התקף לב בעבודה בחו''ל

עת עבד המנוח בצרפת, עבר המנוח בדיקת לב ארגומטרית ובמהלכה נפטר.
בכתב ההגנה טענו בשם המוסד לביטוח לאומי, בין השאר, כי במועדים הרלבנטיים "היה המנוח עובד של החברה י.ב.מ. אירופה", המנוח עבד "מחוץ לישראל, ולא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בהתאם לפרק ג' לחוק, על-פי האמור בסעיף 32ל חוק".

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקף לב בעבודה בחו''ל:

.Iההליך
.1בבית-הדין האזורי בתל-אביב (אב-בית-הדין - השופטת ליפס:ו נציגי ציבור
- ה"ה ויינברגר וקנר:נ תב"ע מ/721-0) התבררה תובענה של המערערים נגד המוסד לביטוח לאומי, "להכיר ב'התקף לב' שכתוצאה ממנו נפטר המנוח ז"ל (להלן המנוח) 'כתאונת עבודה' על כל העולה מכך לעניין גמלה מכוח פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי" [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי).
בית-הדין האזורי דחה את התביעה ומכאן הערעור בבית-דין זה.

.2העובדות שקבען בית-הדין האזורי והעובדות העולות מחומר הראיות שבתיק, שלא היו שנויות במחלוקת והרלבנטיות לערעור, הן:ב
א) המנוח עבד בחברת י.ב.מ. ישראל בע"מ (להלן - החברה הישראלית), החל מיום 14.5.1961בתפקידי ניהול שונים; ב) בשנת 1976נחתם חוזה עבודה בין . I.b.m. europe s.aשמושבה בפריס (להלן - החברה האירופית) לבין המנוח. החוזה נערך בטופס של המיניסטריון לעניינים סוציאליים, טופס הנושא את השם "חוזה עבודה לעובדים מחו"ל", ונחתם על-ידי הצדדים - החברה הצרפתית והמנוח - ביום 24.2.1976(להלן - החוזה הצרפתי).
סעיפים רלבנטיים שבחוזה הצרפתי מובאים בסעיף 4שלהלן;
ג) בשנת 1976נערך "מכתב העברה בינלאומית" - .assignment letter internationalהנושא תאריך 19.4.1976, ותוכנו אושר על-ידי המנוח ביום 15.7.1976(להלן - "מכתב ההעברה"). מ"מכתב העברה" עצמו אין ללמוד בשם איזה תאגיד נכתב והיכן נכתב - אם בשם החברה הישראלית ואם בשם תאגיד אחר.
סעיפים רלבנטיים שב"מכתב ההעברה" מובאים בסעיף 3שלהלן;
ד) בתצהיר של מנהל כוח אדם בחברה הישראלית - הוא גם שחתם על "מכתב ההעברה" - נאמר:ו "בחודש אפריל שנת 1976יצא מר רונן לצרפת כדי לעבוד שם לתקופה של כשנתיים עבור החברה .i.b.m. europe s.a" ו"בזמן היותו בצרפת עבד מר רונן עבור י.ב.מ. אירופה בכפוף לנוהלי העבודה ועל-פי ההנחיות כפי שנקבעו על-ידי הנהלת י.ב.מ. אירופה. בתקופת עבודתו עבור י.ב.מ. אירופה שולמו המשכורת, ההטבות וכל שאר התשלומים המתייחסים לעבודתו של מר רונן על-ידי י.ב.מ. אירופה. בעת עבודתו בצרפת שילם מר רונן תשלומי ביטוח לאומי לביטוח הלאומי הצרפתי; ה) חברה בשם ibm international business machines corporationהיא כנראה החברה שלה השליטה הן על י.ב.מ. ישראל והן על י.ב.מ.אירופה האירופית (להלן - י.ב.מ. - בינלאומית); ו) י.ב.מ. - בינלאומית מקיימת תכנית "העברות בינלאומיות שמטרתה בין השאר לספק לי.ב.מ. עובדים שלהם ניסיון בינלאומי ובעיקר להביא לכך ש"אנשי י.ב.מ. יחשבו (במושגים) בינלאומיים כך שי.ב.מ. תפעל כיחידה בכל 126המדינות (להלן - תכנית ההעברות הבינלאומיות); ז) במסגרת הפעלת "תכנית ההעברות הבינלאומיות" הוציאה Personnel- new york ibm international business machines corportion- coporate headquarters- plans and programmsחוברת הסברה ובה עיקרי התכנית (להלן - חוברת ההסברה הבינלאומית). ב"חוברת ההסברה" (עמ' 5) מדובר
ב"תכנית ההעברות הבינלאומיות" כ"תכנית שלנו" (של י.ב.מ. בינלאומית). עת נחקר המצהיר חקירה נגדית, על תצהירו האמור בפסקה ד' לעיל, אמר העד כי את חוברת ההסברה "נותנים לכל היוצא לחו"ל".
.3ההוראות הרלבנטיות ב"מכתב העברה" הן:נ
"העברתך - your assignment- ל:ב ibm ehq paris(י.ב.מ. - המרכז האירופי פריס)". "תפקיד system marketting operation mgr" "המעביד שלך בהעברה בינלאומית הוא י.ב.מ. - המרכז האירופי פריס". "כל עוד הינך מועבר חלות ההוראות של תכנית ההעברות הבינלאומיות - plan the provisions of the international" .assignment סעיף 3(ע' 3) "כל שכרך... במטבע הארץ שבה תעבוד ישולם על-ידי המרכז האירופי .ehqלא שכר ולא התוספת isaישולמו בארצך" (הכוונה לישראל).
סעיף 8"זכויותיך בקופת חולים בישראל, תישמרנה" (במכתב כלולות הוראות התחשבנות עם המרכז האירופי; הוראות מקבילות כלולות בדבר קופת הגמל י.ב.מ. ישראל תוך חיוב המרכז האירופי לשאת בחלקו של המעביד).
.4ההוראה הרלבנטית ש"בחוזה הצרפתי" היא:ו
"ביטוח סוציאלי:נ עובד זר העובד בצרפת נהנה מחוקי הביטחון הסוציאלי בתנאים הקבועים באותם חוקים".
.5ביום 23.6.1978, היינו במסגרת הזמן של "מכתב ההעברה" ו"החוזה הצרפתי", עת עבד המנוח בצרפת, עבר המנוח בדיקת לב ארגומטרית ובמהלכה נפטר.
.6בכתב ההגנה טענו בשם המוסד לביטוח לאומי, בין השאר, כי במועדים הרלבנטיים "היה המנוח עובד של החברה י.ב.מ. אירופה", המנוח עבד "מחוץ לישראל, ולא היה מבוטח בביטוח נפגעי עבודה בהתאם לפרק ג' לחוק, על-פי האמור בסעיף 32לחוק".
.7בית-הדין האזורי החליט "להעמיד לדיון בשלב ראשון את הפלוגתה, האם המנוח היה מבוטח על-פי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי".
.8בפסק-הדין שבערעור קובע בית-הדין האזורי:ב
"מחומר הראיות שהיה בפנינו עולה, אפוא, כי בתקופה שמ- 26.4.1976ועד לפטירתו ביצע המנוח עבודה עבור י.ב.מ. אירופה וכי שכרו שולם לו על-ידי חברה זו בהתאם לחוזה עבודה שנכרת ביניהם בפריז. במלים אחרות, יסוד היסודות של חוזה העבודה, היינו - ביצוע העבודה מחד והתמורה שבצידה מאידך, נקשר בין המנוח לבין י.ב.מ. אירופה בלבד ללא כל קשר עם י.ב.מ. ישראל.

אמנם יוזמת השליחות ותקופתה, גובה השכר ותוספות שונות ששולמו למנוח היו קשורות בדרך זו או אחרת בי.ב.מ. ישראל, אך לא די בכך כדי לקבוע שבתקופה הנ"ל עבד המנוח עבור י.ב.מ. ישראל.
ברור גם מחומר הראיות, כי המנוח נסע לעבוד בי.ב.מ. אירופה לתקופה קצובה וכי אחרי סיום התקופה עמד לחזור לעבוד בי.ב.מ. ישראל ועל כן טבעי הוא הדבר שיישמר שכרו של המנוח בחו"ל כפי שהיה בי.ב.מ. ישראל ערב צאתו לחו"ל וכי יישמרו זכויותיו בקרנות הפנסיה וכו' לצורך רצף הזכויות כאשר יחזור מחו"ל, באותו הקשר יש גם להתייחס למכתבו של מר אלון מ-.18.12.1977
לסיכומו של דבר אנו קובעים כי המנוח הועסק בתקופה הרלבנטית על-ידי מעביד שאינו תושב ישראל וכי חוזה העבודה לא נכר בישראל וכי במקום עבודתו בחו"ל היה המנוח מבוטח בביטוח חובה לפי החוק הצרפתי ועל כן אין הוא מבוטח על-פי סעיף 32שבפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי".
.9עיקר הטענות שהעלה בערעור פרקליטם של המערערים הן:ו
א) המנוח עבד בצרפת "מטעם" החברה הישראלית;
ב) "החוזה הצרפתי" נחתם רק כדי לקבל היתר עבודה בצרפת; ג) המנוח "הושאל" לחברה האירופית; ד) את גובה השכר קבעה החברה הישראלית; ה) (לחלופין) יכול להיות מצב, שבו לעובד, בו-זמנית, שני מעבידים .joint employers .Iiפסק-דין .1לתוצאה בערעור זה אפשר להגיע מהבסיס ששימש לבית-הדין האזורי, ואפשר להגיע אליה מבסיס אחר. אותו בסיס קשור ביחס שבין סעיף 35לחוק הביטוח הלאומי לבין סעיף 32(א) לחוק ובסוגיה הידועה בשם העובד "המועבר", או "המושאל" .lent employee .2עד שנידרש לסעיפי החוק - טוב להעמיד את הביטוח של נפגעי עבודה על הבסיס הנכון. הבסיס הנכון הוא טריטוריאלי - מבוטחים עובדים בישראל בגין תאונות בישראל, ובמקביל חייבים מעבידיהם בדמי ביטוח בעדם. בניגוד לענפי ביטוח אחרים - לא היותו של אדם "תושב" מקנה מעמד של מבוטח ומטיל חובות תשלום דמי ביטוח. בכך גם יימצא הסבר לצורך בתקנות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח, עת במעביד שאינו ישראלי מדובר. עיקרון זה של תלות "טריטוריאלית" חייב את ההרחבה שמסעיף 32ותקנות מיוחדות (תקנות 35- 43לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954), הרחבה הבאה להבטיח אינטרסים של עובדים בחוץ-לארץ שהם תושבי ישראל. כדי לבוא בגדר "ההרחבה" צריך שיתקיימו מספר תנאים, והם:נ

א) בבחינת המובן מאליו - הן המעביד והן העובד הם תושבי ישראל; ב) חוזה העבודה - נקשר בישראל (האפשרות השניה אינה מתעוררת בענייננו).
סעיף 32- סעיף ההרחבה - אינו עומד בפני עצמו:ב פשיטה, שחלים כל שאר הסעיפים שבפרק ג' לחוק, ולענייננו - הדרישה שהתאונה ארעה (תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו - של המבוטח) אצל מעבידו או מטעמו.
.3משילוב הסעיפים 32ו- 35לחוק עולה, כי לזכאות מתאונה בחוץ-לארץ, לא די בקשר זמן וקשר סיבה בין עבודה לתאונה, אלא שצריך בנוסף לכך שאותה תאונה ארעה (תוך כדי ועקב עבודתו של הנפגע) אצל מעבידו או מטעמו, אותו מעביד הוא תושב ישראל (תאגיד ישראלי) והעבודה היא מכוח חוזה שנקשר בישראל.
.4עד שנשיב על השאלה, אם בענייננו התקיימו התנאים, טוב לרכז את עיקר העובדות:ו
א) י.ב.מ. - בינלאומית מפעילה "תכנית העברות בינלאומיות", כי התכנית היא של י.ב.מ. - בינלאומית עולה גם מ"חוברת ההסברה"; ב) במסגרת "תכנית ההעברות הבינלאומיות", נחתם ביום 24.2.1976חוזה עבודה בין י.ב.מ. - אירופה לבין המנוח. בית-הדין יתייחס לאותו חוזה כמחייב ומשקף את המציאות, ולא כחוזה שנערך רק על מנת לצאת ידי חובת החוק הצרפתי. מחומר הראיות עולה גם, כי אכן פעלו על-פי החוזה. לא נוכל לקבל טענה, כי י.ב.מ. - אירופה חתמה על החוזה רק כדי לצאת ידי חובת החוק הצרפתי; ג) חמישה חודשים אחרי שנחתם "החוזה הצרפתי", ביום 15.7.1976, אישר המנוח בכתב כי קרא את "מכתב ההעברה הבינלאומית", הנושא תאריך של שני חודשים אחרי שנערך החוזה הצרפתי, היינו 19.4.1976, ומסכים לתוכנו; ד) תפקידו של המנוח במסגרת י.ב.מ. - איופה נקבע כ"ראש שירות" ו"בזמן היותו בצרפת עבד מר רונן עבור י.ב.מ. - אירופה בכפוף לנוהלי העבודה ועל-פי הנחיות כפי שנקבעו על-ידי הנהלת י.ב.מ. - אירופה. בתקופת עבודתו - עבור י.ב.מ. - אירופה שולמו המשכורת, ההטבות וכל שאר התשלומים - המתייחסים לעבודתו של מר רונן על-ידי י.ב.מ. - אירופה. בעת עבודתו בצרפת שילם מר רונן תשלומי ביטוח לאומי לביטוח הלאומי הצרפתי" (מתצהירו של מנהל כוח-אדם י.ב.מ. - ישראל, המובא בסעיף 2, פסקה ד', בחלק iלעיל). זכויותיו של המנוח (וברור שמדובר ב"זכויות מצטברות") נשמרו ושולמו דמי ביטוח נגד "התחשבנות"; ה) המנוח נפטר עת עבד בצרפת.
.5הדיון בבית-הדין האזורי התנהל, ביסודו של דבר, על בסיס ההנחה שרק אחת מהשתיים - י.ב.מ. - ישראל או י.ב.מ. - אירופה - היתה מעבידתו של המנוח, ובית-

הדין פסק כפי שפסק ובפסיקתו זאת, לדרכו של בית-הדין האזורי, אין אנו מוצאים פסול. אם הברירה היא בין השתיים - י.ב.מ. -- אירופה היתה המעבידה.
.6אמרנו בסעיף 1לעיל, שלתוצאה ניתן להגיע מבסיס אחר, אותו בסיס קשור בסוגיה של "עובד מועבר" או "עובד מושאל", הידוע במיוחד בכל הקשור בביטוח נפגעי עבודה. לבסיס זה טען, לחלופין, גם פרקליטם של המערערים (סעיף 9(ג) שבחלק iלעיל).
.7המקרים שבהם "מועבר עובד" ממעביד למעביד או "מושאל" עובד על-ידי מעביד אחד למעביד אחר, אינם נדירים. ברור שהדיבור "מושאל" פסול מבחינת משפט העבודה והמשפט המקובל, כי העובד אינו חפץ שאותו מעבירים מאחד לשני או שמשאילים אותו אך מקובל הוא בלשון יום-יום.
.8בישראל, לאור מבנהו וגישתו העקרונית של חוק הביטוח הלאומי, בעיית
"עובד מושאל" - ,lent employee- תתעורר רק לעתים נדירות. העובד יקבל גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי, בין שרואים כמעביד את "המשאיל" ובין שרואים כמעביד את
"השואל". השאלה תתעורר רק אם אף אחד מהשניים לא שילם דמי ביטוח, וגם או תתעורר השאלה לא בהתדיינות בין העובד והמוסד, אלא בהתדיינות בין המוסד לבין המעבידים; בענייננו עולה הנושא משום שאחד המעבידים הוא תאגיד זר.
