קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חובת מכרז פנימי בהסכם קיבוצי: .Iההליך .1בבית-הדין האזורי בתל-אביב-יפו (השופטת פורת - דן יחיד; תב"ע מד/5-4) התבררה בקשת צד לדיון בסכסוך קיבוצי (להלן - הבקשה הפותחת בהליך) שהוגשה על-ידי מועצת פועלי תל-אביב-יפו (להלן - מועצת הפועלים), ועד העובדים של "חלמיש" חברה ממשלתית עירונית לשיקום הדיור בתל-אביב-יפו בע"מ (להלן "חלמיש") בעתירה שבית-הדין יצווה על "חלמיש": "א) להימנע מלהעסיק את העובד או כל אחד אחר במשרת סמנכ"ל לענייני שיקום השכונות, או בכל משרה אחרת אצלה, בטרם נערך מכרז פנימי למשרה הנ"ל, בהתאם להוראות סעיף 10 להסכם הקיבוצי המיוחד שבין המשיבה למבקשים; ב) לחלופין, להצהיר על בטלותו של מינוי כאמור במידה וכבר בוצע; ג) לחייב את המשיבה לערוך מכרז פנימי לאיוש משרת סמנכ"ל לענייני שיקום השכונות, או תפקיד דומה לו, יהא שמו אשר יהא". בית-הדין האזורי נעתר לבקשה כך "שעל המשיבה להימנע מלהעסיק כל אדם לרבות מר גבי לוי - במשרת סמנכ"ל בטרם נערך מכרז פנימי למשרה הנ"ל וננקטו יתר ההליכים כמפורט בסעיף 10להסכם הקיבוצי המיוחד אשר בין המבקשים למשיבה". .2העובדות שלהן טענו בבקשה שפתחה בהליך הן: א) על הצדדים חל הסכם קיבוצי מיוחד מיום 31.3.1977(להלן - ההסכם הקיבוצי); ב) הסעיפים הרלבנטיים שבהסכם הקיבוצי מובאים בסעיף 3שלהלן ; ג) בסוף שנת 1983"התפנתה אצל המשיבה ("חלמיש") משרת סמנכ"ל לענייני שיקום השכונות"; ד) על המשרה הפנויה לא פורסם מכרז - לא מכרז פנימי ולא מכרז חיצוני; ה) ביום 14.2.1984הוזמן ועד העובדים למנכ"ל "חלמיש" והמנכ"ל הודיע לוועד על מינויו של מר גבי לוי לתפקיד הסמנכ"ל לענייני שיקום השכונות "וכי המינוי יתבצע בתוך שבוע ימים לערך"; ו) הוועד הודיע למנכ"ל "כי הינו רואה במינוי הפרה של ההסכם הקיבוצי" ודרש "להעמיד את המשרה המוצעת למכרז פנימי"; ז) "המשרה של סמנכ"ל לענייני שיקום השכונות אוישה עד לאחרונה על-ידי אדם שזכה במינוי במכרז"; (לבקשה צורף העתק אותו מכרז כמובא בסעיף 3להלן); ח) במכרז האמור השתתפו מנהלי המחלקות ב"חלמיש", ואם ייערך מכרז חדש "יש סיכוי כי ישתתפו גם הפעם במכרז". .3א) להלן הסעיפים הרלבנטיים בהסכם הקיבוצי: הגדרת עובד "פירושו כל עובד ועובדת במשכורת חודשית בחברה, אך למעט המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי". " .1היקף ההסכם א) הסכם זה חל על כל העובדים כיום או אשר יועסקו בעתיד על-ידי החברה, להוציא את המנהל הכללי וסגן מנהל כללי". " .10סדרי קבלת עובדים חדשים לאיוש משרות מתפנות א) ההנהלה תפרסם מכרז פנימי לגבי כל משרה חדשה הנוצרת בחברה, או לגבי כל משרה מתפנית, להוציא המנהל הכללי ועוזרו האישי, וכן עוזרו האישי של הסמנכ"ל, תוך ציון הכישורים הדרושים והדרגה המוצעת לאותה משרה; בהודעת המכרז יינתן מועד אשר לא יפחת מ- 7ימים (מיום הוצאת הודעת המכרז) ובו יוכלו העובדים להציע את מועמדותם לאיוש המשרה המוצעת. העתק המכרז יישלח לוועד העובדים. לעובדי החברה הקבועים תינתן עדיפות לאיוש המשרה, וזאת בתנאי שהם עומדים בדרישות המכרז; ב) קבעה ועדת המכרזים כי אין מועמדים מתאימים לאיוש המשרה מבין עובדי החברה, תפנה החברה לשירות התעסוקה. במידה ואין שירות התעסוקה מצליח לאייש את המשרה תוך שבועיים, תפרסם החברה מכרז חיצוני. העתק המכרז יישלח לוועד העובדים. על העובד החדש יחולו כל הסעיפים בהסכם זה; ג) לא אוישה המשרה תוך 6חודשים מיום פרסום המכרז הפנימי, או אוישה והתפנתה שוב, על ההנהלה לפרסם מכרז פנימי חוזר"; ב) המכרז האמור בסעיף 2פסקה ז' לעיל הוא מיום 26.11.1981ונאמר בו, בין השאר, בתור "הערה": "המשרה אינה תקנית ותאויש לתקופה של חצי שנת ניסיון. העובד יועסק במסגרת חוזה מיוחד לתקופה זו". .4 בסעיף "טענות" שבבקשה הפותחת בהליך נאמר: "המבקשים טוענים, כי מינויו של לוי למשרת הסמנכ"ל שהתפנתה, כמפורט לעיל, מהווה הפרה של הוראות סעיף 10להסכם ללא כל הצדק לכך; המשיבה שוללת את זכותם של עובדיה לגשת למכרז ולהגיע לקידום בעבודתם; המבקשים יוסיפו ויטענו, כי מעשי המשיבה מבוצעים על-ידיה שלא בתום לב ותוך התעלמות מנורמות מקובלות ביחסי עבודה, ולפיכך זכאים הם לסעדים כדלקמן". .5ב"תשובה" (תגובה) שהגישה "חלמיש", כמתחייב מתקנה 10לתקנות בית- הדין לעבודה (סדר הדין בסכסוך קיבוצי), תשכ"ט-1969, לא הוכחשו העובדות, שלהן טענו בבקשה שפתחה בהליך, וטענו טענות אלה: א) את סעיף 10שבהסכם הקיבוצי יש לקרא "בכפוף לסעיף 1(א) (להסכם) ובכפוף ליתר הוראות ההסכם"; ב) "אין כל חובה בפרסום מכרז למינוי סמנכ"ל למשיבה" ("חלמיש"); ג) דרך מינויו של סמנכ"ל "חלמיש" קבועה בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה- 1975(להלן - חוק החברות הממשלתיות); הוראות אותו חוק עדיפות על האמור בהסכם הקיבוצי, אף אם ההסכם הקיבוצי חל על מינוי סמנכ"ל; ד) "המשרה של סמנכ"ל למשיבה ('חלמיש') הושמטה מתוך טעות סופר ו/או הדפסה מתוך סעיף 10(א)" (להסכם הקיבוצי). .6כן טענו בשם "חלמיש" כי: א) "מינוי סמנכ"ל טעון המלצת המנכ"ל ואישור הדירקטוריון"; ב) "לא ניתן לכפות על המנכ"ל להמליץ על מי שאינו מוצא לנכון להמליץ אלא על מי שלדעת המנכ"ל ראוי להמלצה"; ג) "הדירקטוריון של החברה מאשר את המלצת המנכ"ל ואינו כפוף לכל דרך אחרת של המינוי"; ד) "הדיון בבקשה זאת אינו יכול מטבעו להיות אפקטיבי"; ה) "ההסכם הקיבוצי אינו חל כלל על מינוי סמנכ"ל". .7במהלך הדיון בבית-הדין האזורי, עם ראשיתו, הוגש מטעם המבקשת, בהסכמה, כראיה, תצהיר מאת סגן חשב "חלמיש", ובו נאמר, בין השאר: ".2 אני השתתפתי במשא-ומתן שקדם להסכם הקיבוצי מיום 31.3.1977 (נספח א), בתוקף תפקידי כחבר ועד העובדים באותה עת. .4 בתקופה הרלבנטית, היינו עת התנהל המשא-ומתן, היה בחברת 'חלמיש' סמנכ"ל. בקשת המנכ"ל והסמנכ"ל, כי יותר להם למנות לעצמם עוזרים אישיים, ללא מכרז - נענתה בחיוב על-ידי הוועד, וכך גובש ניסוחו של סעיף 10(א) להסכם". המצהיר נחקר חקירה נגדית על תצהירו ואמר, בין השאר, שעת נחתם ההסכם הקיבוצי "היה בחברה מנכ"ל אחד וסמנכ"ל אחד". כן אמר המצהיר "היום יש משנה למנכ"ל שהוא לדעתי כמו סמנכ"ל וזה מעין תוספת משרה לסמנכ"ל". "הסמנכ"ל נבחר למועצת העיריה ועזב את העבודה". .8ביסודו של פסק-הדין שבערעור - פסק-דין המקבל בעיקרו את העתירה כפי שהובאה בבקשה שפתחה בהליך - כללים אלה: א) סעיף 1וסעיף 10שבהסכם הקיבוצי פועלים במישורים שונים ואין "קיימת כפיפות" ביניהם; ב) ניתן ליישב את האמור בחוק החברות הממשלתיות עם האמור בהסכם הקיבוצי לעניין מכרזים; ג) את העובדה שבסעיף 10להסכם הקיבוצי, עת מונים את נושאי המשרות שעליהן אינה חלה חובת המכרז, "הושמטה" משרת הסמנכ"ל, אין לייחס ל"טעות סופר" ואין לייחס ל"השמטה בשוגג", אלא שהכתוב "משקף את כוונת כורתי ההסכם". בפסק-הדין שבערעור מעלה בית-הדין האזורי דרך להפעלת מכרז שתענה הן על המתחייב מההסכם הקיבוצי והן על המתחייב מחוק החברות הממשלתיות. .9עיקר הטענות שהעלה ב"נימוקי הערעור" הפרקליט שייצג את "חלמיש" הן: "א) בית-הדין קמא לא התייחס להוראה חשובה בהסכם הקיבוצי, דהיינו - הגדרת 'עובד' בפסקה א' של פרק ה"הגדרות", הפותח את ההסכם; ב) בית-הדין קמא לא הסיק את המסקנות המשפטיות הנכונות מקריאתן-כאחת של הוראות ההסכם הקיבוצי, ובמיוחד טעה בפירוש שנתן להוראות הסעיפים 1(א) ו- 10(א) להסכם הקיבוצי; ג) בית-הדין קמא לא התייחס לכך, שקריאתו של סעיף 10(א) להסכם הקיבוצי כאילו הוא חל על מינוי סמנכ"ל, איננה עולה בקנה אחד עם שאר ההוראות שבסעיף 10, ועם הוראות אחרות שבהסכם האמור". כן כלולה בנימוקי הערעור טענה המתייחסת לדרך, שקבע בית-הדין האזורי, לקיום המכרז. הטענה היא, שאותה דרך אינה מתיישבת, לא עם חוק החברות הממשלתיות (סעיף 32(א) (5)) ולא עם סעיף 10(א) להסכם הקיבוצי. .10 עם פתיחת הדיון בערעור ציין בית-הדין, שטוב שבמרכז טענות הצדדים תעמודנה השאלות: א) היחס שבין סעיף 1וסעיף 10שבהסכם הקיבוצי; ב) היחס שבין ההסכם הקיבוצי לבין חוק החברות הממשלתיות; ג) היש לשנות מהכתוב בסעיף 10להסכם הקיבוצי על-ידי הוספת נושא משרה לאלה המפורטים בסעיף כנושאי משרה שחובת המכרז לא חלה עליהם. בנוסף עלתה, ביזמת בית-הדין, השאלה, אם בחברה מכהן רק סמנכ"ל אחד. .11 בטיעון בעל-פה הדגיש הפרקליט המלומד, שייצג את "חלמיש": א) סעיף 1שבהסכם הקיבוצי אינו מוגבל לסמנכ"ל אחד בלבד, יכול ויהיו יותר מסמנכ"ל אחד ובתנאי שנשארים "במסגרת 'תום לב' ולא מגיעים לשימוש לרעה בסמכות"; ב) בפסק-הדין שבערעור לא הזכיר בית-הדין האזורי את הגדרת 'עובד' בסעיף ההגדרות שבהסכם הקיבוצי; ג) ההבחנה בין סעיף 1להסכם לבין סעיף 10להסכם, מבחינת המישור בהם הם פועלים, הינה מוטעית; ד) הוצאת "המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי" "מהיקף ההסכם הקיבוצי" (סעיף 1(א) שבהסכם) היתה "מיותרת" לאור הגדרת "עובד" במבוא; ה) סעיף 10שבהסכם הקיבוצי, כשלמות, מביא לתחולת ההסכם על "המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי" וזו תוצאה הנוגדת במפורש את סעיף 1שבהסכם הקיבוצי. דוגמה בולטת לכך תמצא בהתייחסות לסעיף 10(ב) להסכם הקיבוצי, המפנה להזדקקות לשירות התעסוקה כאחת הדרכים לאיוש המשרה; ו) פירוש של סעיף 10להסכם הקיבוצי, כפי שפרשו פסק-הדין שבערעור, מביא לתוצאה שאין בה הגיון; ז) אשר לחוק החברות הממשלתיות - אין העניין מחייב דיון עקרוני בשאלת "שילוב מינוי עם מכרז", באשר, על כל פנים, הדרך שסומנה בפסק-הדין שבערעור אינה מתיישבת לא עם החוק ולא עם ההסכם הקיבוצי. .12בטיעוניו הדגיש הפרקליט שייצג את המשיבים - מועצת הפועלים וועד העובדים - כי בשעתו מונה הסמנכ"ל על-פי מכרז והפנה תשומת לב בית-הדין ל"מכרז פנימי", שהעתקו צורף לבקשה שפתחה בהליך. דבר זה מעיד, לטענתו, על הפירוש ש"חלמיש" עצמה נתנה לסעיף 10שבהסכם הקיבוצי. אשר לטענות הקשורות בדרך שפסק-הדין שבערעור הציע להפעלת "מכרז", עת מדובר בסמנכ"ל - טען הפרקליט, שהאמור לעניין זה בפסק-הדין אינו הוראה אופרטיבית, אלא המלצה או דוגמה גרידא. .13בעקבות שאלה שהוצגה על-ידי בית-הדין נאמר, שעתה מכהן בחברה גם משנה למנכ"ל. הפרקליט שטען ל"חלמיש", בתגובתו, מחה על כך שמעלים עובדות, שלא הוכחו במהלך הדיון בבית-הדין האזורי. .14עם גמר טענות הפרקליטים שייצגו את הצדדים, ביקש נציג מועצת פועלי תל-אביב לאמר דבר וזה התאפשר לו, לא מכוח סעיף 30(ב) לחוק בית-הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אלא מכוח היותו אחד הצדדים להליך. ייאמר, שקורה לעתים שבית-הדין מאפשר לצד להליך לומר דבר על אף העובדה שהינו מיוצג על-ידי עורך-דין, שכבר אמר את דברו. מדבריו של נציג מועצת הפועלים נציין רק שהוא הביע חשש לשינוי קו, לפיו מונה בשעתו סמנכ"ל על-פי מכרז ועתה מבקשים לקפח את העובדים ולמנות סמנכ"ל על-פי שיקולים פוליטיים. את עצם הפניה לבית-הדין הסביר נציג מועצת הפועלים ברצון לקיים יחסי עבודה תקינים ולשמור על ההסכם הקיבוצי. .Iiפסק-דין .1פסק-דין בערעור זה יבוא מפירוש ההסכם הקיבוצי, ליתר דיוק הסעיפים 1 ו- 10שבו, פירוש תוך התייחסות לחוק החברות הממשלתיות. העיקרים המנחים .2עד שנבוא לפרש וליישם, נתווה את העיקרים שצריך שינחו את בית-הדין בעשותו זאת. הכללים שיותוו אין בהם כדי לחדש והם: א) הסכם קיבוצי צריך לפרש כשלמות; ב) צריך שתינתן משמעות ונפקות לכל הוראה והוראה שבהסכם, וכשאין הוראה אחת מתיישבת עם זולתה, יש ליתן עדיפות להוראה ספציפית; ג) הוראות שבהסכם הקיבוצי, המגבילות היקף תחולתו של ההסכם או הקובעות סייגים לתחולה, יש לפרש פירוש דווקני; ד) בשירות הציבורי "שירות ציבורי" במשמעות הרחבה ביותר - הנורמה הרצויה הוא איוש משרות בדרך מכרזים: מכרז פנימי - להבטחת זכות העובדים להתקדם בעבודתם ועל-ידי כך גם הבטחה למקום העבודה, כך שלא ייווצר מצב של אנטי-סלקציה, שתביא לעזיבת עובדים טובים והמשך עבודה של עובדים אחרים; מכרז פומבי- כדי להבטיח לציבור שהטובים ביותר יתקבלו לעבודה ולא "הקרובים ביותר"; ה) משבהוראה בהסכם קיבוצי, הקובעת איוש משרות בדרך מכרז, מצוי סייג למכרזים לפרש את הסייג פירוש דווקני; ו) עת מדובר בהוראות שבחוק ובהוראות שבהסכם קיבוצי ועל פניהן אלה אינן מתיישבות עם אלה יש לעשות כל מאמץ שיביא ליישוב הניגודים או הניגודים הדומים; ז) חייבים הצדדים לנהוג ב"הגינות" בכל הקשור בקיומו של ההסכם הקיבוצי. פירוש ההסכם הקיבוצי כשלמות .3שני סעיפים שבהסכם הקיבוצי צריכים פירוש לענייננו וכאמור הם הסעיפים 1ו- .10העומד לדיון בענייננו הוא נושא איוש משרות. לשון אחר - "קבלת עובדים". קבלת עובדים הוא אחד הנושאים הלגיטימיים להסכם קיבוצי (סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז- 1957(להלן - חוק הסכמים קיבוציים)) ובמידה ומדובר ב"קידום עובדים", ולאו דווקא קבלת עובדים חדשים, לגיטימי הנושא במסגרת "תנאי עבודה" (סעיף 1לחוק הסכמים קיבוציים). כאמור, לא נקבע שקבלת עובדים או קידומם בדרך של "מכרז" היא דרך מחייבת ביחסי עבודה קיבוציים. אבל משנכללו בהסכם הקיבוצי הוראות המחייבות מכרז לאיוש משרות - לפנינו מסכת ספציפית-מיוחדת, ויש ליתן לה את המשמעות העולה מאותן הוראות. .4באים לסעיף 10שבהסכם. בסעיף 10(א) נקבע העיקרון של מכרז פנימי כראשית הדרך לאיוש משרות. לעיקרון שהונח - סייג. הסייג מוצא את ביטויו במלים "ל"להוציא המנהל הכללי ועוזרו האישי וכן עוזרו האישי של הסמנכ"ל". משקוראים את סעיף 10כלשונו וכפשוטו. אינה מתעוררת ולא יכולה להתעורר השאלה, מה הדין באיוש משרה של סגן המנהל הכללי. השאלה אינה מתעוררת, ואינה יכולה להתעורר, מהטעם הפשוט שלפנינו פירוט נושאי המשרות, שעליהם לא חלה חובת המכרז הפנימי, ואותו נושא משרה - הסמנכ"ל - אינו ביניהם. כדי להגיע למסקנה, שגם סגן המנהל הכללי כלול ברשימת הסייגים, צריך להוסיף לרשימת נושאי המשרות נושא משרה חדש היינו להרחיב את רשימת הסייגים. .5בית-הדין האזורי לא ראה לנכון לעשות כן. השאלה היא, אם טעה בית-הדין האזורי בסירובו. אמרנו כבר, שפשוטו של לשון מביא לכך, שאין סגן מנהל כללי בגדר הסייג. הוספתו לסייג אפשרית רק בהתקיים תנאים מיוחדים ביותר, כי ככלות הכל מדובר בפגיעה בזכויות המונחות ביסודו של הסעיף, היינו מכרז - הן כזכות "אובליגטורית" ביחסים בין הצדדים להסכם הקיבוצי והן כזכות "נורמטיבית" של העובד כפרט, הרואה את עצמו מועמד למשרה. בית-הדין האזורי לא ראה להרחיב את הסיוג, כאשר מצא בכתוב ביטוי נאמן לכוונת הצדדים. .6השאלה היא, אם בכל הנתונים אשר היו בפני בית-הדין האזורי היה כדי לבסס מסקנתו זאת של בית-הדין האזורי. שוב ייאמר, שבכדי להרחיב את הסייג ולהוסיף מלים בנוסח הסעיף, מלים שמשמעותן רבה ביותר, צריך שתהיה טעות בולטת במסקנתו של בית-הדין האזורי. .7סעיף 10(א) להסכם הקיבוצי, בכל הנוגע לענייננו, כלשונו, הוא ברור ואינו צריך פירוש: איוש משרות הוא בדרך מכרז; היוצא מן הכלל הן משרות של "המנהל הכללי ועוזרו האישי וכן עוזרו האישי של הסמנכ"ל - "חד וחלק. דחיית הבקשה על-ידי בית-הדין האזורי או קבלת ערעור זה מחייבת הרחבת הסייג האמור ("להוציא המנהל הכללי" וכו') על-ידי הרחבתו, כך שהכלל לא יחול גם על סגן המנהל הכללי. לא נאמר, כי לא ייתכן מקרה שבו יוסיף בית-הדין על הכתוב בהסכם הקיבוצי. ייתכן שיעשה כן בנסיבות מיוחדות ביותר, עת ברור מ"ההקשר התעשייתי" שיישום ההסכם כלשונו מביע למצב בלתי-נסבל וכי לו הצדדים נתנו דעתם לשאלה - ודאי הדבר שהיו כותבים במפורש ומוסיפים את המלים, שמבקשים מבית-הדין שיוסיף. זאת יעשה בית-דין במקרים נדירים ביותר, עת יחסי עבודה סדירים מחייבים זאת; במקרים נדירים שבעתיים - עת מדובר בהרחבת סייג לכלל, שהוא כשלעצמו טוב - איוש משרות בדרך מכרז. .8השאל היא, אם ענייננו הוא מאותם מקרים נדירים ביותר המצדיק תוספת מלים להסכם הקיבוצי והרחבת סייג לכלל, שעקרונית טוב הוא. תשובה לשאלה מחייבת התייחסות למספר עובדות שלא חלקו עליהן. יצוין, שהעובדות כולן מפי "המבקשים" בהליך העיקרי, באשר - מטעמים אשר עמה - לא כפרה "חלמיש" במערכת העובדות שהועלתה בבקשה שפתחה בהליך (סעיף 5פתיחה שבחלק iלעיל), לא העלתה גרסה משלה לעובדות, לא הגישה ראיות משלה ואשר לעדות בשם "המבקשת" - לא חקרה חקירה נגדית בשאלות הרלבנטיות לשאלה שהוצגה, או שחקרה והעד עמד בתשובותיו על הגרסה המקורית. אותן עובדות הן: א) סעיף 10(א) נוסח כפי שנוסח עת ב"חלמיש" היתה משרה מאוישת של סגן מנהל כללי; ב) הסעיף נוסח כפי שנוסח תוך הענות לבקשת המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי "כי יותר להם למנות לעצמם עוזרים אישיים" (מובא מתצהיר סגן החשב הכללי - סעיף 7שבחלק iלעיל). די בשתי העובדות האמורות בסעיף הקודם כדי לקבוע, שהכתוב משקף פרי משא- ומתן ורצון הצדדים, כך שבית-הדין לא יוסיף על הסייג לכלל. נוסיף ונציין עוד מספר עובדות ויתברר, שגם "ההקשר התעשייתי"-המפעלי אינו מחייב התערבותו של בית-הדין ו"תיקון" ההסכם הקיבוצי, כלשונו. העובדות הן: א) בעת עריכת ההסכם הקיבוצי כיהן כבר ב"חלמיש" סגן מנהל כללי, שמונה בעבר, כך שדרך מינויו אינה רלבנטית לענייננו; בפעם הראשונה, ועל-פי חומר הראיות - היחידה, שעלה הצורך למנות סגן מנהל כללי עת חייב כבר ההסכם הקיבוצי - הזדקקו למכרז פנימי; ב) לא הוסבר, בראיות, על-ידי "חלמיש", כיצד משרת סגן המנהל הכללי, שהיתה מאוישת בעת המשא-ומתן על ההסכם הקיבוצי, הפכה, לעניין המכרז הפנימי האמור, ל"משרה (ש)אינה תקנית" שתאויש ל"תקופת של חצי שנה" (סעיף 3, פסקה ב', שבחלק iלעיל); ג) המשרה הלא תקנית לחצי שנה אוישה לתקופה ארוכה שנמשכה "עד לאחרונה" (סעיף 2, פסקה ז', שבחלק iלעיל); ד) באותו פרק זמן מונה "משנה למנכ"ל", "וזה מעין תוספת משרה לסמנכ"ל" - "הסמנכ"ל נבחר למועצת העיריה ועזב את העבודה" (דברי סגן החשב, בחקירה נגדית על תצהירו - סעיף 7, קטע שני, שבחלק iלעיל). מהעובדות שגובשו בקטע הקודם אפשר ללמוד, הן כיצד "חלמיש" עצמה פרשה את סעיף 10(א) להסכם הקיבוצי, בקשר לאיוש משרת סגן המנהל הכללי, והן על מצב חדש ש"חלמיש" יכול ויצרה עם המינוי של משנה למנהל הכללי. שני אלה במצטבר אינם מצדיקים התערבות של בית-הדין, במגמה להרחיב את הסייג לכלל שביסודו של הסעיף, כדי לענות על צרכים מ"הקשר תעשייתי-מפעלי", לקידום יחסי העבודה במפעל. .9ברור, אפוא, שלא בהיסח הדעת לא נכללה משרת הסמנכ"ל בפטור ממכרז. בזמן החתימה על ההסכם הקיבוצי נתנו ביטוי למשרת מנכ"ל על-ידי פטור ממכרז, והוסיפו שתי משרות, שכנראה המעביד ביקש לכלול בסייג והצד השני הסכים. מכאן, שבדין קבע בית-הדין האזורי, שהנוסח של סעיף 10להסכם הקיבוצי כפי שהינו משקף את כוונת הצדדים והוא הקובע. .10טען הפרקליט המלומד, אשר ייצג את "חלמיש", כי יישום סעיף 10(א) על משרת סמנכ"ל מביא לתוצאה, שאינה מתיישבת עם ההסכם, כשלמות, באשר הדבר מביא לכך, שמכוח סעיף 10(ב) יחול ההסכם הקיבוצי על העובד שימונה, היינו גם על סמנכ"ל. וזה והיה בניגוד לאמור בסעיף 1להסכם. על שאלת היחס בין סעיף 10וסעיף 1נעמוד בהמשך. בשלב זה די שייאמר, כי מהכלל שיש לקרוא הסכם קיבוצי כשלמות עולה, כי את הסיפא לסעיף 10(ב) צריך לקרוא תוך זיקה לסעיף 1, היינו, כי "על העבד החדש יחולו כל הסעיפים הכלולים בהסכם זה" - כולל סעיף 1המתייחס לסמנכ"ל, ולעניין זה סעיף 1הוא הספציפי. .11אף את הטענה, שסעיף 10(ב) מפנה לשירות התעסוקה ומכאן הכרחי שישתמע כי אין הסעיף חל על סמנכ"ל, אין לקבל. הסעיף אינו מדבר על הזדקקות לשירות התעסוקה מכוח סעיף 32לחוק שירות התעסוקה, תשי"ט-1959, היינו זיקת חובה ללשכת התעסוקה, אלא פניה לשירות התעסוקה כשירות וולונטרי העושה "בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם" (סעיף 1לאותו חוק). במשמעות זאת אין שוני בין פניה באמצעות מודעה בעתונות ובין פניה לשירות התעסוקה. .12באשר לפירוש דווקני של סעיף 10להסכם הקיבוצי נחזור לעיקרון, שבשירות ציבורי איוש על-ידי מכרז הוא הדרך הרצויה. משדרך זאת אומצה בהסכם קיבוצי, כל פירוש הבא לצמצמה הוא פירוש חריג, שצריך טעם מיוחד כדי שיעמוד. .13לסיכום האמור עד כאן: מסעיף 10להסכם הקיבוצי והראיות שהיו בפני בית-הדין מגיעים למסקנה, שלא שגה בית-הדין האזורי במסקנתו, כי הסמנכ"ל לא הוצא מגדר חובת המכרז. .14הכלל של פירוש ההסכם הקיבוצי כשלמות (סעיף 2, פסקה א' לעיל) מביא אותנו. לטענה בשם "חלמיש", ועניינה סעיף 1להסכם הקיבוצי (סעיף 3שבחלק iלעיל). בין העיקרים שמנינו בסעיף 2לעיל מצוי גם העיקר, שצריך שתינתן משמעות ונפקות לכל הוראה והוראה שבהסכם. דווקא קריאת סעיף 1וסעיף 10שבהסכם הקיבוצי כעומדים בפני עצמם, היא שתביא לתוצאה, שלה טוענים בשם "חלמיש". לעומת זאת, יישום הכלל המחייב פירוש ויישום של הסכם קיבוצי כשלמות, תוך זיקה הדדית של הוראותיהם של הסעיפים השונים והעדפת הספציפי על המיוחד, לא תביא לאותה תוצאה. ראשית, נושא המכרזים הוא ספציפי ועדיף על הכלל שבסעיף .1שנית, צדק בית-הדין האזורי בראותו את שני הסעיפים כפועלים במישורים שונים, אם כי לאו דווקא במינוח שבית-הדין נתן. במינוח המקובל - סעיף 1דן במישור האינדיבידואלי-הנורמטיבי, וסעיף 10דן בראש ובראשונה במישור האובליגטורי - חיוב בין הצדדים להסכם, ובתנאים מסוימים - גם בנורמטיבי. שלישית, כבר הסברנו מדוע אין הכרח שמינוי בדרך מכרז יביא ליישום כל שאר הוראות ההסכם על הסמנכ"ל (סעיף 10לעיל). .15טענו, שעצם הכללת המנהל הכללי בסייג שבסעיף 10להסכם הקיבוצי היתה מיותרת, באשר מכוח סעיף 1להסכם ממילא הסעיף לא היה תופס בגינו. כאן מבקשים מבית-הדין לא להוסיף נושא משרה לסייג שבסעיף 10להסכם, אלא למחוק נושא משרה. במלים אחרות "מהיקב או מהגורן" לשנות, להוסיף או לגרוע והעיקר שנגיע לתוצאה. .16משמדובר בפירוש הסכם ויישומו, תוך זיקה הדדית בין הוראותיו השונות, יש ליתן את הדעת לטענתו של הפרקליט, שייצג את "חלמיש", כי שגה בית-הדין האזורי בכך שכלל לא התייחס להגדרת "עובד" שבסעיף ההגדרות בהסכם הקיבוצי. אכן, בפסק-הדין שבערעור אין הפניה לאותה הגדרה, אך מהזדקקות לאותה הגדרה לא תבוא ישועה והימנעות ממכרז. אכן, בהגדרת "עובד" נאמר "עובד פירושו כל עובד ועובדת במשכורת חודשית בחברה, אך למעט המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי" (מובא בסעיף 3, בחלק iלעיל). זאת היא הגדרה כללית, אך אין בה כדי לגרוע מן העובדה, שבחלק האופרטיבי של ההסכם הקיבוצי מצאו הצדדים לנכון לומר במפורש, לעניין היקף תחולת ההסכם, כי אין הוא חל על המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי. לשון אחר, כאשר רצו בעלי ההסכם להוציא מהמסגרת את המנהל הכללי ואת סגן המנהל הכללי עשו זאת במפורש. הוא הדין אזכור המפורש של מנהל כללי בסעיף 10להסכם. .17בסעיפים 8, 9ו-11- 13לעיל הגענו לתוצאה, עת קוראים את סעיף 10 להסכם בפני עצמו. האמור בסעיפים 10ו-14- 15לעיל מאפשר סיכום, עת מיישמים את הסעיפים 10ו- 1להסכם תוך זיקה הדדית. לסיכום נאמר, שסעיף 10מסדיר נושא אחד - מכרזים על מי שחובת המכרז חלה - ומשפעלו לפי סעיף 1; והמשרה אוישה, פועל סעיף .1 חוק החברות הממשלתיות וההסכם הקיבוצי .18במסגרת הערעור לא טענו עוד בכל חריפותה את הטענה, שטענו בבית-הדין האזורי, כי ההסכם הקיבוצי נוגד את הסעיף 32(א) (5) וסעיף 37שבחוק החברות הממשלתיות (סעיף 5, פסקה ג', שבחלק iלעיל) וטוב עשו. טענו בערעור, כי הדרך, שעליה הצביע בית-הדין האזורי, אינה מתיישבת - לא עם ההסכם הקיבוצי ולא עם הסעיפים 32(א) (5) ו- 37לחוק החברות הממשלתיות (סעיף 9שבחלק iלעיל). אשר טענו הוא, שדרך המכרז, כאמור בהסכם הקיבוצי, בביצועה, אינה מתיישבת עם חוק החברות הממשלתיות. הדגיש הטוען, שענייננו אינו מחייב לדון בשאלה העקרונית של היחס בין מינוי לפי חוק החברות הממשלתיות ובין מכרז, ושוב - טוב שהדגיש זאת. כבר בפסק-הדין בעניינן עמירב, [1] (בע' 105) עמד בית-דין זה בהרחבה על כל הקשור במכרז ובמינוי מכוח חוק. נוסיף ונדגיש, שגם בחוק שעמד לדיון באותו עניין - חוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט- 1959- הבחין המחוקק עצמו הבחן היטב בין מינוי למכרז, ועת רצה לפטור מי שמתמנה על-ידי הממשלה גם מחובת מכרז - עשה זאת במפורש (סעיפים 12ו- 5לחוק שירות המדינה (מינויים)). ערים אנו לכך, שבענייננו חובת המכרז לא באה מכוח חוק, אלא מכוח הסכם קיבוצי, אך לתוצאה - יישוב מינוי ומכרז - אין עובדה זאת משנה. מן הראוי לציין, שגם מפסק-הדין הנ"ל וגם מקריאת חוק החברות הממשלתיות אפשר להסיק, כי האמור בסעיף 32(א) (5) לחוק החברות הממשלתיות אינו דן כלל בדרך בחירתם של עובדים - אם בדרך מכרז, אם בדרך פרסום מודעה בעתון ואם בדרך טובה אחרת במסגרת שירות לציבור. אשר הסעיף בא להסדיר הוא, לא כיצד ייבחרו העובדים, אלא איזה אורגן מהאורגנים הפועלים במסגרת החברה רשאי למנות "פקידים בכירים" ואלה רבים, כמפורט בסעיף 32(א) (4). לשון אחר - הסעיף בא להגביל את סמכותו של המנהל הכללי למנות עובדים ולעניין מינויים של "פקידים בכירים" - להעניק לו סמכות של ממליץ בלבד. .19כאן המקום להתייחס לטענה, שחזרו וטענו בצורות שונות בבית-הדין האזורי, כי למכרז לא תהיה משמעות, כאשר המנהל הכללי לא ימליץ בפני הדירקטוריון של החברה למנות את האיש הזוכה במכרז (סעיף 6שבחלק iלעיל). טענה זאת מהטענות, שעצם העלאתן פסולה וראויה לכל גינוי. מן הטענה יכול וישתמע, כי המנהל הכללי של "חלמיש" מודיע מראש שהוא יתעלם מההסכם הקיבוצי, מפעולה במסגרת ההסכם הקיבוצי ומהחלטה של גוף המוסמך לכך במסגרת מכרז שפורסם כדין. אם כך יהיה ישכח המנהל הכללי את תפקידו, את מקומו ואת מעמדו כמפעיל סמכות מכוח חוק. הסמכות להמליץ נתונה לו כפיקדון לטובת החברה. "טובת החברה" כוללת גם קיום יחסי עבודה סדירים ושקידה על כיבוד הסכמים קיבוציים. בכל אלה נתון הוא לפיקוח הדירקטוריון ובשלב סופי גם לפיקוח הרשות השיפוטית. זאת ועוד - פעולה, שמשמעותה המעשית התעלמות גמורה מתוצאות המכרז, כנרמז בטענות בבית-הדין האזורי (סעיף 6שבחלק iלעיל), לא תתיישב גם עם הכלל היסודי - כלל שמחייב בחוזים רגילים ומקל וחומר ביחסי עבודה קיבוציים שיש לכבד הסכמים קיבוצים ולפעול ליישומם תוך "הגינות" - "fairness", ותרצה לומר - "תום לב". .20חלק ניכר מטענות "חלמיש" בערעור נסוב כנגד הדרך להפעלת המכרז, שפורטה בפסק-הדין שבערעור (סעיף 9לפסק-הדין). בא-כוח המשיבים אמר, שאין לראות את אותם הסעיפים כסעיפים אופרטיביים. אף אנו סבורים כך. הסעיפים האמורים אינם כלולים בסעיף האופרטיבי - סעיף 12- שבפסק-הדין שבערעור. מה שברור הוא, שמיחסי עבודה קיבוציים ומחובת "ההגינות" או "תום הלב", הנדרשים מצדדים ליחסי עבודה קיבוציים, חייבת להימצא דרך יישום. במסגרת הכלים הרבים העומדים לרשות הצדדים ליחסי עבודה קיבוציים ודאי שיכול ותימצא הדרך. אחת הדרכים יכול ותהיה זאת, שהלכו בה ב"חלמיש" עצמה בהזדמנות קודמת, שאיישו משרת סגן מנהל כללי בדרך מכרז. .21התוצאה היא, שדין הערעור להידחות, ודין פסק-הדין שבערעור כי יאושר, אך בסעיף 12- הוא הסעיף האופרטיבי - במקום המלים "כמפורט בסעיף 10" יבואו המלים "כמפורט בסעיף 10, סעיפי משנה (א), (ב) ו-(ג)". אין צו להוצאות.חוזהמכרזמכרז פנימיהסכם קיבוצי