האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה:

.Iההליך
.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי בחיפה (אב-בית-הדין - השופט גרוס; נציגי הציבור - ה"ה רון וגולדשטיין; תב"ע שם/553-0) אשר דחה את עתירתו של המערער להכיר באירוע תאונתי שארע לו ביום 31.12.1579 כתאונת עבודה.
.2העובדות הצריכות לעניין תוארו על-ידי בית-הדין האזורי, בהחלטת הביניים מיום 16.3.1982כלהלן:ו
"א) התובע יליד שנת 1932עובד כצייר שלטים בגרפיקה כעובד עצמאי; ב) ביום 31.12.1979 עסק בצביעות שלטים בגודל של 160ס"מ אורך על 40 ס"מ רוחב ולאחר שסיים צביעת שלט אחד השאיר אותו לייבוש בחצר. הוא פנה לרחוץ את ידיו ולהיכנס הביתה, לפתע ראה שהשלט שהציב בחצר להתייבש עומד ליפול. הוא הסתובב לכן במהירות לכיוון השלט כדי למנוע את נפילתו. בזמן שהסתובב עשה תנועה לא טובה והחל להרגיש כאבים ברגלו השמאלית ומפאת הכאבים בהם נתקף פלט צעקה אשר נשמעה על-ידי בניו, שחשו לעזרתו והכניסו אותו הביתה, שם נעשו לו קומפרסים, אך בלילה נמשכו הכאבים. הרגיש שרגלו כבדה ולא יכול היה להלך בה; ג) למחרת היום נסע במונית למרפאת לין למחלקת תאונות ולפי המלצת הרופא נשאר בבית למנוחה של 5ימים. בינתיים הוזמן לו תור לרופא אורטופד ולאחר טיפול על-ידי רופא זה הופנה לבית-החולים בקריית בנימין, שם אושפז מום 23.1.1980עד ליום 7.3.1980; ד) לאחר שחרורו מבית-החולים קריית בנימין קיבל תעודה רפואית (נ/3); ה) התובע נכה צה"ל. בזמן שירותו ב- 1961קיבל מכה בגב והיה בטיפול רפואי; ו) בשנת 1978היה מעורב בתאונת דרכים. בתאונה זו נתפס לו הגב, אך לא נפגע ברגלו ועקב תאונת דרכים זו היה בטיפול רפואי במשך חודשיים והכאבים בגבו עברו".

