קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול סעיפים בפסק דין משקם: 1. המשקם מר יעקב יולוס (להלן - "המשקם") הוציא מתחת ידו פסק משקם ביום 19.1.95 ו"פסק משלים" ביום 28.2.95. לפני בקשה לפי סעיף 28(א) לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב - 1992 (להלן - "חוק ההסדרים") שבה עותר המבקש להורות על ביטול הסעיפים 7 ו8- שבפסק המשקם מיום 19.1.95 ועל ביטול הפסק המשלים מיום 28.2.95. 2. השתלשלות העניינים א. במהלך שנת 1985 פרץ משבר חריף בסקטור ההתיישבותי במדינה, משבר שכלל גם את אגרא יוקנעם אגודה שיתופית בע"מ (להלן - "המשיבה") ואת חבריה. היקף המשבר היה כה גדול עד כי נוצר חשש לקריסת המערכת החקלאית והסקטור ההתיישבותי במדינה. ב. ביום 7.9.1986 מונה ד"ר שמעון רביד לשמש כיועץ מיוחד לראש הממשלה, שר האוצר ושר החקלאות "בכל הקשור בהכנת תכנית הסיוע למגזר המשק החקלאי-מושבי ובישומה". במהלך חודש אוקטובר 1986 הגיש ד"ר שמעון רביד דו"ח ראשוני על המשק המושבי. ג. בעקבות הגשת הדו"ח הראשוני הנ"ל מונתה על ידי שרי האוצר והחקלאות בממשלת ישראל ועדת היגוי עליונה לנושא המשק המושבי. ד"ר שמעון רביד מונה לעמוד בראש ועדת ההיגוי העליונה (הועדה תקרא להלן - "ועדת רביד"). ד. ביום 18.5.1987 הגישה ועדת רביד דו"ח מלא הכולל המלצות ותכנית לפתרון המשבר ושיקום המסגרת החקלאית ההתיישבותית (להלן - "דו"ח ועדת רביד"). בין עיקרי ההמלצות בדו"ח ועדת רביד נכללו ההמלצות שפורטו בסעיפים טז' ויז' לדו"ח שבהן נאמר כהאי לישנא: "טז. חובות ארגוני הקניות והמפעלים האזוריים שבבעלותם יחולקו בין המושבים וחבריהם. ערך הרכוש שישאר בבעלות ארגון הקניות והאפשרויות למימושו יתואמו עם הבנקים ומינהלת ההסדר. יז. מושב שיחתום על הסדר חובותיו ויקבל על עצמו את אשר הושת עליו בועדה, ישוחרר מערבותו ההדדית למושבים אחרים ולארגון הקניות במועד החתימה". ה. בעקבות הגשת דו"ח ועדת רביד נערך ונחתם, ביום 26.1.1988, מסמך הנושא את הכותרת "הסדר הסיוע למושבים" (להלן - "הסדר המושבים" או "ההסדר"). הצדדים להסדר המושבים היו ממשלת ישראל, בשם מדינת ישראל, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית וארבעה בנקים: בנק הפועלים בע"מ, בנק החקלאות לישראל בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ, ובנק לאומי לישראל בע"מ. תחת הכותרת "ההסדר הפיננסי", הוסכם בין הצדדים, בסעיף 3 להסדר המושבים, כדלקמן: "3. א. לשם הקלת העול הכספי של המשק המושבי, על מרכיביו השונים, מתחייבים הממשלה והבנקים כלפי הצדדים להסדר זה, לפרוש (כך, באות "ש", במקור. ע.ג.) למשק המושבי חלק מחובותיו שיקבע כי הם חובות מעיקים וכן חלק מן החובות קצרי המועד (להלן - "חובות מעיקים") בסכום של 852 מליון שקלים חדשים שיומרו להלוואות לזמן ארוך הכל לפי הפרטים והתנאים המפורשים בהסכם זה (להלן - "סכום הפרישה"). (כך, באות "ש", במקור. ע.ג.). ב. הממשלה והבנקים יעמידו את סכום הפרישה כלהלן: 1. 692 מליון שקלים חדשים יינתנו על ידי הממשלה כפקדונות לבנקים, לשם מתן הלוואות, על אחריות הבנקים לחברי המושבים ולמושבים שיסכימו להסדר (להלן - "המצטרפים להסדר"). 2. 160 מליון שקלים חדשים ינתנו על ידי הבנקים ממקורותיהם למצטרפים להסדר. ג. חובות בסכום של 424 מליון שקלים חדשים ימחקו על ידי הצדדים להסדר זה או על ידי נושים אחרים או שישולמו באמצעות מענקים שיתנו הסוכנות היהודית והחטיבה להתיישבות (להלן - "סכום המחיקה"). מענקים אלה יהיו למושבים או לחברי המושבים שבטיפולם המפורטים בסעיף 7 להלן אשר ימלאו אחרי תנאי אותו סעיף כמפורט בו. (...)". בסעיף 5 ב' להסדר המושבים נקבעו "תנאים מוקדמים להעמדת פקדונות הממשלה בבנקים עבור חברי המושבים והמושבים של כל ארגון", ובהם, בסעיף קטן 3, נמנה התנאי שלהלן: "3. התחייבות בלתי חוזרת שלא לתבוע מושבים שהצטרפו להסדר על פי כתבי הערבות ההדדית הבין-מושבית שבתוקף, מצד כל נושה המצטרף להסדר, לרבות, בכפוף לאמור בסעיף 12(א) להלן, בנק או קונסורציום של בנקים; התחייבות זאת הינה בלתי חוזרת שכן אלמלא ניתנה לא היו הממשלה, והסוכנות היהודית והחטיבה להתיישבות מעמידים פקדונות ומענקים להסדר". בסעיף 12 להסדר המושבים, המצוי בחלק הדן בהתחייבויות הבנקים, הוסכם לאמור: "12. א. עם הצטרפותו של מושב להסדר: (1) ישחררו הבנקים את המושב מן הערבות ההדדית שנתן המושב לבנקים להבטחת חובות של ארגון הקניות בו הוא חבר, חובות של מושבים אחרים ושל מפעלים וחברות-בת או תאגידי-בת אחרים של אותו ארגון קניות. השחרור יעשה בין בדרך של הפטר ובין בדרך של התחייבות שלא לתבוע - כפי שיראה לבנק. (2) יעמיד הבנק המרכז למושב את האשראים הדרושים לו. האשראים לרבות סכומי ההון החוזר וקצב התפתחותו על פני השנה יקבעו על ידי הבנק המרכז בהתאם לשיקוליו העסקיים כפי שהוא נוהג עם לקוחותיו. (3) התחייבות הבנקים שלא לתבוע כמפורט בפיסקה (1) לעיל תהיה התחייבות בלתי חוזרת שכן אלמלא ניתנה לא היו הממשלה, הסוכנות היהודית והחטיבה להתיישבות מעמידים פקדונות ומענקים להסדר. ב. יראו מושב כמצטרף להסדר בהתקיים כל אלה: (1) חתימת המושב על הסכם או כתב התחייבות לביצוע ההסדר כפי שקבעה מינהלת ההסדר לרבות קבלת אישור האסיפה הכללית של המושב לכך. (2) קבלת הלוואות פרישה מן הבנקים - לפרעון חוב המושב הדורש פרישה ולפרעון חלקו בחוב הארגון והמפעלים לרבות גרעונותיהם כפי שיקבע על ידי המינהלה - ולרבות מתן בטחונות ומסמכים אחרים להנחת דעת הבנק נותן ההלוואות. (3) הצטרפות ארגון הקניות בו חבר המושב, להסדר על פי התנאים הקבועים בהסכם זה. ג. (...)". ו. בהתאם למוסכם בהסדר המושבים הוקמה "מינהלת הסדר למשק המושבי" (להלן - "מינהלת ההסדר"), שמונתה לשמש כגוף המבצע של הסדר הסיוע על פי העקרונות ודרכי הפעולה שנקבעו בהסדר המושבים. ז. המשיבה פנתה ובקשה כי חובותיה לנושים יוסדרו על פי התנאים והעקרונות שהותוו בהסדר המושבים ובדו"ח ועדת רביד. ח. בהתאם להוראות ההסדר הוכנה למשיבה, על ידי מינהלת ההסדר, תוכנית פיננסית הנושאת את התאריך 28.2.89. ט. ביום 12.3.89 החליטה האסיפה הכללית של המשיבה על קבלת אשראים לזמן ארוך לשם ביצוע הסדר המושבים. י. ביום 27.3.89 חתמה המשיבה על כתב התחייבות בעניין הצטרפותה להסדר המושבים. בהמשך להתחייבות האמורה חתמה המשיבה על כתב התחייבות כלפי המבקש, בנק לאומי לישראל בע"מ, שנקבע כבנק המרכז (להלן - "הבנק"). יא. כחלק מהסדר המושבים העמיד הבנק למשיבה אשראי צמוד מדד בסך של 2,740,000.- ש"ח לתקופה של 15 שנים מיום העמדתו. לצורך קבלת האשראי האמור חתמה המשיבה, ביום 27.3.89, על בקשה לקבלת אשראי צמוד מדד ועל תנאי ניהול חשבונות דביטוריים. סכום של 118,000.- ש"ח מתוך האשראי האמור יועד לסילוק חובות המשיבה לארגון קניות מושבי הצפון. יב. בו ביום, 27.3.89, הודיע הבנק למשיבה כי הואיל ובמסגרת ההסדר הועמדה למשיבה הלוואה אשר תמורתה נזקפה, בין היתר, על חשבון חוב ארגון הקניות לא יתבע הבנק את המשיבה על פי הערבויות ההדדיות שחתמה המשיבה לטובתו. יג. בעקבות הצטרפותה של המשיבה להסדר המושבים הוטל עליה לסלק חוב בסך כולל של 1,615,000.- ש"ח (רק חלק מסכום זה היה בשל ערבותה של המשיבה לארגון הקניות ו/או מפעליו, ואילו היתרה היתה בשל חובות המשיבה לנושים שונים). בעקבות כך הוטל על 63 משקי האגודה היטל בסך של 8,000.- ש"ח לכל משק כתשלום "על חשבון ההטלה כאמור". בנוסף לתשלום האמור בסך של 8,000.- ש"ח, שהוטל על חברי המשיבה באופן שווה, הוטלה יתרת החוב הנ"ל על החברים הפעילים באגודה המשיבה על פי מפתח המבוסס על שימוש בהון ובפעילות המשקית של כל חבר מן החברים הפעילים. תשלום החברים נעשה על דרך חיוב כרטיס החברים באגודה המשיבה בסכומי ההיטל שהאגודה הטילה עליהם במסגרת הסדר המושבים. יד. ביום 4.3.92 חוקקה הכנסת את חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב - 1992. 3. פירוט ההליכים א. המשיבה פנתה למשקם ובקשה, בשם חבריה, בקשה כפולה: ראשית, לפטור את חבריה מחלף ערבות לפי סעיף 16(ב) לחוק ההסדרים ולהחיל עליהם את הוראות סעיף 16(א) לחוק בלבד. שנית, להורות כי יש לנכות מחלף הערבות תשלומים אשר שולמו על ידי חברי האגודה. ב. ביום 19.1.95 נתן המשקם את פסקו שהוכתר כ"החלטה". בפתח הפרק "היקף חלף הערבות לפי החוק", קבע המשקם כי - "א. במקרה דנן עולה לכאורה כי ההטלות שהוטלו על החברים במסגרת הסדר רביד נעשו הן לאור הערבויות ההדדיות של החברים לחובות האגודה, והן לאור ערבויות האגודה לארגון [ארגון מושבי הצפון (בפירוק). ע.ג.] ולמעשה ההטלות שהוטלו על החברים במסגרת הסדר רביד הן במהותן חלף ערבות שמצא אח"כ את ביטויו בסעיף 16(א) ו16-(ב) לחוק ההסדרים וכך יש לדעתי לראות את סעיף 16 כממשיך את הסדר רביד". (סעיף 6 לפסק המשקם). בהמשך סעיף 6 לפסקו קבע המשקם כי: "(...) התחייבות הבנקים שלא לתבוע בגין הערבויות של האגודה אינה מבטלת את עצם קיומן של הערבויות הנ"ל. משמע, אין המדובר בהפקעה של החיוב, אלא בשלילת זכות התביעה של הבנק לגבות מהאגודה כספים בגין הערבויות לארגון. מכאן הרי שהתחייבות הבנקים, כאמור לעיל, אינה גורעת מהוראת סעיף 16(ב) לחוק ההסדרים, במובן זה שהוראות סעיף 16(ב) לחוק ההסדרים יחולו על חברים באגודה שהצטרפה להסדר רביד והטילה בהתאם להסדר זה הטלות על חבריה. כלומר, מאחר וערבות האגודה לארגון הקניות חיה וקיימת, ולא הופקעה ע"י "מכתבי אי התביעה", שניתנו לאגודה ע"י הבנקים הרי שמתקיים לדעתי התנאי האמור בסעיף 16(ב) לפיו "האגודה ערבה לחובות של ארגון חקלאי שבו היא חברה" ועל כן על החברים באגודה חל סעיף 16(ב) לחוק". בסעיף 7 לפסקו קבע המשקם כי - "(...) מהסכומים בהם חייבים החברים לפי סעיף 16 לחוק ניתן לנכות ולהפחית את הסכומים בהם חוייבו החברים ע"י אגודתם במסגרת הסדר רביד ככל שסכומים אלו שולמו ע"י החברים בשל ערבותם או ערבות אגודתם". בכך התייחס המשקם לחיובים שנעשו בכרטיסיהם של החברים במשיבה. המשקם חתם את פסקו מיום 19.1.95 בקובעו, בסעיף 8, כהאי לישנא: "8. לסיכום אני קובע כי על חברי האגודה חלות הוראות סעיף 16 לחוק ההסדרים. סכומים ששילמו או שחוייבו בכרטיסי החברים באגודה ואשר מקורם בשל ערבותם או ערבות אגודתם, ניתן לנכות מסכומי חלף הערבות הכל בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 16(ו) לחוק. באשר לגובה הסכומים אותם יוכל כל חבר לנכות בהתאם לסעיף 16(ו) לחוק - אני קובע כי על כל אחד מחברי האגודה להגיש לי ראיות ומסמכים בדבר הסכומים ששולמו ו/או הסכומים בהם חויבו כרטיסיהם באגודה בשל ערבותם או בשל ערבות אגודתם. בעקבות זו אחליט בדבר שיעורי הניכוי מחלף הערבות לגבי כל חבר בנפרד. החברים ימציאו הראיות והמסמכים כאמור תוך 30 יום מיום שיומצא פסק דין חלקי זה לידי האגודה שתדאג ליידע את חבריה בנדון". ג.ביום 28.2.95 נתן המשקם את פסקו המשלים. מדובר בהחלטה קצרה שבה ציין המשקם כי בעקבות הפסק מיום 18.1.95 המציאה לו האגודה - "(...) אישור מפורט לפי שמות החברים ולפיו הנ"ל שילמו לאגודה בשל ערבותם לאגודה ובשל ערבות האגודה לחובות ארגון מושבי הצפון את הסך של 8,000.- ש"ח בתאריך 30.4.89. על המסמך חתמו גם החברים". המשקם הוסיף וציין בהחלטתו כי הומצא לו גם אישור מרואה החשבון ארנון כרם, מברית הפיקוח "בחן" המעיד כי חשבונם של החברים הנ"ל בספרי האגודה חויב וכי יתרות החברים כוללות את החיוב האמור. על שום כך סיכם המשקם את החלטתו לאמור: "לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי יש מקום לנכות מסך חלף הערבות שהחברים חייבים בו סכום של 8,000.- ש"ח שערכם ליום 31.12.90 הינו בסך 10,578.- ש"ח. מסתבר כי סכום הניכוי האמור עולה על הסכומים על פי סעיפים 16(א)+(ב) לחוק ליום 31.12.90 ולכן אין להטיל על החברים תשלום בגין חלף הערבות". ד. ביום 2.3.95 הגיש הבנק את בקשתו לביטול הסעיפים 7 ו8- לפסק המשקם (המרצת פתיחה 95/317). הבנק פנה למשקם ובקשו לעכב את ביצוע פסקו "ולהמנע מלדון בבקשות החברים עד לקבלת החלטה בבקשה לביטול סעיפים 7 ו8- לפסק המשקם". ה. הבנק טען כי "הופתע" משהתברר לו שכבר ביום 28.2.95 נתן המשקם את החלטתו: זאת, משום שהבנק לא זומן לדיון ולא נכח בו, ומשום שלא הומצאו לו המסמכים והראיות שהוגשו למשקם "ומבלי שניתנה לבנק האפשרות לבחון מסמכים וראיות אלו ונשמע דברו". על שום כך פנה הבנק למשקם, ביום 8.3.95, ובקשו לבטל את פסק המשקם המשלים. ו. בהחלטתו מיום 13.3.95 דחה המשקם את שתי בקשותיו הנ"ל של הבנק. המשקם החליט כי - "אינני מוצא מקום לבטל את החלטתי מיום 28.2.95. כאמור, ההחלטה היא פועל יוצא של החלטתי מיום 18.1.95 ולדעתי לא היה מקום לזמן את הבנק לדיון ומכאן שאין מקום לטענת הבנק שלא היתה לו הזדמנות לטעון בפני". ז. בעקבות כך הגיש הבנק בקשה לתיקון התובענה שבהמרצת פתיחה 95/317 (המר' 95/1470). לאור הסכמת באי כח הצדדים ניתנה רשות לתקן את התובענה כמבוקש. ח. במועד מאוחר יותר, ולאור חקיקתו של חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מספר 2), התשנ"ו1996-, הגיש הבנק בקשה נוספת לתיקון התובענה (המר' 96/2347). ט. באי כח הצדדים הסכימו כי - "(...) הבקשה תתוקן בהתאם לטענות בת.ה. 96/2347 מבלי שיהא בכך משום הסכמה לטענות הכלולות בבקשה זו". כן הסכימו באי כח הצדדים לכך שבית המשפט יכריע בתובענה על סמך החומר המצוי בתיק בית המשפט והסכמות הצדדים. 4. טענות המבקש א. ביחס לפסק המשקם מיום 19.1.95 טען הבנק, באמצעות בא כוחו המלומד, עו"ד נמרוד טפר, כי מן הדין לבטל את הפסק בשל טעות גלויה על פני הפסק. טעות זו התבטאה בכך שהמשקם קבע כי הטלת חובות מהאגודה לחבריה מהווה תשלום, וכי חיוב חבר בכרטיס האגודה מהווה תשלום הניתן לניכוי לפי סעיף 16(ו) לחוק ההסדרים. חיוב כרטיסי החברים באגודה, טען עו"ד טפר, אינו מהווה תשלום. לטענת בא כח הבנק הפרשנות המרחיבה שנתן המשקם להוראות סעיף 16(ו) לחוק ההסדרים הינה בבחינת טעות גלויה על פני הפסק המצדיקה את ביטולו. ב. ביחס לפסק המשלים טען בא כח הבנק כי פסק זה "ניתן בחוסר סמכות מחמת פגיעה חמורה בכללי הצדק הטבעי וזכות הטיעון של המבקש. המבקש סבור כי פסק המשקם המשלים מושתת על טעויות הגלויות על פני הפסק. המבקש סבור כי לא ניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו בעניין זה". 5. טענות המשיבה א. בא כוחה המלומד של המשיבה, עו"ד דרור הרפז, טען כי המשקם נתפס לכלל טעות כאשר דחה את הטענה שנטענה בפניו כי לא קמה חבות בתשלום חלף ערבות. אחד התנאים לחבות בתשלום חלף ערבות על פי סעיף 16(א) ו16-(ב) לחוק ההסדרים הוא קיומה של ערבות האגודה לחובות הארגון [כאמור בסעיף 16(ב) לחוק], או ערבות החבר לחובות האגודה [כאמור בסעיף 16(א)]. בא כח המשיבה טען כי "לאחר ששולמו במסגרת הסדר רביד כל חובות האגודה, הוציאו נושי האגודה מכתבי הפטר לאגודה". היות וכך, טען עו"ד הרפז, לא התקיים התנאי בדבר קיומה של ערבות. על שום כך טען בא כח המשיבה כי - "(...) גם אם יגיע בית משפט נכבד זה למסקנה כי יש לבטל את החלטת המשקם בעניין הניכויים לפי סעיף 16(ו) עדיין אין מקום להיענות לבקשת הבנק, שכן לאור מכתבי ההפטר, מושתק הבנק מלטעון כלפי האגודה וחבריה לקיומו של חוב לארגון". ב. עו"ד הרפז טען עוד כי בטענתו של בא כח הבנק יש משום הוספת תנאי נוסף להוראות סעיף 16(ו) לחוק ההסדרים: הסעיף אינו קובע כי התשלום צריך להעשות לנושה, כטענת הבנק. לפיכך אין מקום לכלול תנאי זה בהוראות הסעיף. ג. לעניין הפסק המשלים - בא כח המשיבה טען כי הפסק המשלים מיום 28.2.95 אינו אלא פועל יוצא מפסק המשקם מיום 19.1.95. בפסק המשלים התייחס המשקם לבקשות פרטניות של חברי האגודה. לפיכך, טען בא כח המשיבה, לא היה מקום לזמן את הבנק לדיון בשלב השני ולאפשר לו להשמיע את טענותיו. על שום כך, טען עו"ד הרפז, מן הדין לדחות את טענות הבנק ביחס לפסק המשלים. 6. דיון א. המשיב מס' 2 (בנק הפועלים בע"מ) הודיע לבית המשפט כי יכבד כל החלטה שתנתן על ידי בית המשפט ובקש לפוטרו "מהופעה והתייצבות בתיק זה". ב. המשיב מס' 3 (בנק החקלאות לישראל בע"מ) הודיע לבית המשפט כי הוא תומך בבקשה המתוקנת לביטול פסק משקם וכי יקבל כל החלטה שתנתן על ידי בית המשפט. על כן בקש לשחררו מלהופיע לדיונים בהליך. ג. בהסכמת הצדדים נמחק ההליך כנגד המשיב מס' 4 (בנק המזרחי המאוחד בע"מ) עוד ביום 19.9.95. 7. באשר לפסק המשלים: א. סבורני כי הצדק בעניין זה הוא עם הבנק. המשקם הנכבד נתפס כאן לכלל טעות כאשר סבר כי הואיל וקבלת המסמכים והראיות שהיוו את הבסיס למתן הפסק המשלים הם "פועל יוצא" מן הפסק המקורי, הרי שאין עוד צורך לזמן את הבנק ולשמוע את דבריו. ב. סבורני כי השתלשלות העניינים, כפי שפורטה לעיל, מצביעה על ליקוי באופן פעולתו של המשקם המצדיק את ביטול הפסק המשלים. זכותו של כל בעל דין, בהליכים בפני המשקם על פי חוק ההסדרים או בהליכים בפני בורר על פי חוק הבוררות התשכ"ח1968-, להיות שותף לכל הדיונים המתקיימים בעניינו, ולהגיב על כל ראיה או טענה המושמעות נגדו, אם על דרך של חקירת העדים ואם על דרך של השמעת טענות: השוו לספרה של פרופ' סמדר אוטולנגי, "בוררות - דין ונוהל", מהדורה שלישית מורחבת, סעיפים 451, 452. העובדה שהנושא שנדון בפסק המשלים היה תולדה של הפסק המקורי, כשלעצמה, אינה מצדיקה הימנעות מזימונו של אחד מבעלי הדין, במקרה זה הבנק, ליטול חלק בדיונים. הבנק לא היה חייב לקבל את טענות המשיבה, ואת הרשימה שהוכנה על ידה ובה שמותיהם של החברים והסכומים ששולמו על ידם, כאמת מוכחת, והיה זכאי לקבל את המסמכים לידיו, לעיין בהם, ולחקור את עורכיהם, אם רצה בכך. בנסיבות העניין התקיימה כאן עילת ביטול לפי סעיף 28(א)(2) לחוק ההסדרים, יחד עם העילה המנויה בסעיף 24(4) לחוק הבוררות. לאור אופיה של עילת הביטול הנדונה, והואיל ואינני משוכנע כי המחדל הנ"ל לא גרם לעיוות דין, אני סבור כי הבנק עובר במקרה זה גם את המשוכה המצויה בסעיף 26(א) לחוק הבוררות. אשר על כן אני עומד לקבל את התובענה ככל שהדבר נוגע לפסק המשלים, לבטלו ולהחזיר את העניין למשקם להשלמת המלאכה, תוך מתן הזדמנות לבנק לקבל את הראיות, לחקור את העדים או את עורכי המסמכים, אם יראה צורך בכך, ולהשמיע את טענותיו. 8. באשר לעניין חיוב כרטיסי החברים: א. סעיף 16 לחוק ההסדרים, כנוסחו בעת שהמשקם נתן את פסקו, קבע כדלקמן: "16. חלף ערבות (א) חבר באגודה חקלאית ישתתף בתשלום חובותיה, שנצברו עד יום תחילתו של חוק זה, הן בשל חברותו בה והן בשל ערבויותיו לחובותיה, בנוסף לחובו האישי כפי שייקבע על פי סעיפים 12 ו15-, בסכום שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים; לצורך חישוב חיובו של החבר כאמור יחולק החוב הכולל של האגודה במספר החברים בה לאחר שינוכו ממנו חובות החברים לאגודה וחובות הערבים לפי סעיף קטן (ה), ותיווסף אליו יתרת החובות של אותם חברים באגודה ושל אותם ערבים כאמור שהמשקם קבע כי אין ביכולתם לפרעה. (ב) היתה האגודה ערבה לחובות של ארגון חקלאי שבו היא חברה, שנצברו עד יום תחילתו של חוק זה, ישתתף כל חבר בה בתשלום סכום נוסף שלא יעלה על 5,000 שקלים חדשים; לצורך חישוב חיובו של החבר כאמור, יחולק החוב הכולל של הארגון החקלאי בניכוי חובות האגודות החקלאיות כלפיו, במספר חברי האגודות החקלאיות שערבו לו. (ג) (...). (ד) (...). (ה) (...). (ו) מהסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ינוכה כל סכום ששילם החבר בשל ערבותו או בשל ערבות אגודתו לפי העניין, אחרי היום הקובע כערכו ביום הניכוי; שילם החבר סכום שעלה על הסכומים האמורים, ינוכה הסכום מהחוב הבסיסי שלו; לעניין זה "כערכו ביום הניכוי" - הסכום ששילם החבר כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן, מהמדד הידוע ביום התשלום ועד המדד הידוע ביום הניכוי". (ז) (...). (ח) על אף האמור בכל דין או הסכם לא יוטלו על חבר באגודה חקלאית או על אגודה חקלאית חיובים נוספים בשל ערבות כאמור בסעיפים (א) ו-(ב) מעבר לאמור בסעיף זה". ב. התשלומים בסך של 8,000.- ש"ח, וכן הסכומים שהמשיבה הטילה על החברים הפעילים שבאגודה על פי המפתח המבוסס על שימוש בהון ובפעילות המשקית שולמו על ידי חברי האגודה, לידי המשיבה, תוך חיוב כרטיסיהם, המנוהלים על ידה, בדרך הפעולה המקובלת באגודות שיתופיות שבה מתבצעות פעולות תשלום מרוכזות. לכתבי הטענות צורף אישור של רואה חשבון המאשר את חיוב כרטיסיהם של החברים כאמור. אינני רואה מדוע חיוב כרטיסו של חבר באגודה שיתופית, חיוב המהווה את חלקו של החבר בסילוק חובה של האגודה בשל ערבותה לארגון החקלאי שבו היא חברה, לא ייחשב כתשלום "ששילם החבר בשל ערבותו או בשל ערבות אגודתו לפי העניין", כאמור בסעיף 16(ו) לחוק ההסדרים. שהרי כל מערכת ההתחשבנות בין החבר לאגודה, הן לזכות והן לחובה, נעשית באמצעות כרטיסו של החבר באגודה! העובדה שהתשלום לא נעשה באופן ישיר, מן החבר אל הנושה, כשלעצמה, אינה מעלה ואינה מורידה: כשם שהבנק לא היה טוען לכשרותו של תשלום אילו היה נעשה באמצעות בנק כלשהו, המשמש צינור להעברת כספים לנושה, כך אין מקום להלין על כך שהתשלום במקרה זה בוצע כאשר המשיבה הינה הצינור להעברת הכספים באופן מרוכז לנושים. ג. יש לזכור כי המשיבה הצטרפה להסדר המושבים ועשתה את כל הדרוש כדי לקיים את שהוטל עליה, לרבות נטילת הלוואות, וגביית השתתתפותם של חבריה בסילוק החובות. הסדר המושבים וחוק ההסדרים בעקבותיו, נועדו לתכלית ראויה, חשובה וברורה: לפתור את המשבר המתמשך במגזר החקלאי כדי למנוע את התמוטטותם האפשרית של אלפי יחידות משקיות בחקלאות, את הסבל הכרוך בכך ואת אובדן רכושם ועתידם של חקלאים רבים. כן נועדו ההסדר והחוק להבטיח את שיקומם של חייבים במגזר החקלאי: השוו לדברי כבוד הנשיא לשעבר שמגר, ולדברי כבוד הנשיא ברק בע.א. 93/6821, רע"א 94/1908 ורע"א 94/3363 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נגד מגדל כפר שיתופי ואח', פד"י מט' (4) עמ' 221, בעמ' 337-338, ובעמ' 444, בהתאמה. על שום כך, נראה לי כי הפירוש לפיו חיוב הכרטיס כאמור מהווה, אכן, תשלום כאמור בסעיף 16(ו) לחוק ההסדרים, הינו פירוש המגשים את תכלית החוק. ד. ביום 10.1.96 קבלה הכנסת את חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי (תיקון מספר 2), התשנ"ו1996-. בתיקון זה הוחלף סעיף 16(ו) באחר, שזו לשונו: "(ו) מהסכומים האמורים בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) ינוכה כל סכום שקבע המשקם כי הינו זכות של הגורם החקלאי כלפי האגודה בה הוא חבר, כערכו ביום ההסדר, וכן כל סכום ששילם החבר בשל ערבותו או בשל ערבות אגודתו, לפי הענין, אחרי היום הקובע, כערכו ביום הניכוי; שילם החבר סכום שעלה על הסכומים האמורים, ינוכה הסכום מהחוב הכולל שלו. לענין זה, "כערכו ביום הניכוי" - הסכום ששילם החבר כשהוא מוצמד למדד המחירים לצרכן, מהמדד הידוע ביום התשלום ועד למדד הידוע ביום הניכוי". בא כח הבנק ביקש ללמוד מן התיקון האמור כי המשקם "הרחיב בפסק המשקם את היקפו של סעיף 16(ו) לחוק אל מעבר למה שקבע המחוקק בתיקון מס' 2 לחוק". לדבריו, המשקם לא התנה את הניכוי בקיום יתרת זכות באגודה ואיפשר ניכוי של כל חיוב בכרטיס. לדעתי אין ללמוד מתיקון מס' 2 הנ"ל אלא על כוונתו של המחוקק להוסיף ולהקל, להוסיף ולהיטיב עם הגורמים החקלאים, על ידי כך שאיפשר לקחת בחשבון, לעניין הניכוי מ"חלף הערבות", "כל סכום שקבע המשקם כי הינו זכות של הגורם החקלאי כלפי האגודה בה הוא חבר". כך, למשל, מכח תיקון זה ניתן לנכות מ"חלף הערבות" גם יתרת זכות הרשומה בכרטיסו של חבר באגודה גם כשהיתרה האמורה לא יועדה, מלכתחילה, כלל, להשתתפות החבר בסילוק חובותיה של האגודה. ניתן לראות בתיקון זה רק צעד נוסף באותו כיוון שבו הוחל עם חקיקת חוק ההסדרים. אך איני סבור כי ניתן להסיק מן התיקון את שמבקש בא כח הבנק להסיק. התיקון האמור לא שינה דבר לגבי השאלה אם חיוב כרטיסו של חבר, כאשר החיוב נעשה לצורך תשלום חלקו של החבר בחובות האגודה מכח ערבותה, מהווה "תשלום" אם לאו. ה. עיינתי בפסק דינה של כבוד השופטת א. פרוקצ'יה, מבית המשפט המחוזי בירושלים, בה"פ 95/225 בנק הפועלים נגד מושב צלפון וחברי המושב, שצורף לתיק בית המשפט בידי בא כח הבנק. כבוד השופטת פרוקצ'יה קבעה בפסק דינה כי המשקם בעניין שנדון בפניה טעה טעות גלויה על פני הפסק בכך שקבע כי חיוב בכרטיס החבר כמוהו כתשלום לנושה. אני חולק, בכל הכבוד, על מסקנתה הנ"ל של כבוד השופטת פרוקצ'יה. בעניין ה"פ 95/225 הנ"ל הבחין בית המשפט המחוזי בירושלים בין שתי מערכות יחסים: האחת, מערכת היחסים שבין הנושה מצד אחד, והאגודה והחבר מצד שני. והשניה, מערכת יחסים פנימית שבין האגודה לחבר. במערכת היחסים הפנימית מתנהלת התחשבנות פנימית בין החברים לאגודה. במהלכה נרשמים בכרטיס החבר זיכויים וחיובים שונים שהם רלבנטיים להתחשבנות בין החבר לאגודה - "(...) אולם אין להם השלכה ישירה על חיובי האגודה כלפי הנושה, וממילא אין להם השלכה ישירה על חיובי האגודה כלפי הנושה, וממילא אין להם השלכה על גובה החוב של החבר כלפי הנושה בגין חובות האגודה בהתאם לסעיף 16. ממילא, אלה גם אינם ניתנים לניכוי בהתאם לסעיף 16(ו) לחוק. אילו ביקש המחוקק לאפשר ניכוי חיובים שונים שהחבר חוייב בהם בהתחשבנות בינו לבין האגודה מהחוב שהוא חב לנושה או לקחת בחשבון זיכויים שונים שהחבר זוכה בהם בחשבונו באגודה, אף שהנושה לא קיבל כל תשלום בגינם, היה עליו להבהיר כוונתו זו במפורש. אין להסיק כוונה כזו מכללא, שכן כוונה כזו סותרת לא רק את מילותיו המפורשות של החוק אלא גם את רוח ההסדר כפי שגובש בחוק המקורי". (שם, בעמ' 5 ו6- לפסק הדין). כשלעצמי אני סבור כי אין כל רלבנטיות לאבחנה בין שני סוגי מערכות היחסים שפורטו על ידי בית המשפט (שאני מסכים כי הן אכן קיימות) לבין העניין העומד על הפרק: הסוגיה הדורשת פתרון הינה אך השאלה אם חיוב בכרטיס הינו "תשלום" על פי סעיף 16(ו) אם לאו. לדידי אין בסעיף 16(ו) כל התייחסות לדרך ואופן התשלום. לפיכך, דעתי היא כי חיוב בכרטיסו של חבר באגודה, הנוהגת לבצע תשלומים מרוכזים, לצורך תשלום חלקו של החבר בחובות האגודה, כמוהו ככל תשלום אחר. 9. סוף דבר לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את הבקשה לביטול פסק המשקם מיום 19.1.95. ב. אני מקבל את הבקשה בעניין הפסק המשלים מיום 28.2.95: אני מבטל את הפסק המשלים ומורה להחזיר את העניין למשקם להשלמת המלאכה, תוך מתן הזדמנות לבנק לקבל את הראיות, לחקור את העדים או את עורכי המסמכים, אם יראה צורך בכך, ולהשמיע את טענותיו. ג. אני מחייב את המבקש, בנק לאומי לישראל בע"מ, לשלם למשיבה מס' 1, אגרא יוקנעם אגודה שיתופית בע"מ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000.- ש"ח בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום מלא בפועל. פיסקה 9 של פסק דין זה הושמעה בפומבי בנוכחות עו"ד נמרוד טפר, בא כח בנק לאומי לישראל בע"מ המופיע גם בשם חברו עו"ד משה שפורן, בא כח אגרא יוקנעם בע"מ.משקם