.9ב"קליפת האגוז" אפשר לסכם את נושא "העובד המושאל" כך:נ בין מעביד פלוני לעובד פלוני קיימים יחסי עובד-מעביד. מבלי שיחסים אלה יבואו לידי סיים, נוצר מצב, שבמקביל ועל-פי הסדר בין אותו מעביד למעביד אחר - עובד העובד אצל המעביד האחר. למצב זה חשיבות מיוחדת בארצות הברית, מאחר ואם החייב בגמלה אינו מוסד לביטחון סוציאלי אלא המעביד. טוב, אפוא, ליתן את הדעת לכך, כיצד התפתחה שם ההלכה ומהו הפיתרון. למעביד הראשון נקרא:ב המעביד "הבסיסי", על שום מקום העבודה שמשמש בסיס, ולמעביד השני נקרא:ו המעביד הספציפי.
.10סיכום המצב נמצא בספר ,larson's workmen's compesation law[1], המביא מבחר רב של פסקי-דין בנושא. וזהו הסיכום: "כאשר מעביד כללי - general employer- משאיל עובד למעביד 'ספציפי', הופך המעביד הספציפי לאחראי בפיצויים בגין תאונת עבודה רק אם: א) העובד כרת חוזה שכירות, במפורש או מכללא, עם המעביד הספציפי; ב) העבודה שנעשית היא בעיקרה - assentially- של המעביד הספציפי: ג) למעביד הספציפי הזכות לפקח על פרטי העבודה" (205- . 8P 48.10, larson[1]). חוזר לרסון ואומר, כי הפרזומפציה היא,
"שהמעביד 'הבסיסי' ממשיך לשאת באחריות ואותה פרזומפציה ניתן לסתור רק על-ידי הוכחה שהמעביד חדש בא במקום הקודם. אותה סתירה צריך שתכלול הוכחה, כי נערך החוזה בין המעביד הספציפי לעובד, הוכחה שהעבודה הנעשית היא בעיקרה של המעביד הספציפי ושהמעביד הספציפי נטל את זכות הפיקוח על פרטי העבודה" (שם, [1], בע' 211-8).

.11מכל מערכת העובדות עולה חד-משמעית, כי התקיים כי הדרוש למסקנה, כי בענייננו, לעניין גמלאות מתאונת עבודה, התקיימו כל התנאים שלא לראות את המעביד הישראלי - י.ב.מ. - ישראל - כמעבידו של המנוח ביום 23.6.1978לעניין פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי.
.12חיזוק ישיר לתוצאה אפשר למצוא בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי. מנסח החוק לא הוציא מכלל אפשרות מצב, שבו קיימים בו-זמנית יחסי עובד-מעביד בין פלוני לבין בהנהלתו של מעבידו. מכאן הנוסח בסעיף 35לחוק הביטוח הלאומי הקושר תאונה באירוע (תוך כדי ועקב עבודתו) אצל מעבידו, היינו במצב קונקרטי שבו העבודה הקשורה בתאונה היתה אצל מעביד מסוים. ועת מדובר ביותר ממעביד אחד אותו מעביד שהעבודה בוצעה אצלו; ואשר לעבודה "מטעמו" של המעביד - הפירוש הוא שעבודתו של עובד, אצל האחר, מטעם מעבידו, חדלה להיות עבודה "מטעם" ברגע שקמו יחסים חוזיים ישירים בין אותו עובד לבין המעביד האחר.
.13מכל האמור עולה, כי דין הערעור להידחות ודין פסק-הדין שבערעור כי יאושר, בין מהטעם שנתן בית-הדין האזורי ובין מהטעם העולה מהמבחנים התופסים עת מדובר ב"עובד מושאל" ובין מהעולה מהגדרת "תאונת עבודה" בסעיף 35ומהאמור בסעיף 32(א) לחוק הביטוח הלאומי.
אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון