא מצא לראוי לפטור את המבקש מהחובה להגיש בקשה ולמלא טפסים. זאת למרות שמדובר בעולים חדשים שהשפה לא היתה שגורה בפיהם ובעת חתימת טופס לבדיקה רפואית של בנם הקטין, לא ירדו לעומקן של התוצאות המשפטיות של ההתקשרות. לא בכדי הכיר המחוקק בצורך לקביעת מידע שייכלל בטופס ההרשמה לאגודת ספורט בתקנות שיוציא השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. סעיף 11ב לחוק הספורט: "השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, יקבע בתקנות את המידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה לאגודה." סעיף זה שתוקן בתיקון התשנ"א1991-, המתין ליישום עד ספטמבר 1997, שבו הותקנה התקנה לקביעת מידע שעל אגודת ספורט לכלול בטופס ההרשמה. המידע הנדרש בטופס, רחב ומשתרע על נושאים שונים, בהם המבנה המשפטי של אגודת הספורט, שמות ותפקידים של בעלי התפקידים באגודה בעת הרישום, תקנון המשמעת החל במסגרת אגודת הספורט. המידע החשוב לענייננו: "הוראות בכל הקשור לשחרור ספורטאי או מעבר שלו לאגודה אחרת, וההסגר הכרוך בכך." (סעיף 1(5) לתקנות הספורט (מידע בטופס הרשמה לאגודה), התשנ"ז1997-). המבקש והוריו לא קיבלו מידע מניח את הדעת, בטרם חתמו על מסמך שקשר את המבקש אל משיבה 1. אף לא יכול להיות ספק כי המשיבה ידעה על רצון המבקש לעבור לשחק בהפועל חולון. אם יאלץ המבקש להיות בהמתנה בעונת המשחקים 1999-2000, יגרם לו נזק כבד. בל נשכח כי בקרוב יהא עליו להתגייס לשרות חובה בצה"ל. לאור שיקולים אלה תסתיים תקופת ההמתנה בפגרת 1999. לסיכום: פסק הבוררות מאושר. המבקש יהא רשאי להשתחרר ממשיבה 1 בפגרת קיץ 1999. אשר לתנאי ההעברה מאליצור רמלה להפועל חולון, יקבעו על פי האמור בתקנון איגוד הכדורסל בישראל. לאור התוצאה וברוח ספורטיבית ישא כל צד בהוצאותיו. יישוב סכסוכיםדיני ספורטאיגודאיגודי ספורטאיגוד הכדורסלכדורסלבוררות