.3בהחלטת הביניים הנ"ל מינה בית-הדין מומחה-יועץ רפואי מטעמו והציג לפניו שאלות אלה:נ
"א) האם יש לראות בהופעת הכאבים בהם נתקף התובע ביום התאונה אירוע תאונתי או תופעה פתולוגית הנובעת בלעדית ממצב בריאותו של התובע עובר לתאונה? ב) אם התשובה לשאלה (א) היא חיובית ובאירוע תאונתי אכן מדובר, לאיזה גורם היתה השפעה רבה יותר על בוא התקף הכאבים ביום התאונה, האם היה זה האירוע בעבודה או מצב בריאותו הקודם?".
.4בחוות-דעתו מיום 4.4.1982השיב המומחה הרפואי:ב
"א) את הכאבים בהם נתקף התובע ביום התאונה אין לראות כאירוע תאונתי, אלא כתופעה פתולוגית הנובעת ממצב בריאותו הקודם של התובע. ייתכן ומצב בריאות קודם זה הוחמר מעט כתוצאה מהאירוע התאונתי.
ב) למצב הקודם היתה השפעה גדולה יותר על מצבו הנוכחי של הנפגע ועל מצבו בעטייה של התאונה".
.5בהודעת הערעור הודיע בא-כוח המערער, כי:ו "הערעור מתייחס לנקודה אחת והיא, שטעה בית-הדין שלמרות שקבע שהתאונה נשוא הדיון החמירה את מצבו, דחה את התביעה בנימוק שהמצב הרפואי הקודם השפיע בהרבה יותר".
בטיעונו בעל-פה הוסיף בא-כוח המערער וטען, כי ארע אירוע תאונתי מוגדר:נ תנועה סיבובית מהירה, תנועה לא טובה, ומייד - התפרצות הכאבים. בית-הדין אשר הושפע מהפסיקה בעניין אוטם שריר הלב, נזקק לחוות-דעת רפואית. המומחה היה בדעה שהאירוע הפתאומי בעבודה תרם את תרומתו. המדובר בתאונה העומדת בפני עצמה ובגינה לא היה המערער מסוגל לעבוד מאותו רגע. השאלה בה יש להכריע היא, אם נותרה נכות כתוצאה מהתאונה. אך זו שאלה שעל ועדה רפואית לענות בה.
.6בא-כוח המוסד השיב, כי מה שנחזה כתנועה לא טובה היתה תנועה רגילה, התוצאה היתה לא רגילה. השאלה היא, האם די בכך כדי שהמקרה יוכר כתאונת עבודה במסגרת הוראות סעיף 39סיפא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968
[להלן - החוק).
.Iiפסק-דין
.1שני דברים אינם שנויים במחלוקת:ב א) דבר היותו של המערער בעל
"היסטוריה עשירה של כאבי גב" כאמור בחלק "דיון" שבחוות-דעתו של המומחה הרפואי; ב) אירוע בעבודה - תנועה סיבובית מהירה ובלתי-מבוקרת, שסופה התקף כאבים חריף שהצריך טיפול רפואי וגרם לאי-כושר עבודה. משראה בית-הדין האזורי לסווג את
המקרה כתאונה שאינה תוצאה מגורמים חיצוניים הנראים לעין, נזקק לחוות-דעת של מומחה-יועץ רפואי. דא עקא, שחל שיבוש מה בדו-שיח שבין "איש המשפט" לבין "איש הרפואה", החל בשאלות שנשארו וכלה בתשובות שניתנו.
.2המומחה נשאל, אם הופעת הכאבים היתה בבחינת "אירוע תאונתי" או "הופעה פתולוגית הנובעת בלעדית ממצב בריאותו..." (סעיף 3(א) להליך). המומחה השיב, כי המדובר בתופעה פתולוגית על רקע המצב הבריאותי הקודם (המלה בלעדית לא הוזכרה), אך ייתכן שמצב בריאות קודם זה הוחמר מעט כתוצאה מהאירוע התאונתי. לשאלה השניה, הבאה כהתפתחות מהראשונה, המשיך המומחה הרפואי והסביר, כי "לצב הקודם היתה השפעה גדולה ביותר על מצבו הנוכחי של הנפגע ועל מצבו בעטייה של התאונה".
.3ברי שלא על המצב הנוכחי מבקשים להיוועץ במומחה-יועץ רפואי. שכן על השאלה. אם המצב הקודם "הוחמר מעט" או הרבה, ועל השאלה, לאיזה גורם היתה השפעה רבה יותר על המצב הנוכחי - על שאלות אלה תשיב ועדה רפואית אשר לה הסמכות לקבוע "אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה היא נובעת כך" (סעיף 61(א) (1) לחוק). על המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-הדין לחוות דעה בשאלה, אם התקף הכאבים שפקד את המערער ביום 31.12.1979היה בבחינת תאונת עבודה.
.4בשל הדמיון הרב בין המקרה דנן, עד כל נסיבותיו, לבין המקרה שנדון בדב"ע שם/8- 0(יצחק דהן - המוסד לביטוח לאומי; לא פורסם) רואה בית-הדין ללכת בעקבות אותו פסק-דין. גם שם דובר במבוטח בעל היסטוריה עשירה של כאבי גב, אשר עשה תנועה לא נכונה במהלך עבודה, חדל לעבוד ונזקק לטיפול רפואי. המומחה-היועץ הרפואי מטעם בית-הדין היה בדעה, שהעבר הרפואי השפיע יותר מהאירוע התאונתי על ההחמרה. את פסק-דינו פתח בית-הדין בכך, שחזר ותאר את נסיבות המקרה, את התנוחה, את התנועה ובהמשך ציטט מחוות-דעתו של המומחה, כי נסיבות מעין אלה אינן נסיבות שביום-יום "וכי ההחמרה שנגרמה במצבו (ההמרה חולפת, לדעתו) באה כשל "תנועה לא נכונה". על כן פסק בית-הדין, כי די באלה -
"כדי להגיע למסקנה שאכן בתאונת עבודה עסקינו, קרי - באירוע פתאומי, בלתי- צפוי מראש, תוך כדי ועקב העבודה, שניתן לאתרו במקום ובזמן, וכתוצאה ממנו לא היה המערער מסוגל להמשיך לעבוד ונזקק לטיפול רפואי. בנסיבות אלה מצויים כל היסודות הדרושים להכרה באירוע מסוים כתאונת עבודה.
על כך שהמקרה ארע 'תוך כדי' עבודה - לית מאן דפליג. אשר לקשר הסיבתי ('עקב') הרי שהקשר הוכר, הן כחלק מהרקע העובדתי והן לפי אמת מידה של השיקול הרפואי.
.5באמור עד כה אין כדי לקבוע, בעד איזה פרק זמן מגיעים דמי פגיעה בעבודה ואם מגיעה גמלת נכות. על שאלה אחרונה זו תשיב ועדה רפואית. עניין דמי הפגיעה הינו בסמכותו של פקיד התביעות שיחליט בו על סמך אישורים רפואיים שהוגשו לו".


.5אנו סבורים כי טוב, במקרה דידן, לאמץ את האמור במובאת דלעיל, כולל את האמור בסעיף 5אודות חלוקת הסמכויות בין פקיד התביעות והוועדה הרפואית.
.6הערעור מתקבל, ואנו מצהירים כי המערער נפגע בתאונת עבודה ביום .31.12.1979המשיב ישלם לו הוצאות בסך 000, 5שקלים בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במושב

  2. תאונה בעבודת חקלאות

  3. תאונת עבודה של יערן

  4. תאונת עבודה עם באגר

  5. תאונת עבודה במסגריה

  6. תאונת עבודה של מסגר

  7. תאונת עבודה עם מעדר

  8. תאונת עבודה של מתדלק

  9. תאונת עבודה עם מכונה

  10. שלוש תאונות עבודה

  11. עבירות של אי הדרכת עובד

  12. תאונת עבודה מעצב שיער

  13. העסקת ילד תאונת עבודה

  14. זיפות גג תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה של ספרנית

  16. פגיעה בעין תאונת עבודה

  17. פגיעת ראש בתאונת עבודה

  18. גב נתפס - תאונת עבודה

  19. התקף אסטמה תאונת עבודה

  20. בקע מפשעתי תאונת עבודה

  21. אובדן עין בתאונת עבודה

  22. מכה במצח - תאונת עבודה

  23. פגיעה ב-3 תאונות עבודה

  24. טיול מחלקתי תאונת עבודה

  25. תאונת עבודה עם מיכלי גז

  26. בקע מפשעתי כתאונת עבודה

  27. טריקת דלת - תאונת עבודה

  28. תאונת עבודה חובת המעביד

  29. חתך עמוק ביד תאונת עבודה

  30. כריתת אצבע בתאונת עבודה

  31. כוויות מתנור תאונת עבודה

  32. הפרדת רשתית - תאונת עבודה

  33. הרמת משא כבד תאונת עבודה

  34. הפעלת עגורן - תאונת עבודה

  35. הפרדות רשתית כתאונת עבודה

  36. חיתוך ברזל - תאונת עבודה

  37. תאונת עבודה עם עגלה חשמלית

  38. תאונת עבודה פיצוץ חומר נפץ

  39. מכות בעבודה - תאונת עבודה

  40. התרגזות בעבודה כתאונת עבודה

  41. הפרעה נפשית עקב תאונת עבודה

  42. פירוק טפסנות - תאונת עבודה

  43. קפיצה על צינור - תאונת עבודה

  44. ריב בעבודה מוכר כתאונת עבודה

  45. פגיעה בבית החזה בתאונת עבודה

  46. חזרה לעבודה לאחר תאונת עבודה

  47. חיתוך אלומיניום - תאונת עבודה

  48. תאונת עבודה של ישראלי בארה''ב

  49. 19% נכות צמיתה, בגין תאונת עבודה

  50. נפילת חלק של רכב על הראש בעבודה

  51. תאונת עבודה בזמן הכשרה מקצועית

  52. תאונת עבודה תוך כדי ירידה מסולם

  53. אי הפסקת עבודה לאחר תאונת עבודה

  54. תאונת עבודה בגלל כלי עבודה פגום

  55. פיצויים לעובד בניין בתאונת עבודה

  56. תאונת עבודה בנמל בזמן טעינת מטען

  57. נפגע בתאונת עבודה כשהיה בן שבע עשרה

  58. תאונת עבודה של מפעיל טירות מתנפחות

  59. סתירות עובדתיות בתיאור תאונת עבודה

  60. החלקה על חתיכת חרסינה - תאונת עבודה

  61. איבוד ראייה לכמה שניות בתאונת עבודה

  62. האם ירי בעבודה נחשבת לתאונת עבודה ?

  63. האם תנועה לא נכונה מהווה תאונת עבודה

  64. סטיה מהדרך מהעבודה לבית - תאונת עבודה

  65. פגיעה בעצב ביד - תאונת עבודה של תופרת

  66. חזה אוויר בגלל מאמץ פיזי - תאונת עבודה

  67. תאונת עבודה במפעל אחרי החתמת שעון נוכחות

  68. תאונת עבודה של עובד שכיר שעבד מהמחשב בבית

  69. דימום בחוט השדרה, מלפורמציה AVM כתאונת עבודה

  70. 27 אחוז נכות מתאונת עבודה לאחר הפעלת תקנה 15

  71. האם תאונה בזמן הכשרה מקצועית מהווה תאונת עבודה

  72. האם תאונה בתוך הבית יכולה להיחשב "תאונת עבודה" ?

  73. הורדת נוסע בדרך לעבודה – האם התאונה תאונת עבודה ?

  74. נפגע לטענתו כאשר שימש עובד בבית הנשיא במהלך יום עיון

  75. תאונת עבודה: היד נתפסה בשרשרת ובגלגל השיניים של מכונה

  76. בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה יש לנכות ניכוי רעיוני

  77. פטירת התובע במהלך המשפט בתביעת פיצויים בגין תאונת עבודה

  78. ביטוח לאומי: תאריך תאונת עבודה לא ידוע - נשכח ע"י הנפגע

  79. תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה בגין פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה

  80. תביעה בגין תאונת עבודה של עוזר מפעיל במכונת "מגללה" החותכת נייר מגליל של כ- 20 טון

  81. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון